קלאב מד
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| בורסה |
Euronext  |
| מייסדים |
ז'ראר בליץ |
| תקופת הפעילות |
1950–הווה (כ־76 שנים) |
| חברת אם |
קבוצת פוסון |
| מדינה |
צרפת |
| מיקום המטה | פריז, צרפת |
| ענפי תעשייה |
תיירות, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| מוצרים עיקריים |
כפר נופש |
| הכנסות |
1,527,000,000 אירו (נכון ל־2017) |
| עובדים | 20,333 |
|
www | |
  | |
קלאב מד (מצרפתית: Club Med, קיצור של Club Méditerranée - "מועדון הים התיכון") הוא תאגיד צרפתי בתחום התיירות, המפעיל אתרי נופש (המכונים "כפרי נופש" או "מועדונים") הפרושים ברחבי העולם. בנוסף מפעילה הרשת את הקלאב-מד 2, ספינת מפרשים גדולה בעלת 5 תרנים שיכולה לשאת כ-400 נוסעים, המשייטת בקיץ בין ערי נמל שונות בים התיכון ובחורף מהקריביים עד לדרום אמריקה.
קלאב מד הייתה בין הרשתות הראשונות שהפעילו נופש בשיטת "הכול כלול", שלפיה זכאים הנופשים באתר למגוון הטבות ושירותים, ללא תשלום נוסף. כמו כן צוות האתר דואג לאורחים לפעילויות פנאי, ובמיוחד במגוון ענפי ספורט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את החברה הקים בשנת 1950 ז'ראר בליץ, שחקן כדורמים יהודי-בלגי. אתר הנופש הראשון נפתח באי הספרדי מיורקה בים התיכון, כמתחם של אוהלים שהוקם לקיץ באופן זמני. בליץ קידם את התפיסה של חופשה פעילה באתר מבודד, עבור תשלום אחד בו "הכול כלול", כולל מזון, לינה ותחבורה לאתר[1]. אתר הנופש השני שהוקם היה מחנה אוהלים באי ג'רבה בתוניסיה. לאחר שהעסק נקלע לקשיים כספיים, ז'ילברט טריגנו, יהודי-צרפתי בן למשפחת סוחרים מאלג'יריה שהיה ספק האוהלים של החברה, הצטרף כמשקיע ב-1954, ובמשך שנים היה נשיא החברה יחד עם ז'ראר בליץ. שניהם היו פעילים בתנועת ההתנגדות הצרפתית בתקופת מלחמת העולם השנייה[1]. אחר כך בנו של ז'ילברט טריגנו, סרג' טריגנו שימש כמנכ"ל.
אתר הנופש הראשון שבנתה בעצמה חברת "קלאב מד" היה ב-1954 בסלרנו באיטליה. האתר הראשון היה פשוט, הנופשים שהו בבקתות קש לא מוארות על חוף הים, וחלקו מתקנים משותפים, כולל חדר אוכל וחדר כביסה. אחר כך הוחלפו בקתות קש בכפרי הנופש במבנים או צריפים מודרניים עם שירותים צמודים. ב-1956 הוקם כפר הנופש החורפי הראשון, אתר סקי בלזאן, שווייץ[1].
החברה הייתה על סף פשיטת רגל בשנת 1961, וקיבלה מימון מהברון אדמונד אדולף דה רוטשילד, שהיה אז בן ה-35, לאחר שביקר באתר נופש של הרשת ונהנה מהשהייה שלו. עם המימון מרוטשילד, מספר כפרי הנופש גדל במהירות. ב-1965 אתר הנופש הראשון מחוץ לתחומי הים התיכון, בטהיטי. "קלאב מד" התרחבה לקהל חדש על ידי פתיחת כפרי נופש בקריביים ובפלורידה, שבהם אנגלית ולא צרפתית הייתה השפה העיקרית. במקור משך המועדון בעיקר רווקים וזוגות צעירים, ומאוחר יותר המועדון החל לפנות בעיקר למשפחות, עם "המיני קלאב" הראשון הכולל פעילות לילדים שנפתח ב-1967[2].
