רפי טטרקה
 | |
| לידה |
28 ביולי 1950 (בן 74) ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מקום מגורים | הוד השרון, ישראל |
| תפקיד | מנכ"ל חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, וחברת הבת קו מוצרי דלק בע"מ (ממשלתיות) |
  | |
רפאל 'רפי' טטרקה (נולד ב-28 ביולי 1950) הוא מנהל ישראלי, כיהן כמנהלה הכללי של החברה הממשלתית תשתיות נפט ואנרגיה בשנים 2000–2017. שירת בעבר במשך כשלושה עשורים בשירות הביטחון הכללי. בינואר 2022 מונה טטרקה כדירקטור בחקר ימים ואגמים לישראל. בפברואר 2022 מונה טטרקה כיו"ר חקר ימים ואגמים
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טטרקה נולד בישראל, בנם של אילנה פולק טטרקה, ניצולת שואה אשר הוגלתה על ידי שלטונות המנדט הבריטי לקפריסין לאחר שאניית המעפילים "לטרון" איתה עלתה ארצה נתפסה בלב הים ב-שנת 1946, ודב טטרקה, אשר עלה לארץ ישראל חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 כשחשש לגורלו. עם הגיעו לארץ ישראל, התגייס אביו לשורות הצבא הבריטי, ולחם במערכה הצפון אפריקאית. בתום המלחמה, השניים נישאו בשנת 1949, ולהם נולדו שני ילדים.[1]
מתגורר בהוד השרון, נשוי ואב לשלושה.
תפקידים בשירותי הביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם סיום שירותו כקצין בצה"ל, החל לשרת בשירות הביטחון הכללי (שב"כ), עת שגויס לתפקיד זוטר ביחידה מבצעית, כאשר החל להתקדם בהדרגה לתפקידים בכירים. ב-שנת 1978, מונה טטרקה לראש ענף המבצעים באגף המבצעים, תפקיד אותו ביצע עד ל-שנת 1983. מיד עם סיום תפקידו, מונה לעמוד בראש המחלקה לתפקידים מיוחדים. את תפקיד זה ביצע במשך כ-4 שנים, עד ל-שנת 1987. אירועי פרשת "קו 300" שהתרחשו באותן שנים, הובילו לנקיטת פעולות הבראה בשורות השב"כ, אשר נועדו לשקם את טוהר המידות ואמון הציבור בו.[2] במסגרת אותן פעולות הבראה מונה ב-שנת 1987 לעמוד בראש אגף המבצעים, תפקיד אותו ביצע עד שנת 1994 והיה לאחד מראשי האגפים הצעירים ביותר בתולדות השב"כ, זאת בתקופה אשר לוותה בהתקוממות האלימה הידועה בשם "האינתיפאדה הראשונה". במסגרת תפקידו זה, והודות לפיתוחים מבצעיים אותם הוביל, קיבל צוות של השב"כ את פרס ביטחון ישראל. בשנת 1994, מונה להיות ראש אגף המטה וסגן ראש השב"כ, תפקיד אותו אייש עד לשנת 1997. כן, היה לחבר בבית הדין המשמעתי של השב"כ והמוסד. במסגרת התפקיד, היה אמון על ניהול עבודת המטה, על שינויים ארגוניים ועל כוח האדם של הארגון. לאחר רצח ראש הממשלה, יצחק רבין, הוטל עליו גם לשקם את מערך אבטחת האישים בשב"כ. בתום תפקיד זה, פרש משורות השב"כ.
תפקידים בעסקים פרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו של טטרקה מהשב"כ, פנה לעולם העסקים הפרטי. בכלל זה, שימש בין השנים 1999 ל-2000 כראש חטיבת ה-PAL בחברת איתוראן, ובמהלך שנת 2000 כיהן כדירקטור בבתי זיקוק לנפט בע"מ (בז"ן). לקראת תום תקופת כהונתו בתפקידים אלו, התמודד על תפקיד מנכ"ל החברה הממשלתית תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, תפקיד אליו מונה בשלהי שנת 2000. בין השנים 2000 ל-2004, כיהן כדירקטור בחברת פי גלילות, כשבשנים 2000 עד 2001 היה ליו"ר. כמו כן, החל משנת 2000 מכהן כדירקטור במכון הישראלי לאנרגיה וסביבה.
כהונתו כמנכ"ל תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000 נכנס לתפקידו כמנכ"ל חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, וחברת הבת קו מוצרי דלק בע"מ.[3] חברות אלו הן חברות ממשלתיות (בלתי מתוקצבות), המוחזקות יחד בשרשור על ידי המדינה בבעלות מלאה (המדינה מחזיקה ב-100% בחברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, וזו מחזיקה ב-100% בחברת קו מוצרי דלק בע"מ). הן עוסקות באחסון מוצרי דלק והזרמתו בכל רחבי מדינת ישראל (באמצעות תשתית ייעודית), וכן בתכנון, הקמה ותחזוקה של התשתיות כאמור.
