לדלג לתוכן

קורט שושניג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורט שושניג
Kurt Schuschnigg
לידה 15 בדצמבר 1897
ריווה דל גארדה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בנובמבר 1977 (בגיל 79)
Mutters, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Kurt Alois Josef Johann von Schuschnigg עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, אוסטריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Mutters עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה מפלגת חזית המולדת האוסטרית, המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Vera von Schuschnigg (19381959)
Herma Schuschnigg (7 באוקטובר 192413 ביולי 1935)
Herma Schuschnigg עריכת הנתון בוויקינתונים
קנצלר אוסטריה ה־11
29 ביולי 193411 במרץ 1938
(3 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוּרְט אַלוֹיס יוֹזֶף יוֹהָן שׁוּשְׁנִיגגרמנית: Kurt Alois Josef Johann Schuschnigg;‏ 14 בדצמבר 189718 בנובמבר 1977; קורט אדלר פון שושניג מ-1898 עד 1919) היה פוליטיקאי אוסטרי וקנצלר אוסטריה בשנים 19341938.

נעוריו ותחילת דרכו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושניג נולד בעיירה ריבה דל גארדה (אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באיטליה) למשפחת קצינים ותיקה. המשפחה קיבלה תואר אצולה ב-1898. הוא התנדב לצבא האוסטרו-הונגרי, הגיע לדרגת סגן (לויטננט) ונלחם בחזית האיטלקית במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא נפל בשבי האיטלקי ושהה באיטליה בשנים 1919-1918. עם ירידת בית הבסבורג מהשלטון, משפחתו איבדה את תואר האצולה. ב-1924, לאחר שסיים לימודי משפטים בפרייבורג ובאינסברוק, פתח משרד לעריכת דין באינסברוק. בשנת 1926 התחתן ונולד לו בן (קורט). אשתו נהרגה בתאונת דרכים ב-1935.

תחילת הקריירה הפוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושניג הצטרף למפלגה הנוצרית-סוציאלית וב-1927 נבחר לציר הצעיר ביותר באותה עת בפרלמנט האוסטרי. כדי ליצור משקל נגד למיליצית היימווהר הקיצונית, הקים בשנת 1930 תנועה חדשה (Ostmärkische Sturmscharen). תנועה זו הייתה בעלת אוריינטציה ימנית-שמרנית-קתולית והיו לה שתי זרועות – תרבותית וצבאית. במרד פברואר השתתפה הזרוע הצבאית בדיכוי הרפובליקנים ושלחה כ-4900 איש לקרב. באפריל 1936 התפרקה הזרוע הצבאית מרצונה.

בשנת 1932 מינה הקנצלר קרל בורש את שושניג לשר המשפטים וחבר בוועדה לענייני חוקה. בשנת 1933 התמנה על ידי הקנצלר אנגלברט דולפוס בנוסף גם לתפקיד שר החינוך. באפריל 1934 תרם משמעותית לחקיקת צו חירום שביטל את סמכויות הפרלמנט והפך את אוסטריה לדיקטטורה. ב-25 ביולי נרצח דולפוס על ידי הנאצים האוסטרים בעת ניסיון הפיכה. שושניג הצליח לדכא את ההפיכה ומונה ב-29 ביולי לתפקיד הקנצלר[1][2]. בגיל 36 הפך לקנצלר הצעיר ביותר באוסטריה עד אותה עת.

קנצלר אוסטריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שלטונו כקנצלר שימש גם כשר החוץ ושר הביטחון. שושניג המשיך את המשטר הפשיסטי-דיקטטורי, החד-מפלגתי, שהקים דולפוס וניהל מדיניות שעיקריה היו ניסיון לצאת מהמשבר הכלכלי ומאבק בו זמני נגד הסוציאל-דמוקרטים והנאצים (שתי תנועות אלה פעלו במחתרת). תמיכתה של איטליה הפשיסטית בעצמאותה של אוסטריה אל מול גרמניה הייתה הכרחית. אלא שב-1935 כבשה איטליה את אתיופיה וצעד זה הוביל לסנקציות בינלאומיות עליה. היטלר הבטיח לסייע לאיטליה בתמורה להסכמה איטלקית לסיפוח אוסטריה.

