הדרבי של ברצלונה

הדרבי של ברצלונה (בקטלאנית: Derbi Barceloní, בספרדית: Derbi barcelonés) הוא הכינוי שניתן למשחקים בין ברצלונה לבין אספניול, שתי הקבוצות הבכירות בעיר ברצלונה, בירת קטלוניה שבספרד. היריבות בין המועדונים מתפרסת על יותר ממאה שנים, מראשית המאה ה-20, והיא מתבססת על המפגשים הרבים בין הקבוצות במסגרות של הכדורגל בספרד - הליגה והגביע בעיקר, וכן במסגרות הכדורגל בקטלוניה כגון אליפות קטלוניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיו של הכדורגל בקטלוניה מתחילים בסוף המאה ה-19, הודות להשפעה האנגלית, שם נוסד הכדורגל, באזור: תושבים אנגלים שגרו בחבל הארץ באותה עת וסטודנטים ששבו מלימודיהם באנגליה הביאו עמם את הכדורגל לקטלוניה. ב-29 בנובמבר 1899 הקים ז'ואן גאמפר השווייצרי את מועדון הכדורגל ברצלונה יחד עם מספר אנשים אנגלים, שווייצרים וקטלאנים. פחות משנה לאחר מכן, ב-28 באוקטובר 1900, הקימו מספר סטודנטים באוניברסיטת ברצלונה, בראשות אנחל רודריגס רואיס, את סוסיאדד אספניולה דה פוטבול, שלימים הפכה לאספניול. ב-23 בדצמבר נערך המשחק הראשון בין שני המועדונים, במגרש שליד בית מלון קזנובס, ושתי הקבוצות נפרדו בתיקו מאופס. עם הזמן הפכו שני המועדונים לחשובים והגדולים ביותר בעיר ברצלונה בפרט ובקטלוניה בכלל.

בדצמבר 1900 יזם נשיא איספניה, קבוצה נוספת מהעיר ברצלונה, את "קופה מקאיה", טורניר בו השתתפו אספניול, ברצלונה ואיספניה, ולימים מאוחרים יותר הוכר בתור המהדורה הראשונה של אליפות קטלוניה. הטורניר שנמשך בין ינואר לאפריל 1901, היה למעשה טורניר הכדורגל הראשון בספרד כולה. אספניול עזבה את הטורניר באמצעו כמחאה, בטענה שהשיפוט היה מוטה לטובתה של איספניה. החל מהמהדורה השנייה של הגביע הספרדי ב-1903, הזוכה באליפות קטלוניה הייתה זו שמעפילה לגביע. שתי הקבוצות נאבקו כמדי שנה על מקומן בגביע הארצי.

הכדורגל הפך לספורט הפופולרי ביותר בקטלוניה, תהליך שבתוכו התעצמה היריבות בין שני המועדונים. תקופה זו התאפיינה בתמורות פוליטיות וחברתיות משמעותיות בספרד בכלל ובקטלוניה בפרט, כשכל מועדון תופס עמדה שונה בהיבטים אלו. בעוד ברצלונה ואוהדיה מתחברים לערכים של לאומיות קטלאנית, אנשי אספניול מתחברים לשלטון הספרדי-מרכזי שבסיסו במדריד. אספניול קיבלה חסות ממלך ספרד, השתמשה בספרדית במסמכיה ובשמה ואף יזמה עצומה נגד אוטונומיה עבור קטלוניה ב-1918. לעומתה, ברצלונה הפכה לסמל במאבקם של קטלאנים לאומנים לעצמאות. בראשית שנות ה-20 חנכו המועדונים אצטדיונים ביתיים חדשים - ברצלונה את לס קורטס ואספניול את סאריה. אחד האירועים המשמעותיים בהיסטוריית הדרבי קרה במפגש ביניהם באליפות קטלוניה ב-1924, במה שנודע בכינוי "העודף" (בקטלאנית: La xavalla, לה שאוואליה). במהלך המשחק התרחשו מספר תקריות אלימות בין אוהדי הקבוצות, כשהשיא היה בהטחת מטבעות רבים לכיוון המגרש. המשחק הופסק וחודש מאוחר יותר.

