לדלג לתוכן

קוני בריטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוני בריטון
Connie Britton
לידה 6 במרץ 1967 (בת 57)
בוסטון, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Constance Elaine Britton עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לוס אנג'לס, נאשוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • דארטמות' קולג'
  • בית הספר לתאטרון נייברהוד פלייהאוס
  • בית ספר תיכון אי.סי גלאס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'ון בריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה (2010)
  • היכל התהילה של תעשיית הקולנוע בטקסס (2011)
  • New York Women in Film & Television (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוני בריטון (באנגלית: Connie Britton; נולדה ב-6 במרץ 1967) היא שחקנית אמריקאית.

ב-2012 כיכבה במשך 6 עונות בסדרת הדרמה "נאשוויל". בשנת 2018, היא כיכבה בתור אבי קלארק בסדרת הדרמה של פוקס "מוקד 911" ושיחקה בתור דברה ניואל בסדרת אנתולוגיית הפשע האמיתי של בראבו "ג'ון הנבל".[1] בשנת 2021, בריטון כיכבה בסדרת הדרמה הקומית הסאטירה של HBO " הלוטוס הלבן".[2]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטון נולדה כקונסטנס איליין וומק בבוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית, ללינדה ג'יין (לבית קוקרן) ולאדגר אלן וומק ג'וניו, שהיה פיזיקאי ובכיר בחברת אנרגיה.[3][4][5] היא בילתה את שנותיה הראשונות ברוקוויל, מרילנד.[4]

כשהייתה בת שבע היא עברה עם הוריה ואחותה התאומה, סינתיה,[6] ללינצ'בורג, וירג'יניה, שם למדה בתיכון והופיעה בהצגות בתיאטרון EC Glass High School. היא למדה לימודי אסיה עם התמחות בסינית במכללת דארטמות', ולמדה באוניברסיטת בייג'ינג[4] במהלך ההתמחות הראשונה שלה עם קירסטן ג'יליברנד, שנבחרה מאוחר יותר לסנאט של ארצות הברית.[7][8]

לאחר שסיימה את לימודיה ב-1989, עברה בריטון (אז וומאק) לניו יורק, שם בילתה שנתיים בבית הספר לתיאטרון השכונתי של שם למדה עם סנפורד מייזנר.(אנ')[9]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

1995–2005

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריטון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו 2006

בזמן שלמדה ב-Neighborhood Playhouse, בריטון (אז וומאק) עשתה את הופעת הבכורה שלה בתיאטרון בניו יורק בסרט "The Early Girl at The Courtyard Playhouse." של קרוליין קאווה.[10] בריטון שיחקה את לורל עובדת מין מנוסנ מול קופר לורנס, שגילמה את ג'ואן. לאחר שסיימה את לימודיה, בילתה בריטון שנתיים נוספות בעבודה בהפקות תיאטרון אוף לברודוויי. ב-1995, עשתה בריטון את הופעת הבכורה שלה בסרט העלילתי בדרמה הקומית של אדוארד ברנס "האחים מקמולן".[11] היא עברה ללוס אנג'לס לאחר הצלחת הסרט.[10]

בריטון לוהקה לתפקיד הת'ר בתפקיד חוזר בסיטקום "אלן" של ABC. ב-1996, היא החלה לשחק בתור ניקי פייבר בסיטקום "ספין סיטי" של ABC לצד מייקל ג'יי פוקס.[10] היא הופיעה גם בדרמה הקומית הרומנטית "לא להביט אחור" (1998) ובדרמה הקומית המסתורית "מחפשים את קיטי" (2004), שניהם בבימויו של אדוארד ברנס. ב-2001 היא שיחקה לצד כריס אייגמן וג'יימי האריס בקומדיה הרומנטית "הדבר הגדול הבא".

בשנת 2001 היא גילמה את גרטרוד טמפל, אמה הרעה של שירלי טמפל בסרט הטלוויזיה של ABC "Child "Star: The Shirley Temple Story, המבוסס על האוטוביוגרפיה של טמפל מ-1988.[12] בשנת 2001, לבריטון היה גם תפקיד בדרמה הפוליטית בעונה השלישית של "הבית הלבן". ב-2006, היה לה תפקיד במותחן הריגול של פוקס 24 בעונה החמישית בתור דיאן האקסלי, בת הזוג לתקופה קצרה של ג'ק באואר (קיפר סאתרלנד).

