לדלג לתוכן

ספורט בדרום-אפריקה בתקופת האפרטהייד – הבדלי גרסאות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
יצירת דף עם התוכן "אפרטהייד הינה שיטת הפרדה על רקע גזע שהייתה מעוגנת בחוקה הדרום אפריקאית משנת 1948 ועד תחי..."
 
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:
==דרום אפריקה באולימפידה==
==דרום אפריקה באולימפידה==
===רקע===
===רקע===
דרום אפריקה השתתפה [[באולימפיאדה]] החל משנת 1904. משנת 1948 כל ענפי הספורט תחת האפרטהייד הופרד על ידי גזע, והתקיימו מועדוני ספורט וגופים ממשלתיים נפרדים. {{כיוון שגופים לבנים בלבד היו קשורים לוועד המשחקים האולימפיים בדרום אפריקה, רק דרום אפריקאים לבנים התחרו באולימפיאדה בשנים אלו 1,2}}. {{הוועד האולימפי בניהולו של אייברי ברונדיג ראה בכך עניין פנימי לדרום אפריקה, ומתוך התחייבות לשמור על פוליטיקה וספורט בנפרד לא ננקטה פעולה בינלאומית בנושא 3}}.
דרום אפריקה השתתפה [[המשחקים האולימפיים|באולימפיאדה]] החל משנת 1904. משנת 1948 כל ענפי הספורט תחת האפרטהייד הופרד על ידי גזע, והתקיימו מועדוני ספורט וגופים ממשלתיים נפרדים. כיוון שגופים לבנים בלבד היו קשורים לוועד המשחקים האולימפיים בדרום אפריקה, רק דרום אפריקאים לבנים התחרו באולימפיאדה בשנים אלו<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=Espy, Richard.|שם=The politics of the Olympic Games : with an epilogue, 1976-1980|מקום הוצאה=Berkeley|מו"ל=University of California Press|שנת הוצאה=1981|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/8127720|oclc=8127720}}</ref><ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=Aaron Beacom|שם=International Diplomacy and the Olympic Movement|מקום הוצאה=London|מו"ל=Palgrave Macmillan UK|שנת הוצאה=2012|עמ=17–39|קישור=http://dx.doi.org/10.1057/9781137032942_2}}</ref>. הוועד האולימפי בניהולו של אייברי ברונדיג ראה בכך עניין פנימי לדרום אפריקה, ומתוך התחייבות לשמור על פוליטיקה וספורט בנפרד לא ננקטה פעולה בינלאומית בנושא<ref name=":2">{{צ-ספר|שם=Sport, the third millennium : proceedings of the International Symposium, Quebec City, Canada, May 21-25, 1990|מקום הוצאה=Sainte-Foy|מו"ל=Les Presses de L'Université Laval|שנת הוצאה=1991|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/26218433|oclc=26218433}}</ref>.


בשנות ה -50 החלו נציגים מהגוש המזרחי בראשות [[ברית המועצות]] להטיל ספק במדיניות אי נקיטת הפעולה כנגד משטר האפרטהייד. בעקבות תהליך [[הדה-קולוניזציה של אפריקה]] משנות ה-50 המאוחרות, {{נציגים ממדינות עצמאיות שהתנגדו לאפרטהייד החלו להיות מקושרים עם הוועד האולימפי העולמי. כיוון שבאותה תקופה היה הוועד מזוהה עם מדינות עולם ראשון הוא בחר לא לנקוט פעולה בנושא 2}}. עם זאת, {{[[פדרציות הספורט הבינלאומיות (IFs)]], אכן התחשבו בקולות שעלו נגד מדיניות דרום אפריקה בענפי הספורט השונים 1}}.
בשנות ה -50 החלו נציגים מהגוש המזרחי בראשות [[ברית המועצות]] להטיל ספק במדיניות אי נקיטת הפעולה כנגד משטר האפרטהייד. בעקבות תהליך [[דה-קולוניזציה של אפריקה|הדה-קולוניזציה של אפריקה]] משנות ה-50 המאוחרות, נציגים ממדינות עצמאיות שהתנגדו לאפרטהייד החלו להיות מקושרים עם הוועד האולימפי העולמי. כיוון שבאותה תקופה היה הוועד מזוהה עם מדינות עולם ראשון הוא בחר לא לנקוט פעולה בנושא<ref name=":1" />. עם זאת, [[פדרציית ספורט בינלאומית|פדרציות הספורט הבינלאומיות (IFs)]], אכן התחשבו בקולות שעלו נגד מדיניות דרום אפריקה בענפי הספורט השונים.


{{ב -1957, ארגון הספורט האולימפי של דרום אפריקה (SAOCGA) אסר על תחרויות גזע מעורב בגופים החברים בו 1}}. {{ב -1959 בחנו נציגי הוועד האולימפי האם פעולה זו מפלה, ונענו כי מתחרים לא לבנים לא נבחרו משום שאינם ברמה האולימפית. בעקבות כך הוחלט כי דרום אפריקה אינה מפרה את כללי האולימפיאדה ולכן הורשתה להשתתף ב[[משחקים האולימפיים בשנת 1960]] ו[[באולמפיידת החורף]] שהתקיימה באותה שנה 3}}.
ב -1957, ארגון הספורט האולימפי של דרום אפריקה (SAOCGA) אסר על תחרויות גזע מעורב בגופים החברים בו. ב -1959 בחנו נציגי הוועד האולימפי האם פעולה זו מפלה, ונענו כי מתחרים לא לבנים לא נבחרו משום שאינם ברמה האולימפית. בעקבות כך הוחלט כי דרום אפריקה אינה מפרה את כללי האולימפיאדה ולכן הורשתה להשתתף ב[[אולימפיאדת רומא (1960)|משחקים האולימפיים בשנת 1960]] ובאולמפיידת החורף שהתקיימה באותה שנה<ref name=":2" />.


