איש משפחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איש משפחה
Family Guy
Family Guy Logo svg.png The Griffin family.png
לוגו הסדרה
סוגה אנימציה, סאטירה, קומדיית מצבים
יוצרים סת' מקפרלן
מדבבים סת' מקפרלן, אלכס בורסטיין, מילה קוניס, סת' גרין, מייק הנרי
ארץ מקור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
שפות אנגלית
מספר עונות 15 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 289 עריכת הנתון בוויקינתונים
תוכנית המשך המופע של קליבלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
מפיק שנון סמית', ג'וליוס שיירפ, קרה ולאו
מפיקים בפועל סת' מקפרלן, דייוויד צוקרמן, דניאל פלדינו, דיוויד א. גודמן, כריס שרידן, דני סמית', מרק הנטמן, סטיב קולאגן, אלק סולקין, ווסלי ווילד
חברת הפקה Fuzzy Door Productions
Fox Television Animation
20th Century Fox Television
הפצה פוקס המאה ה-20 בטלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עורכים מייק אליאס
אורך פרק 20 - 23 דקות
שידור
רשת שידור FOX
רשת שידור בישראל +yes(עונות 1 - 2)
Yes Comedy HD(עונות 1 - 15)
תקופת שידור מקורית 31 בינואר 1999 – רץ
קישורים חיצוניים
http://www.fox.com/family-guy האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איש משפחהאנגלית: Family Guy) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוגת קומדיית מצבים מונפשת, זוכת פרס אמי, המאופיינת בהומור פרוע, ביקורתי ושנון, ולרוב בוטה. עלילת הסדרה סובבת סביב משפחת גריפין, משפחה בלתי מתפקדת המורכבת מזוג ההורים פיטר ולויס, מילדיהם מג, כריס, סטואי ומכלבם המואנש, בריאן. עלילת הסדרה מתרחשת בעיר הדמיונית, קוהוג, במדינת רוד איילנד אשר בארצות הברית. המשפחה הופכת למגה משפחה בזכות ההורים מג וכריס. הסדרה נוצרה על ידי סת' מקפרלן עבור רשת הטלוויזיה פוקס.

את הרעיון לסדרה הגה מקפרלן לאחר שפיתח שתי סדרות קודמות, "חייו של לארי", ו"המופע של לארי וסטיב". מקפרלן עיצב מחדש את גיבורי הסדרות לארי וכלבו סטיב לפיטר ובריאן בהתאמה. מקפרלן הגיש פיילוט בן 15 דקות עבור רשת פוקס, אשר עלה לאוויר ב-20 בדצמבר 1998. לאחר שידור הפיילוט, העניקה הרשת אור ירוק להמשך שידורה. אולם, במהלך העונה השלישית של הסדרה, בשנת 2001, החליטה הרשת על ביטולה. ברם, לאחר שהוכח כי הסדרה אכן רכשה קהל מעריצים נרחב, מכירת תקליטורי DVD של הסדרה עלתה יפה, ובד בבד זכתה לנתוני מדרוג גבוהים ולשידורים חוזרים, החליטה הרשת לחדש את שידורי הסדרה. בכך, הייתה "איש משפחה" לסדרה הראשונה שחודשה בעקבות הצלחת מכירות ה-DVD.‏[1] סדרה זו אף מוכרת כאחת מן הבודדות ששידוריה חודשו על ידי אותה הרשת אשר בחרה לבטלה. בישראל, זכויות שידור הסדרה נרכשו על ידי חברת yes ושודרה בערוציה השונים, כיום בערוץ yes Comedy HD.

הסדרה הייתה מועמדת ל-12 פרסי אמי במהלך השנים, וזכתה בשלושה מהם. בשנת 2009 הייתה מועמדת לפרס אמי בקטגוריית "סדרת קומדיה יוצאת דופן", והייתה לסדרה המצוירת הראשונה שזכתה למעמד זה מלבד "משפחת קדמוני" אשר הועמדה לקטגוריה זו בשנת 1961. הסדרה זכתה לביקורות רבות, אשר חלקן הלינו על דמיונה הרב ל"משפחת סימפסון", המשודרת אף היא באותה הרשת.

גיבור הסדרה הראשי הוא פיטר גריפין, אבי המשפחה ואיש המעמד הבינוני, אשר בחירותיו החפוזות העומדות בגבול הטיפשות מובילות את משפחתו לסיטואציות אירוניות וקומיות. רוב מבנה ההומור של התוכנית בנוי על הפוגות אבסורדיות וקצרות, הכוללות התייחסויות לתרבות פופולרית ופלאשבקים לנקודות שונות בהיסטוריה, בגאוגרפיה ובמציאות עצמה, שמערבות את הדמויות ואת מעשיהן המגוחכים.

בעקבות הסדרה נוצרו מותגים רבים הקשורים בה, כגון "סטואי גריפין: הסיפור שלא סופר" שזהו ספיישל אשר הופץ ישירות ל-DVD בשנת 2005, משחקי וידאו, ומשחק פינבול, אשר ראו אור שנה ושנתיים לאחר מכן. כמו כן, שלושה פרקי ספיישל המהווים פרודיה לשלושת סרטי "מלחמת הכוכבים" המקוריים שודרו בעונות השישית, השמינית והתשיעית. מאז 2005 משודרת סדרה-אחות בשם "אבא אמריקאי". בשנת 2008, השיק מקפרלן סדרה-בת בשם "המופע של קליבלנד" ששודרה במשך ארבע עונות.

