קו K בנגב
 | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים | 1,037 מטר |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | הפינה הדרום מערבית של מכתש רמון כ35 ק"מ ממצפה רמון בישראל |
| קואורדינטות | 30°30′08″N 34°38′17″E / 30.502267°N 34.63805°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   קו K בנגב | |
  | |
קו K בנגב הוא שמו של אתר קדום מתקופת הברונזה בשמורת הטבע "הר הנגב".
צורתו צורת סוללה ישרה הנמתחת לאורך של כארבעה ק"מ וחצי והוא מורכב מכמאה טון סלעים ואבנים ובכך הוא דומה בהיקפו לאתרים פרה-היסטוריים נוספים בישראל כמו גלגל-רפאים וגל יתרו. לאורך השנים הועלו השערות שונות באשר לתכליתו – ללא הסבר חד משמעי.
מבנה האתר ומאפייניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1985–1989 ערך ד"ר מוטי היימן סקר מקיף באזור הר רמון שבו נמצא כי הקו נמשך לאורך של כארבעה ק"מ וחצי, רוחבו כ־1.8 מטרים וגובהו הממוצע הוא כ־0.7 מטר. ישנם מקטעים רציפים באורך מצטבר של כ-1.5 ק"מ. באזור הר רומם שרד קטע באורך 115 מטרים שהיה רציף במקורו ובעל מתאר של שני קירות עם מילוי אדמה ביניהם המזכירים מבנה של סולם[1].
לא כל הקו בנוי בצורת סוללה. במקרים רבים מדובר בשרשרת של מבנים עגולים בקוטר ממוצע של מטר אחד ומבנים מרובעים בעלי צלעות של כמטר אחד, שבניהם יש מרווח של כמה מטרים.
בסמוך לשני קצות הקו נמצאו רגמים (בערבית, רוג'ומים), האופייניים לתקופת הברונזה הקדומה (לפני כ-4,800 שנה).
ניתן למצוא קוים דומים נוספים ברחבי המזרח התיכון, כאשר הקו הארוך ביותר (שבעה ק"מ וחצי) נמצא בדרום ערב הסעודית.[דרוש מקור] בישראל ישנו מספר רב של קווים בנגב (למשל בסמוך למעלה עקרבים) ובמדבר יהודה (בסמוך למצפה שלם והר מונטר).
השערות לגבי תכליתו של האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הראשון שחקר את הקו היה יוחנן אהרוני, שהעריך בשנת 1957 שמדובר במבנה מתקופת הברונזה הביניימית, וכי יעודו הוא לשמש כקו גבול או חומה.
אחרי אהרוני חקר את האתר בסוף שנות ה-50 הארכאולוג נלסון גליק אשר לא קיבל את התארוך שקבע אהרוני, ואף קבע כי תאוריית החומה אינה מתיישבת עם העובדה שלא נמצאו ישובי קבע שעליהם היה צורך להגן, וכי הסוללה אינה גבוהה דיה. גם ד"ר יעקב ורדי הסכים עם הביקורת.
מקובל לראות באתר מונומנט פולחני, אם כי אופי הפולחן אינו ברור.
השערת לוח השנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר בנוי בצורה ישרה כך שביום הארוך בשנה (21 ביוני, יום ההיפוך) צלו של אדם שעומד בכל מקום על הקו, נופל בדיוק על הסוללה[2]. בדומה לאתרים מגליתיים ברחבי העולם כמו סטונהנג', שנבנה כך שהשמש מגיעה למיקום מדויק בין אבניו ביום ההיפוך.
השערת פולחן חיים ומוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ד"ר עוזי אבנר, ממרכז מדעים ים המלח והערבה, שחקר את אתרי הקבורה הקדומים באזור הנגב, טוען כי "מעגל האבן נחשב כרחם. הקו משמש כפאלוס ואמור להפרות את הרחם, כדי שהנפטר יוכל להיוולד ממנו. החל מהאלף השישי לפני הספירה אתרים אלו מסמלים את המעבר מהאמונה הקדומה במוות כמצב סופי – לאמונה המעגלית המודרנית של לידה מחדש, מוות כמצב זמני ותחיית המתים". עם זאת, העובדה שישנם שני רוגמים, אחד בכל קצה של הקו (כלומר רחם-פאלוס-רחם), מערערת על תקיפותה של ההשערה.
מידע לגבי טיולים באזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]קו K נמצא בשמורת הטבע המוכרזת "הר הנגב", אך אין לטייל לאורכו משום שהוא אינו עובר בשביל מסומן. ניתן להשקיף עליו מהר רמון והר רומם.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
גמלים נעים ליד הקו -
קטע מקו K
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אסף קמר, צל על הקו: המסתורין של קו K בנגב, באתר ynet, 23 ביוני 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יואב אבניאון, קו ה-K המסתורי, באתר של יואב אבניאון
- ^ אסף קמר, צל על הקו: המסתורין של קו K בנגב, באתר ynet, 23 ביוני 2017