2006–2011

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריטון וקייל צ'נדלר ב-2008

בריטון כיכבה לצד קייל צ'נדלר בסדרת הדרמה "Friday Night Lights" בתור תמי טיילור, אשתו של מאמן הכדורגל הראשי אריק טיילור (צ'נדלר), שהופכת ליועצת בתיכון.[13] התוכנית רצה במשך חמש עונות מ-3 באוקטובר 2006 ועד 9 בפברואר 2011.[13] היא לוהקה לצד בילי בוב תורנטון בגרסה הקולנועית של הסדרה, "Friday Night Lights".[14] על תפקידה בתוכנית, היא הייתה מועמדת לפרס האמי בפריים טיים לשחקנית הראשית המצטיינת בסדרת דרמה ב-2010 ו-2011, לפרס TCA להישגים אישיים בדרמה ב-2007 ו-2008, וזכתה בפרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר - טלוויזיה סדרת דרמה ב-2010.

בשנת 2009, בריטון כיכבה לצד קרלה גוג'ינו ואדריאן פליקי בקומדיה "נשים בצרות", ושיחקה לצד ג'קי ארל היילי, קייל גלנר ורוני מארה בגרסה המחודשת של סיוט ברחוב אלם - 2010 בתור ד"ר גוונדולין "גוון" הולברוק.[15] ב-2011 היא שיחקה לצד פמלה אדלון בקומדיה הרומנטית "קונספשן".[16] היא הופיעה בפרק ה-429 ' תוכנית הקריאה ברדיו "This American Life", "האם הם יכירו אותי בבית?", שבו ביצעה מונולוגים מתוך ספר העיון של דייוויד פינקל "החיילים הטובים".[17]

בשנת 2011, בריטון כיכבה בעונה הראשונה בדרמת האימה "אימה אמריקאית". היא גילמה את ויויאן הרמון, שעוברת עם משפחתה לקליפורניה לאחר סדרה של בעיות זוגיות ומשפחתיות טרגיות. על תפקיד זה הייתה מועמדת לפרס אמי בפריים טיים לשחקנית הראשית המצטיינת במיני-סדרה או בסרט ב-2012.

בריטון בבכורה של This Is Where I Leave You בספטמבר 2014

2012–הווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 במרץ 2012, בריטון חתמה לככב ולהפיק את סדרת הדרמה המוזיקלית של ABC / CMT, "נאשוויל" שנוצרה על ידי זוכת פרס האוסקר קיילי חורי. הסדרה רצה ב-ABC וב-CMT במשך שש עונות מ-10 באוקטובר 2012 ועד 26 ביולי 2018. היא גילמה את ריינה ג'יימס, זמרת קאנטרי ידועה בת 40 שכוכבה מתחיל לדעוך.[18][19] הופעתה של בריטון זכתה לשבחי הביקורת,[20][21][22] והיא הייתה מועמדת בפעם הרביעית לפרס אמי בפריים טיים לשחקנית הראשית המצטיינת בסדרת דרמה ופרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר – סדרת טלוויזיה דרמה לתפקיד הזה.[23][13] בריטון מצידה אמרה שהחלק הכי מורט עצבים בתפקיד שלה, לפחות בהתחלה, היה השירה שהתפקיד דרש ממנה. התוכנית בוטלה במאי 2016 על ידי ABC.[24] עם זאת, ביוני 2016, CMT רכשה את הסדרה לעונה חמישית.[25] בפברואר 2017, בריטון עזבה את "נאשוויל" במהלך העונה החמישית,[26] אך חזרה לפרק הסיום של הסדרה ביולי 2018 ככוכבת אורחת.[27]

בשנת 2012, בריטון כיכבה לצד אדוארד ברנס בדרמה הקומית The Fitzgerald Family Christmas.[28] הסרט זכה לביקורות חיוביות מצד המבקרים.[29] באותה שנה, היא שיחקה בדרמה הקומית "דרושה חברה לסוף העולם" לצד סטיב קארל וקירה נייטלי.[30]

ב-2013, בריטון שיחקה לצד אוברי פלאזה בקומדיה "רשימה לביצוע", שם גילמה את דמותה של אמה של פלאזה.[31]

