ריף הדולפינים

ריף הדולפינים
ריף הדולפינים ב-2010
ריף הדולפינים ב-2010
סוג ריף דולפינים
מיקום ישראלישראל אילת, ישראל
תאריך הקמה 1990
מייסדים רוני זילבר
מספר מינים הדולפינים הם המין הקבוע, וישנם מינים ימיים רבים משוחררים
מספר פרטים 3
בעלות חברת "ריף - כפר דולפינים באילת בע"מ"
קואורדינטות 29°31′35″N 34°56′10″E / 29.526327°N 34.936245°E / 29.526327; 34.936245
האתר הרשמי
(למפת אילת רגילה)
Israel Eilat location map.svg
 
הר יהושפט
הר יהושפט
ריף הדולפינים
ריף הדולפינים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
צוללן עם דולפין בריף
דולפין בריף בשנת 2002

ריף הדולפינים הוא אתר תיירות על חופה הדרומי של אילת, סביב שונית בצורת פרסה, בו ניתן לשחות ולצלול עם דולפינים ושאר בעלי החיים בריף. שטחו הימי של הריף תחום ברשתות, ועומקו הממוצע הוא 12 מטרים. מיני בעלי חיים רבים מצויים באזור, ביניהם; פרפרוניים, קיסריים ודיונונאים[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוזמה להקמת "ריף הדולפינים" החלה בשנת 1987 על ידי רוני זילבר, אורי ליפשיץ וניר אבני, יוצאי הקומנדו הימי[2]. רוני זילבר הוא ביולוג ימי שעבד קודם בדולפינריום בתל אביב, שפשט את הרגל ב-1985[3], ביקש ללמוד מלקחי המיזם ולהקים מתקן בו הדולפינים יהיו בסביבה טבעית ולא יסבלו מזיהומי מים ומוגבלות של תחום מחיה קטן מדי, המאפיינים מתקני דולפינריום עם בריכות סגורות. כך עלה הרעיון להשתמש בחוף ושטח ימי מגודר עבור המיזם. השלושה קיבלו אישור להשתמש בשטח שהחזיקה חברת קו צינור אילת אשקלון, בין נמל הנפט לנמל אילת, ומינהל מקרקעי ישראל הקצאה את השטח ללא מכרז. כדי לחסוך בהוצאות ההקמה בנו בעצמם את המתקנים על החוף, וביצעו גם את העבודות התת־מימיות להקמת הרשתות ומזחים לקהל[2]. את ההון הדרוש להשלמת הפרויקט, כשני מיליון דולר, סיפק איש העסקים הבלגי מארק ריץ', יחד שותפיו בישראל רפי איתן ואלחנן פס[4].

האתר נפתח בקיץ 1990, לאחר ששלושה דולפינים יובאו במטוס מיפן, במבצע שערך כ-60 שעות בעלות של מאות אלפי דולרים[5]. הדולפינים נלכדו מתוך להקה שנשחטה באכזריות באי איקי ביפן. תושבי המקום יוצאים למסע ציד מדי שנה, כיוון שהם טוענים שהדולפינים פוגעים בתעשיית הדייג שלהם, והם מחסלים את הדולפינים בנעיצת פגיונות[6]. אולם שניים מהדולפינים, לא שרדו את תלאות הדרך ומתו לאחר זמן קצר, ורק דולפינה בת ארבע בשם "הינדו" נותרה בחיים. ב-9 בספטמבר 1990, הוטסו שמונה דולפינים במטוס של חברת איירופלוט מברית המועצות לישראל. שניים מהם נשלחו להופיע בדולפינריום בתל אביב, שנפתח מחדש באותה עת, ושישה עשו את דרכם ל"ריף הדולפינים" באילת. להקת הדולפינים נרכשה בברית־המועצות באמצעות, האקדמיה הרוסית למדעים, תמורת 150 אלף דולר. הם נלכדו חודש קודם לטיסה בים השחור. הפעם דובר בטיסה של כשש שעות ונסיעה של כחמש שעות ברכב לאילת וכולם שרדו[7].

את הדולפינים אימנה מיה זילבר, אשתו של רוני זילבר, שעבדה בתפקיד דומה בדולפינריום בתל אביב[8]. המטרה שהוגדרה עם הקמת האתר הייתה לא לייצור "מופע בידור" אלא כמופע לימודי, שהדולפינים משתפים פעולה מרצונם לאחר יצירת קשר עם המאמנים. הקהל, עומד על המזחים הצפים בשטח הימי המגודר, וצופים בדולפינים בסביבתם הימית. פעילות נוספת היא צלילה עם הדולפינים, במסגרת מועדון צלילה שבאתר. הדולפינים היו סגורים תחילה בשטח המגודר, ואחר כך הותר להם לצאת לים הפתוח ולחזור בכל עת שירצו[2].

