תלמי השלישי
_Ancient_Roman_busts_in_the_Museo_archeologico_nazionale_-_Ptolemy_III_Euergetes.jpg) | |
| לידה |
284 לפנה"ס קוס, יוון  |
|---|---|
| פטירה | דצמבר 222 לפנה"ס (בגיל 62 בערך) |
| מדינה |
מצרים העתיקה |
| בן או בת זוג |
ברניקי השנייה |
  | |
תָּלְמַי הַשְּׁלִישִׁי אֵוֶּרְגֵטֶס (ביוונית: Πτολεμαῖος Εὐεργέτης – פטולמאיוס המיטיב (אנ'), בפיניקית: 𐤐𐤕𐤋𐤌𐤉𐤎 𐤐𐤏𐤋 𐤍𐤏𐤌 – פְּתֹּלֵמָיֹס פֹּעֵל נֹעַם, כלומר "עושה טוב";[1] 285–222 לפנה"ס) היה בנו ויורשו של תלמי השני וארסינואי הראשונה. הוא נולד ב-285 לפנה"ס בקירוב וירש את אביו ב-246 לפנה"ס.[2] ראשית מלכותו עברה עליו בסערת מלחמה. הוא התעמת עם המלך הסלאוקי סלאוקוס השני במלחמה שנקראה המלחמה הסורית השלישית (246 - 241 לפנה"ס) והשתלט לזמן קצר על רוב שטחי סוריה ועיראק של ימינו.[3] תלמי השלישי המשיך במסורת של אביו ותמך במלומדים, סופרים ואנשי מדע. פעולותיו הצבאיות גרמו לו להוצאות כספיות כבדות שהביאו להתמרמרות ומרי שהיה עליו לטפל בהם. הוא מת בשנת 222 לפנה"ס.[4]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 245 לפנה"ס נישא לברניקי שהייתה בתו של המלך מגאס מקירנה (לוב). ילדיהם המשותפים היו:
- ארסינואי השלישית נולדה בשנת 246/245 לפנה"ס, נישאה לאחר מכן לאחיה תלמי הרביעי
- תלמי הרביעי נולד בשנת 244 לפנה"ס.
- ייתכן ובן נוסף בשם ליסימכוס, שנולד בשנת 243 לפנה"ס
- אלכסנדר, נולד בשנת 242 לפנה"ס
- ברניקי, נולדה בשנת 239 לפנה"ס ונפטרה לאחר שנה.
ראשית מלכותו והמלחמה הסורית השלישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תלמי השלישי עלה לכס המלוכה ב-246 לפנה"ס ואז התגלע סכסוך בינו לבין אנטיוכוס השני מלך סוריה. אנטיוכוס השני התחמק מההסכם שהיה בינו לבין אביו של תלמי השלישי להעמיד את אחותו של תלמי השלישי, ברניקי, למלכה, ואת בנה ליורש העצר. לקראת סוף ימיו שינה את דעתו והמליך את בנו מאשתו השנייה לאודיקה, ששמו היה סלאוקוס השני. לאודיקה שלחה שליחים להרוג את בנה של ברניקי ואחר כך איימה על ברניקי עצמה שהתבצרה במצודה הסמוכה לאנטיוכיה.
תלמי השלישי יצא בשנת 246 לפנה"ס להילחם כנגד סלאוקוס השני בחיל רגלים וגם עם אוניות מלחמה. מלחמה זאת נקראת המלחמה הסורית השלישית. על פי עדותו של תלמי השלישי לא נתקל החיל התלמיי בהתנגדות כלשהי. אך לא עבר זמן רב והוא הבין כי אחותו וגם בנה נרצחו.