ב-1936, ב"הסכם יולי" נאלץ שושניג לקבל מספר דרישות של היטלר בתמורה להכרה גרמנית בעצמאות אוסטריה: מינוי שני שרים המקורבים לנאצים וקבלת חברים נאצים לשורות "חזית המולדת" (דבר שאיפשר להם לקבל תפקידים בשירות המדינה). כמו כן, בנספח החשאי להסכם הותרה מחדש הופעתם של עיתונים פרו-נאציים. ניתן לומר שהסכם זה היה הצעד הראשון שסימן את סופה של אוסטריה הריבונית. כיוון ש"משמר המולדת" ומנהיגה, שטארהמברג (Ernst Rüdiger Starhemberg), לא שיתפו פעולה עם שושניג, הוא פירק את התנועה, מיזג את חבריה לתוך מפלגת "חזית המולדת" והפך למנהיגה של המפלגה. "חזית המולדת" הייתה המפלגה היחידה שקיומה הותר באוסטריה.

ב-12 בפברואר 1938, בהסכם ברכטסגאדן, בעקבות לחצים מצד אדולף היטלר, מונה ארתור זייס-אינקווארט, ראש המפלגה הנאצית האוסטרית, לשר הפנים ושר ההגנה בממשלתו של שושניג.

ב-24 בפברואר, שושניג כינס את הדיאט הפדרלי של אוסטריה ונשא נאום במהלכו אמר כי "אוסטריה תרחיק עד כה ולא יותר," בהתייחסו להסכם מיולי 1936, וגם כן הכריז "עד המוות! אדום-לבן-אדום! אוסטריה!"[3]

שושניג הכריז על משאל עם למען עצמאות אוסטריה, שנועד ליום ראשון ה-13 במרץ, ששאלתו תוכננה להיות "האם הינך בעד אוסטריה חופשייה, גרמנית, עצמאית, סוציאלית, נוצרית ומאוחדת, עם תעסוקה ושוויון לכל מי שמחויב לעם ולארץ האבות?", וקיבל את תמיכת הסוציאל-דמוקרטים והקומוניסטים במשאל. הסוציאל-דמוקרטים היו מוכנים לעמוד לצידו בתנאי שפעילותם כמפלגה והקמת איגודים מקצועיים יותרו מחדש. תנאים אלו שושניג קיבל. בלחץ הנאצים האוסטרים בוטל משאל העם יומיים לפני מועד עריכתו, ושושניג אולץ להתפטר. באותו יום בנאומו ברדיו אמר בין השאר שאינו רוצה לשפוך "דם גרמני" ולכן לא יפעיל כוח; את דבריו סיים ב"אלוהים, שמור על אוסטריה". למרות הבטחה של היטלר שלא לפלוש לאוסטריה, חצה הצבא הגרמני את הגבול האוסטרי ב-12 במרץ. לאחר הסיפוח הרשמי ב-13 במרץ נעצר שושניג על ידי הגסטאפו והושם במעצר בית בווינה. זמן קצר לאחר מעצרו התחתן בשנית.

