זיהום אור – הבדלי גרסאות
| שורה 24: | שורה 24: | ||
=== סוגי הזיהום === |
=== סוגי הזיהום === |
||
[[קובץ:Flashlight effect Sumo Jan08.jpg|ממוזער|בֹּהַק. מספר בֹּהַקים המופיעים יחדיו מתלכדים לכדי מזהים אור רציני במיוחד.]] |
|||
'''בֹּהַק (Glare)''' |
|||
בֹּהַק הוא קרינה רבת עוצמה של אור רב-בהירות. מבט ישיר אל השמש לגרום לבוהק השמש לחדור לעין, דבר היגרום לאי נוחות מיידית. דוגמה לבוהק מלאכותי הוא אור הנובע מתאורת פרוג'קטורים או פנסי-אצטדיונים. |
|||
האסטרונום הבריטי בוב מייזון מחלק את הבֹּהַק לשני סוגים:{{הערה|<ref>"Light Pollution: Responses and Remedies" By Bob Mizon. ISBN 1-85233-497-5 (Springer, 2001)</ref>}} |
|||
# בֹּהַק מסמא - זהו בֹּהַק הנצפה במבט לשמש או מתוקף הבזק אור חזק ופתאומי אחר. סוג זה גורם לקשיי ראייה למספר שניות ואף יותר. |
|||
# בֹּהַק הנתפס מגורמים פחות קשים לכאורה, כמו פנסי רכב, ירידה בניגוד הצבע של גוונים או תמונות{{הערה|שלמיות}}, ואף של טעויות דפוס כגון אות המחוקה מעט. |
|||
בעוד שבֹּהַק בכלל והסוג הראשון בפרט אינו מסוכן, הוא מהווה תגרה, ועלול לגרום לעייפות (Fatigue) אם הוא עקבי ונצפה לזמן-מה. |
|||
לפי מריו מוטה, נשיא האחווה הרפואית של מסצ'וסטס, בֹּהַק מסכן בעיקר נהגים, משום שהוא מכיל בהירות במידה שכמות-מה של אנשים רגישים אליה, וההתאוששות ממנו מסכנת את התמרון.<ref name = "MottaJune09">{{cite web| last = Motta| first = Mario| title = U.S. Physicians Join Light-Pollution Fight| work = news| publisher = Sky & Telescope| date = 2009-06-22| url = http://www.skyandtelescope.com/news/48814012.html| accessdate = 2009-06-23}}</ref> |
|||
'''תאורת יתר (Overillumination)''' |
'''תאורת יתר (Overillumination)''' |
||
| שורה 52: | שורה 67: | ||
מקור נוסף, אמנם פחות משמעותי מהנזכרים לעיל הוא סטרבוסקופ-לבן (White strobe), הנמצא בדרך כלל על מגדלי תקשורת תעופתיים ומשמש סמן לטייסים. נעשים מאמצים מצד [[רשות התעופה הפדרלית האמריקאית]] לחדש מכשירים אלה לגרסאות שיפלטו כמות מינימאלית של אור.<ref> |
מקור נוסף, אמנם פחות משמעותי מהנזכרים לעיל הוא סטרבוסקופ-לבן (White strobe), הנמצא בדרך כלל על מגדלי תקשורת תעופתיים ומשמש סמן לטייסים. נעשים מאמצים מצד [[רשות התעופה הפדרלית האמריקאית]] לחדש מכשירים אלה לגרסאות שיפלטו כמות מינימאלית של אור.<ref> |
||
{{cite web| title = AC 70/7460-1K Obstruction Marking and Lighting| date = 2007-02-01| url = http://wireless.fcc.gov/antenna/documentation/faadocs/7460-1K.pdf|format = PDF| accessdate = 2009-07-04}}</ref> |
{{cite web| title = AC 70/7460-1K Obstruction Marking and Lighting| date = 2007-02-01| url = http://wireless.fcc.gov/antenna/documentation/faadocs/7460-1K.pdf|format = PDF| accessdate = 2009-07-04}}</ref> |
||
== טיפול בזיהום אור== |
== טיפול בזיהום אור== |
||
גרסה מ־12:35, 8 במרץ 2013
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
.jpg)
זיהום אור הוא עודף אור בשמי הלילה. לרוב מתייחס המושג לאור מלאכותי הנוצר בידי בני אדם.