בישראל הסדרה משודרת בערוץ yes Comedy.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפיקים בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוצר הסדרה סת' מקפרלן משמש לכל אורך הסדרה כמפיק בפועל, וכיועץ קריאטיבי. המפיקים הראשונים בפועל היו דייוויד צוקרמן, לולי אריס, דייוויד פריטצ'ארד ומייק וולף. מפיקים בפועל נוספים במהלך היסטורית הסדרה היו דניאל פלאדינו, קארה ואלו ודני סמית'. דייוויד א. גודמן הצטרף לסדרה בעונתה השלישית כמפיק-שותף בפועל ולבסוף נעשה מפיק בפועל. אלכס בורסטיין, המדבבת את לויס, שימשה הן כמפיקה בפועל וכמפיקה אחראית במהלך העונות הרביעית והחמישית.

כתיבה ותסריט[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות הכותבים הראשוני הורכב מכריס שרידן, דני סמית', גארי ג'אנטי, ריקי בליט, ניל גולדמן, גארט דונובן, מאט ויצמן ומייק בארקר. תהליך הכתיבה של פרק מתחיל ב-14 כותבים, אשר כותבים, כל אחד בתורו, תסריטים שונים, כאשר בגמר תסריט הוא מוגש לעיונם של שאר הכותבים. לרוב, התסריטים כוללים הרבה קטעי מעבר לא רלוונטיים לעלילה, אשר מהווים מוטיב חשוב בסדרה. כאשר יש מעט מדי קטעים מסוג זה, נדרשים הכותבים לספק רצפים נוספים או דומים בגרסאות שונות, כאשר חברי הצוות משמשים כשופטים המשבצים את הראויים בתוך הפרק. מקפרלן הסביר כי הפקתו של פרק אחד אורכת בדרך-כלל עשרה חודשים כיוון שבסיסה הגרפי של הסדרה הוא ציורי-יד. זו גם הסיבה שהסדרה אינה יכולה להיות עדכנית מאד, ולהגיב מיידית לאירועים אקטואליים המתרחשים בעולם. מרבית הכותבים הראשונים לא היו בעלי רקע בכתיבת תסריטים לסדרות מונפשות ורובם עסקו בעברם בתחום סדרות הסיטקום.

בראיונות ובהערות המופיעות ב-DVD של העונה הראשונה, מקפרלן הסביר שהוא מעריץ של תסכיתי רדיו משנות ה-30 וה-40, במיוחד מותחן הרדיו "השעיה", אשר הוביל לשמות הפרקים הראשונים אשר הכילו מוטיבים של רצח ומוות כמו "צילו של המוות" ו"מחשבה נעלית מרצח". רעיון זה נזנח במהירות, היות שהיה קשה לקשור את עלילת הפרקים לשמותיהם. בחודשי ההפקה הראשונים, ישב משרד הכותבים בחדר אשר הולווה להם על ידי צוות ההפקה של "המלך היל".

הכותב הפורה ביותר שלזכותו נזקפים 14 פרקים הוא סטיב קלאגהאן. הרבה מן הכותבים שעזבו את הסדרה עזבו ליצור או להפיק סדרות מצליחות אחרות כגון "סקראבס" ו"אבא אמריקאי", אף היא מבית היוצר של סת' מקפרלן.

במהלך שביתת איגוד התסריטאים האמריקאי בחורף 2007–2008, הופסקה ההפקה הרשמית של הסדרה. למרות זאת, רשת פוקס המשיכה להפיק פרקים בלא הסכמתו של סת' מקפרלן, עובדה שהגדיר כ"צעד מחורבן ענקי" בראיון שהעניק בנושא.[2] למרות שסירב לעבוד בסדרה בזמן זה, חוזהו עם רשת פוקס אילץ אותו לתרום לכל פרק שהופק. הפקת הסדרה נמשכה כסדרה בתום השביתה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקפרלן לראשונה הגה את רעיון הסדרה ב-1995 כאשר למד בבית הספר לאנימציה של רוד איילנד. התזה שלו הייתה סרט שנקרא "חייו של לארי", אשר הוגש על ידי מורהו בבית הספר לרשת האנה ברברה, אשר בתורם, העסיקו את מקפרלן בחברתם. שנה לאחר מכן, מקפרלן יצר סרט המשך בשם "המופע של לארי וסטיב", שבמרכזו עמדו דמות בגיל העמידה בשם לארי וכלב אינטלקטואלי, סטיב. הסרטון הקצר שודר ב-1997 ברשת Cartoon Network.

מפיקים ברשת פוקס צפו בסרטונים והחתימו את מקפרלן על חוזה ליצור סדרה המבוססת על הדמויות בשם "איש משפחה". פוקס הציעו שמקפרלן ייצור סרטון באורך 15 דקות והקציבו לו 50,000 דולר. חלק מהרעיונות באיש משפחה באו בהשראת סרטי לארי. כאשר עבד על הסדרה, הדמויות של לארי וכלבו סטיב אט אט התפתחו לפיטר ובריאן. מקפרלן ציין שההבדל בין הסרט הראשוני, "חייו של לארי" לבין "איש משפחה" הוא ש"חייו של לארי נצפה בעיקר בחדר המעונות שלי ואיש משפחה - לאחר הסופרבול". לאחר הפיילוט, ניתן אור ירוק לסדרה. מקפרלן שאב השראות מכמה סדרות קומדיה כמו "משפחת סימפסון" ו"הכל נשאר במשפחה". חלק מ"אתרי" הסדרה הגיעו מסרטים מצוירים בהם נהג לצפות כאשר היה ילד.