הבידוד של דרום אפריקה גדל ב 1960-1961, כאשר הכריזה על עצמה כרפובליקה עצמאית ועזבה את חבר העמים הבריטי. {{ SAOCGA שינתה את שמה ל- SAONGA (האגודה האולמפית והמשחקים הלאומיים של דרום אפריקה) כך שלא נחשבה יותר לקהילה במשחקים האולמפיים; מאוחר יותר נקראה הוועדה בדרך כלל SANOC (הוועד האולמפי הלאומי של דרום אפריקה 2}}. {{ב -1962 הכריז יאן דה קלרק, ראש ממשלת האפרטהייד, על איסור דרום אפריקאים להופיע בתחרויות גזעיות מעורבות בתוך המדינה או מחוצה לה. הוועד האולימפי העביר את ועידת 1963 מ[[ניירובי]] ל[[באדן-באדן]] לאחר שממשלת [[קניה]] סירבה להעניק אשרה לדרום אפריקה. כדי לעקוף את האיסור על תחרויות מעורבות, SANOC הייתה מוכנה לערוך את האימונים האולימפיים שלה בחו"ל, אך האירועים עדיין הופרדו1}}.
הבידוד של דרום אפריקה גדל בשנים 1960-1961, כאשר הכריזה על עצמה כרפובליקה עצמאית ועזבה את [[חבר העמים הבריטי]]. SAOCGA שינתה את שמה ל- SAONGA (האגודה האולמפית והמשחקים הלאומיים של דרום אפריקה) כך שלא נחשבה יותר לקהילה במשחקים האולמפיים; מאוחר יותר נקראה הוועדה בדרך כלל SANOC (הוועד האולמפי הלאומי של דרום אפריקה)<ref name=":1" />. ב-1962 הכריז [[הנדריק פרוורד]], ראש ממשלת האפרטהייד, על איסור דרום אפריקאים להופיע בתחרויות גזעיות מעורבות בתוך המדינה או מחוצה לה. הוועד האולימפי העביר את ועידת 1963 מ[[ניירובי]] ל[[באדן-באדן]] לאחר שממשלת [[קניה]] סירבה להעניק אשרה לדרום אפריקה. כדי לעקוף את האיסור על תחרויות מעורבות, SANOC הייתה מוכנה לערוך את האימונים האולימפיים שלה בחו"ל, אך האירועים עדיין הופרדו<ref name=":0" />.


===איסור השתתפות במשחקים האולמפיים===
===איסור השתתפות במשחקים האולמפיים===


לאחר החלטה 1761 של [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות]] בשנת 1962, בתגובה למדיניות האפרטהייד של דרום אפריקה, נאסר על המדינה השתתפות במשחקים האולימפיים. הוועד האולמפי הצביע לביטול ההזמנה של SANOC לאולימפיאדת הקיץ של 1964, אלא אם כן תכריז על התנגדותה למדיניות הממשלה. SANOC לא עשתה זאת ונאסר עליה להשתתף במשחקים, אך למרות זאת שמרה על קשרים עם הוועד האולימפי.
לאחר החלטה 1761 של [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות]] בשנת 1962, בתגובה למדיניות האפרטהייד של דרום אפריקה, נאסר על המדינה השתתפות במשחקים האולימפיים. הוועד האולימפי הצביע לביטול ההזמנה של SANOC ל[[אולימפיאדת טוקיו (1964)|אולימפיאדת טוקיו]] ב-1964, אלא אם כן תכריז על התנגדותה למדיניות הממשלה. SANOC לא עשתה זאת ונאסר עליה להשתתף במשחקים, אך למרות זאת שמרה על קשרים עם הוועד האולימפי.


{{בשנת 1966, ארגון האיחוד האפריקאי הקים את המועצה העליונה לספורט באפריקה (SCSA), אשר התחייבה להחרים את המשחקים האולמפיים אם דרום אפריקה תהיה נוכחת 1}}. {{איגוד הוועדות האולימפיות של אפריקה (ANOCA) אפשר לועידה האולימפית הלא-גזעית של דרום אפריקה (SANROC), שבסיסה ב[[לונדון]] להחליף את מקומה של 2SANOC }}. בכנס של הוועד האולימפי הבינלאומי ב -1967 ב[[טהרן]], התחייבה SANOC לשלוח קבוצת ספורט מעורבת לאולימפיאדת הקיץ של שנת 1968 במקסיקו סיטי. {{ועדות גזע נפרדות התחייבו למנות צוות ספורטאים מעורב לכל ענף ספורט, כך שספורטאים שחורים ולבנים יוכלו להתחרות זה מול זה במשחקים, אם כי לא בדרום אפריקה 1}}. הוועד האולימפי העולמי דחה את ההחלטה על השתתפות דרום אפריקה במשחקים עד לפגישתו ב-1968 [[באולימפיאדת החורף בגראנובל]]. בספטמבר 1967 ביקרה בדרום אפריקה ועדה של שלושה חברים בראשותו של יו"ר הוועד האולימפי. בהצבעה של חברי הוועד בחודש פברואר 1968 הוחלט לאור ההתקדמות במדיניות של SANOC, ומתוך הבנה כי האפליה שנותרה תסתיים עד המשחקים האולמפיים ב- 1972, כי יש להזמינם לאולימפידה במקסיקו ב -1968. בעקבות החלטה זו הוועד האמריקאי על אפריקה, שנוהל על ידי ספורטאים אפרו-אמריקאים, איים בחרם על המשחקים האולמפיים, כמו גם הגוש המזרחי הסובייטי שאיים אף הוא בחרם על המשחקים. בעקבות כך הוועדה המארגנת של המשחקים במקסיקו חששה שהאולמפידיה ב-1968 תנחל כישלון וביקשה מהוועד האולמפי לשקול את ההחלטה מחדש. מועצת המנהלים של הוועד האולימפי נפגשה ב -21 באפריל 1968 כדי לחפש נוסחה דיפלומטית לפיה דרום אפריקה לא תכלל במשחקים, ובסופו של דבר החליטה כי {{"בשל האקלים הבינלאומי, הועד המנהל היה סבור שלא יהיה זה נבון לדרום אפריקה להשתתף" 1}}.
בשנת 1966, ארגון [[האיחוד האפריקאי]] הקים את המועצה העליונה לספורט באפריקה (SCSA), אשר התחייבה להחרים את המשחקים האולימפיים אם דרום אפריקה תהיה נוכחת. איגוד הוועדות האולימפיות של אפריקה (ANOCA) אפשר לוועידה האולימפית הלא-גזעית של דרום אפריקה (SANROC), שבסיסה ב[[לונדון]] להחליף את מקומה של SANOC <ref name=":1" />. בכנס של הוועד האולימפי הבינלאומי ב -1967 ב[[טהרן]], התחייבה SANOC לשלוח קבוצת ספורט מעורבת ל[[אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)|אולימפיאדת הקיץ במקסיקו סיטי]] בשנת 1968. ועדות גזע נפרדות התחייבו למנות צוות ספורטאים מעורב לכל ענף ספורט, כך שספורטאים שחורים ולבנים יוכלו להתחרות זה מול זה במשחקים, אם כי לא בדרום אפריקה. הוועד האולימפי העולמי דחה את ההחלטה על השתתפות דרום אפריקה במשחקים עד לפגישתו ב-1968 [[אולימפיאדת גרנובל (1968)|באולימפיאדת החורף בגראנובל]]. בספטמבר 1967 ביקרה בדרום אפריקה ועדה של שלושה חברים בראשותו של יו"ר הוועד האולימפי. בהצבעה של חברי הוועד בחודש פברואר 1968 הוחלט לאור ההתקדמות במדיניות של SANOC, ומתוך הבנה כי האפליה שנותרה תסתיים עד המשחקים האולימפיים ב- 1972, כי יש להזמינם לאולימפיאדה במקסיקו ב -1968. בעקבות החלטה זו הוועד האמריקאי על אפריקה, שנוהל על ידי ספורטאים אפרו-אמריקאים, איים בחרם על המשחקים האולימפיים, כמו גם הגוש המזרחי הסובייטי שאיים אף הוא בחרם על המשחקים. בעקבות כך הוועדה המארגנת של המשחקים במקסיקו חששה שהאולימפיאדה ב-1968 תנחל כישלון וביקשה מהוועד האולימפי לשקול את ההחלטה מחדש. מועצת המנהלים של הוועד האולימפי נפגשה ב -21 באפריל 1968 כדי לחפש נוסחה דיפלומטית לפיה דרום אפריקה לא תיכלל במשחקים, ובסופו של דבר החליטה כי "בשל האקלים הבינלאומי, הועד המנהל היה סבור שלא יהיה זה נבון לדרום אפריקה להשתתף"<ref name=":0" /> .