בקיץ 1992, קבוצה של נשים הגיעה מאנגליה לאילת, ביניהן שש נשים בשלבי הריון אחרונים, כדי להשתתף בפרויקט לידה טבעית עם דולפינים בריף. את הפרויקט יזם רופא בריטי שטען שללידה עם דולפינים יש יתרונות[9]. אולם משרד הבריאות אסר לבצע את הלידות בריף[10]. באותה קיץ גם אירע זיהום נפט מספינה שעגנה בנמל אילת, והיה חשש לחיי הדולפינים[11].

בשנת 2002, עלה חשש לעירוב גנטי בין הדולפינים המיובאים של הריף לאוכלוסייה המקומית של מפרץ אילת וייבוא טפילים. בנוסף, על פי אמנה בינלאומית עליה מדינת ישראל חתומה, אסורה העברה של בעלי חיים בין בתי גידול שונים (אך האמנה נחתמה ב-1992 לאחר הקמת הריף). החשש עלה לאחר שאחד מהדולפינים התרחק עד לדהב, מרחק של כ-150 ק"מ[12]. בנוסף החלו להגיע עדויות של מתרחצים כי הותקפו על ידי דולפינים[13]. צוות הריף טען כי התוקפנות היא כתוצאה מהאכלה לא מבוקרת של דולפינים על ידי המתרחצים, וכי אין עדות לכך שמקור התוקפים בריף. רשות שמורות הטבע הקימה ועדה ברשות הזואולוג לב פישלזון, אשר בחנה את המשך הפרויקט בהיבטים של המפגש בין המתרחצים לדולפינים והשפעת הדולפינים על המערכת האקולוגית המקומית. הוועדה הגישה מסקנותיה בשנת 2003, וקבעה כי אין חשש לעירוב גנטי או התפשטות טפילים, אך יש להפסיק את הפרויקט עד שיובטח שלום המתרחצים. הרשות והריף קיבלו את ההמלצות והגישה שלהם לים הפתוח נסגרה, אך נפתחה שוב אחר כך[14].

במאי 2004 תקלה בצינור ביוב בקרבת הריף גרמה להזרמת שפכים גולמיים אליו. השפכים זיהמו את מי הים של ריף הדולפינים וחופים סמוכים[15].

בספטמבר 2008, הסכימה "חברת קו צינור אילת אשקלון" להקצות רצועת חוף בת 150 מטר (מתוך ק"מ אחד סה"כ שמחזיקה החברה באילת), מדרום לחוף "ריף הדולפינים" ולהופכה לחוף ציבורי פתוח[16]. החברה חזרה בה אחר כך מהתוכנית, והחוף נפתח לבסוף רק ביולי 2017[17]. מאז שנפתח החוף, כמות הצוללנים הגדולה מרתיע את דולפינים הממעטים לצאת החוצה ממתחם הריף, בנוסף צוללנים רבים מנסים להיכנס לשטח הריף ללא אישור[18].

בנובמבר 2008, בית משפט השלום בבאר שבע קבע כי בריף התבצעה בנייה בלתי חוקית שהגדילה את שטחו, ואישר צו הריסה מינהלי למבנים בו. זאת לאחר שהאתר מעולם לא קיבל היתרי בנייה, אלא רק הרשאה לשימוש בשטח, ובמשך השנים פלש לשטחים נוספים השייכים לנמל אילת שצמוד לו מצפון[19]. בינואר 2010, שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע דפנה אבניאלי, נתנה ארכה לקבלת היתר בנייה למבנה ימי מחשש שהריסתו תפגע בשונית האלמוגים במקום[20].

בנובמבר 2013, נקנס "ריף הדולפינים" במאות אלפי שקלים על פגיעה חוזרת באלמוגים במקום. עובדי הריף ביצעו עבודות ימיות להגדל השטח המגודר שלו בים, למרות השלכותיהן הקשות וחרף איסור מפורש מצד רשות הטבע והגנים[21].

הדולפינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים היו בריף כ-20 דולפינים שונים, רובם צאצאי הדולפינים הראשונים שהובאו לאתר. ביוני 2004 מתה גורת דולפינים שבוע לאחר שנולדה[22]. ביולי 2004 שני זכרים שוחררו לים השחור, לאחר שנוצרה בעיה בין הזכר השולט לשאר הזכרים, והמתח בלהקה פגע בבריאותם[23]. הליך השחרור תועד בסרט של הבמאי שחר סגל[24]. דולפין נוסף שהיה אמור להישלח לים השחור מת זמן קצר קודם לכן, ועוד שני דולפינות מתו באותו הקיץ[25].