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, המועדון קנה מקלוד ללוש את סירת המפרש המהפכנית שלו Vendredi 13, היא הוצבה במרטיניק ושימשה לשייט של יום אחד עד מספר ימים. בעקבות ההצלחה שלה, בשנת 1976, החברה קנתה את ספינת מפרש ענקית ושינתה את שמה ל-Club Médiderranée ואחר כך רכשה ספינת מפרש שנייה בשם "Club Med 2". בסוף שנות ה-80 הרשת הפעילה 105 כפרי נופש בחמש יבשות, וההכנסות השנתיות שלה היו כ-1.2 מיליארד דולר[3].
בשנות ה-90 של המאה ה-20, הפופולריות של אתרי הנופש של החברה ירדה, מכיוון שמתחרים העתיקו את הקונספט שלה והנופשים דרשו אתרי נופש מתוחכמים יותר[1]. לאחר שהחברה צברה הפסדים של 68 מיליון דולר במחצית הראשונה של 1997, בעלי המניות פיטרו את ז'ילברט וסרג' טריגנו והחליפו אותם בפיליפ בורגיניון, לשעבר מנכ"ל רשת נובוטל בארצות הברית[4]. בורגיניון החליט לשנות את המועדון מחברת כפרי נופש לחברת שירותים[5]. המועדון רכש רשת של חדרי כושר בצרפת, השיק מתחמי ברים ומסעדות בשם "קלאב מד וורלד" בפריז ובמונטריאול, והחל בשיווק נופש "הכול כלול" המיועד לצעירים[6].
בתחילת המאה ה-21, בעקבות המשבר בתיירות אחרי התקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001, נתקלה החברה בקשיים ונאלצה לסגור רבים ממועדוניה ברחבי העולם[7]. נשיא החברה שמונה בשנת 2002, הנרי ז'יסקר ד'אסטן (בנו של נשיא צרפת לשעבר ז'יסקר ד'אסטן), ניסה להוביל קו אסטרטגי חדש להעלאת רמת האירוח של המועדונים לדרגה גבוהה, כך שתמשוך אליה אורחים בעלי אמצעים[8]. בדצמבר 2005, הציגה רווח ראשון אחרי חמש שנים של הפסדים[9]. מאז שנת 2015, קלאב מד נמצאת תחת שליטה של קבוצת פוסון הסינית. השליטה על ידי תאגיד הענק הסינית. עזרה לה לצמצם את ההפסדים בתקופת משבר הקורונה, ואף היא ממשיכה לפתח מועדונים חדשים, בעיקר באסיה.
| מדינה | מספר קלאבים של קיץ | מספר קלאבים של חורף | סה"כ |
|---|---|---|---|
| מרוקו | 2 | 2 | |
| תוניסיה | 1 | 1 | |
| סנגל | 1 | 1 | |
| צרפת | 5 | 15 | 20 |
| האיים המלדיבים | 1 | 1 | |
| מאוריציוס | 2 | 1 | |
| ספרד | 1 | 1 | |
| פורטוגל | 1 | 1 | |
| איטליה | 2 | 2 | 4 |
| יוון | 1 | 1 | |
| טורקיה | 3 | 3 | |
| תאילנד | 1 | 1 | |
| מלזיה | 1 | 1 | |
| אינדונזיה | 2 | 2 | |
| מקסיקו | 2 | 2 | |
| ארצות הברית | 1 | 1 | |
| שווייץ | 2 | 2 | |
| הרפובליקה הדומיניקנית | 2 | 2 | |
| קנדה | 1 | 1 | |
| ברזיל | 4 | 4 | |
| גוואדלופ | 1 | 1 | |
| מרטיניק | 1 | 1 | |
| הרפובליקה העממית של סין | 4 | 3 | 7 |
| יפן | 2 | 4 | 6 |
| איי בהמה | 1 | 1 | |
| איי טורקס וקאיקוס | 1 | 1 |
בסך הכל יש לקלאב מד 43 מועדוני קיץ ו-27 מועדוני חורף.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה החלה לפעול בישראל בשנת 1959, בשם "מועדון הים התיכון". המייסד ז'ראר בליץ הגיע לביקור בישראל במטרה לחפש מיקום להקמת כפר נופש של החברה[10]. בקיץ 1960 נחתם הסכם עם חברת "אל על" להטסת חברי המועדון לטיולים מאורגנים בישראל[11]. בינואר 1968 הכריז המועדון כי במשך שבע שנות פעילות הביא לישראל 25,000 נופשים[12]
קלאב מד אכזיב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ז'ילבר טריגאנו הודיע על פתיחת כפר נופש בישראל החל מקיץ 1961[13] שהוקם באכזיב. הכפר פעל רק במהלך הקיץ בין מאי לאוקטובר, והנופשים לנו בבקתות קש שהוקמו במקום עם קיבולת של כ-500 נופשים[14]. הנופשים בכפר היו מגיעים ברובם מצרפת לכשבועיים, כאשר בכל מחזור נופש רק 20 מקומות הוקצו לישראלים. חלק כגדול מהצוות גם הגיע מצרפת[15]. בקיץ 1961 התארחו נופשים של המועדון גם בקיבוץ מעגן שעל שפת הכנרת[16]. בקיץ 1970 הרשת לא הפעילה את כפר הנופש באכזיב, עקב המתיחות הביטחונית במהלך מלחמת ההתשה[17].