{{בתגובה להוצאתם מהמשחקים האולימפיים ב -1968, ארגן SANOC טורניר ספורט בשם "המשחקים הפתוחים בדרום אפריקה" בפברואר 1969, אליו הוזמנו ספורטאים לבנים בלבד, כולל ספורטאים זרים. במקביל החליט הוועד האולימפי הבינלאומי כי נדרשת תגובה הוגנת יותר למדיניות דרום אפריקה מאשר הרחקה בלבד מן המשחקים. בעקבות כך ב-1969 מינה הוועד האולימפי ועדה שתחקור ותפיק תביעות ספציפיות על הפרת האמנה האולימפית תחת משטר האפרטהייד. דו"ח הוועדה שהוצג בועידת 1970 ב[[אמסטרדם]] פירט שבעה טענות בדבר אפליה, וכן שימוש בלתי מורשה בטבעות האולימפיאדות בטורניר "המשחקים הפתוחים בדרום אפריקה". בעקבות ממצאים אלו חברי הוועד האולימפי הצביעו להחרים את SANOC מהמשחקים האולימפיים, ברוב של 35 לעומת 28, עם 3 נמנעים 1}}.
בתגובה להוצאתם מהמשחקים האולימפיים ב -1968, ארגן SANOC טורניר ספורט בשם "המשחקים הפתוחים בדרום אפריקה" בפברואר 1969, אליו הוזמנו ספורטאים לבנים בלבד, כולל ספורטאים זרים. במקביל החליט הוועד האולימפי הבינלאומי כי נדרשת תגובה הוגנת יותר למדיניות דרום אפריקה מאשר הרחקה בלבד מן המשחקים. בעקבות כך ב-1969 מינה הוועד האולימפי ועדה שתחקור ותפיק תביעות ספציפיות על הפרת האמנה האולימפית תחת משטר האפרטהייד. דו"ח הוועדה שהוצג בועידת 1970 ב[[אמסטרדם]] פירט שבעה טענות בדבר אפליה, וכן שימוש בלתי מורשה בטבעות האולימפיאדות בטורניר "המשחקים הפתוחים בדרום אפריקה". בעקבות ממצאים אלו חברי הוועד האולימפי הצביעו להחרים את SANOC מהמשחקים האולימפיים, ברוב של 35 לעומת 28, עם 3 נמנעים<ref name=":0" />.


דרום אפריקה הייתה הגורם העקיף לחרם שהתקיים על [[האולימפיאדה של 1976]] במונטריאול. בעקבות סיור שערכה נבחרת הרוגבי של ניו-זילנד בדרום אפריקה ב-1976, בעידוד של ראש הממשלה של ניו-זילנד, דרשו מדינות אפריקאיות להחרים את ניו-זילנד מהמשחקים האולימפיים. הוועד האולימפי העולמי טען כי רוגבי אינו ספורט אולימפי וכי איגוד הרוגבי הניו זילנדי אינו מזוהה עם הוועד האולימפי בניו זילנד. בעקבות כך 26 מדינות מאפריקה, מתוך 28 שהוזמנו למשחקים, הצטרפו ל[[עיראק]] ול[[גיאנה]] והחרימו את האולימפיאדה.
דרום אפריקה הייתה הגורם העקיף לחרם שהתקיים על [[אולימפיאדת מונטריאול (1976)|אולימפיאדת מונטריאול]] ב-1976. בעקבות סיור שערכה נבחרת הרוגבי של [[ניו זילנד|ניו-זילנד]] בדרום אפריקה ב-1976, בעידוד של ראש הממשלה של ניו-זילנד, דרשו מדינות אפריקאיות להחרים את ניו-זילנד מהמשחקים האולימפיים. הוועד האולימפי העולמי טען כי רוגבי אינו ספורט אולימפי וכי איגוד הרוגבי הניו זילנדי אינו מזוהה עם הוועד האולימפי בניו זילנד. בעקבות כך 26 מדינות מאפריקה, מתוך 28 שהוזמנו למשחקים, הצטרפו ל[[עיראק]] ול[[גיאנה]] והחרימו את האולימפיאדה.


===החזרה לאולימפיאדה===
===החזרה לאולימפיאדה===


ב-1988 הוועד האולימפי העולמי הקים את הוועד לענייני אפרטהייד ואולימפיאדה, שכלל את ה-SCSA ו- SANROC. המשא ומתן כדי להכין את הדרך להשתלבותה של דרום אפריקה בספורט העולמי נמשך במקביל למשא ומתן המדיני לסיום האפרטהייד. {{בדרום-אפריקה פעלו גופים שקיימו תחרויות מופרדות גזע בכל ענף ספורט ובמקביל גופים שאפשרו השתתפות ספורטאים מכלל הגזעים, אשר היו צריכים להתמזג על מנת לאפשר אגודת ספורט אחת 2}}. ANOCA}} הובילה את המשא ומתן לאיחוד הגופים ב -1990-1991, והוועד האולימפי הלאומי של דרום אפריקה (INOCSA) הוקם בהנהגתו של סם רמסאמי כנשיא, שהיה פעיל מוביל נגד האפרטהייד ותמך בחרם בספורט 2,4}}.
ב-1988 הוועד האולימפי העולמי הקים את הוועד לענייני אפרטהייד ואולימפיאדה, שכלל את ה-SCSA ו- SANROC. המשא ומתן כדי להכין את הדרך להשתלבותה של דרום אפריקה בספורט העולמי נמשך במקביל למשא ומתן המדיני לסיום האפרטהייד. בדרום-אפריקה פעלו גופים שקיימו תחרויות מופרדות גזע בכל ענף ספורט ובמקביל גופים שאפשרו השתתפות ספורטאים מכלל הגזעים, אשר היו צריכים להתמזג על מנת לאפשר אגודת ספורט אחת<ref name=":1" /> . ANOCA הובילה את המשא ומתן לאיחוד הגופים ב -1990-1991, והוועד האולימפי הלאומי של דרום אפריקה (INOCSA) הוקם בהנהגתו של סם רמסאמי כנשיא, שהיה פעיל מוביל נגד האפרטהייד ותמך בחרם בספורט<ref>{{צ-מאמר|שם=McIntyre, Cardinal James Francis Aloysius, (25 June 1886–16 July 1979), Archbishop of Los Angeles, California, 1948–70|כתב עת=Who Was Who|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2007-12-01|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/ww/9780199540884.013.u157406}}</ref>.


