לדלג לתוכן

וו (קנטון)

(הופנה מהדף קנטון וו)
ווֹ (קנטון)
Vaud
סמל וו
סמל וו
סמל וו
דגל וו
דגל וו
דגל וו
כרם בחבל הלאבו (Lavaux) שבקנטון ווֹ על רקע האגם והאלפים הצרפתיים
כרם בחבל הלאבו (Lavaux) שבקנטון ווֹ על רקע האגם והאלפים הצרפתיים
מדינה שווייץשווייץ שווייץ
חבל ארץ שווייץ הרומנדית
רשות מחוקקת המועצה הגדולה של וו עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת הקנטון לוזאן
שפה רשמית צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1803
שטח 3,212 קמ"ר
גובה 495 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה Les Diablerets summit (3,210 מטר) עריכת הנתון בוויקינתונים
 ‑ הנקודה הנמוכה אגם ז'נבה (372 מטר) עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ בקנטון 799,145 (31 בדצמבר 2018)
 ‑ צפיפות 265.5 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 46°37′00″N 6°33′00″E / 46.616666666667°N 6.55°E / 46.616666666667; 6.55 
אזור זמן UTC+1
http://www.vd.ch

לחצו כדי להקטין חזרה

ואלהתורגאואפנצל אינר-רודןאפנצל אוסר-רודןשפהאוזןאובוולדןנידוולדןבזל-שטאדטבזל-לנדשאפטזולותורןצוגציריךסנט גאלןארגאולוצרןגלרוסשוויץאוריטיצ'ינוז'ורהגראובינדןנשאטלז'נבהפריבורווווברןצרפתליכטנשטייןאוסטריהאיטליהגרמניהגרמניה
(למפת וו רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ווֹצרפתית: Vaud, הגייה פונטית: [vo]), הקרוי גם "הקנטון של אגם ז'נבה", הוא אחד מעשרים ושישה הקנטונים של שווייץ. הוא נמצא ב"שווייץ הרומנדית", במערב שווייץ וגבולותיו הם אגם ז'נבה, צרפת, והקנטונים ז'נבה, נשאטל, פריבור, ברן וואלה. השפה המדוברת ברוב הקנטון היא צרפתית, ואוכלוסייתו מונה כ-750,000 תושבים (נכון ל-2013).

עמודים רומאיים בניון
תחום הסמכות של ברן בוו במאה ה-18

בני אדם חיו לצד אגמי ווד בתקופה הפרהיסטורית. מאוחר יותר, השבט הקלטי של ההלווטים אכלס את האזור. חייליו של יוליוס קיסר הביסו את ההלווטיים בשנת 58 לפני הספירה וכתוצאה מכך הרומאים התיישבו באזור. הערים הרבות שהקימו הרומאים כוללות את ווהלטינית: Viviscus) ולוזאן (Lausonium או Lausonna).

בשנת 27 לפני הספירה הוקמה מדינת Civitas Helvetiorum סביב עיר הבירה של אווש (Aventicum). עד היום יש שרידים רומיים רבים ברחבי העיר. בין המאות ה-2 וה-4 שבטים אלמאנים פלשו לאזור שוב ושוב, ובמאה ה-5 הבורגונדים כבשו את השטח. מאוחר יותר החליפו הפרנקים המרובינגים את הבורגונדים. גם שליטתם לא נמשכה זמן רב, ובשנת 888 הפך אזור קנטון וו לחלק מהאימפריה הקרולינגית (המדינה היורשת של המרובינגים). בשנת 1032 בית צרינגן מגרמניה ניצח את הבורגונדים, ובשנת 1218 סיפחה את האזור רוזנות סבויה. רק תחת רוזנים סבויה זכה האזור לאחדות מדינית בתור הברונות של וו. חלק המשתרע מאטלנס ועד לנהר סארין, בצפון, נקלט בקנטון פריבור.