בעשור זה התרחבה היריבות בין המועדונים גם לענפי ספורט אחרים, לאחר ששניהם הקימו קבוצות נוספות לכדורגל - כדורסל, הוקי גלגיליות ורוגבי בין היתר. בסוף 1928 הוקמה הליגה הספרדית ושני המועדונים היו בין המייסדים של הליגה. מאז, למעט 4 עונות בהן אספניול הייתה בליגה השנייה, מתמודדות הקבוצות לפחות פעמיים בשנה. במהלך שנות ה-30 הגיעה התסיסה הפוליטית והחברתית בספרד לשיא עם מלחמת האזרחים הספרדית, שבעקבותיה הושבת הכדורגל בספרד בין השנים 1936 ל-1939. בתקופה זו הקצינו העמדות שכל אחד מהמועדונים תפס בשנים שלפני כן. ברצלונה נכנסה לעמדה של מייצגת ודוברת של הלאומיות הקטלאנית, והמועדון נפגע על ידי חייליו של הגנרל פרנקו במספר דרכים במהלך המלחמה, כשהבולטות שבהן היו רציחתו של נשיא המועדון ז'וזפ סוניול והפצצות על העיר ברצלונה שפגעו במבני המועדון, בין היתר. אספניול, גם אם באופן לא מוצהר, עמדה בצד של פרנקו. במהלך המלחמה נכנסו שני המועדונים למשבר ולשפל כלכלי, ברצלונה ארגנה סיבוב משחקים במקסיקו כדי להציל את המועדון כלכלית. המלחמה הסתיימה עם ניצחונו של פרנקו ותחילת השלטון הפשיסטי, וכך בוטלו התחרויות הקטלאניות, בעוד הליגה והגביע הספרדיים הפכו למסגרות הבלעדיות במדינה.

לאחר המלחמה התאוששה ברצלונה במהרה והיא הפכה לאחת הקבוצות הבולטות בספרד, זאת על אף המעורבות השלטונית הרבה בכדורגל תחת חסותו של פרנקו. מספר האוהדים של ברצלונה צמח והיא החלה לזכות באליפויות ובגביעים במהלך שנות ה-40 וה-50. במקביל, אספניול לא הצליחה להתרומם לאחר המלחמה. המשבר שפקד אותה במהלך המלחמה החריף, הן מבחינה ארגונית והן מבחינה כלכלית, וכך גם דעך מעמדו של הדרבי של ברצלונה. מנגד, היריבות של ברצלונה עם ריאל מדריד התעצמה באותן שנים, במה שנודע בשם "הקלאסיקו". שתי הקבוצות התמודדו זו נגד זו על התארים החשובים בספרד, כל אחת מייצגת עמדה פוליטית מנוגדת: ברצלונה ייצגה את קטלוניה ומדריד את השלטון של פרנקו. כך, החל מימים אלו, נתפס הדרבי של ברצלונה עבור ברצלונה ואוהדיה בעמדה חשובה פחות ביחס לקלאסיקו.

בשנות ה-50 היו שני משחקים משמעותיים בהיסטוריית הדרבי. ב-14 בדצמבר 1952 הגיעה אספניול ללס קורטס כמובילת הטבלה וברצלונה הייתה במקום השלישי. אספניול הייתה מהקבוצות הראשונות שמשתמשות בבלוני החמצן החדשניים. כששחקניה הגיעו לחדר ההלבשה, הם גילו שהוא נשרף כליל, כולל הציוד המיוחד. אספניול הבקיעה ראשונה בדקה ה-14 והחלו מהומות ביציעים, שהיו מלאים מעבר לתכולותיהם. לבסוף ניצחה ברצלונה 1–2 משני שערים במחצית השנייה. שחקני אספניול נמנעו משימוש בחדר ההלבשה של ברצלונה בשנים הקרובות והם התארגנו בסאריה לפני הגעתם, מוכנים, ללס קורטס. ב-1957 העפילו ברצלונה ואספניול לגמר הגביע הספרדי. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריית הטורניר ששתי קבוצות מאותו חבל ארץ נפגשות בגמר. זה למעשה הדרבי הקטלאני היחיד עד כה (2018) בגמר הגביע. המשחק הביא להתרגשות רבה בקרב האוהדים ותושבי העיר. לבקשת המועדונים הוזז המשחק לעיר ברצלונה ונערך באצטדיון מונז'ואיק ב-16 ביוני, וברצלונה ניצחה 0–1 משער של פרנססק סמפדרו.