משפחת גריפין הופיעה לראשונה בפיילוט אותו הגיש מקפרלן לרשת פוקס והוא עלה לשידור בסוף שנת 1998, אשר הציג עלילה בת 15 דקות. במקור, תוכננה הסדרה להתחיל כסרטונים לתוכנית המערכונים "MadTV", אך התוכנית שונתה בשל בעיות תקציב. לבסוף, ב-15 במאי 1998, פוקס הזמינה 13 פרקים של "איש משפחה" לעלות לשידור באמצע העונה.

הרצה ראשונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק הראשון בסדרה שודר בארצות הברית ברשת פוקס, ב-13 בינואר 1999, לאחר גמר הסופרבול ה-33. עשרים מיליון צופים צפו בפרק זה ("צילו של המוות"), שגרם למחלוקת על תוכן המבוגרים בו. התוכנית הוצגה לראשונה כסדרה בחודש אפריל באותה שנה, ושובצה ביום ראשון בין "משפחת סימפסון" ל"תיקים באפלה". עוד שישה פרקים שודרו, עד סוף העונה באמצע חודש מאי. העונה הראשונה כללה 7 פרקים והציגה בפני הצופים את הדמויות הראשיות. שידור העונה השנייה, שכללה 21 פרקים, החל ב-23 בספטמבר 1999, והסדרה שובצה ביום חמישי בשעה 21:00. ברשת NBC המתחרה שובצה הסדרה "פרייז'ר", דבר שגרם לירידה חדה בנתוני הצפייה שלה, דבר שהוביל להורדת הסדרה ממשבצת קבועה והפרקים שודרו. הסדרה חזרה למשבצת קבועה ב-7 במרץ 2000 בימי חמישי בשעה 20:30, אך הובסה במדרוג מול "מי רוצה להיות מיליונר" והידרדרה למקום ה-114 במדד נילסן עם 6.32 מיליון צופים בלבד. FOX כבר החליטה על ביטולה לאחר סוף העונה השנייה, אולם חזרה בה והודיעה ביולי של אותה שנה כי הוזמנו פרקים נוספים לעונה שלישית.

העונה השלישית חזרה לאוויר ב-8 בנובמבר 2001, וכללה 22 פרקים. שיבוץ הסדרה המשיך להיות קשה: ימי חמישי בשעה 20:00 אשר גרם לה להתחרות עם הסדרות "חברים" ו"הישרדות" (בספיישל הסדרה, "סטואי גריפין: הסיפור שלא סופר" ישנה התייחסות לכך). בעת שידורי העונה השנייה והעונה השלישית, שינתה פוקס את ימי ושעות השידור של הסדרה, כמעט ללא כל התראה, ולעתים, ללא התראה כלל. כתוצאה מכך, מדרוג הסדרה ירד. למעשה, לאחר ששודרו שני פרקים בלבד של העונה השנייה, הפכה "איש משפחה" מתוכנית קבועה בלוח השידורים לתוכנית לא קבועה.

בזמן שידור העונה השנייה והעונה השלישית התקיימו דיונים רבים בנוגע לביטול התוכנית. בסוף העונה השנייה הודיעה פוקס באופן רשמי כי התוכנית תבוטל. בניסיון לשכנע את פוקס לחדש את התוכנית, הקימו מעריצים רבים אתרי אינטרנט, החתימו וחתמו על עצומות וכתבו מכתבים. חלקם אף שלחו חיתולים ואוכל לתינוקות לרשת, כדי שיינתנו לסטואי (דמות התינוק). לבסוף, כאשר הרשת הודיעה על לוח שידורי הסתיו של שנת 2002, הסדרה לא היוותה חלק ממנה, והרשת הודיעה על ביטול הסדרה זמן קצר לאחר מכן.

ניסיונות החייאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעריצים רבים של הסדרה כעסו מאוד על ביטולה, ופתחו בניסיונות לשכנע את פוקס להחזיר את התוכנית לאוויר. עצומה מקוונת הוקמה, עליה חתמו יותר מ-10,000 איש תוך שבועות בודדים. על העצומה חתמו בסך הכול 100,000 איש - אך מספר זה, יחד עם המכתבים הרבים נשלחו אל פוקס ועם ההפגנות המאורגנות - לא הצליחו להציל את הסדרה. פוקס ניסתה למכור את זכויות השידורים החוזרים של הסדרה, אך קשה היה למצוא רשתות שהיו מעוניינות בכך. לבסוף Cartoon Network קנתה את הזכויות בסכום זעום על פי דברי נשיא חברת ההפקות של פוקס המאה ה-20. ברגע שהחלו השידורים החוזרים, הסדרה קנתה לה מעמד של סדרה עם נתוני צפייה גבוהים, יחסית למשבצת השידור שלה: חצות הלילה והלאה, מביסה בכך את שאר השידורים הן בכבלים והן ברשתות הארציות ומעלה את נתוני הצפייה ברשת עצמה פי 3 ויותר. באותו שבוע, גם הופצו ב-DVD העונה הראשונה והשנייה והפכו לתופעת קאלט - בחודש אחד נמכרו מעל ל-400 אלף עותקים, ובסך הכול באותה שנה מעל ל-2 מיליון. ה-DVD של העונה השלישית מכר יותר ממיליון עותקים. נתוני המכירות המעולים, וכמו כן, נתוני הצפייה הגבוהים בשידורים החוזרים גרמו לרשת פוקס להתעניין בה חזרה, וב-20 במאי 2004 הזמינה הרשת 35 פרקים חדשים של הסדרה, ובכך הפכה את הסדרה לראשונה אשר חוזרת למרקע בעקבות נתוני מכירת תקליטורים.