אתר קלאב מד באכזיב נסגר באוגוסט 1997 לאחר שביוני 1995 נפלה באתר קטיושה, עובד החברה נהרג ושמונה נופשים נפצעו[18] ולאחר החלטת העובדים הזרים לעזוב את עבודתם בשל חששות ביטחוניים. האתר המשיך לפעול עד שנת 2000[19], אז נסגר בעקבות פריצת האינתיפאדה השנייה[20]. בשנת 2004 שכרה קבוצת יזמים את האתר במטרה להפעיל אותו מחדש, ללא השימוש במותג "קלאב מד"[21]. ב-2005 הודיעה הרשת שתחזור לפעול בתחילת 2007 אחרי שיפוץ[22], אך בעקבות מלחמת לבנון השנייה ביטלה את התוכנית[23]. בקיץ 2008 נשכר המקום על ידי חברה מסחרית גדולה להפעלת כפר נוער, והפעילות במקום הופסקה סופית כאשר השטח הועבר לידי רשות הטבע והגנים בשנת 2012. מאז הפך לחלק מגן לאומי אכזיב[24].
קלאב מד אילת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ 1974 החלה הרשת לנהל את מלון "סן טרופה" באילת בשיתוף חברת "ארקיע"[25]. אחרי עשר שנים פג הסכם ההפעלה עם המלון[26], והרשת קיבלה את ניהול מלון "לרום", שהיה אז המלון הגדול ביותר באילת, עם 310 חדרים[27]. בעקבות האינתיפאדה השנייה סבל המלון ממיעוט מבקרים, והוא נסגר באוקטובר 2001 לאחר פיגועי 11 בספטמבר[7]. אחר כך פרץ סכסוך כספי עם בעלת המלון "חברת חוף האלמוג"[28], והרשת חיפשה אתר אחר למועדון באילת[29]. בנובמבר 2003 נחתם הסכם חדש בין "חברת חוף האלמוג" (שהייתה אז בבעלות קבוצת האחים עופר), "קלאב מד" ורשת פתאל לניהול המלון שוב תחת המותג "קלאב מד"[30]. בשנת 2012 הסתיים החוזה בין קלאב מד לבין רשת פתאל[31], המלון שופץ ונפתח מחדש כאשר שמו הוחלף והוסר השם "קלאב מד" משמו[32]. הרשת הייתה במשא ומתן על ניהול מלון הנסיכה אילת במקום המלון של פתאל[33], אך למלון מונה כונס נכסים, לאחר שבעליו נקלע לחובות[34].
אתרי נופש שלא הבשילו לידי הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ 1967 קיבלה הרשת את ניהול מלון "קיסריה"[35] שהוקם על ידי הברון אדמונד אדולף דה רוטשילד[36]. מלון "קיסריה" פעל בניהול הרשת כל השנה כולל עבור תירות חורף. בנוסף מלון "קיסריה" נמכר לרשת "מלונות דן"[37].
במשך שתי עונות ניהלה רשת "קלאב מד" גם את "כפר הנופש הצרפתי" באשקלון, כפר נופש שהוקם ב-1963 על ידי "היסתור", חברת התיירות והנסיעות של ההסתדרות, בשיתוף חברת התיירות של איגוד העובדים הצרפתי[38]. חברת התיירות הצרפתית נרכשה על ידי "קלאב מד" ב-1969, ושנתיים אחר כך מכרה את חלקה בכפר ל"היסתור"[39].