{{ביוני 1991 בוטל חוק רישום האוכלוסין, שהיה אבן יסוד לחקיקת האפרטהייד מ-1959, על ידי ממשלת [[דה קלרק]]. ביולי של אותה שנה נפגשה משלחת INOCSA עם הוועד לענייני אפרטהייד ואולימפיאדה במטה הוועד האולימפי העולמי ב[[לוזאן]]. הוועד האולימפי הכיר ב- INOCSA ב -9 ביולי 1991,ושמו שונה ל{{4 NOCSA.NOCSA}} התחרתה לראשונה ב[[אולימפיאדת 1992 בברצלונה]] 5}}. {{ הדגל הרשמי של דרום אפריקה וההמנון הלאומי "Die Stem van Suid-Afrika" היו מקושרים לעידן האפרטהייד, אך הקבוצה האולימפית התחרה תחת דגל ביניים והשתמשה ב"[[אודה לשמחה]]" של [[בטהובן]] כהמנון. כמו כן החליטה שלא להשתמש בסמלים של ספרינגבוקס (קבוצת הרוגבי של דרום אפריקה) או בצבעי ירוק וצהוב ששויכו לקבוצות ספורט לבנות 6}}. {{ החלטות אלו לא היו פופולאריות בקרב דרום-אפריקאים לבנים, וכפשרה הוחלט לאמץ את צבעים אלו כצבעי הנבחרות 7}}. {{בשנת 2004 התמזגה NOCSA עם גופי ספורט נוספים מדרום אפריקה כדי להקים את קונפדרציית הספורט האולימפי של דרום אפריקה (SASCOC) 8}}.
ביוני 1991 בוטל חוק רישום האוכלוסין, שהיה אבן יסוד לחקיקת האפרטהייד מ-1959, על ידי ממשלת [[דה קלרק]]. ביולי של אותה שנה נפגשה משלחת INOCSA עם הוועד לענייני אפרטהייד ואולימפיאדה במטה הוועד האולימפי העולמי ב[[לוזאן]]. הוועד האולימפי הכיר ב- INOCSA ב -9 ביולי 1991,ושמו שונה לNOCSA. NOCSA התחרתה לראשונה ב[[אולימפיאדת ברצלונה (1992)|אולימפיאדת 1992 בברצלונה]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=J.L. Key|שם=HSP101 gene from soybean. Progress report, August 16, 1989--August 15, 1992|שנת הוצאה=1995-07-01|קישור=http://dx.doi.org/10.2172/88587}}</ref>. הדגל הרשמי של דרום אפריקה וההמנון הלאומי "Die Stem van Suid-Afrika" היו מקושרים לעידן האפרטהייד, אך הקבוצה האולימפית התחרה תחת דגל ביניים והשתמשה ב"[[אודה לשמחה]]" של [[בטהובן]] כהמנון. כמו כן החליטה שלא להשתמש בסמלים של ספרינגבוקס (קבוצת הרוגבי של דרום אפריקה) או בצבעי ירוק וצהוב ששויכו לקבוצות ספורט לבנות<ref>{{צ-ספר|מחבר=Manzo, Kathryn A.|שם=Creating boundaries : the politics of race and nation|מקום הוצאה=Boulder, Colo.|מו"ל=L. Rienner|שנת הוצאה=1996|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/33132404|oclc=33132404}}</ref>. החלטות אלו לא היו פופולריות בקרב דרום-אפריקאים לבנים, וכפשרה הוחלט לאמץ את צבעים אלו כצבעי הנבחרות<ref>{{צ-ספר|שם=African Statistical Yearbook|מו"ל=UN|שנת הוצאה=2017-01-03|עמ=304–308|קישור=http://dx.doi.org/10.18356/3895e59f-en-fr}}</ref>. בשנת 2004 התמזגה NOCSA עם גופי ספורט נוספים מדרום אפריקה כדי להקים את קונפדרציית הספורט האולימפי של דרום אפריקה (SASCOC).
==ספורט ותפקידו בהתפתחות דרום אפריקה לאחר האפרטהייד==
==ספורט ותפקידו בהתפתחות דרום אפריקה לאחר האפרטהייד==

גרסה מ־19:16, 26 בפברואר 2019

אפרטהייד הינה שיטת הפרדה על רקע גזע שהייתה מעוגנת בחוקה הדרום אפריקאית משנת 1948 ועד תחילת שנות ה-90 המוקדמות והתבססה על עליונותו ומתן זכויות יתר לגזע הלבן. מדיניות זו זכתה לגינוי מצד מדינות רבות, וגרמה לחרם, נידוי וסנקציות כנגד דרום אפריקה בתחומים רבים במטרה להפעיל לחץ על המשטר ולהביא לסיומו. המשטר הסתיים בעקבות לחצים אלו ותסיסה פנימית לאחר ארבעה עשורים. ביטול ההפרדה ומתן זכות הצבעה לאוכלוסייה השחורה הביאו לבחירתו של נלסון מנדלה לנשיא בבחירות דמוקרטיות ולסיומו הרשמי של המשטר. לאורך כל שנותיו, ספורט היווה כלי משמעותי בחרמות של גופים ומדינות כנגד משטר האפרטהייד וגם לאחר קריסתו תרם לקידום שוויון בין האוכלוסיות במדינה והתמודדות עם משקעי העבר.