בשנת 2015, היא שיחקה לצד תומאס מאן, ואוליביה קוק בדרמה הקומית "אני וארל וזאת שעומדת למות", בבימויו של אלפונסו גומז-רג'ון, ומבוססת על הרומן של ג'סי אנדרוז מ-2012 באותו שם, סיפור התבגרות מוזר על גרג (מאן), בן נוער מוזר שנאלץ להתיידד עם רייצ'ל (קוק), חברה לכיתה עם לוקמיה. היא גילמה את אמו של גרג.[32]

ב-2016, בריטון התאחדה עם יוצר סיפורי האימה האמריקאי, ריאן מרפי, במיני-סדרה שלו סיפור פשע אמריקאי: המדפט של או ג'יי סימפסון בתור פיי רזניק.[33][34]

בשנת 2018, בריטון כיכבה בתור מוקדנית החירום אבי קלארק בעונה הראשונה של דרמת הפרוצדורה של פוקס "מוקד 911", שיתוף הפעולה השלישי שלה עם ריאן מרפי, אך עזבה לאחר העונה הראשונה[35] באותה שנה, היא חזרה ל-American Horror Story לעונה השמינית, אפוקליפסה, וחזרה על תפקידה בתור ויויאן הרמון. היא גם שיחקה לצד אריק באנה בתור דברה ניואל בסדרת אנתולוגיית הפשע האמיתי בראבו "ג'ון הנבל", שעליה קיבלה מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - מיני סדרה או סרט טלוויזיה.[1] בשנת 2019, היא גילמה את אשתו של רוג'ר איילס בסרט הדרמה, "פצצה". הסרטים נוספים שלה כוללים "צעירה מבטיחה" (2020), "ג'ו בל" (2020), "נקודת שבירה" (2022) ו"הנערה הכי בת-מזל בעולם" (2022).[36][37]

בריטון כיכבה בתפקיד ניקול מוסבאכר בעונה הראשונה של סדרת האנתולוגיה של HBO, "הלוטוס הלבן" בשנת 2021, וקיבלה מועמדות לפרס אמי בפריים טיים לשחקנית המשנה המצטיינת במועמדות לסדרה או לסרט (אך הפסידה לג'ניפר קולידג').[38]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריטון ב-2012

בריטון משתמשת בשם הנישואין שלה כשם הבמה שלה. היא פגשה את בנקאי ההשקעות ג'ון בריטון בבית אלפא דלתא בדארטמות' קולג'. הם עברו למנהטן יחד ב-1989, נישאו ב-5 באוקטובר 1991 והתגרשו ב-1995.[39]

בנובמבר 2011, בריטון אימצה בן מאתיופיה.[40]

בהיותו בדארטמות' בסוף שנות ה-80, בריטון למדה סינית והתגוררה במשך קיץ בבייג'ינג עם הסנאטורית האמריקאית לעתיד קירסטן ג'יליברנד.[41][42] בראיון ב-NPR ב-2012, אמרה בריטון על החוויה: "תמיד רציתי להיות שחקנית. אבל כשהלכתי לקולג', הייתי צריך למלא דרישת שפה ולכן חשבתי שזה יהיה ממש מגניב ללמוד סינית.[43]

בריטון עברה לנאשוויל, טנסי ב-2012 כאשר החלה לככב ב"נאשוויל".[13]

פוליטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטון היא תומכת של המפלגה הדמוקרטית. היא תמכה בפומבי בהילרי קלינטון בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 והתנגדה למועמדותו של דונלד טראמפ.[44][45][46] בריטון תמכה בסנאטורית האמריקנית קירסטן ג'יליברנד, שותפתה לחדר בקולג' בדארטמות', בפריימריז לנשיאות המפלגה הדמוקרטית ב-2020 והופיע איתה באירועי מסע הבחירות.[47]

ב-2 באפריל 2014, בריטון הפכה לשגרירה של רצון טוב של תוכנית הפיתוח של האו"ם, הסוכנות נגד עוני של האו"ם. היא מצטרפת לסלבריטאים כמו אנטוניו בנדרס, מריה שראפובה, זינדין זידאן ורונאלדו בתפקיד שגריר הרצון הטוב של UNDP. היא ממקדת את מאמצי ההסברה שלה במיגור עוני קיצוני, מאבק בהדרה והעצמת נשים.[48][49][50]