ב-1997 חתמה החברה על הסכם להקמת כפר נופש בן 400 חדרים בפרויקט מרינה אשקלון, אך ההסכם בוטל לאחר שהשותף הראשי בפרויקט, מוטי זיסר, הודיע שיקים אותו בעצמו[40]. ביולי 2013 הודיעה הרשת כי תפתח מועדון חדש בישראל[41]. בדצמבר 2014 הודיע נשיא החברה כי המועדון החדש יפתח בחוף דור[42], אך הוא לא נפתח לבסוף.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קלאב מד (בצרפתית)
קלאב מד, ברשת החברתית פייסבוק
קלאב מד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קלאב מד, ברשת החברתית אינסטגרם
קלאב מד, סרטונים בערוץ היוטיוב
קלאב מד, באתר פינטרסט- אבי אובל, קלאב מאאאד, "בין גלים" 181 אוגוסט 1990, עמ' 109.
- מאיה נסטלבאום, פריז, נשיא קלאב מד: 60 אלף לקוחות בעולם ביטלו את חופשתם בגלל המיתון, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2009
- דרור פויר, קלאב מד, פורטוגל: כמו כת שמאמינה בשמחה בלתי פוסקת, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2016
- הילה מירוני, אי שכולו ריזורט: יופי, שקט ושלווה בקלאב מד קאני במלדיביים, באתר גלובס, 21 בינואר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4
טלי חרותי-סובר, המפץ הגדול // שיגעון בים התיכון, באתר TheMarker, 19 בינואר 2014 - ↑ נווית זומר, לנפוש עם, להרגיש בלי, חדשות, 20 במאי 1987
- ↑ עמית דובקין, אימפריה של חופש, מעריב, 28 ביוני 1988
- ↑ בלומברג, מהפך בקלאב מד: מנכ"ל חב' יורודיסני, פיליפ בורגיניון, במקום המנכ"ל טריגאנו, באתר גלובס, 24 בפברואר 1997
- ↑ בלומברג, פאריס, מייסד קלאב מד, ז'ילבר טריגאנו, נטש את החברה שהקים בטריקת דלת, באתר גלובס, 21 ביולי 1997
- ↑ קלב מד מחפשת תדמית חדשה, באתר גלובס, 24 בפברואר 1998
- 1 2 זוהר בלומנקרנץ ועירית רוזנבלום, קלאב מד סוגרת 15 מועדונים בעולם, בהם קורל ביץ' באילת, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2001
- ↑ דליה טל, אגדת אגדו, באתר גלובס, 29 במרץ 2006
- ↑ שירות רויטרס, קלאב מד: רווח ראשון אחרי חמש שנים, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2005
- ↑ כפר של "מועדון הים התיכון", דבר, 2 באפריל 1959
- ↑ הסכם "אל על" מועדון הים התיכון, הארץ, 28 באוגוסט 1960
- ↑ חצי מיליון ל"י - הפסדי 'מועדון הים התיכון' בארץ, למרחב, 7 בינואר 1968
- ↑ יוקם כפר "מועדון הים התיכון", למרחב, 21 באוגוסט 1960
מועדון־נופש צרפתי יפעל בארץ, קול העם, 28 באוגוסט 1960 - ↑ מחנה מועדון הים התיכון מוקם בגליל בקצב מהיר, הארץ, 20 במרץ 1961
יהודה אריאל, מועדון הים התיכון החל בפעולתו בארץ, הארץ, 9 ביוני 1961 - ↑ מועדון הים התיכון באכזיב, הארץ, 16 באוגוסט 1963
"פלישת" יחפנים צרפתיים לאכזיב, קול העם, 7 ביולי 1963 - ↑ נופשי מועדון הים התיכון במעגן I, הַבֹּקֶר, 2 באוגוסט 1961
- ↑ "מועדון הים התיכון" " מחרים את ישראל, למרחב, 7 ביולי 1970