חרם

רקע

כחלק מהמאבק הפוליטי כנגד משטר האפרטהייד, דרום אפריקה הייתה חשופה למספר חרמות בינלאומיים, בין היתר בענפי הספורט השונים. תבנית:קיימת מחלוקת האם כוונת המחרימים הייתה להוביל להפסקת ההפרדה הגזעית בקבוצות הספורט, או להוביל לסיום שלטון האפרטהייד ככלל. תבנית:שינוי משמעותי ביחס למשטר האפרטהייד בכלל ובספורט בפרט החל בעקבות נאום "רוחות השינוי" ("Winds of Change") שנשא ראש ממשלת בריטניה בזמנו, הרולד מקמילן ב-3 לפברואר 1960. בנאום עודד ראש ממשלת בריטניה את תהליך הדה-קולניזציה שהחל באפריקה, וכן הביע חוסר שביעות רצון ממשטר האפרטהייד שהתקיים בדרום אפריקה ולפגיעה בזכויותיהם של האוכלוסיה השחורה. הנאום היווה פתח ראשוני להתבטאויות כנגד האפרטהייד והוביל להתייחסות פחות סובלנית למשטר ממדינות שונות. בנוסף לכך, ככל שמדינות אפריקאיות רבות יותר קיבלו עצמאות בשנות ה - 60, כך גבר משמעותית הלחץ על דרום אפריקה שהגיע כעת גם ממדינות שכנות.

עקרונות האפרטהייד אסרו על ספורט רב-גזעי, ולכן קבוצות ספורט מכל העולם בהם שיחקו ספורטאים מגזעים שונים, לא יכלו לשחק בדרום אפריקה. חרמות וגינויים של מצב זה החלו בשנות החמישים והשישים, והובילו למספר תקריות דיפלומטיות.

החל משנת 1959 פעל איגוד הספורט הלא גזעני של דרום אפריקה (SASA- non-racial South African Sports Association) לדאוג לזכויותיהם שחקנים ברמה הבינלאומית. לאחר שלא השיג האיגוד שיתוף פעולה של המשטר הלבן, פנה ב 1962 לוועד האולימפי העולמי בבקשה להדיר את דרום אפריקה מהמשחקים האולימפיים.{{כתוצאה מכך נאסר על המדינה להשתתף במשחקים האולימפיים בטוקיו 1964 ומקסיקו סיטי 1968. לבסוף היא גורשה רשמית מהוועד האולימפי ב-1970}}, וספורטאים דרום אפריקאים החלו להתחרות עבור מדינות אחרות אליהן עמדו בקריטריונים לזכאות לאזרחות.

ב-1966 הכריז ג'ון פרוסטר, ראש ממשלת דרום אפריקה דאז, כי המדינה תבטל את האיסור על קבוצות רב גזעיות להשתתף במשחקי ספורט בשטחה, מה שאפשר את כניסתם של שחקנים מגזעים שונים למדינה. הצהרה זו לא החזיקה זמן רב ורק שנתיים לאחר הצהרתו סורב להכניס למדינה שחקן בקבוצת הקריקט האנגלית שהיה יליד דרום אפריקה. המשחק בוטל והביא למחאות נגד סיורים ומשחקים של מדינות נוספות.

לאחר החמרה בלחצים מצד מדינות רבות, הנהגת דרום אפריקה עשתה מספר שינויים שטחיים בכדי לאפשר קשרים בין גזעיים בתחום הספורט, אך אלו התקיימו תחת כללים נוקשים שהוצבו ע"י המשטר. למרות המאבקים השונים נגד המדיניות המפלה של המשטר, דרום אפריקה השתתפה לאורך השנים באירועי ספורט בינלאומיים ומספר ספורטאים מהמדינה אף הגיעו להישגים מרשימים בשנים אלו. אבן דרך משמעותית נוספת בחרם הבינלאומי על דרום אפריקה בתחום הספורט הוא הסכם גלנאייגלס. {{בהסכם זה, אשר התקבל בפה אחד ב-1977 בגלנאיגלס שבסקוטלנד, הסכימו נשיאי וראשי הממשלות של חבר העמים הבריטי להניא ממגע ומתחרויות ספורט בין ספורטאים אינדיבידואלים וארגוני ספורט ממדינותיהם ובין ספורטאים, קבוצות וארגוני ספורט מדרום אפריקה}}. {{ההסכם חיזק את ההתחייבות של חבר העמים הבריטי להתנגד לגזענות, והביע את העמדה המשותפת כנגד הרדיפה הגזענית בדרום אפריקה, אשר תוארה כ"חולי מסוכן ורוע מוחלט"}}. בעקבות הסכם זה גדל הבידוד על דרום אפריקה, דבר שיחד עם התחזקות ההתנגדות הפנימית במדינה כנגד המשטר הוביל בסופו של דבר הוביל למפלתו.

תבנית:סיום האפרטהייד הביא להפסקה מיידית של החרם על הספורט בדרום אפריקה. הודו ומדינות אירופה הפסיקו את החרם ב-1991, ודרום אפריקה אירחה את משחקי גביע העולם ברוגבי בשנת 1995, אירוע שהיווה צעד משמעותי בחזרתה של דרום אפריקה למגרש הספורט הבינלאומי.

חרם על פי ספורט

כדורגל

דרום אפריקה הורחקה מפיפ"א בשנת 1963. נשיא פיפ"א דאז, סטנלי רוס החל במשא ומתן לגבי ההחלטה, בו הציע ארגון הכדורגל הדרום-אפריקאי לשלוח קבוצות שחורות או לבנות לחילופין בכל גביע העולם בכדורגל. ההצעה זו נדחתה על ידי פיפ"א. ב-1976, לאחר המהומות בסווטו, דרום אפריקה הודחה רשמית מפיפ"א. ב-1991, כאשר החל פירוק שלטון האפרטהייד, ארגון כדורגל דרום-אפריקאי רב גזעי הוקם וצורף לפיפ"א - מה שאיפשר לדרום-אפריקה להיכנס לשלב הבתים של המונדיאל. ====

כדורסל

נבחרת הכדורסל הדרום-אפריקאית (BFSA) הודחה ב-1980 מטורנירים בינלאומיים על ידי הפדרציה הבינלאומית לכדורסל (FIBA), כמהלך נגד ההפרדה הגזעית של ממשלת דרום אפריקה. ב-1992, לאחר שאוחדו כל הקבוצות הדרום-אפריקאיות המחולקות *גזעית לקבוצה אחת ללא הפרדה גזעית, דרום-אפריקה התקבלה מחדש לארגון FIBA.

טניס

קבוצת דרום-אפריקה לגביע דייוויס הודחה מהטורניר בשנת 1970, בעיקר בעקבות קמפיין שהוביל ארתור אש כנגדם. ב1973 הוחזרה דרום-אפריקה לטורניר, ואף זכתה בו בשנת 1974 לאחר שנבחרת הודו סירבה להופיע ולהתחרות מולה בגמר. בשנים הבאות התרבו המחאות כנגד השתתפותה של דרום אפריקה בטורניר עד שלבסוף בשנת 1979 הודחה נבחרת דרום-אפריקה בשנית. שחקן הטניס המפורסם ג'ון מקנרו סיפר בראיון מאוחר שבתקופת האפרטהייד קיבל הצעה של מיליון דולר (שווה כ-10 מיליון דולר כיום) למשחק אחד בדרום אפריקה, לה הוא סירב כמחאה נגד מדיניות ההפרדה הגזענית של המשטר הדרום-אפריקאי בתקופתו.