ביוני 2016, קמפיין זכויות האדם פרסם סרטון הוקרה לקורבנות הירי במועדון הלילה באורלנדו. בסרטון, בריטון ואחרים סיפרו את סיפורי האנשים שנהרגו שם.[51][52]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סרט תפקיד הערות
1995 האחים מקמולן מולי מקמולן
1998 בלי להסתכל אחורה קלי
2001 One Eyed King הלן ריילי
הדבר הגדול הבא קייט קראולי
2004 מחפשים את קיטי מרסי פטרצ'לי
אורות ליל שישי שרון גיינס
2005 אד המיוחד אבי
מאמן לחיים קוני
2006 אפקט הקצף ולינדה
החורף האחרון אבי סלרס
2009 נשים בצרות דוריס האנטר
2010 סיוט ברחוב אלם ד"ר גוונדולין הולברוק
2011 Conception גלוריה
2012 Wing It Parenthood שרון שושונסי סרט קצר
דרושה חברה לסוף העולם דיאן
חג המולד של משפחת פיצג'רלד נורה פיצג'רלד
2013 מלאכים שרים סוזן ווקר
רשימת המטלות ז'אן קלרק
2014 זה המקום שבו אני עוזב אותך טרייסי סאליבן
2015 אני וארל וזאת שעומדת למות מרלה גיינס
אמריקן אולטרה ויקטוריה לאסטר
2017 ביאטריז בארוחת ערב קתי[53]
פרופסור מרסטון ונשות הפלא ג'וזט פרנק
2018 ארץ ההרגלים היציבים ברברה
2019 המוסטנג פְּסִיכוֹלוֹג
פצצה בת' איילס
2020 צעירה מבטיחה דין אליזבת ווקר
ג'ו בל לולה בל
2022 נקודת שבירה (אנ') ליסה לרסון
הבחורה הכי בת מזל בחיים דינה
TBA בילי ווינר צילום[54]

טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סדרה תפקיד הערות
1995 עטיפים וברטים קאמי ברבאש פיילוט
1995–1996 אלן היידר קלארק 3 פרקים
1996 סעיף בריחה לסלי בולארד סרט טלוויזיה
1996–2000 ספין סיטי ניקי פייבר 100 פרקים
1998 קופדוס מדלין פרק: "פיילוט"
2000–2001 הפליט מגי קימבל הום 3 פרקים
2001 הפיצ'ג'רלד'ס המאבקים סופי פיצג'רלד 10 פרקים
הבית הלבן קוני טייט 4 פרקים
כוכבת ילדים: סיפורה של שירלי טמפל בית המקדש של גרטרוד סרט טלוויזיה
2003 אבוד בבית רייצ'ל דייוויס 6 פרקים
2005 החיים כפי שאנו מכירים אותם דיאן פרק: "Papa Wheelie"
2006 24 דיאן הקסלי 6 פרקים
2006–2011 אורות ליל שישי טמי טיילור 76 פרקים
2011 אימה אמריקאית: בית הרצח ויבין הרמון 12 פרקים
2012–2018 נאשוויל ריינה ג'יימס/היא עצמה 98 פרקים
2013 היסטוריה שתויה פטרישה שאהין פרק: "בוסטון"
2014 איש משפחה היא עצמה (קול) פרק: ""Baking Bad""
2016 העם נגד או ג'יי סימפסון: סיפור פשע אמריקאי פיי רזניק 2 פרקים
2017 אבא אמריקאי היא עצמה (קול) פרק: "Whole Slotta Love"
2017–2019 סמילף אלי. 7 פרקים
2018, 2020 מוקד 911 אבי קלארק תפקיד ראשי (עונה 1); אורחת מיוחדת (עונה 3); פרק 1
2018 אימה אמריקאית: אפוקליפסה ויבין הרמון פרק: "חזרה לבית הרצח"
ג'ון הנבל דברה ניול 8 פרקים; גם המפיקה הראשית
2021 הלוטוס הלבן ניקול מוסבקר[55] תפקיד ראשי (עונה 1)
2022–הווה Mamas המספרת סדרת תיעודיות; גם מפיקה בפועל[56]
2023 אדוארד היקר די די תפקיד ראשי[57]
TBA Zero Day ולארי וייטסל מיני-סדרת עתידית של נטפליקס