זיהום אור גורם לבעיות אקולוגיות, מסתיר את הכוכבים בשמי הלילה לתושבי הערים (ניתן לראות רק את הכוכבים הבהירים ביותר) ומפריע למצפי כוכבים עממית ומקצועית כאחד.
השפעה על שימוש באנרגיה וגרימת עקה
לפי אמת מידה הגיונית של שימור אנרגיה, הפחתת זיהום האור בראש ובראשונה כרוך בשינוי הרגליי החברה, הרגלים הנוגעים להשמת מערכות תאורה בריכוזי אוכלוסיה, כמו למשל הצבת תאורה מוקרנת למטרה, ולא בעלת סימטריה כדורית, ובזבוז אנרגטי (אור שאינו מוקרן נקודתית ומתפזר במרחב ללא סיבה מוצדקת מהווה ביזבוז אנרגיה שהיתה יכולה לשמש למטרות שונות, כמו למשל ציבוריות). מספר איגודים תעשייתיים התריעו נגד הבעייתיות שבזיהום האור, כך למשל, מוסד מהנדסי האור לממלכה המאוחדת (the institute of light engineers, United kingdom) משלים את הידע של חבריו בנושא תכנון מערכות תאורה משמרות-אנרגיה ולפיכך מניעה של זיהום אור מנקודה זו.[1]
מבחינה פסיכולוגית זיהום אור עלול להשליך שלילית ברמה האישית[2] והבין-אישית. מקורות אור רחוביים וביתיים כמו למשל פנס כביש או פרוג'קטור חצר הדולקים במהלך הלילה, עלולים להוות תגרה לגרים בקרבתם להם. בדיקות שונות העלו שתאורה כזו היא בהמון מקרים בזבזנית (בארנגיה) מתוקף היותה זורקת אור בצורה נרחבת מאד, כזו שמפריעה לחייהם, במגוון הקשרים.
השיטה המשמשת לתכנון והערכה של איכותו וכמותו של האור הנדרש לסביבה מסוימת הינה מודל מתמטי, אשר תוצאותיו בדרך כלל מוצגות איסופוטית, או בעקומת גובה קו (Contour map).
תקנות מדיניות ועירוניות ההולכות ונעשות מבוקשות בעשורים האחרונים, משמשות למנוע זיהום אור.
מקור זיהום האור
זיהום אור הוא תוצר-לוואי של התרבות התעשייתית. הוא נובע מתאורה מלאכותית שאינה ממוקדת במטרתה בלבד וגורמת להפצת אור מיותר, כגון תאורה ביתית, פרסומות, משרדים, אזורי תעשייה, תאורת רחוב, תאורת מגרשי ספורט וכדומה. זיהום האור בולט ובעייתי במיוחד באזורים העירוניים בארצות הברית, ביפן ובאירופה אך הוא קיים במקומות רבים אחרים.
סוגי הזיהום
בֹּהַק (Glare)
בֹּהַק הוא קרינה רבת עוצמה של אור רב-בהירות. מבט ישיר אל השמש לגרום לבוהק השמש לחדור לעין, דבר היגרום לאי נוחות מיידית. דוגמה לבוהק מלאכותי הוא אור הנובע מתאורת פרוג'קטורים או פנסי-אצטדיונים.
האסטרונום הבריטי בוב מייזון מחלק את הבֹּהַק לשני סוגים:[4]
- בֹּהַק מסמא - זהו בֹּהַק הנצפה במבט לשמש או מתוקף הבזק אור חזק ופתאומי אחר. סוג זה גורם לקשיי ראייה למספר שניות ואף יותר.
- בֹּהַק הנתפס מגורמים פחות קשים לכאורה, כמו פנסי רכב, ירידה בניגוד הצבע של גוונים או תמונות[5], ואף של טעויות דפוס כגון אות המחוקה מעט.
בעוד שבֹּהַק בכלל והסוג הראשון בפרט אינו מסוכן, הוא מהווה תגרה, ועלול לגרום לעייפות (Fatigue) אם הוא עקבי ונצפה לזמן-מה.