מאסר במחנות ריכוז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושניג נכלא ונחקר במלון מטרופול[4] – ששימש כמטה הגסטאפו – זאת בדומה לאוסטרים בכירים נוספים, דוגמת לואיס פון רוטשילד. בתקופה זו בנו בן ה-13, קורט, הצטרף לנוער ההיטלראי.[4] בהמשך נשלח אל משרד הראשי לביטחון הרייך בברלין והוחזק במעצר כ-17 חודשים,[דרוש מקור] במהלכם עונה פיזית ונפשית על ידי הנאצים. לאחר מכן נשלח למחנות הריכוז דכאו, ופלוסנבירג. בשנת 1941 הועבר למחנה זקסנהאוזן. בדומה למספר פוליטיקאים וראשי כמורה הוכר מעמדו כאח"ם ועל כן זכה להתגורר בתחומי המחנה עם משפחתו בבית פרטי ונהנה מתנאים שהיו שמורים רק לדיפלומטים. לרשותו הועמדה עוזרת בית שגם ליוותה את אשתו לקניות בעיר, בנו למד בגימנסיה בעיר והם נהנו ממזון עשיר ומגוון. משפט ראווה נגדו תוכנן לאחר סיום המלחמה. ב-24 באפריל 1945, זמן קצר לפני תום המלחמה, פונה שושניג מזקסנהאוזן עם עוד כ-130 אסירים אח״מים לצפון איטליה, שם הוא שוחרר על ידי האמריקאים ב-4 במאי 1945.

קריירה לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19451948 התגורר שושניג באיטליה. בנובמבר 1946 הוא ביקר בבלגיה ובפריז[5]. בתחילת 1947 פרסם את ספר זכרונותיו[6], שנאסר להפצה באוסטריה[7]. מכיוון שגם אוסטריה וגם בעלות הברית לא התירו לו לשוב לאוסטריה, הוא היגר לארצות הברית בפברואר 1947[8] וקיבל משרת פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת סנט לואיס שבמיזורי. במשרה זו החזיק בשנים 1967-1948. ב-1956 קיבל אזרחות אמריקאית[9]. הוא שב לאוסטריה בשנת 1967[10] ולא עסק עוד בפעילות פוליטית.

שושניג הלך לעולמו במוטרס שבקרבת אינסברוק ב-18 בנובמבר 1977[11].

הערכת פועלו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום חלוקות הדעות על תרומתו לאוסטריה. החוגים השמרנים רואים בו גיבור לאומי שניסה לשמור על עצמאותה של אוסטריה כנגד גרמניה הנאצית. לעומתם רואים בו החוגים השמאליים שליט דיקטטורי שנלחם נגד הדמוקרטיה ורמס זכויות אדם בסיסיות כגון חופש ההתאגדות וחופש העיתונות.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Jack Bray, Alone Against Hitler: Kurt Von Schuschnigg's Fight to Save Austria from the Nazis, Buffalo, NY: Prometheus Books, 2020.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורט שושניג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקנצלרים של אוסטריה
קרל רנר מיכאל מאייר יוהאן שובר ואלטר ברייסקי יוהאן שובר איגנץ זייפל
1918–1920 1920–1921 1921–1922 26–27 בינואר 1922 ינואר–מאי 1922 1922–1924
רודולף רמק איגנץ זייפל ארנסט שטררוביץ' יוהאן שובר קרל ואוגוין אוטו אנדר
1924–1926 1926–1929 מאיספטמבר 1929 1929–1930 ספטמבר–דצמבר 1930 1930–1931
קרל בורש אנגלברט דולפוס קורט שושניג ארתור זייס-אינקווארט קרל רנר לאופולד פיגל
1931–1932 1932–1934 1934–1938 11–13 במרץ 1938 אפרילדצמבר 1945 1945–1953
יוליוס ראב אלפונס גורבך יוזף קלאוס ברונו קרייסקי פרד זינובאץ פרנץ ורניצקי
1953–1961 1961–1964 1964–1970 1970–1983 1983–1986 1986–1997
ויקטור קלימה וולפגנג שיסל אלפרד גוזנבאואר ורנר פיימן ריינהולד מיטרלהנר כריסטיאן קרן
1997–2000 2000–2007 2007–2008 2008–2016 9–17 במאי 2016 2016–2017
סבסטיאן קורץ בריגיטה בירליין סבסטיאן קורץ אלכסנדר שלנברג קארל נהאמר
2017–2019 2019–2020 2020–2021 אוקטוברדצמבר 2021 2021 ואילך