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרס קטגוריה עבודה תוצאה
2007 פרסי TCA הישגים אישיים בסדרת דרמה אורות ליל שישי מועמדות
פרסי גותם 2007 הצוות הטוב ביותר החורף האחרון מועמדות
2008 פרסי TCA הישגים אישיים בסדרת דרמה אורות ליל שישי מועמדות
2010 פרס סטלייט 2010 השחקנית הטובה ביותר - סדרת טלוויזיה דרמה זכייה
פרס איגוד הסרטים והטלוויזיה באינטרנט השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה מועמדות
טקס פרסי האמי ה-62 שחקנית ראשית יוצאת דופן בסדרה דרמטית מועמדות
2011 פרסי סטלייט 2011 השחקנית הטובה ביותר - סדרת טלוויזיה דרמה מועמדות
פרס טלוויזיה בחירה של המבקרים הראשון שחקנית הדרמה טובה ביותר מועמדות
פרס איגוד הסרטים והטלוויזיה באינטרנט השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה מועמדות
פרסי הסרטים הקיץ של IGN שחקנית הטלוויזיה הטובה ביותר מועמדות
טקס פרסי האמי ה-63 שחקנית ראשית יוצאת דופן בסדרה דרמטית מועמדות
פרס היכל התהילה של תעשיית הקולנוע בטקסס כוכבת התהילה זכייה[58]
2012 טקס פרסי האמי ה-64 שחקנית ראשית יוצאת דופן בסדרה או סרט אימה אמריקאית מועמדות
פרסי סטלייט 2012 השחקנית הטובה ביותר - סדרת טלוויזיה דרמה נאשוויל מועמדות
סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר - דרמה מועמדות
2013 פרס גלובוס הזהב ה-70 השחקנית הטובה ביותר - סדרת טלוויזיה דרמה מועמדות
פרס TV Guide השחקנית המועדפת עליכם מועמדות
אקס פרסי האמי ה-65 שחקנית ראשית יוצאת דופן בסדרה דרמטית מועמדות
פרס נשות ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה פרס מוזה זכייה[59]
2018 טקס פרסי גלובוס הזהב 76[60] השחקנית הטובה ביותר - מיני-סדרה או סרט טלוויזיה ג'ון הנבל מועמדות
פרסי בחירת מבקרי הטלוויזיה[61] השחקנית הטובה ביותר בסרט/מיני סדרה מועמדות
2022 פרס הטלוויזיה של אגודת המבקרים של הוליווד שחקנית המשנה הטובה ביותר ברשת שידור או בסדרה הלוטוס הלבן מועמדות
אקס פרסי אמי לבידור בפריים טיים ה-74 שחקנית משנה יוצאת דופן בסדרה או סרט או אנתולוגיה מועמדות
2023 פרס אמי לילדים ומשפחות[62] תוכנית יוצאת דופן לא בדיונית Mamas בהמתנה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוני בריטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Hipes, Patrick (6 בדצמבר 2018). "Golden Globes Nominations: 'Vice', 'Versace' Lead Wide-Ranging Field – Complete List". נבדק ב-7 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Radish, Christina (2021-08-01). "Connie Britton & Steve Zahn on the Complicated Marriage at the Heart of 'The White Lotus'". Collider (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-1 באוגוסט 2021. נבדק ב-2021-12-08. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Connie Britton Biography". Film Reference. נבדק ב-2012-10-22.
  4. ^ 1 2 3 Rozen, Leah (במרץ 2013). "Connie Britton on Her Risky Path to Happiness". More Magazine. אורכב מ-המקור ב-27 ביולי 2014. נבדק ב-25 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Womack-Cochran". The New York Times. 1963-12-29. נבדק ב-2012-10-22.
  6. ^ "Interview with Chris Hardwick". Nerdist Podcast #157. אורכב מ-המקור ב-1 באוקטובר 2012. נבדק ב-10 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Ayers, Sydney (11 באוקטובר 2012). "'Nashville' star Connie Britton '89 sits down to discuss her new show". אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2012. נבדק ב-2012-10-13. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Caitlin, McDevitt (8 באוקטובר 2013). "Connie Britton on roomie Kirsten Gillibrand". Politico. נבדק ב-28 בנובמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Connie Britton on Off Camera with Sam Jones, November 12, 2015
  10. ^ 1 2 3 "Connie Britton Biography". Movies. נבדק ב-2012-10-22.
  11. ^ Peter Travers (1995-08-09). "The Brothers McMullen | Movie Reviews". Rolling Stone. נבדק ב-2014-06-03.
  12. ^ Mark Deming (2014). "Child-Star-The-Shirley-Temple-Story - Trailer - Cast - Showtimes". Movies & TV Dept. The New York Times. אורכב מ-המקור ב-2014-06-06. נבדק ב-2014-06-03.