לפי מריו מוטה, נשיא האחווה הרפואית של מסצ'וסטס, בֹּהַק מסכן בעיקר נהגים, משום שהוא מכיל בהירות במידה שכמות-מה של אנשים רגישים אליה, וההתאוששות ממנו מסכנת את התמרון.[6]
תאורת יתר (Overillumination)
תאורת יתר היא שימוש מוגזם באור. בארה"ב, התופעה אחראית לביזבוז של לערך 2 מליון חבילות נפט ליום.[דרוש מקור] זה מבוסס על שיעור צריכה של 18.8 מליון חביות נפט ליום (2,990,000 m3/d) של פטרולאום.[7] כמו כן נזכר בדו"ח של משרד האנרגיה האמריקני שלמעלה מ 30% מצריכת האנרגיה במדינה הולכת לבתי מסחר ותעשייה, ולינה.[8]) וש 30%-60% מהאנרגיה מתבזבזת לחינם. [9]
תאורת יתר כתופעה נגרמת מהכשלים הניהוליים הבאים:
- אי-שימוש בטיימרים, חיישני תפוסה (Occupancy detectors, רכיבים המגבירים את עוצמת התאורה באופן רציף כאשר בני אדם או בעלי חיים נמצאים בקרבת מקום), ושאר אמצעים המשמשים לוויסות אוטומטי של כמות האור בזירה נתונה.
- תכנון לקוי, בעיקר של סביבות עבודה, אשר יכול לנבוע מסימוכין על ארכטיטקט שאינו בקיא מספיק בתאורה או שאינו מוכשר לפרוייקט הספציפי.
- שימוש במנורות בעלות פיזור אור נרחב, שאינן ממוקדות לאזור נתון (דוגמה הינה שימוש במתקן-תאורה שולחני, יש מהן הבנויות כך שיקרינו אור באופן קונקרטי או לינארי, אך יש כאלה המאפשרים להתקין עליהם כל מנורה וכך קורה שהצרכן מתקין עליהן מנורה המתאימה לתאורה תקרתית וכאשר סביבת עבודה מלאה במתקנים כאלה הרי שהדבר יגרום לפיזור אור באוויר, ולהעדר שימוש יעיל באור שבמנורה האישית של כל עובד).
- אי-התקנת וסת המאפשר ויסות של כמות האור למנורה נתונה.
- בורות בקרב הציבור, ואף עסקנים שונים המייעצים למקומות עבודה אודות התופעה בעצמם המביאה לתאורת יתר (שלה עצמה השלכות שליליות פוטנציאליות, בפרט לעובדים רגישים לאור), ובזבוז אנרגיה.
- דרישת "תאורת יום"[10] מצד לקוחות ובהזמנת בעלי העסקים עצמם (כדי לצמצם הסיכוי לפשיעה כביכול, או כדי למשוך לקוחות).
הטיפול בתאורת-יתר אינו יקר, והוא כרוך בהחלפת התאורה לחסכונית יותר, ללמוקדת, ולבעלת ויסות.
השגת-גבול תאורתית
מצב בו אור רחובי או מבית שכן, "משיג גבול" לבית מגורים ובכך גורם לדיירי הבית ביודעין או שלא ביודעין בעיות שונות כגון אי-נוחות (או הגדלת אי נוחות קיימת), וכן, אינסומניה מסוגים שונים. הדבר גורם לעתים לסכסוכי שכנים שלא היו מתקיימים אלמלא הנדסת האור בבית המאיר היתה נעשית נאמנה. במספר ערים בארה"ב, הוצבו סטנדרטים מחמירים למניעת זיהום אור בין שכנים. אגודת IDA International Dark-Sky Association פועלת איתן בארצות הברית להבטיח יישום התקנים השנים ברשויות המונציפליות שם.[11] מטרת האגודה לצמצם את כמות מיסוך הכוכבים הנגרם מ"טיפוס" של אור מעל הגובה הטיפוסי של תאורה ביתית בכלל (לפי איגוד זה, הקריטריון להחשיב מקור-תאורה כבעייתי וכראוי לטיפול הוא אם האור שהוא פולט עולה על 90-מעלות-נדיר[12] (כאשר יש לו סטייה משמעותית כלפי מעלה)[13], מצב זה מפריע כמובן לראיית כוכבי לכת נוספים לירח, וכוכבים נוספים מלבד הככובים הספורים הנצפים בתנאים של זיהום אור. ולקבלת האור הטבעי מהחלל.
