רצועת חוף אילת

רצועת חופי אילת מתמשכת לאורך כ-14 קילומטרים על שפת מפרץ אילת, שלוחה של הים האדום. חלק ניכר מרצועת החוף משמש לפעילויות פנאי ונופש הפתוחים לציבור הרחב, בעיקר כחופי רחצה וטיילת. חלק אחר משמש לפעילויות אחרות, שבחלקן סגורות לציבור.

רצועת החוף נחלקת לשלושה חלקים עיקריים:

הרצועה הצפונית – מגבול ירדן עד נמל אילת. רצועה זו מפותחת וכוללת בעיקר שטחים בנויים ו/או מלאכותיים.
מתקני נמל אילת ונמל הנפט של חברת קו צינור אירופה אסיה (לשעבר חברת קצא"א).
הרצועה הדרומית – מנמל הנפט עד גבול מצרים. רצועה זו כוללת בעיקר שטחים פתוחים ו/או שמורות טבע.

היסטוריה

פיתוח רצועת החוף של אילת, החל בשנות ה-50 של המאה ה-20. בינואר 1954 הוצגה תוכנית להקמת נמל עמוק באילת^[1] . עד אז היה באילת רק מזח קטן שהוקם מיד לאחר שהעיר אילת הוקמה כיישוב קטן ב-1950^[2], ורצועת החוף באזור נשמרה במצבה הטבעי. הקמת נמל אילת החלה בדצמבר 1955^[3], שבמקביל נחנך מזח גדול יותר לעגינת אוניות (מזח שימש אחר כך לבסיס חיל הים)^[4]. החל משנת 1957 גדל מספר הספינות הפוקדות את אילת^[5], שנשאו מטענים בין ישראל למזרח אפריקה והמזרח הרחוק^[6]. בנוסף הוחל ביבוא נפט גולמי דרך אילת, לאחר שהושלמה הנחת צינור נפט בין אילת לבאר שבע ואחר כך עד חיפה^[7]. בנוסף הוקמו מיכלי נפט סמוך לחוף^[8].

בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוחלט לפתח את ענף התיירות בעיר. באפריל 1964 החליטה ועדת השרים לענייני כלכלה להקים את "החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ"^[9]. בהחלטה נקבע כי מטרת החברה היא לפתח שטח של כ-1,200 דונם בחוף הצפוני של מפרץ אילת, לשם הקמת מרכז תיירות ונופש, חוף רחצה, שירותים ומערכת תעלות ואגמים. על פי תזכיר ההתאגדות של החברה, מטרתה בין היתר "לרכוש, לבצע, להקים מזחים, מקומות נופש, בתי מלון וחנויות". החברה לפיתוח חוף אילת עסקה במשך כשלושים שנה בהקמת הטיילת, הכשרת מגרשים לבניית בתי מלון והקמת מרינה אילת^[10].

בשנות ה-70 של המאה ה-20 הוחל בפיתוח תירותי של רצועת החוף הדרומית, שמדרום לנמל הנפט הוקם מתחם מלונות^[11]. המלון הראשון שנפתח במתחם היה מלון "לרום", בספטמבר 1973, שהיה המלון הגדול ביותר שנבנה באילת עד אז עם 310 חדרים^[12]. ב-1985 עבר המלון לניהול רשת "קלאב מד"^[13], שבמקביל הוקמו מלונות נוספים במקום, הוקמה מרינת חוף אלמוג וטיילת .

ב-1990 נחנך "ריף הדולפינים" בשטח שהחזיקה חברת קו צינור אילת אשקלון, בין נמל הנפט לנמל אילת^[14].

החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלו דיונים על פינוי בסיס חיל הים באילת, לטובת הקמת פרויקטים תיירותיים ופיתוח המשך רצועת החוף לכיוון דרום. ב-1996, משרד הביטחון ומפקדת חיל הים החליטו לסגור את מספנת חיל הים באילת. בשטח המספנה הוחל בתכנון להקמת פרויקטים תיירותיים. בין היתר, פרויקט תיירותי ענק של איש העסקים תד אריסון.^[15].אך במאי 1997 שר הביטחון, יצחק מרדכי, החליט שלא לסגור את המספנה^[16]. במרץ 2003 צה"ל, רשות הנמלים ועיריית אילת הסכימו שבסיס חיל הים יועבר לנמל אילת והשטח יהיה זמין לפיתוח^[17]. ביצוע התוכנית התעכב במשך שנים רבות ורק ב-2021, נחתם הסכם לפינוי רוב בסיס חיל הים לטובת הקמת בתי מלון ושכונת מגורים^[18].

בספטמבר 2008, הסכימה "חברת קו צינור אילת אשקלון" להקצות רצועת חוף בת 150 מטר (מתוך ק"מ אחד סה"כ שמחזיקה החברה באילת), מדרום לחוף "ריף הדולפינים" ולהופכה לחוף ציבורי פתוח^[19]. החברה חזרה בה אחר כך מהתוכנית, והחוף נפתח לבסוף רק ביולי 2017^[20].