הרצה נוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק הראשון בעונה הרביעית של "איש משפחה", "צפון צפון קוהוג" שודר ב-1 במאי 2005. הוא נכתב על ידי סת' מקרפלן ופיטר שין. כבר בפרק הראשון של העונה נראה פלאשבק לשנת 2002, לפרק בו פיטר מונה את הסדרות שתבוטלנה לפני שתוחזר "איש משפחה". בדיעבד, הסתבר שפיטר צדק. מקפרלן אמר כי הסדרה תמשיך בדיוק מאותה נקודה בה הפסיקה. בפרק זה צפו 11.85 מיליון איש והצדיקו את חזרתה לאוויר. הסדרה החלה להיות משובצת מעתה בימי ראשון בלילה, משבצת השידור של סדרות האנימציה המצליחות של רשת פוקס כגון "משפחת סימפסון", "המלך היל" ו"אבא אמריקאי". בנוסף, יצא לסדרה סרט ישירות ל-DVD: "איש משפחה מציג את סטואי גריפין: הסיפור שלא סופר". סרט זה חולק, למעשה, לשלושה פרקים של הסדרה ולסצנות נוספות, ושודר בתום העונה הרביעית. הסרט יצא לחנויות ב-27 בספטמבר 2005. משחק וידאו המבוסס על הסדרה יצא ב-1 באוקטובר 2006. המשחק פותח על ידי High Voltage Software והופץ על ידי Take-Two Interactive. במשחק אפשר לשחק כפיטר, בריאן וסטואי. המשחק יצא לקונסולות Game Boy Advance,‏ Xbox,‏ PSP‏, PS2 ו-GameCube.

ביקורות ומחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שזכתה לאחוזי צפייה יחסית גבוהים, היא קיבלה תלונות נזעמות מצופים רבים. כבר מתחילת שידוריה היא עוררה זעם אצל מבקרי טלוויזיה והורים רבים בארצות הברית, על כך שהיא מציגה את עצמה בתור חיקוי של הסדרה "משפחת סימפסון" (שגם משודרת באותו ערוץ), אך אנוכית וגסה יותר, תוך שימוש רב בהומור שירותים ובהומור שחור על רקע מיני. לפי מבקרים היא נחשבת לאחת "הסדרות הגרועות ביותר" של רשת פוקס.

במרץ 2007, הקומיקאית קרול ברנט הגישה תביעה על סך שישה מיליון דולר נגד אולפני פוקס. בתביעתה, טענה כי האולפנים השתמשו בדמות עוזרת הבית ללא הסכמתה ובכך הפרו את החוק. ביוני של אותה שנה, דחה השופט המחוזי דין פרגרסון את התביעה וציין כי פארודיה מוגנת בתיקון הראשון לחוקה.
ב-3 באוקטובר של אותה שנה, תאגיד בורן למוזיקה הגיש תביעה על הפרת זכויות של השיר "When You Wish upon a Star" (מתוך הסרט "פינוקיו"). בפרק המדובר, בוצעה פרודיה על השיר שנקרא "אני זקוק ליהודי" (שם הפרק עצמו נקרא "When You Wish upon a Weinstein"). תאגיד בורן הוא בעל הזכויות לשיר המקורי, והם טענו לקישור של הפרודיה לסממנים אנטישמיים. הם תבעו את אולפני פוקס, רשת פוקס, ערוץ Cartoon Network, סת' מקפרלן וראיין מרפי. גם תביעה זו נדחתה על ידי השופטת המחוזית דבורה באטס.

בשנת 2010 תקפה שרה פיילין בחריפות את התוכנית, לאחר שהציגה דמות של נערה בעלת תסמונת דאון כמוקד משיכתו של כריס, ודמות זו התוודתה בפניו כי אמה היא מושלת אלסקה לשעבר. הבדיחה לכאורה התייחסה לבנה הצעיר של המושלת לשעבר פיילין, טריג, שסובל אף הוא מהתסמונת.[3] בתגובה לביקורת זו, השחקנית שדיבבה את הדמות (אנדריאה פיי פרידמן, אף היא סובלת מהתסמונת) טענה כי במשפחתה צחוק הוא דבר טוב, ושהוריה חינכו אותה כי חוש הומור הוא חלק מחיים נורמליים. היא הוסיפה כי מעולם לא סחבו אותה ממקום למקום מתחת לזרוע כמו באגט, כפי שלטענתה המושלת פיילין עושה עם בנה טריג על מנת להשיג קולות.[4]

ביקורת על הסדרה הוטחה גם מכיוונם של יוצרי "סאות' פארק", טריי פארקר ומאט סטון, שבה שודר פרק פרודי בשם "מלחמת הדמויות המצוירות" הצוחק על מה שמוצג כהומור רדוד ונמוך של "איש משפחה". אף על פי שהיוצרים הבהירו שלדעתם אין סיבה לבטל את התוכנית הם הודו שהם לא מתחברים למערכונים שלא קשורים לעלילה. השניים הוסיפו שזה מעצבן אותם לשמוע השוואות בין איש משפחה לתוכנית שלהם.