מועצת הבנייה הירוקה בהארה"ב פיתחה את מערך התכנון "Leadership in Energy and Environmental Design" שמטרתו להנחות ארכיטקטים ומהנדסים לצמצום השגת גבול תאורתית, ומיסוך שמים, בפרוייקטים שלהם.
השגת גבול תאורתית ניתנת לצמצום גם על ידי התקנת מנורות שאינה על 80 מעלות מעל נקודת השפל. תקנות ה Illuminating Engineering Society of North America|IENSA, מכילות קיצוץ מלא (0%), קיצוץ (10%), וסמי-קיצוץ (20%). גם אור שפולט אור בשפל של למעלה מ 90 מעלות זכה לתקנון ובכל מקרה אינו מיועד לידיים פרטיות ומשמש בהתקנים רשמיים עד למציאת חלופות כמו אלו שנמצאו לתאורה רחובית וביתית).
מקור נוסף, אמנם פחות משמעותי מהנזכרים לעיל הוא סטרבוסקופ-לבן (White strobe), הנמצא בדרך כלל על מגדלי תקשורת תעופתיים ומשמש סמן לטייסים. נעשים מאמצים מצד רשות התעופה הפדרלית האמריקאית לחדש מכשירים אלה לגרסאות שיפלטו כמות מינימאלית של אור.[14]
טיפול בזיהום אור
על מנת להימנע מיצירת זיהום וחיסכון בחשמל ניתן לנקוט מספר צעדים פשוטים:
- כיבוי אורות לא נחוצים
- בחוץ - שימוש בתאורה המכוונת אל פני הקרקע ולא בתאורה בעלת סימטריה כדורית
- שימוש בתאורה מבוססת עירור גז בלחץ גבוה (כתאורת נתרן) שחסכונית בחשמל ובנוסף קל לחסום את השפעתה על ידי שימוש בפילטרים.
חקיקה ותקנות כנגד זיהום אור
בשנת 2002 צ'כיה הייתה למדינה הראשונה שהוציאה חוק כנגד זיהום אור. החוק קובע שמקור תאורה חייב להיות מופנה כלפי האופק ומטה. לתאורה חריגה נדרש אישור מיוחד. עם זאת לא הוסדרה אכיפה בחוק והוא עדיין רחוק מיישום מלא. רשויות מקומיות קבעו תקנות כנגד זיהום אור עוד קודם לחוק הצ'כי. בפלגסטף, אריזונה קיימת תקנה מסוג זה בתוקף עשרות שנים. רשויות מקומיות ומדינות נוספות קבעו תקנות וחוקקו חוקים, ורבות נוספות שוקלות זאת. למגמה זו תרמה עליית מחיר הנפט בשנת 2008, שכן הוצאות ייצור החשמל של רשויות קטנות באופן ניכר עם אכיפת תקנות כנגד זיהום אור.
בישראל לא קיימות תקנות נגד זיהום אור באף רשות מקומית. ישנו מאמץ לא ממוקד מצד המשרד לאיכות הסביבה לחקיקה בנושא, אך מדובר בשלב ראשוני מאד. ביישובים מכבים ומצפה רמון נקבעו בעבר מספר ימים בהם התאורה העירונית הופחתה על מנת לאפשר צפייה בשמים. הוקם סניף מקומי של האיגוד הבינלאומי למלחמה בזיהום אור על ידי מצפה הכוכבים של מכבים-רעות והושגו מספר הצלחות צנועות, כמו תקנות לחסכון בתאורה במחנות צבא.
השפעת זיהום אור על בני אדם ובעלי חיים
לבני האדם שעון ביולוגי שמסנכרן את עצמו, בין השאר, עם מקצב היום והלילה. מקצב זה נקרא מקצב צירקדי. המקצב מתאים את עצמו לשעות האור, ומשפיע על ההפרשות ההורמונאליות בגוף האדם.