באפריל 2022 נחתם הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לחברת "קו צינור אירופה-אסיה", להשבת 240 דונם, בחלקו הדרומי של המתחם שלה באילת, שיאפשרו את פיתוחה של רצועת החוף^[21].

ב-2022 החלו עבודות שדרוג החופים בעיר^[22], ובמקביל החל וויכוח אודות הבניות בחופים בטענה כי הן משבות נזק לסביבה החופית והמימית של אילת^[23]^[24].

חופי רחצה מרכזיים

מצפון לדרום^[25]:

הרצועה הצפונית

חוף מפרץ השמש
חוף הדתיים – חוף רחצה נפרד
חוף השחפים
חוף הזהב
חוף רויאל
חוף נביעות
חוף מוריה
חוף נפטון
חוף אום רשרש
חוף תרשיש
חוף הסלע האדום
חוף הדייגים
חוף מרדיאן
חוף הדקל
החוף של מוש

הרצועה הדרומית

חוף ריף הדולפינים (בתשלום)
חוף קצא"א
חוף הוילג'
חוף ורנדה
חוף האלמוגים (בתשלום)
חוף המגדלור
חוף אופיר
חוף הנסיכה

אתרים לאורך החוף

מצפון לדרום:

שימור טבע

לאורך חופיה של אילת נמצאת שונית האלמוגים הצפונית בעולם. לשם הגנה עליהן, הוכרזו שתי שמורות טבע ימיות ושמורת טבע חופית – שמורת חוף האלמוגים. חלק משמורה זו סגור למבקרים על מנת לשמור על הסביבה הרגישה בו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

גם באילת: עשרות אלפים יצאו למבצע ניקיון חופים, באתר יום יום אילת, 4 בדצמבר 2021

הערות שוליים

^ הכנות לבניית נמל עמוק מים באילת, הארץ, 12 בינואר 1954
^ נ. דונביץ, הכנות לבנית נמל על שפת ים סוף, הארץ, 10 ביולי 1950
^ הוחל בהקמת הנמל באילת, הארץ, 11 בדצמבר 1955
^ מזח לעניגת אניות באילת ייחנך ביום ה', הארץ, 13 בדצמבר 1955
^ תפוקת נמל אילת כתפוקת נמל יפו, הארץ, 18 ביוני 1957
מטען 45 אלף טון עבר באילת ב־1957, קול העם, 7 בפברואר 1958
^ אניה חכורה-ע"י צים - עברה מחיפה לאילת דרך הסואץ, הארץ, 31 במרץ 1959
*קתרינה מדרה* מפליגה מאילת, הארץ, 23 באפריל 1957
^ בנק רוטשילד ובנקים אמריקאיים מממנים צינור נפט רחב אילת-באר־שבע, קול העם, 7 בינואר 1959
^ מיכלית אמריקאית הביאה נפט לאילת, הארץ, 7 באפריל 1957
הנפט מהמיכלית האמריקאית מוזרם למיכלים בנמל אילת, קול העם, 8 באפריל 1957
^ אביטן כהן, ‏החברה הממשלתית הזו אמורה הייתה להיסגר לפני עשור. ואז משהו השתבש, באתר גלובס, 20 באוקטובר 2021
^ דוחות על הביקורת בתחום התיירות החברה לפיתוח חוף אילת בע“מ, באתר מבקר המדינה, דצמבר 1998
^ "סותב" משקיעה 30 מיליון ל"י בפרויקט באילת, דבר, 11 בדצמבר 1972
^ נפתח מלון "לרום" באילת, על המשמר, 19 בספטמבר 1973
^ אייל ארליך, נחיתות לרום, כותרת ראשית, 14 באוגוסט 1985
^ אלעזר לוין, זהירות בונים, חדשות, 4 בדצמבר 1990
אפרת דר, צילום: אלכס ליבק, לגעת בדולפין, חדשות, 1 בנובמבר 1991
^ גדי גולן, ‏ראש עיריית אילת ביטל תוכניות לפרוייקטים על שטח מספנת חיל הים, באתר גלובס, 23 באפריל 1997
^ גדי גולן ודוד חיון, ‏שר הביטחון ביטל את התוכנית לסגור המספנה הצבאית באילת, באתר גלובס, 13 במאי 1997
^ גדי גולן, ‏צה"ל, רשות הנמלים ועיריית אילת הסכימו: בסיס חיל הים יועבר לנמל אילת, באתר גלובס, 20 במרץ 2003
^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏400 יחידות דיור ו-600 חדרי מלון יוקמו במקום בסיס חיל הים באילת, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2021
^ רויטל לוי-שטיין, חברת ק.צ.א.א הקצתה שטח להקמת חוף ים אקולוגי חדש באילת מדרום לריף הדולפינים, באתר TheMarker‏, 21 בספטמבר 2008
^ משה גלעד, חוף חדש, שהיה סגור במשך עשרות שנים, נפתח באילת ומסעיר את הרוחות, באתר הארץ, 20 ביולי 2017
^ יובל ניסני, ‏הסכם בין רמ"י לקצא"א: 240 דונם מדרום למתחם הדלקים באילת יוחזרו למדינה, באתר גלובס, 4 באפריל 2022
^ שינוי החופים, תשתיות תיירותיות ומלונות בהרים: השדרוג הצפוי באילת | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
^ ליזה ללוצאשווילי, השרה זנדברג לראש עיריית אילת אלי לנקרי: "עצור מיד את עבודות הפיתוח בחופים", באתר חדשות אפס שמונה 08, ‏2022-09-05
^ קוריאל, אילנה (2022-08-13). "הקרב על הבנייה בחופי אילת". Ynet. נבדק ב-2022-09-10.
^ חופים באילת, באתר eilat.city
^ מעגן תור ים, באתר eilat.city