רוגבי

לאורך תקופת האפרטהייד, דרום אפריקה נשארה חברה באיחוד הרוגבי הבינלאומי. עם זאת, היחסים בין דרום אפריקה וקהילת הרוגבי הבינלאומית בין השנים 1948-1994 נתפסו כשנויים במחלוקת. בשנות ה-60 דרום אפריקה בודדה עוד יותר כתוצאה מהתגברות השיח והתלונות על הגזענות שלה בתחומי הספורט, וב-1961 עזבה דרום-אפריקה את חבר העמים הבריטי, מה שסימן על ניתוק עם מספר גדול של מדינות משמעויות בתרבות הרוגבי. {{תנועת המחאה 'לעצור את כל הביקורים הגזענים' (HART) הוקמה בניו-זילנד ב-1969 כמחאה נגד הביקורים אל ומדרום אפריקה}}. הסיור האחרון של קבוצת הרוגבי הדרום אפריקאית למדינות זרות היה לניו-זילנד וארה"ב ב-1981.{ ראש הממשלה הבריטי טען שהסכם גלנאיגלס לא מכריח אותו להתערב ולבטל את המשחקים שנערכו, והביקור הוביל לפילוג הדעות בתוך ניו זילנד ולהצתה של מחאה רחבה במדינה. המוחים הצליחו לגרום לביטול שני משחקים, ועימותים אלימים עם המשטרה נרשמו במקרים אחרים. תבנית:המחאה החריפה נמשכה גם בביקור בארה"ב, שם מטען צינור הופעל בצמוד למטה איחוד הרוגבי המקומי, וגרם לנזק מוערך של 50,000$ ללא נפגעים. על אף ההגבלות שחלו לאחר הסכם גלנאיגלס ב-1977, התקיימו בשנות ה-80 מספר ביקורים שנויים במחלוקת על ידי קבוצות רוגבי מאנגליה, צרפת ואירלנד.דרום אפריקה הורחקה ולא נכללה בשני הטורנירים הראשונים של אליפות העולם ברוגבי ב-1987 וב-1991.

דרום אפריקה באולימפידה

רקע

דרום אפריקה השתתפה באולימפיאדה החל משנת 1904. משנת 1948 כל ענפי הספורט תחת האפרטהייד הופרד על ידי גזע, והתקיימו מועדוני ספורט וגופים ממשלתיים נפרדים. כיוון שגופים לבנים בלבד היו קשורים לוועד המשחקים האולימפיים בדרום אפריקה, רק דרום אפריקאים לבנים התחרו באולימפיאדה בשנים אלו[1][2]. הוועד האולימפי בניהולו של אייברי ברונדיג ראה בכך עניין פנימי לדרום אפריקה, ומתוך התחייבות לשמור על פוליטיקה וספורט בנפרד לא ננקטה פעולה בינלאומית בנושא[3].

בשנות ה -50 החלו נציגים מהגוש המזרחי בראשות ברית המועצות להטיל ספק במדיניות אי נקיטת הפעולה כנגד משטר האפרטהייד. בעקבות תהליך הדה-קולוניזציה של אפריקה משנות ה-50 המאוחרות, נציגים ממדינות עצמאיות שהתנגדו לאפרטהייד החלו להיות מקושרים עם הוועד האולימפי העולמי. כיוון שבאותה תקופה היה הוועד מזוהה עם מדינות עולם ראשון הוא בחר לא לנקוט פעולה בנושא[2]. עם זאת, פדרציות הספורט הבינלאומיות (IFs), אכן התחשבו בקולות שעלו נגד מדיניות דרום אפריקה בענפי הספורט השונים.

ב -1957, ארגון הספורט האולימפי של דרום אפריקה (SAOCGA) אסר על תחרויות גזע מעורב בגופים החברים בו. ב -1959 בחנו נציגי הוועד האולימפי האם פעולה זו מפלה, ונענו כי מתחרים לא לבנים לא נבחרו משום שאינם ברמה האולימפית. בעקבות כך הוחלט כי דרום אפריקה אינה מפרה את כללי האולימפיאדה ולכן הורשתה להשתתף במשחקים האולימפיים בשנת 1960 ובאולמפיידת החורף שהתקיימה באותה שנה[3].

הבידוד של דרום אפריקה גדל בשנים 1960-1961, כאשר הכריזה על עצמה כרפובליקה עצמאית ועזבה את חבר העמים הבריטי. SAOCGA שינתה את שמה ל- SAONGA (האגודה האולמפית והמשחקים הלאומיים של דרום אפריקה) כך שלא נחשבה יותר לקהילה במשחקים האולמפיים; מאוחר יותר נקראה הוועדה בדרך כלל SANOC (הוועד האולמפי הלאומי של דרום אפריקה)[2]. ב-1962 הכריז הנדריק פרוורד, ראש ממשלת האפרטהייד, על איסור דרום אפריקאים להופיע בתחרויות גזעיות מעורבות בתוך המדינה או מחוצה לה. הוועד האולימפי העביר את ועידת 1963 מניירובי לבאדן-באדן לאחר שממשלת קניה סירבה להעניק אשרה לדרום אפריקה. כדי לעקוף את האיסור על תחרויות מעורבות, SANOC הייתה מוכנה לערוך את האימונים האולימפיים שלה בחו"ל, אך האירועים עדיין הופרדו[1].

איסור השתתפות במשחקים האולמפיים

לאחר החלטה 1761 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות בשנת 1962, בתגובה למדיניות האפרטהייד של דרום אפריקה, נאסר על המדינה השתתפות במשחקים האולימפיים. הוועד האולימפי הצביע לביטול ההזמנה של SANOC לאולימפיאדת טוקיו ב-1964, אלא אם כן תכריז על התנגדותה למדיניות הממשלה. SANOC לא עשתה זאת ונאסר עליה להשתתף במשחקים, אך למרות זאת שמרה על קשרים עם הוועד האולימפי.