באפריל 2013 רשת FOX הורידה מהרשת ומהאוויר פרק של "איש משפחה" לאחר שקטעים ממנו נערכו והוצגו בקליפ ויראלי כאילו חזו שם את הפיגוע במרתון בוסטון.

דמויות ומדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת גריפין, משמאל לימין: בריאן (כלב), לויס, פיטר, סטואי, כריס ומג
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איש משפחה - דמויות

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה נעה סביב משפחתו של פיטר גריפין, עובד צווארון כחול וראש משפחת גריפין.

  • פיטר גריפין: אמריקני בן למשפחה אירית-קתולית בעל מבטא של תושבי רוד איילנד ומזרח מסצ'וסטס. הוא נהנה למתוח את אשתו לויס ובמהלך הסדרה גורם לה לעבור תאונות דרכים, מטביע אותה באגם, שופך עליה חומרים רעילים ועוד. במהלך הסדרה, הוא מגלה שהוא ממוצא אפרו-אמריקני ובעונה השישית הוא מגלה שהוא בעצם מהגר מקסיקני, למרות שמראהו החיצוני לא מצביע על כך. השיר האהוב עליו ביותר הוא "ציפור זו המילה (bird is the word)" מאת להקת "טראשמן". לאורך הסדרה מוצגים פלאשבקים רבים המציגים את פיטר כאדם שעסק בעבודות רבות ומטופשות מכל מיני תחומים למטרות הומוריסטיות, שלוש העבודות המרכזיות בעלילת הסדרה הן: עובד בפס הייצור של מפעל הצעצועים, דייג ועובד משרד במבשלה. כשהוא לא עובד או צופה בטלוויזיה בביתו הוא נוהג לשתות עם חבריו ג'ו, קווגמייר וקליבלנד (שבשלב מסוים בסדרה נפרד מהם לטובת סדרת הספין-אוף שקיבל) בבר "הצדפה השיכורה".
  • לוֹיִס גריפין: אשתו של פיטר, עקרת בית העוסקת בהוראת נגינה בפסנתר. היא בעלת מבטא של ניו אינגלנד. היא נצר למשפחת פיוטרשמידט, אנשי החברה הגבוהה, ואביה הוא מולטי-מיליונר. ללויס יש אחות. במהלך הסדרה לויס מגלה שיש לה אח שנמצא במוסד לחולי נפש. בעונה השמינית מגלה שהיא יהודייה וכתוצאה מכך גם ילדיה. באחד הפרקים בסדרה מתגלה שלויס שיחקה בסרט פורנו בצעירותה על מנת לממן צריכת קוקאין. בנוסף, היא מתאגרפת מצליחה לשעבר. לפיטר וללויס שלושה ילדים:
  • מג גריפין: הבת הבכורה, נלעגת רבות בסדרה על כיעורה ועל חוסר הצלחתה החברתית. באחד הפרקים הפכה לנערה קשוחה בעקבות שהותה בכלא. בפרק אחר התמזמזה עם אחיה כריס במסיבה תחפושות (השניים לא זיהו זה את זה כיוון שהיו מחופשים). היא בעלת נטיות אובדניות בעקבות ההתעללות הבלתי פוסקת שהיא סובלת מן הסביבה.
  • כריס גריפין: נער מתבגר בעל עודף-משקל ויכולות אקדמיות נמוכות ביותר, אשר בהרבה המובנים, הוא גרסה צעירה של אביו. בעונות הראשונות כריס נהג לצייר הרבה בתור תחביב, אך נראה שעם הזמן הדבר נעלם מן הסדרה. בפרק אחד כריס מתואר כבעל פין גדול במיוחד כאשר אביו רואה אותו בסאונה ובפרק אחר כאשר בריאן מציין זאת בפני סטואי.
  • סטואי גריפין: התינוק הגאון אך המרושע והשטני אשר מתנהג בצורה זדונית, בעל נטיות הומוסקסואליות לעתים. בניגוד למשפחתו, סטואי מדבר עם מבטא בריטי. מטרתו היא להשתלט על העולם ולהרוג את אמו, לויס. ראשו היה פעם רגיל בצורתו וקיבל מבנה של כדור פוטבול לאחר שסטואי התנגש בתקרה בטעות. אך לפעמים יש פלאשבק ללידתו ושם צורת ראשו ככדור פוטבול. המעריצים של הסדרה תמיד מנסים להבין האם שאר המשפחה יכולה להבין את מה שסטואי אומר מלבד בריאן. בכמה פרקים נראה כי כריס מבין אותו ואף מנהל איתו דיאלוג קצר, בעיקר בפרק שבו הם נאבדים יחד ביער.
  • בריאן גריפין: הכלב האינטלקטואלי המדבר של המשפחה, אלכוהוליסט, אתאיסט המאוהב בלויס. כותב כושל של שני ספרים, סדרה ומחזה. הוא גם עבד בתור כותב לסדרה בערוץ דיסני. למרות שבריאן הואנש (הוא הולך על שתי רגליים, שותה מרטיני, נוהג במכונית ומדבר ומקיים יחסי מין עם בני אדם), המשפחה מתייחסת אליו כאל חיית מחמד במובנים רבים. לעתים מתנהג בריאן ככלב לכל דבר, לרוב למען האפקט הקומי (למשל: הטלת מימיו על הרצפה מדי פעם בפעם, רדיפה אחרי כדורי טניס, תולעים ועוד) - אך הוא מסרב לקבל פקודות שתלטניות מדי. מכיוון שהם שני האינטלקטואלים היחידים במשפחה, בין סטואי ובריאן נוצרת מערכת-יחסים של שנאה-חיבה. אהבת חייו של בריאן היא ג'יליאן, חברתו לשעבר, אך הוא מבין זאת מאוחר מדי והיא נפרדת ממנו. במהלך הסדרה מגלים שלבריאן יש בן שלא פגש במשך 13 שנה מחברתו לשעבר טרייסי, בשם דילן, שגם הופך אחר כך לכוכב מצליח בסדרה בערוץ דיסני ועוזר לאביו לקבל בה עבודה ככותב. בריאן וקווגמייר, חברו של פיטר, שונאים זה את זה וקווגמייר אף הרביץ באכזריות לבריאן לאחר שגילה שהוא שכב עם אביו הטרנסג'נדר.

דמויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות נוספות בסדרה הן השכנים של משפחת גריפין: קצין המשטרה הנכה ג'ו סוואנסון; אשתו בוני והילד שלהם קווין; הטייס הרווק ובעל היצר-המיני הבלתי נדלה גלן קווגמייר, קליבלנד בראון שבמקרים רבים ביתו נהרס והוא מתרסק עם האמבט שלו, אשתו (והחל מהעונה הרביעית, גרושתו) לורטה בראון ובנם קליבלנד בראון הבן שזכה לסדרה משל עצמו; מנחי החדשות טום טאקר, ודיאן סימונס (שנהרגה בפרק הפתיחה של עונה 9 והוחלפה על ידי ג'ויס קיני), כתבת השטח האסייתית של החדשות, טרישה טאקאנאווה; וראש העיר, אדם וסט, הפרנואיד וחולה-הנפש.

ישנן גם דמויות חצי-קבועות, המציגות את אותה הבדיחה בכל פעם: דמויות אלה כוללות: הקוף המרושע המסתתר בארונו של כריס ומצביע אליו בזעם; הרברט, הזקן הפדופיל הנוהג לצפות בכריס בסתר; אולי ויליאמס, חזאי מזג האוויר בתחנת הטלוויזיה הצועק את דעתו; התרנגול הענקי, אויבו המושבע של פיטר, שנלחם נגדו בחוצות העיר (קרבות אלו מסתיימים, לרוב, בהרס בקנה מידה עצום); האיש החירש המשומן; קנקן משקה שפורץ מדי פעם דרך קירות (בדרך כלל לבית המשפט לאחר שנקבע גזר דין) תוך כדי זעקת "או יה!" ("Oh yeah"); ג'ייק, הילד בעל הראש ההפוך (בנו של מגיש החדשות טום טאקר); תלמה גריפין, אימו של פיטר גריפין - מדובבת על ידי פיליס דילר ועוד דמויות רבות.

צוות המדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סת' מקפרלן נותן את קולו לארבע הדמויות הראשיות של הסדרה: פיטר גריפין, בריאן גריפין, סטואי גריפין וגלן קוואגמייר. מקפרלן בחר לדבב דמויות אלו בעצמו בהאמינו כי דבר זה יקל להציג את הקולות שהוא האמין שצריכים להיות לדמויות אותן הגה, מאשר שמישהו אחר ינסה זאת. מקפרלן קיבל השראה לקולו של פיטר מאיש אבטחה אותו שמע במקרה מדבר כאשר ניגש לבית הספר לעיצוב ברוד איילנד. קולו של סטואי מבוסס על קולו של השחקן האנגלי רקס הריסון, ובמיוחד הופעתו בסרט המחזמר גבירתי הנאווה משנת 1964. מקפרלן מדבב דמויות חוזרות וחד-פעמיות נוספות, ובהן שכנם של הגריפינים, גלן קוואגמייר, מגיש החדשות טום טאקר ואביה של לויס, קרטר פיודרשמידט.

אלכס בורסטיין מדבבת את לויס גריפין, כתבת השטח האסיאתית טרישה טאקאנאווה, לורטה בראון, ואת אמה של לויס, ברברה פיודרשמידט. בורסטיין נתבקשה לתרום את קולה כאשר עבדה בתוכנית MadTV. באותו הזמן, גם שיחקה במופע בימתי בלוס אנג'לס, בו שיחקה אמא ג'ינג'ית שאת קולה ביססה על אחד מדודניותיה.

סת' גרין מדבב בעיקר את כריס גריפין ואת ניל גולדמן, בנו של הרוקח הלומד באותה כיתה של מג. גרין ציין שניסה לחקות את דמותו של "באפלו ביל" מהמותחן שתיקת הכבשים בזמן האודישן שלו.

את קולה של מג דיבבה תחילה לייסי שאבר (במספר פרקים מצומצם בתחילת הסדרה) ולאחר מכן מילה קוניס. לייסי עזבה עקב התנגשות עם תפקידה בסדרה "שולחן לחמישה" ועם חובותיה ללימודים. קוניס נתנה אודישן, ולאחר כמה ליטושים, מקפרלן שכר אותה לתפקיד.