נבנה על ידי הבישוף של לוזאן במהלך המאה ה-15, שאטו סן-מייר הוא מקום מושבה של הממשלה הקנטונלית מאז 1803

כאשר כוחו של בית סבויה ירד בתחילת המאה ה-15, כבשו חיילים מברן את הארץ. עד 1536 ברן סיפחה לחלוטין את האזור. הרפורמציה הפרוטסטנטית של וו התחילה עם עמיתיו לעבודה של ז'אן קלווין כמו פייר וירט (ויכוח מפורסם התקיים בקתדרלה של לוזאן), אך היא יושמה באופן נחרץ רק כאשר ברן הטילה את מלוא כוחה מאחוריו.

הכובשים הברניים לא היו פופולריים בקרב האוכלוסייה. ב-1723 הוביל מיור אברהם דאבל מרד נגד ברן, במחאה על מה שהוא ראה כשלילת הזכויות הפוליטיות של הוודואים דוברי הצרפתית על ידי הברנים דוברי הגרמנית; הוא נערף לאחר מכן. מאוחר יותר, בהשראת המהפכה הצרפתית של 17891799, גירשו הוודואים את המושל הברני ב-1798 והכריזו על הרפובליקה הלמאנית. לאומנים מוו כמו פרדריק-סזאר דה לה הארפ קראו להתערבות צרפתית בשחרור האזור, וכוחות המהפכה הצרפתית נכנסו פנימה, השתלטו על כל שווייץ עצמה בתהליך והקימו את הרפובליקה ההלווטית. תחת נפוליאון הראשון, וו הפכה (1798–1803) לקנטון למאן. תסיסה על ביטול הזכויות הפיאודליות והמסים הובילה לאי שביעות רצון מוגברת, שהגיעה לשיאה במרד הבורלה-פאפי באביב 1802, ואחריו ה-Stecklikrieg (אוגוסט עד אוקטובר 1802) שהביא את סופה של הרפובליקה ההלווטית כולה ב-1803. בשנת 1803 הצטרפה וו לקונפדרציה השווייצרית שהוקמה מחדש. למרות הניסיונות של ברן להחזיר את וו, היא נשארה קנטון ריבוני מאז.

במאה ה-19, קנטון וו היה מתנגד בולט לתנועת הבדלנים הקתולית זונדרבונד, מה שהוביל להתערבות של 99,000 חיילים שווייצריים פדרליים בפיקודו של גנרל אנרי דופור נגד 79,000 בדלנים, במלחמת הזונדרבונד (נובמבר 1847). הפרידה נמנעה במחיר של מעט מאוד חיים.

החוקה הקנטונית הנוכחית מתוארכת ל-14 באפריל 2003, ומחליפה את החוקה של 1885.

האוכלוסייה היא דוברת צרפתית בעיקר ולאורך ההיסטוריה הייתה מאוד פרוטסטנטית, החל מן השנים הראשונות של הרפורמציה. עקב הגירה מדרום אירופה, ישנה עלייה באחוז הקתולים, ובשנת 2000, האוכלוסייה הייתה כמעט שווה בשווה בין הפרוטסטנטים (40%) והקתולים (34%).

הקנטון נמצא במערב שווייץ, ושטחיו העיקריים הם שטחי חקלאות (כ-1,022 קמ"ר), שטחים מיוערים (כ-1,393 קמ"ר) ושטחי כרמים ליינות (כ-39 קמ"ר). הנקודה הגבוהה ביותר בשטח הקנטון היא פסגת רכס ההרים לה דיאבלרה (בצרפתית - Les Diablerets) בגובה 3,209 מטרים, והנקודה הנמוכה ביותר היא אגם ז'נבה, בגובה 372 מטרים.

חלוקה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים ועיירות בקנטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערים על חוף אגם ז'נבה

ערים ועיירות לחוף אגם ז'נבה, ממערב למזרח:

ערים חשובות אחרות:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]