בשנת 1966, ארגון האיחוד האפריקאי הקים את המועצה העליונה לספורט באפריקה (SCSA), אשר התחייבה להחרים את המשחקים האולימפיים אם דרום אפריקה תהיה נוכחת. איגוד הוועדות האולימפיות של אפריקה (ANOCA) אפשר לוועידה האולימפית הלא-גזעית של דרום אפריקה (SANROC), שבסיסה בלונדון להחליף את מקומה של SANOC [2]. בכנס של הוועד האולימפי הבינלאומי ב -1967 בטהרן, התחייבה SANOC לשלוח קבוצת ספורט מעורבת לאולימפיאדת הקיץ במקסיקו סיטי בשנת 1968. ועדות גזע נפרדות התחייבו למנות צוות ספורטאים מעורב לכל ענף ספורט, כך שספורטאים שחורים ולבנים יוכלו להתחרות זה מול זה במשחקים, אם כי לא בדרום אפריקה. הוועד האולימפי העולמי דחה את ההחלטה על השתתפות דרום אפריקה במשחקים עד לפגישתו ב-1968 באולימפיאדת החורף בגראנובל. בספטמבר 1967 ביקרה בדרום אפריקה ועדה של שלושה חברים בראשותו של יו"ר הוועד האולימפי. בהצבעה של חברי הוועד בחודש פברואר 1968 הוחלט לאור ההתקדמות במדיניות של SANOC, ומתוך הבנה כי האפליה שנותרה תסתיים עד המשחקים האולימפיים ב- 1972, כי יש להזמינם לאולימפיאדה במקסיקו ב -1968. בעקבות החלטה זו הוועד האמריקאי על אפריקה, שנוהל על ידי ספורטאים אפרו-אמריקאים, איים בחרם על המשחקים האולימפיים, כמו גם הגוש המזרחי הסובייטי שאיים אף הוא בחרם על המשחקים. בעקבות כך הוועדה המארגנת של המשחקים במקסיקו חששה שהאולימפיאדה ב-1968 תנחל כישלון וביקשה מהוועד האולימפי לשקול את ההחלטה מחדש. מועצת המנהלים של הוועד האולימפי נפגשה ב -21 באפריל 1968 כדי לחפש נוסחה דיפלומטית לפיה דרום אפריקה לא תיכלל במשחקים, ובסופו של דבר החליטה כי "בשל האקלים הבינלאומי, הועד המנהל היה סבור שלא יהיה זה נבון לדרום אפריקה להשתתף"[1] .

בתגובה להוצאתם מהמשחקים האולימפיים ב -1968, ארגן SANOC טורניר ספורט בשם "המשחקים הפתוחים בדרום אפריקה" בפברואר 1969, אליו הוזמנו ספורטאים לבנים בלבד, כולל ספורטאים זרים. במקביל החליט הוועד האולימפי הבינלאומי כי נדרשת תגובה הוגנת יותר למדיניות דרום אפריקה מאשר הרחקה בלבד מן המשחקים. בעקבות כך ב-1969 מינה הוועד האולימפי ועדה שתחקור ותפיק תביעות ספציפיות על הפרת האמנה האולימפית תחת משטר האפרטהייד. דו"ח הוועדה שהוצג בועידת 1970 באמסטרדם פירט שבעה טענות בדבר אפליה, וכן שימוש בלתי מורשה בטבעות האולימפיאדות בטורניר "המשחקים הפתוחים בדרום אפריקה". בעקבות ממצאים אלו חברי הוועד האולימפי הצביעו להחרים את SANOC מהמשחקים האולימפיים, ברוב של 35 לעומת 28, עם 3 נמנעים[1].

דרום אפריקה הייתה הגורם העקיף לחרם שהתקיים על אולימפיאדת מונטריאול ב-1976. בעקבות סיור שערכה נבחרת הרוגבי של ניו-זילנד בדרום אפריקה ב-1976, בעידוד של ראש הממשלה של ניו-זילנד, דרשו מדינות אפריקאיות להחרים את ניו-זילנד מהמשחקים האולימפיים. הוועד האולימפי העולמי טען כי רוגבי אינו ספורט אולימפי וכי איגוד הרוגבי הניו זילנדי אינו מזוהה עם הוועד האולימפי בניו זילנד. בעקבות כך 26 מדינות מאפריקה, מתוך 28 שהוזמנו למשחקים, הצטרפו לעיראק ולגיאנה והחרימו את האולימפיאדה.

החזרה לאולימפיאדה

ב-1988 הוועד האולימפי העולמי הקים את הוועד לענייני אפרטהייד ואולימפיאדה, שכלל את ה-SCSA ו- SANROC. המשא ומתן כדי להכין את הדרך להשתלבותה של דרום אפריקה בספורט העולמי נמשך במקביל למשא ומתן המדיני לסיום האפרטהייד. בדרום-אפריקה פעלו גופים שקיימו תחרויות מופרדות גזע בכל ענף ספורט ובמקביל גופים שאפשרו השתתפות ספורטאים מכלל הגזעים, אשר היו צריכים להתמזג על מנת לאפשר אגודת ספורט אחת[2] . ANOCA הובילה את המשא ומתן לאיחוד הגופים ב -1990-1991, והוועד האולימפי הלאומי של דרום אפריקה (INOCSA) הוקם בהנהגתו של סם רמסאמי כנשיא, שהיה פעיל מוביל נגד האפרטהייד ותמך בחרם בספורט[4].

ביוני 1991 בוטל חוק רישום האוכלוסין, שהיה אבן יסוד לחקיקת האפרטהייד מ-1959, על ידי ממשלת דה קלרק. ביולי של אותה שנה נפגשה משלחת INOCSA עם הוועד לענייני אפרטהייד ואולימפיאדה במטה הוועד האולימפי העולמי בלוזאן. הוועד האולימפי הכיר ב- INOCSA ב -9 ביולי 1991,ושמו שונה לNOCSA. NOCSA התחרתה לראשונה באולימפיאדת 1992 בברצלונה[5]. הדגל הרשמי של דרום אפריקה וההמנון הלאומי "Die Stem van Suid-Afrika" היו מקושרים לעידן האפרטהייד, אך הקבוצה האולימפית התחרה תחת דגל ביניים והשתמשה ב"אודה לשמחה" של בטהובן כהמנון. כמו כן החליטה שלא להשתמש בסמלים של ספרינגבוקס (קבוצת הרוגבי של דרום אפריקה) או בצבעי ירוק וצהוב ששויכו לקבוצות ספורט לבנות[6]. החלטות אלו לא היו פופולריות בקרב דרום-אפריקאים לבנים, וכפשרה הוחלט לאמץ את צבעים אלו כצבעי הנבחרות[7]. בשנת 2004 התמזגה NOCSA עם גופי ספורט נוספים מדרום אפריקה כדי להקים את קונפדרציית הספורט האולימפי של דרום אפריקה (SASCOC).