מייק הנרי מדבב את קליבלנד בראון, את הרברט הזקן הפדופיל ואת קונסואלה עוזרת הבית ההיספנית וגם דמויות משניות נוספות כמו ברוס, והאיש החירש-המשומן. הנרי פגש את מקפרלן בבית הספר לעיצוב של רוד איילנד ונשאר עמו בקשר לאחר שסיימו את לימודיהם. לאחר מספר שנים, ביקש ממנו מקפרלן להיות חלק מהסדרה; הנרי הסכים והצטרף ככותב וכמדבב. תחילה ניתן לו קרדיט כאורח בסדרה, אך בעונה החמישית ניתן לו קרדיט כחלק מהצוות המשתתפים הראשי.

צוות המדבבים והדמויות העיקריות
Seth MacFarlane by Gage Skidmore.jpg Alex Borstein by Gage Skidmore.jpg Seth Green Philadelphia 2005 4.jpg Mila Kunis by Gage Skidmore.jpg Mike Henry by Gage Skidmore.jpg
סת' מקפרלן אלכס בורסטיין סת' גרין מילה קוניס מייק הנרי
פיטר גריפין, סטואי גריפין, בריאן גריפין, גלן קווגמייר, טום טאקר, קול-איד מן, ד"ר הרטמן, קארטר פיודרשמיט, שיימוס, קווין סוונסון לוֹיִס גריפין, לורטה בראון, ברברה פיודרשמיט, טרישה טאקאנאווה כריס גריפין, הקוף המרושע, בנו של בריאן, ניל גולדמן מג גריפין קליבלנד בראון, הרברט, קונסוולה

מדבבים אשר מופיעים בצורה סדירה בפרקים כוללים את פטריק וורבורטון (ג'ו סוונסון), אדם ווסט (ראש העירייה אדם ווסט); ג'ניפר טילי (בוני סוונסון), ג'ון ג. ברנאן (מורט גולדמן הרוקח והוראס הברמן), קרלוס אלאזראקי (ג'ונתן וויד, הבוס הראשון של פיטר), אדם קרולה (מלאך המוות, למעט הפרק הראשון בו הופיעה דמות זו, ואז דיבב אותה נורם מקדונלד), לורי אלאן (דיאן סימונס השדרית) ופיל לה-מאר (אולי ויליאמס והשופט). מדבבים נוספים אשר הופיעו בפרקים רבים הם בוץ' הרטמן ודני סמית' (התרנגול הענקי).

בפרקים רבים מופיעות דמויות באופן חד-פעמי (לעתים מעט יותר), רובן מוכרות שמדבבים אותם אותן אנשים במציאות. מנעד המדבבים הללו נע בין שחקנים, ספורטאים, סופרים, זמרים ולהקות, מוזיקאים ומדענים. הראשונה שעשתה זאת בפרק הרביעי הייתה לזלי אוגאמז. כל צוות "מסע בין כוכבים: הדור הבא" הופיע בפרק בעונה השביעית שכלל את פטריק סטיוארט, ג'ונתן פרייקס, ברנט ספינר, לבאר ברטון, גייטס מקפאדן, מייקל דורן, ויל ויטון, מרינה סירטיס, ואפילו דניז קרוסבי (טאשה יאר מהעונה הראשונה). סטיוארט נתן את קולו בעוד מספר פרקים כבן דמותו בסדרה "אבא אמריקאי", ראש המדור בולוקס, וכן גם כקול מחשבתה של סוזי סוונסון, בתו הפעוטה של ג'ו, ועוד מספר דמויות חד פעמיות במספר פרקים.

מבנה וגישה קומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום התרחשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב העלילה של "איש משפחה" מתרחשת בעיירה הבדיונית, קוהוג (באנגלית Quahog), רוד איילנד. קוהוג הוא סוג של צדפה בעלת קליפה קשיחה וגם מילה נרדפת בסלנג האמריקני לאיבר המין הנקבי. מקפרלן שהה בפרובידנס בזמן לימודיו כסטודנט בבית-הספר לעיצוב רוד איילנד, ועל כן בסדרה נמצאים מאפייני בנייה וציוני דרך הדומים למיקומים אמיתיים באזור. מקפרלן שואל שמות ידועים מרוד איילנד כמו פוטאקט ובאדי ציאנצי. הדמויות סובבות סביב רעיונות ופריטים מהתרבות הפופולרית שמשתלבים בשיחות ובאירועים. בכל פרק מופיע לפחות שם אחד של סלבריטאי והתייחסות לפרט מהתרבות הפופולרית.

מאפיינים קומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה ידועה בפלשבקים שלה, בהם העלילה מופרעת על ידי סאגות ואנקדוטות באורך משתנה מעברן של הדמויות. הפלשבקים מופיעים בעיקר כשהדמויות מתייחסות לאירוע שקרה בעבר (לדוגמה: "לא הרגשתי כך מאז...", או "כמו הפעם ההיא בה..."). נושאי הפלשבקים מגוונים ונעים מסצנות מסרטים קלאסיים, דרך אירועים הזויים ודמיוניים ועד לאירועים היסטוריים שקרו במציאות. הפלשבקים מכילים לעתים גם חלקים הומוריסטיים ומעוותים, לפעמים שטותיים לחלוטין – כמו הפיכתו של פיטר למראת קסמים עבור הזמר קווין פדרליין או שימוש בהיקפו וכרסו של פיטר לחימום שחקנית הקולנוע לארה פלין בויל.