תלמי כבש אזורים באסיה הקטנה ובסוריה והגיע עד לבבל.[5] בכתובת שנותרה באדוליס (מאסווה של היום) בחוף אתיופיה נכתב כי תלמי השלישי כבש גם את מסופוטמיה וחזר עם אוצרות למצרים.[6]
חזרתו של תלמי למצרים ושליטתו בה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר יצא תלמי השלישי ממצרים למלחמה בסלאוקוס השני פשט אי-שקט במצרים. הייתה עדות להתקוממות עממית נגד המלך אך כנראה שהיא דוכאה ולא היו לה השפעות ארוכות טווח.[7]
בשנת 238 לפנה"ס כינס תלמי השלישי בקנופוס שליד אלכסנדריה, ועידה של הכהונה שייצגה את כלל מקדשי הארץ של המוני המרים ובה העלו על נס את מעשיהם הרבים והגדולים של הזוג המלכותי "גומלי החסד" (Εὐεργέται). תלמי השלישי העניק תנופה מדינית פנימית למצרים, מימן הקמת מקדשים לאלי הארץ השונים. כמו כן הוא עורר תנופת בנייה של היכלות ברחבי הארץ כולה. מטרתו הייתה לגשר בין השושלת התלמית לבין אוכלוסיית הארץ וכוהניה.[8] בעקבות הוועידה הוצא צו קנופוס המספר על מעשיהם של הזוג המלכותי ומצווה על הקמת פולחן לכבוד תלמי השלישי ואשתו ברניקי.
פעילויותיו של תלמי מחוץ לממלכתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תלמי פעל גם רבות ביוון ובמקומות רבים מחוץ למצרים. הוא פיתח את המסחר הבין-ימי בארצות ובחופים של הים התיכון המזרחי והים האגאי. כמו כן הוא תמך בחיזוק הליגה האכאית במרכז יוון (קונפדרציה של ערי מדינה יווניות באי פלונפסוס) כנגד ממלכתו של מקדון. הוא ייחס עדיפות עליונה לבלימת השפעתה של מקדון בארץ האם היוונית.[9] תלמי הפגין את טוב ליבו עם היוונים כאשר רעש אדמה הרעיד את קאריה ורודוס וגרם הרס רב לרודוס העיר ולנמל שלה, בשנת 227–226 לפנה"ס. הוא הבטיח להם כסף רב, מזון, עצים לבנייה ודברים רבים אחרים.[10]
בסוף ימיו החליט תלמי לצמצם בעשייה המדינית בתחומי ארץ האם היוונית באורח חד צדדי. כנראה שהפעילות בתחום זה הייתה כרוכה במאמצים רבים עבורו, הוא נפטר בגיל שישים ושלוש.[11]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, ירושלים, תשמ"ז.
- Shipley Graham, The Greek World after Alexander, Oxford, 2000.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תלמי השלישי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
תלמי ה-3 אאואגטר, (284-221 לפנה"ס), מלך מצרים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ KAI 19 (כתובת מצובה), ראו Maria Giulia Amadasi, José-Ángel Zamora, The Phoenician Name of Cyprus: New Evidence from Early Hellenistic Times, Journal of Semitic Studies 63, 2018, עמ' 88 doi: 10.1093/jss/fgx037 ונחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 44–45
- ^ שצמן ישראל, אנציקלופדיה של העולם הקלסי, (1981, ספריית מעריב) עמ' 497.
- ^ גולן דוד, תולדות העולם ההלניסטי, ירושלים, תשמ"ז, עמ' 223.
- ^ שצמן ישראל, אנציקלופדיה של העולם הקלסי, (ספריית מעריב, 1981) עמ' 497.
- ^ גולן דוד, תולדות העולם ההלניסטי, עמ' 223-225.
- ^ The Hellenistic Age from the battle of Ipsos to the death of Kleopatra 7,ed. and trans. by Burstein S. ,p 125.
- ^ Shipley G., The Greek World after Alexander, p 203.
- ^ גולן דוד, תולדות העולם ההלניסטי, עמ' 228-230.
- ^ 8- גולן דוד, תולדות העולם ההלניסטי, עמ' 229-230.
- ^ 9-Austin M.M., The Hellenistic World from Alexander to the Roman Conquest,pp 163.
- ^ 10- גולן דוד, תולדות העולם ההלניסטי, עמ' 234.
| הקודם: תלמי השני |
בית תלמי | הבא: תלמי הרביעי |