צמיחתה של ברצלונה המשיכה והיא בנתה את הקאמפ נואו, האצטדיון הגדול באירופה, לקראת סוף שנות ה-50, הרבה הודות לשחקן הבולט במדיה, לאזלו קובאלה, שמשך קהל רב. בעונת 1960/1961 הייתה אספניול על סף ירידה לליגה השנייה. המחזור האחרון של העונה התקיים ב-30 באפריל 1961, כשאספניול תרד ליגה בתנאי שהיא תפסיד אצל אתלטיק בילבאו ובנוסף שריאל אוביידו תנצח את ברצלונה בקאמפ נואו. ברצלונה, לה ציפה משחק חוזר של חצי גמר גביע אירופה 3 ימים לאחר משחק הליגה, עלתה עם הרכב של שחקנים מחליפים, שחקנים צעירים וחסרי ניסיון, והיא הפסידה 3–5. אספניול הייתה בפיגור 0–2 במחצית, אז שמעו שחקניה את החדשות על ניצחונה של אוביידו, והם הגיבו בזעם. הם הצליחו להפוך את התוצאה ולנצח 2–3 בקושי רב, וכך אספניול נותרה אחת מארבע קבוצות ששיחקו בכל עונותיה של הליגה הראשונה בספרד. ברצלונה השלימה את משימתה ועלתה לגמר גביע אירופה. ימים ספורים לפני הגמר היה מתוכנן מפגש בין אספניול לברצלונה בגביע הספרדי, ועל אף בקשותיה של ברצלונה לדחות את משחק הגומלין, סירבה אספניול בתוקף. שני המפגשים בגביע כללו אגרסיביות ומתח רבים וכן מספר הרחקות בכרטיס אדום. אספניול גברה על ברצלונה בתוצאה המצטברת 3–5, ובגמר גביע אירופה הפסידה ברצלונה 2–3 לבנפיקה ליסבון. אספניול עצמה ירדה לליגה השנייה בעונה הבאה, אך שבה לליגה הראשונה כעבור שנה אחת.

העשורים הבאים התאפיינו בהמשך דרכה של ברצלונה בצמרת הכדורגל הספרדי, בעוד אספניול נמצאת לרוב במרכז טבלת הליגה. לאורך היסטוריית הליגה היא הייתה רק 4 עונות בודדות בליגה השנייה, וכך היא במקום הרביעי בכמות העונות בליגה הבכירה בספרד. הישג השיא שלה בתולדות הליגה הוא המקום השלישי, אליו הגיעה הקבוצה 3 פעמים. בעונת 1965/1966 נפגשו שתי הקבוצות בפעם הראשונה והיחידה עד כה במסגרת אירופית כלשהי, ברבע גמר גביע ערי הירידים. ברצלונה ניצחה 0–1 בשני המפגשים, עלתה לחצי הגמר ובסוף העונה זכתה בגביע. בשנות ה-70, עם מותו של פרנקו, הסתיים השלטון הפשיסטי-דיקטטורי וברצלונה, אותה אכפו בתקופה זו לשנות את שמה לכתיבה הספרדית (Club de Fútbol Barcelona), השיבה את הכתיבה הקטלאנית לשם (Futbol Club Barcelona) ב-1974. אספניול, שכאמור הייתה מקורבת יותר לשלטון המרכזי-ספרדי, שמרה על השם הספרדי (Real Club Deportivo Español) עד פברואר 1995, אז היא שינתה את שמה לגרסה הקטלאנית (Reial Club Deportiu Espanyol),^[1] צעד שמעיד על התרחקותה מהעמדה הפוליטית שיוחסה לה.