באפריל 2021, הזכר היחידי בלהקה מת בפתאומיות בגיל 15, ונותרו באתר רק שלוש דולפינות[18]. זאת לעומת להקה של 13 דולפינים שהייתה במקום בשנת 2002, בהמשך צורף זכר נוסף לריף.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריף הדולפינים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדס ליבוביץ', עכבר העיר, זה הזמן: לצלול עם דולפינים באילת, באתר הארץ, 27 באפריל 2009
  2. ^ 1 2 3 אריה אפלטוני, הדולפינים חוזרים, מעריב, 12 בדצמבר 1989
  3. ^ יוסי ורטר, הדולפינים טובעים בחובות, חדשות, 25 בפברואר 1986
  4. ^ עודד שורר, אורי גינוסר, רפי איתן ואלחנן פס מועסקים בחברה שביקשה לרכוש את כי"ל, מעריב, 29 בנובמבר 1990
    אלעזר לוין, זהירות בונים, חדשות, 4 בדצמבר 1990
  5. ^ ג'קי פומס, דולפינים הוטסו לארץ מבריה"מ, חדשות, 10 בספטמבר 1990
  6. ^ אתר למנויים בלבד ג'סטין מקארי, הגרדיאן, ציידי הדולפינים ביפן שוברים שתיקה: לא מתביישים במסורת, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2017
    שני אשכנזי, ‏הסרט החדש של נטפליקס חושף את הנזקים האדירים של תעשיית הדייג, באתר גלובס, 8 באפריל 2021
  7. ^ יהודית זילברשטיין, קליטה רטובה: שישה דולפינים הובאו מבריה"מ, מעריב, 11 בספטמבר 1990
  8. ^ אפרת דר, צילום: אלכס ליבק, לגעת בדולפין, חדשות, 1 בנובמבר 1991
  9. ^ ג'קי פומס, תחליף לחסידה: הדולפינים של אילת יעזרו להביא תינוקות לאוויר העולם, חדשות, 8 בספטמבר 1992
  10. ^ ג'קי פומס, משרד הבריאות אסר ללדת עם דולפינים, חדשות, 10 בספטמבר 1992
  11. ^ עדי כץ, ג'קי פומס, 6 דולפינים בסכנת חנק, חדשות, 6 באוגוסט 1992
  12. ^ 1 2 דוד רטנר, דולפיני הים השחור מתרחקים מאילת אל הים האדום - והמומחים דואגים, באתר הארץ, 27 במאי 2002
  13. ^ שיה אגוזי, אילת: דולפינים תקפו שלושה נופשים, באתר ynet, 10 באוקטובר 2002
  14. ^ שיה אגוזי, סופית: הדולפינים באילת לא יורשו לצאת לים, באתר ynet, 12 בינואר 2003
    שיה אגוזי, נסגר פרויקט "הים הפתוח" בריף הדולפינים, באתר ynet, 22 בינואר 2003
  15. ^ יובל יועז, טל לוי ורוי-שטיין, שפכים בחופי אילת בשל תקלה בצינור ביוב, באתר הארץ, 11 במאי 2004
  16. ^ רויטל לוי-שטיין, חברת ק.צ.א.א הקצתה שטח להקמת חוף ים אקולוגי חדש באילת מדרום לריף הדולפינים, באתר TheMarker‏, 21 בספטמבר 2008
  17. ^ אתר למנויים בלבד משה גלעד, חוף חדש, שהיה סגור במשך עשרות שנים, נפתח באילת ומסעיר את הרוחות, באתר הארץ, 20 ביולי 2017
  18. ^ 1 2 יגאל מוסקו, ‏ריף הדמעות: הדולפין ניאו מת בפתאומיות – באילת מתקשים להתאושש, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 באפריל 2021‏
  19. ^ רנית נחום-הלוי, בית המשפט: חלק מריף הדולפינים באילת ייהרס בשל בנייה לא חוקית, באתר TheMarker‏, 3 בנובמבר 2008
    דליה טל, ‏ריף הדולפינים באילת יהרס לפי צו, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2008
  20. ^ עו"ד אמיר טיטונוביץ, ‏ביהמ"ש: מפעילי ריף הדולפינים באילת יקבלו ארכה לקבלת היתר בנייה, באתר גלובס, 31 בינואר 2010
  21. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, ריף הדולפינים נקנס במאות אלפי שקלים: פגע באלמוגים מוגנים שוב ושוב, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2013
  22. ^ טל לוי ורוי-שטיין, מתה גורת הדולפינים שנולדה בשבוע שעבר בריף הדולפינים, באתר הארץ, 28 ביוני 2004
  23. ^ טל לוי ורוי-שטיין, הדולפינים מאילת שוחררו לים השחור, באתר הארץ, 28 ביולי 2004
  24. ^ תיגל נשיא, עכבר העיר תל אביב, "לשחרר את וילי" - הגירסה הישראלית, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2007
    מערכת וואלה!‏, הדוקו של שחר סגל להקרנות מסחריות, באתר וואלה!‏, 27 בפברואר 2007
  25. ^ שיה אגוזי, אילת: מת הדולפין הרביעי בריף מאז תחילת השנה, באתר ynet, 20 ביולי 2004