קיפאון הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקי "איש משפחה" והאירועים המתרחשים בהם לא בהכרח ישמרו על עקביות בזמן. פיטר מבצע פשעים ועבירות שונות ולעתים נענש עליהן בבית דין, אך אין התייחסות לעונש או לעבירות בפרקים העוקבים; בפרקים אחרים פיטר (או בריאן) עוזב את הבית לתקופות של חודשים, ולאחר חזרתו הזמן אינו מתקדם כלל.

לגבי דמויות מסוימות הזמן מתקדם, אך באיטיות רבה: כך למשל סטואי חוגג בעונה הראשונה את יום הולדתו הראשון, אבל במהלך 7 עונות עוקבות אינו מתבגר. בפרק "Road to Rupert" שואל אותו בריאן אם אינו קצת מבוגר מכדי לשחק בדובי שלו, וסטואי מגיב שהוא בן שנה בסך הכול ובריאן שואל שנית "עדיין?". באופן דומה כריס מתבגר רק בשנה אחת ועולה מחטיבת הביניים לתיכון, ומג מתבגרת בשנה אחת מ-16 ל-17 ובמהלך העונה ה-10 חוגגת את יום הולדתה ה-18. בוני סוואנסון נראית בהיריון מתקדם בעונה הראשונה, אך יולדת רק בעונה השביעית ופיטר אף מתבדח על משך הזמן שהיא בהריון.

פרקי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לשמור על ההומור בסדרה, חלק מהפרקים הם פרודיות על סרטים ותוכניות טלוויזיה. עד מחצית העונה הראשונה (למשך 4 פרקים), הכותבים ניסו לכתוב את המילים "רצח" "מת" או "מוות" בשם של כל פרק, אך הפסיקו עם מנהג זה כדי שלא יתבלבלו.

במהלך הסדרה שודרו מספר פרקים בהם בריאן וסטואי יצאו לטייל בעולם בגלל סיבה שטותית, לרוב עם שילוב שירי מחזות זמר, ושם כל פרק מתחיל ב-"Road To". בפרקים אלו נוסעים בריאן וסטואי לרוד איילנד, גרמניה והעבר, בין השאר (למשל כשמורט בטעות נוסע במכונת הזמן של סטואי לפולין בשנת 1939, ביום בפלישה הנאצית לפולין, ובריאן וסטואי יוצאים להצילו).

ספיישל פתיחת העונה השישית, סיום העונות השמינית והתשיעית של הסדרה (ששודרו בתאריכים 23 בספטמבר 2007, 23 במרץ 2010 ו-22 במאי 2011 בהתאמה) הם בעצם מחווה\פרודיה על "מלחמת הכוכבים".

לסדרה 15 עונות, וסרט אחד, "סטואי גריפין - הסיפור שלא סופר", שבו לקחו את שלושת הפרקים האחרונים מהעונה הרביעית וחיברו אותם ביחד לסרט רצוף של 50 דקות.

בנוסף, פרק הבכורה של העונה התשיעית הוא מעין סרט \ פרק כפול באורך של 50 דקות שבו כל העיר מוזמנת ללון אצל ג'יימס וודס שרוצה להתנצל על מעשיו, ואחר כך מתגלה שהלינה הפכה למרחץ דמים שבו נהרגות מספר דמויות על ידי רוצח מסתורי (שבסוף התברר להיות דיאן סימונס, השדרנית בחדשות ערוץ 5 יחד עם טום טאקר). ספיישל נוסף שהיה בעונה התשיעית נקרא "Road to the North Pole", בפרק זה בריאן וסטואי נוסעים לקוטב הצפוני כדי להרוג את סנטה קלאוס, אך במקום להרוג אותו, הם עוזרים לו להציל את חג המולד.

שיר הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר הפתיחה של התוכנית הולחן על ידי וולטר מרפי. השיר מתחיל כפארודיה על שיר הפתיחה של הסדרה "הכל נשאר במשפחה", כשפיטר ולויס יושבים ליד הפסנתר המשפחתי ושרים בסגנון אדית' וארצ'י בנקר. בשלב זה התמונה עוברת לשורת מקהלה ענקית הכוללת רקדני רוקט ואת שאר המשפחה הקרובה. היה מעט בלבול בנוגע לשורת הסולו של סטואי "Laugh and cry" (לבכות ולצחוק), שנשמעה כמו "effin' cry" (מילה גסה). הסיבה לכך יכולה להיות הבעת הפנים איתה הוא אומר את הטקסט והתפיסה הכללית של הצופים שסטואי הוא גס רוח. המחלוקת הובהרה בעונה השלישית, כאשר השורה הוקלטה מחדש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: איש משפחה
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gary Levin,‏ ‎'Family Guy' un-canceled, thanks to DVD sales success, באתר עיתון USA Today,‏ 24 במרץ 2004
  2. ^ Fox to air new 'Guy' Sunday: MacFarlane hopes network changes plans באתר Variety,‏ 13 בנובמבר 2007
  3. ^ Sarah Palin,‏ Fox Hollywood – What a Disappointment, באתר פייסבוק, 15 בפברואר 2010
  4. ^ Jason Linkins,‏ ‎'Family Guy' Actress Responds To Sarah Palin's Criticism, באתר The Huffington Post,‏ 18 בפברואר 2010