בעין האנושית קולטנים מיוחדים הרגישים במיוחד לאורכי הגל הכחולים. לפני המצאת התאורה המלאכותית, היה האור הכחול סימן מובהק ליום- המקור היחיד בטבע לאורכי הגל הכחול הוא השמיים בשעות היום.
בחיים במדינות מערביות נחשף אדם לשעות רבות של אור גם לאחר רדת החשכה. כל מכשיר מסמארטפון עד נורת שולחן בחדר העבודה פולטות אור הפוגע המקצב הצירקדי התקין בגוף האדם. חשיפה גדולה לאור, בעיקר באורכי הגל הכחולים, בשעות הלילה גורמת לעיכוב הפרשת המלטונין. המלטונין הוא הורמון שאחראי על הרגשת העייפות ומופרש בחושך. העדר המלטונין בשעות הלילה עלול לגרום לבעיות בשינה, לעיכובי התהליכים הטבעיים המתבצעים בגוף בזמן השינה ולהרגשת עייפות בבוקר שלמחרת.
שימוש במחשב, יציאה למסיבות או נוכחות במשמרות עד השעות הקטנות של הלילה ושינה ביום גורמים להפיכת סדר היום והלילה. הרגלים מסוג זה הוכחו כגורם לסרטן השד וסרטן הערמונית.
הבעיה רק מחריפה בשנים האחרונות, אך ייתכן ולא עבר מספיק זמן מאז על מנת שייראו שינויים בשיעורי המחלות הנגרמות מכך. ההחרפה נובעת משימוש מוגבר של האוכלוסייה במדינות המערביות במוצרי אלקטרוניקה ותאורה הפולטים בשיעור גבוה יותר את אורך הגל הכחול, שהוא הבעייתי. מסכים שטוחים- צג פלזמה וLCD פולטים יותר אור באורך הגל הכחול מאשר צגים "עבים". תאורת ניאון והלוגן פולטות יותר אור כחול מאשר נורת להט.
חוק חדש שעובל בחודשים אלה במדינת ישראל האוסר על שימוש בנורות להט עקב העובדה שהן צורכות חשמל רב יותר, עלולה להשפיעה על בריאות האוכלוסייה בעוד שנים לא רבות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ורלין קלינקנבורג, מלחמת הכוכבים - זיהום האור באזורים עירוניים רבים מסתירים את הכוכבים ופוגע בבעלי חיים רבים, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 126, נובמבר 2008
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^ Light Nuisance. Institution of Light Engineers
- ^ זאת אומרת, על התפתחות האישיות בתקופות חיים שונות בהן הסטרסור (גורם העקה הזה) מופיע ומשבש במודע או שלא במודע את החיים בכלל והשינה בפרט.
- ^ "Light Pollution: Responses and Remedies" By Bob Mizon. ISBN 1-85233-497-5 (Springer, 2001)
- ^ [3]
- ^ שלמיות
- ^ Motta, Mario (2009-06-22). "U.S. Physicians Join Light-Pollution Fight". news. Sky & Telescope. נבדק ב-2009-06-23.
- ^ "Oil: Crude and Petroleum Products Explained", Energy Explained, Energy Information Administration, Data & Statistics: Consumption and Disposition, 23 באפריל 2012, נבדק ב-16 בפברואר 2013
{{citation}}: (עזרה) - ^ Irby Circuit – Energy Savings. Irby.com. Retrieved on 2011-12-03.
- ^ Lumina Technologies, Santa Rosa, California, Survey of 156 California commercial buildings energy use, August, 1996
- ^ מונח המתאר "תאורה יום-יומית" בגרסתה המלאכותית, כלומר, המתקבלת משימוש מאסיבי בתאורה מלאכותית, וחזקה עד כדי שהיא מזכירה כביכול את אור היום עצמו. בפועל, אין עוצמת האור אינה בהכרח תשקף את אור השמש, שכן לאור זה תכונת גוון ייחודית, שתאורה מלאכותית לא בהכרח תשקף.
- ^ International Dark-Sky Association
- ^ Nadir
- ^ נדיר, מילה ממקור שמי שפירושה "ההפך" או "שפל המדרגה",
- ^ "AC 70/7460-1K Obstruction Marking and Lighting" (PDF). 2007-02-01. נבדק ב-2009-07-04.