[1] הכנות לבניית נמל עמוק מים באילת, הארץ, 12 בינואר 1954

[2] נ. דונביץ, הכנות לבנית נמל על שפת ים סוף, הארץ, 10 ביולי 1950

[3] הוחל בהקמת הנמל באילת, הארץ, 11 בדצמבר 1955

[4] מזח לעניגת אניות באילת ייחנך ביום ה', הארץ, 13 בדצמבר 1955

[5] תפוקת נמל אילת כתפוקת נמל יפו, הארץ, 18 ביוני 1957
מטען 45 אלף טון עבר באילת ב־1957, קול העם, 7 בפברואר 1958

[6] אניה חכורה-ע"י צים - עברה מחיפה לאילת דרך הסואץ, הארץ, 31 במרץ 1959
*קתרינה מדרה* מפליגה מאילת, הארץ, 23 באפריל 1957

[7] בנק רוטשילד ובנקים אמריקאיים מממנים צינור נפט רחב אילת-באר־שבע, קול העם, 7 בינואר 1959

[8] מיכלית אמריקאית הביאה נפט לאילת, הארץ, 7 באפריל 1957
הנפט מהמיכלית האמריקאית מוזרם למיכלים בנמל אילת, קול העם, 8 באפריל 1957

[9] אביטן כהן, ‏החברה הממשלתית הזו אמורה הייתה להיסגר לפני עשור. ואז משהו השתבש, באתר גלובס, 20 באוקטובר 2021

[10] דוחות על הביקורת בתחום התיירות החברה לפיתוח חוף אילת בע“מ, באתר מבקר המדינה, דצמבר 1998

[11] "סותב" משקיעה 30 מיליון ל"י בפרויקט באילת, דבר, 11 בדצמבר 1972

[12] נפתח מלון "לרום" באילת, על המשמר, 19 בספטמבר 1973

[13] אייל ארליך, נחיתות לרום, כותרת ראשית, 14 באוגוסט 1985

[14] אלעזר לוין, זהירות בונים, חדשות, 4 בדצמבר 1990
אפרת דר, צילום: אלכס ליבק, לגעת בדולפין, חדשות, 1 בנובמבר 1991

[15] גדי גולן, ‏ראש עיריית אילת ביטל תוכניות לפרוייקטים על שטח מספנת חיל הים, באתר גלובס, 23 באפריל 1997

[16] גדי גולן ודוד חיון, ‏שר הביטחון ביטל את התוכנית לסגור המספנה הצבאית באילת, באתר גלובס, 13 במאי 1997

[17] גדי גולן, ‏צה"ל, רשות הנמלים ועיריית אילת הסכימו: בסיס חיל הים יועבר לנמל אילת, באתר גלובס, 20 במרץ 2003

[18] מיכל רז-חיימוביץ', ‏400 יחידות דיור ו-600 חדרי מלון יוקמו במקום בסיס חיל הים באילת, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2021

[19] רויטל לוי-שטיין, חברת ק.צ.א.א הקצתה שטח להקמת חוף ים אקולוגי חדש באילת מדרום לריף הדולפינים, באתר TheMarker‏, 21 בספטמבר 2008

[20] משה גלעד, חוף חדש, שהיה סגור במשך עשרות שנים, נפתח באילת ומסעיר את הרוחות, באתר הארץ, 20 ביולי 2017

[21] יובל ניסני, ‏הסכם בין רמ"י לקצא"א: 240 דונם מדרום למתחם הדלקים באילת יוחזרו למדינה, באתר גלובס, 4 באפריל 2022

[22] שינוי החופים, תשתיות תיירותיות ומלונות בהרים: השדרוג הצפוי באילת | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il

[23] ליזה ללוצאשווילי, השרה זנדברג לראש עיריית אילת אלי לנקרי: "עצור מיד את עבודות הפיתוח בחופים", באתר חדשות אפס שמונה 08, ‏2022-09-05

[24] קוריאל, אילנה (2022-08-13). "הקרב על הבנייה בחופי אילת". Ynet. נבדק ב-2022-09-10.

[25] חופים באילת, באתר eilat.city

[26] מעגן תור ים, באתר eilat.city

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]