במהלך שנותיו כמנכ"ל, התמודד טטרקה עם אתגרים רבים, אשר שינו את פני החברה ותדמיתה. כך למשל, במהלך כהונתו הפכו שתי החברות מחברות מפסידות ורוויות במינויים פוליטיים של "מקורבים",[4] לחברות המקפידות על טוהר המידות, רווחיות[5][6] ומודעות לאחריותן ותפקידן המשמעותי במשק האנרגיה במדינת ישראל. וכן, בקיץ שנת 2012, כשהופסקה אספקת הגז הטבעי ממצרים, נדרשו החברות לספק את צורכי האנרגיה של מדינת ישראל לייצור חשמל, וזאת בנוסף לאספקת הדלקים בשגרה לתחבורה. החברות עמדו באתגר, ואפשרו אספקה רציפה של דלקים לייצור חשמל למשק הישראלי, בנוסף לצורכי השגרה בשאר המשק.[7]
בנובמבר 2016 פורסם דו"ח מבקר המדינה בעניין החברה קבע כי הליקויים אשר נמצאו בפעילות החברה נבעו ממחדלי רשויות שלטוניות.[8] בין אלה המרכזיים ניתן למנות: היעדר המסגרת הנורמטיבית, חוקית ורגולטורית, למשק הדלק, על רקע הימנעות משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לקדם את חקיקת חוק משק הדלק וגיבוש תוכנית אב למשק האנרגיה; היעדר תוכנית מתאר לתשתיות מפרץ חיפה, אשר נועדו לאחד את חוות המכלים של החברה לכדי שטח מצומצם ומודרני; מאבקי סמכויות בין המשרד להגנת הסביבה ורשות הכבאות וההצלה בעניין מיגון חוות המכלים בקריית חיים; ועיכוב במתן היתרי בנייה להחלפת מקטעי צנרת על ידי עיריית חיפה.
בינואר 2017 הודיע טטרקה על התפטרותו מתפקידו כמנכ"ל החברה, לאחר יותר מ-16 שנים בהן כיהן.[9][10][11][12]
במרץ 2018 מונה טטרקה כדירקטור בחברת חשמל.
בינואר 2022 מונה טטרקה כדירקטור בחקר ימים ואגמים לישראל. בפברואר 2022 מונה טטרקה כיו"ר חקר ימים ואגמים.[13]
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטטרקה שני תארים שניים (M.A.) במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה, האחד בביטחון לאומי, והשני במנהל ומדיניות ציבורית. לשני תארים אלו קדם תואר ראשון (B.A.) במדעי המדינה, גם הוא מאוניברסיטת חיפה. כמו כן, הוא בוגר מחזור 154 של התוכנית ללימודי ניהול מתקדמים (A.M.P.) המועברת בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית. בנוסף, בוגר המכללה לביטחון לאומי.
טטרקה ביצע מספר השתלמויות, ובהן התוכנית להכשרת דירקטורים בכירים בתאגיד מאוניברסיטת תל אביב וקורס בנדל"ן מאוניברסיטת בר-אילן.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עיריית הוד-השרון, עמוד סיפורה של אילנה פולק טטרקה ז"ל מוותיקות העיר(הקישור אינו פעיל)
- ^ פרשת קו 300 מאתר השב"כ (ארכיון)
- ^ אתר החברה, תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, באתר www.pei.co.il
- ^ קלמן ליבסקינד, אתר NRG, "החברה של סילבן"
- ^ דף מידע אודות החברה באתר רשות החברות הממשלתיות
- ^ קלמן ליבסקינד, אתר NRG, "מקום בצנרת"
- ^ עמירם ברקת, "לפלסטינים יש טילים שיכולים לפגוע באסדת 'ים תטיס'", באתר גלובס, 2 ביוני 2012
- ^ מבקר המדינה, דו"ח מבקר המדינה 67א (2016), עמ' 1055, 1.11.2016
- ^ נתי יפת, אחרי 17 שנה: רפי טטרקה פורש מתש"ן על רקע "תחושת מיצוי", באתר גלובס, 2 בינואר 2017
- ^ ליאור גוטמן, אחרי 17 שנה: רפי טטרקה עוזב את תפקיד מנכ"ל תש"ן, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2017
- ^
אבי בר-אלי, המנכ"ל הוותיק שבחברות הממשלתיות פורש לאחר 17 שנות כהונה, באתר TheMarker, 2 בינואר 2017
- ^ מערכת אתר 'תשתיות', "רפי טטרקה, מנכ"ל תש"ן, הודיע על סיום תפקידו לאחר כ-17 שנות ניהול החברה", 2.1.2017
- ^ חקר ימים ואגמים לישראל-נושאי תפקידים, באתר www.ocean.org.il