- ↑ אביבה קרול, מנהל קלאב-מד אכזיב: המועדון נסגר עקב חששות העובדים הזרים, באתר גלובס, 25 באוגוסט 1997
הארץ, מו"מ למכירת מועדון הים התיכון באכזיב, באתר גלובס, 19 באוקטובר 1997 - ↑ אביבה קרול, "קלאב-מד" באכזיב דחה פתיחת העונה, באתר גלובס, 30 במאי 2000
- ↑ עירית רוזנבלום, מועדוני קלאב מד באכזיב ובאילת יישארו סגורים זה הקיץ השני ברציפות, באתר TheMarker, 18 במאי 2003
- ↑ דוד חיון, לאחר 3 שנים: קלאב מד אכזיב ייפתח מחדש תחת מותג אחר, באתר גלובס, 15 ביוני 2004
- ↑ קלאב מד אכזיב ייפתח בתחילת 2007, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2005
- ↑ גלית חתן, סוד הקלאב, באתר גלובס, 12 במרץ 2007
- ↑ רינה רוזנברג קנדל, כפר הנופש קלאב מד באכזיב הועבר היום לרשות הטבע והגנים, באתר TheMarker, 1 במאי 2012
- ↑ עתי"ם, מועדון הים התיכון ישכור מלון באילת, על המשמר, 11 בפברואר 1974
- ↑ חשש שמועדון הים התיכון יפסיק פעולתו .באילת, דבר, 2 במאי 1983
- ↑ נתן זהבי, עובדי לרום אילת חוששים לפיטורין, חדשות, 25 במרץ 1985
- ↑ יצחק דנון, חברת חוף האלמוג תובעת 9.2 מיליון שקל מקלאב מד הצרפתית, באתר גלובס, 27 ביוני 2002
- ↑ עירית רוזנבלום, קלאב מד מחפשת אתר למועדון באילת - במקום חוף אלמוג, באתר TheMarker, 3 בפברואר 2003
דוד חיון, קלאב מד נוטשת את הקוראל-ביץ'; מחפשת אתר חלופי באילת, באתר גלובס, 2 בפברואר 2003 - ↑ דוד חיון, רשת המועדונים קלאב מד חוזרת לארץ: תפעיל מחדש את המלון באילת באמצעות מלונות פתאל, באתר גלובס, 17 בנובמבר 2003
- ↑ רינה רוזנברג קנדל, פתאל תפסיק להפעיל את מותג קלאב מד באילת, באתר TheMarker, 10 בינואר 2012
- ↑ רינה רוזנברג קנדל, הכל כלול באילת: פתאל פתחה השבוע את מלון קורל ביץ', באתר TheMarker, 16 באפריל 2012
- ↑ רינה רוזנברג קנדל, רשת קלאב מד שוקלת לעזוב את פתאל ולעבור למלון הנסיכה של ישרוטל, באתר TheMarker, 11 בדצמבר 2011
- ↑ רינה רוזנברג קנדל, בניסיון למנוע את סגירת מלון הנסיכה באילת: חיים כץ ועמיר פרץ ייפגשו עם הממונה על ההגבלים, באתר TheMarker, 4 ביוני 2012
- ↑ "מועדון הים התיכון" מרחיב פעולותיו, למרחב, 15 ביוני 1967
- ↑ יוקם מלון בקיסריה בשיתוף קב' רוטשילד, דבר, 25 באוגוסט 1960
- ↑ מלון "קיסריה" נמכר לחברת מלונות "דן", דבר, 28 בספטמבר 1971
- ↑ חנה גורן, כפר הנופש הצרפתי באשקלון, הארץ, 14 ביוני 1963
יצחק נימצוביץ, , כפר הנופש באשקלון - מקום נופש בינלאומי, הַבֹּקֶר, 24 באוגוסט 1964 - ↑ גיל קיסרי, "היסתור" רכשה הבעלות על כפר הנופש באשקלון, מעריב, 19 בינואר 1971
- ↑ מאת גדי גולן, הוקפא המו"מ עם קלאב-מד לניהול כפר נופש באשקלון, באתר גלובס, 30 בספטמבר 1997
- ↑ מיכל רז-חיימוביץ', ה"א-ג-דו" חוזר: רשת קלאב מד תפתח מועדון חדש בישראל, באתר גלובס, 29 ביולי 2013
- ↑ דפנה הראל כפיר, נשיא קלאב מד: נפתח מועדון "הכל כלול" בחוף דור, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2014