אספניול זכתה פעמיים בגביע הספרדי בעשור הראשון של המאה ה-21, ולאחר הפעם השנייה בעונת 2005/2006 פגשה את ברצלונה, אלופת ספרד, בסופר קאפ באוגוסט 2006. ברצלונה ניצחה 0–1 ו-0–3 וזכתה בתואר. ב-2009 עברה אספניול לשחק בקורנליה-לה פראט, לראשונה בתולדותיה אצטדיון שבבעלותה ולא בבעלות העיר ברצלונה. האצטדיון אף נמצא בפרוור של העיר, ולכן כינה ז'ואן לאפורטה, נישא ברצלונה דאז, את הדרבי כ"דרבי מטרופוליטני", הצהרה שהכעיסה את אוהדי אספניול והביאו לתסיסה מחודשת ביריבות בין הקבוצות.

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות מפגשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-20 בנובמבר 2021

מסגרת	משחקים	ניצחונות לברצלונה	תיקו	ניצחונות לאספניול	שערים לברצלונה	שערים לאספניול
ליגה	173	101	38	35	333	178
גביע	38	21	6	11	71	48
סופר קאפ	2	2	0	0	4	0
גביע ערי הירידים	2	2	0	0	2	0
סך הכול	213	125	45	44	408	225

מאזן הניצחונות בדרבי של ברצלונה בכל המסגרות (משחקים רשמיים)
ניצחונות לברצלונה: 125 (58.4%) ניצחונות לאספניול: 44 (20.6%) תיקו: 45 (21.0%)

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אספניול היא הקבוצה שניצחה את יריבתה בהפרש הגבוה ביותר בתולדות הדרבי, כשניצחה 0–6 בעונת 1950/1951. ברצלונה ניצחה 0–5 ב-5 הזדמנויות שונות, והיא אחראית על ניצחון החוץ בהפרש הגבוה ביותר, כשניצחה 1–5 בעונת 2010/2011. מנגד, ניצחון החוץ הגבוה ביותר של אספניול הוא 1–4 בעונת 1953/1954. המפגש בו נכבש המספר הגבוה ביותר של שערים היה ב-23 במרץ 1930, אז ניצחה ברצלונה 4–5. שנה לאחר מכן הסתיים המשחק בתיקו 4-4: התיקו עם המספר הגבוה ביותר של שערים בהיסטוריית הדרבי. בין 1982/1983 ל-2007/2008, במשך 26 עונות רצופות, הצליחה ברצלונה להימנע מהפסד ליריבתה באצטדיונה הביתי.

ברמה האישית, השחקן עם מספר ההופעות הגבוה ביותר בהיסטוריית הדרבי הוא ליונל מסי, שהשתתף ב-34 משחקים במדי ברצלונה נגד אספניול. בצד השני, אנטוניו ארז'ילס הופיע ב-25 משחקים נגד ברצלונה, הכי הרבה מקרב שחקני אספניול. מלך השערים של הדרבי הוא ליונל מסי, שהבקיע 25 שערים, כולל רביעייה ב-2012. מלך השערים של אספניול בדרבי הוא רפאל מרניון עם 9 שערים.

הישגים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסגרת	ברצלונה	אספניול
ליגה	26	0
גביע	30	4
גביע הליגה	2	0
הסופר קאפ הספרדי	13	0
ליגת האלופות	5	0
גביע מחזיקות הגביע	4	0
הליגה האירופית/גביע אופ"א	0	0
גביע ערי הירידים	3	0
הסופר קאפ האירופי	5	0
אליפות העולם לקבוצות כדורגל	3	0

מבחינת הישגים ותארים, ברצלונה נמצאת בעמדה גבוהה הרבה יותר מזו של אספניול. ברצלונה היא אחת מהקבוצות הבכירות בהיסטוריית הכדורגל האירופי. היא זכתה 5 פעמים בליגת האלופות, 25 פעמים באליפות ספרד ו-30 פעמים בגביע המלך הספרדי. מנגד, אספניול לא זכתה באף אליפות, אך לזכותה 4 זכיות בגביע הספרדי. הישג השיא של אספניול באירופה הוא הגעה לגמר גביע אופ"א. לאורך היסטוריה משותפת של כ-70 שנים בליגה הספרדית, אספניול סיימה את העונה מעל ברצלונה בטבלת הליגה רק 3 פעמים.