  13. ^ 1 2 3 4 Dominus, Susan (13 בפברואר 2013). "Connie Britton Is a Late Bloomer". The New York Times. נבדק ב-3 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Connie Britton: 'The audience will feel socked in the gut'". New York Post. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2012. נבדק ב-2012-10-22. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Nancy's Mother Talks 'Elm Street' Remake and Keeping it Fresh". Bloody-disgusting.com. 29 באוקטובר 2009. נבדק ב-2012-10-22. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "'Conception' Trailer: Connie Britton, David Arquette And More Take On The Road To Parenthood (VIDEO)". HuffPost. 27 בינואר 2012. נבדק ב-2019-11-22. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Will They Know Me Back Home?". This American Life. 11 במרץ 2011. נבדק ב-2012-10-22. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Andreeva, Nellie (6 במרץ 2012). "Connie Britton To Star In ABC's 'Nashville'". Deadline Hollywood. נבדק ב-6 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Michael Ausiello (6 במרץ 2012). "Scoop: Connie Britton Heads for Nashville With Lead in ABC Musical Drama Pilot". TVLine. נבדק ב-6 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Goodman, Tim (5 באוקטובר 2012). "Nashville: TV Review". The Hollywood Reporter. נבדק ב-23 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Stasi, Linda (9 באוקטובר 2012). "'Nashville' is a smash". New York Post. נבדק ב-23 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Singing its praises: ABC's Nashville is fall's best newcomer - Uncle Barky's Bytes". נבדק ב-23 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Golden Globe Nominations: 'Lincoln' Leads With 7, 'Game Change' Tops TV". The Hollywood Reporter. 13 בדצמבר 2012. נבדק ב-23 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Hibberd, James (12 במאי 2016). "Nashville Canceled in surprise move by ABC". {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Andreeva, Nellie (9 ביוני 2016). "'Nashville' Picked Up For Season 5 By CMT With Next-Day Play on Hulu". Deadline Hollywood. נבדק ב-10 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Goldberg, Lesley (23 בפברואר 2017). "'Nashville' Shocker Explained: Connie Britton Opens Up About Devastating Ending". The Hollywood Reporter. נבדק ב-24 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ McHenry, Jackson (27 ביולי 2018). "Why Connie Britton Came Back to Nashville for the Series Finale". Vulture. נבדק ב-25 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "'The Fitzgerald Family Christmas' Trailer: Ed Burns Returns to Long Island For The Holidays". HuffPost. 2012-10-15. נבדק ב-2019-11-24.
  29. ^ "The Fitzgerald Family Christmas". Rotten Tomatoes. נבדק ב-2014-06-03.
  30. ^ A. O. Scott (2012-06-21). "Steve Carell in 'Seeking a Friend for the End of the World'". נבדק ב-2017-05-26.
  31. ^ Greco, Patti (2013-07-23). "To-Do List Director on Casting Connie Britton". Vulture. נבדק ב-2014-06-03.
  32. ^ Barbara Vancheri (23 ביוני 2014). "Philip Roth novel 'American Pastoral' to be filmed in Pittsburgh". Pittsburgh Post-Gazette. נבדק ב-6 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Lesley Goldberg (23 במרץ 2015). "Connie Britton Joins FX's 'American Crime Story: People v. O.J. Simpson'". The Hollywood Reporter. נבדק ב-23 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Denise Petski (23 במרץ 2015). "Connie Britton Cast In 'American Crime Story: The People V. O.J. Simpson' - Deadline". Deadline Hollywood. נבדק ב-23 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Nellie Andreeva (3 באוקטובר 2017). "'9-1-1': Connie Britton To Star In Ryan Murphy & Brad Falchuk's Fox Series". Deadline. נבדק ב-4 בפברואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "Connie Britton Boards Salmira Productions Indie Drama Thriller '892'". 30 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Kroll, Justin (15 ביולי 2021). "Finn Wittrock, Chiara Aurelia, Connie Britton, Scoot McNairy & Others Round Out Cast Of Netflix's 'Luckiest Girl Alive'". {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Outstanding Supporting Actress In A Miniseries Or A Movie Nominees / Winners 2022". Television Academy.
  39. ^ "Connie Britton - Biography". Movies. נבדק ב-17 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Garcia, Jennifer (16 בנובמבר 2011). "Connie Britton Adopts a Baby Boy". People. נבדק ב-2 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Ayers, Sydney (11 באוקטובר 2012). "Nashville' star Connie Britton '89 sits down to discuss her new show". אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2012. נבדק ב-8 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Caitlin, McDevitt (8 באוקטובר 2013). "Connie Britton on roomie Kirsten Gillibrand". Politico. נבדק ב-28 בנובמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ "TV's Britton Fights To Stay In Nashville's Lights". NPR. 7 באוקטובר 2012. נבדק ב-7 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ McDermott, Maeve. "Hillary Clinton's celeb supporters unite for 'Fight Song' DNC video". USA TODAY (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-02-05.
  45. ^ McRady, Rachel (2016-01-21). "Stars Champion Stop Hate, Dump Trump Campaign Against Donald Trump". Us Weekly (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-02-05.
  46. ^ Delk, Josh (2017-12-09). "Actress Connie Britton endorses Doug Jones". The Hill (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-02-05.
  47. ^ Wise, Justin (17 במרץ 2019). "Actress Connie Britton endorses former roommate Gillibrand for president". The Hill. נבדק ב-14 באפריל 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ Raftery, Liz (2014-04-03). "Connie Britton Named U.N. Goodwill Ambassador". TV Guide. נבדק ב-2019-11-24.
  49. ^ "Connie Britton Named UN Goodwill Ambassador". E! Online UK. 2014-04-03. נבדק ב-2014-05-24.
  50. ^ "Connie Britton named goodwill ambassador for United Nations Development Program". CBS News. Associated Press. 2014-04-02. נבדק ב-2014-05-24.
  51. ^ "49 Celebrities Honor 49 Victims of Orlando Tragedy | Human Rights Campaign". HRC. 2016-06-30. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2016. נבדק ב-1 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ Rothaus, Steve (12 ביוני 2016). "Pulse Orlando shooting scene a popular LGBT club where employees, patrons 'like family'". The Miami Herald. נבדק ב-15 ביוני 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ "Beatriz at Dinner - 404". www.beatrizatdinnermovie.com. נבדק ב-7 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ Complex, Valerie (24 באוקטובר 2022). "Emilia Jones To Lead 'Winner' Biopic From Susanna Fogel; Zach Galifianakis And Connie Britton Also Star". Deadline Hollywood. Penske Media Corporation. נבדק ב-24 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "New HBO Limited Series THE WHITE LOTUS From Mike White Debuts July 11" (הודעה לעיתונות). 10 במאי 2021. אורכב מ-המקור ב-10 במאי 2021. נבדק ב-10 במאי 2021. {{cite press release}}: (עזרה)
  56. ^ Haring, Bruce (2 במאי 2022). "Roku Documentary 'Mamas', With Connie Britton, Zoë Saldaña Narration, Set For Mother's Day". Deadline Hollywood. נבדק ב-12 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ Andreeva, Nellie (1 בפברואר 2022). "Jason Katims Series Dear Edward Starring Connie Britton, Taylor Schilling & Colin O'Brien Gets Apple TV+ Order, Sets Friday Night Lights Reunion". Deadline Hollywood. נבדק ב-10 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "Star of Texas Award - Friday Night Lights". Austin Film Society. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2011. נבדק ב-8 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ Cox, Gordon (31 באוקטובר 2013). "Ellen Barkin, Connie Britton Among NY Women in Film and Television's 2013 Honorees". Variety. נבדק ב-2013-11-01. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ "2019 Golden Globe Nominations Full List: Lady Gaga Scores for A Star Is Born". People. נבדק ב-10 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ Dailly, Paul (10 בדצמבר 2018). "Critics' Choice Awards 2019: The Americans, American Crime Story Versace Lead Nominations". TV Fanatic. נבדק ב-10 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "Nominees Announced for the 2nd Annual Children's & Family Emmy Awards" (PDF). National Academy of Television Arts and Sciences. 2 בנובמבר 2023. p. 12. נבדק ב-12 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קוני_בריטון&oldid=39944445"