ספורט ותפקידו בהתפתחות דרום אפריקה לאחר האפרטהייד

{{לאחר בחירתו של נלסון מנדלה לנשיאות דרום אפריקה ב- 1994, והסרת החרמות העולמיות שהוטלו על המדינה, החל מנדלה לקדם חברה שוויונית וצודקת ברוח פיוס בין הקבוצות האתניות השונות במדינה. הוא עשה שימוש בספורט ככלי להשגת מטרות אלו ולקידום מעמדה של דרום אפריקה בקהילה הבינלאומית. העיסוק בספורט תרם לצמיחה אישית של אוכלוסיות מדוכאות, הביא למפגש בין קבוצות שונות שהופרדו שנים זו מזו ולאיחודן מאחורי אותם הסמלים, כמו כן ספורט כולל בתוכו שוויון מוחלט כחלק מחוקים מוגדרים, וכך אפשר את ביטול הפערים בין הגזעים במסגרת משחק באופן סימבולי 1}}. הספורט הסיט את המיקוד מהחיפוש אחר מחילה וצדק ביחסים בין הפוגעים לקורבנות והעיסוק בעבר, אלא עודד פיוס דרך אינטגרציה של אוכלוסיות אתניות וסוציו-אקונומיות שונות ושילובן בצורה שוויונית בחברה.

{{לדברי מנדלה: "Sport has the power to change the world…it has the power to inspire. It has the power to unite people in a way that little else does. It speaks to youth in a language they understand. Sport can create hope where once there was only despair. It is more powerful than government in breaking down racial barriers."

"לספורט יש את היכולת לשנות את העולם… היכולת לעורר השראה. לספורט יש את היכולת לאחד אנשים בצורה שמעט דברים אחרים יכולים. זה מדבר לצעירים בשפה שהם מבינים . ספורט מפיח תקווה איפה שלפני כן היה רק ייאוש. הוא יותר חזק ממשלות בפירוק מכשולים גזעניים."

מנדלה האמין שהאוכלוסייה הלבנה בדרום אפריקה איבדה חלק גדול מזהותה, בין היתר את הדגל המשויך להם ואת הסטטוס המועדף שלה, ומתוך הבנה זו האמין כי יש לאפשר להם לשמור על חלק מהגדרתם העצמית. עמדה זו הוא הובילה אותו לתמוך בפומבי בקבוצת הרוגבי הלאומית, הספרינגבוקס, שעד לאותה העת הייתה מקושרת עמוקות עם שלטון האפרטהייד והאוכלוסייה הלבנה, ולא הייתה אהודה בקרב האוכלוסייה השחורה. תמיכה זו קיבלה פרסום נרחב לקראת אליפות העולם ברוגבי ב-1995, אשר אורחה על ידי דרום אפריקה, והייתה לאירוע הספורט הגדול הראשון שנערך במדינה לאחר סיום האפרטהייד. למעשה זו הייתה אליפות העולם הראשונה בה הורשתה דרום אפריקה להתחרות לאחר החלפת השלטון. תמיכתו של מנדלה בקבוצה גרמה לחלקים גדולים מהאוכלוסייה השחורה לעמוד מאחורי הקבוצה ומאחורי הסלוגן "קבוצה אחת, מדינה אחת". מנדלה נתן משמעות רבה למחווה זו והאמין כי יכולה לתרום להרמוניה בין הגזעים יותר מאשר שנים של שיחות בין דיפלומטים 2}}.

{{בטורניר עצמו זכתה דרום אפריקה לאחר שגברה במשחק הגמר על ניו-זילנד בתוצה 15-12. במהלך טקס ההכתרה שלאחר המשחק , מנדלה העניק את הגביע לקפטן הקבוצה פרנסואה פיאנר בעודו לובש חולצה של הספרינגבוקס לקול תרועות הקהל. פיאנר המשיך עם האווירה המאחדת בנאום הזכייה עצמו, והבהיר כי הקבוצה לא זכתה בגביע הודות ל-60,000 האוהדים אשר נכחו באצטדיון בלבד, אלא הודות לכל 43,000,000 הדרום-אפריקאים 3}}.

{{אירועים אלו נתפסים על ידי רבים כצעד משמעותי בפיוס בין הדרום-אפריקאים הלבנים והשחורים, כפי שניתן לראות בהתייחסות של פרדריק וילם דה קלרק, נשיא דרום אפריקה הקודם, לאירוע – " מנדלה זכה בלבבות של מיליונים מאוהדי הרוגבי הלבנים" 4}}.

תבנית:הרגעים שלאחר סיום המשחק נחשבים לאייקונים בהיסטוריה של הספורט, ומשחק הגמר נחשב לאחד מאירועי הגמר המפורסמים בעולם הספורט 5. {{סיפור אליפות העולם והתמודדותו של מנדלה בשנה הראשונה לכהונתו לאחר האפרטהייד מוצג בסרט איניוויקטוס מ-2009, בבימויו של קלינט איסטווד ובכיכובם של מורגן פרימן כמנדלה ומאט דיימון כפיאנר 6}} .

{{מאמציו של מנדלה לקדם את הספורט בדרום אפריקה לא חדלו עם סיום כהונתו. לאחר כישלון ניסיונה של דרום אפריקה לארח את משחקי גביע העולם בכדורגל בשנת 2006, התגייס על מנת להביא את האירוע למדינה ב-2010. כחלק ממאמציו דיבר על המשמעות של כדורגל בחייו בזמן שהיה כלוא ברובן איילנד, ועל התקווה שספורט נתן לו בזמן שהותו בכלא. מנדלה השתתף בטקס נעילת המונדיאל שנערך בקייפטאון ב-2010, באחת מהופעותיו הציבוריות האחרונות לפני פטירתו ב-2013. 7}}

  1. ^ 1 2 3 4 Espy, Richard., The politics of the Olympic Games : with an epilogue, 1976-1980, Berkeley: University of California Press, 1981
  2. ^ 1 2 3 4 5 Aaron Beacom, International Diplomacy and the Olympic Movement, London: Palgrave Macmillan UK, 2012, עמ' 17–39
  3. ^ 1 2 Sport, the third millennium : proceedings of the International Symposium, Quebec City, Canada, May 21-25, 1990, Sainte-Foy: Les Presses de L'Université Laval, 1991
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, McIntyre, Cardinal James Francis Aloysius, (25 June 1886–16 July 1979), Archbishop of Los Angeles, California, 1948–70, Who Was Who, Oxford University Press, 2007-12-01
  5. ^ J.L. Key, HSP101 gene from soybean. Progress report, August 16, 1989--August 15, 1992, 1995-07-01
  6. ^ Manzo, Kathryn A., Creating boundaries : the politics of race and nation, Boulder, Colo.: L. Rienner, 1996
  7. ^ African Statistical Yearbook, UN, 2017-01-03, עמ' 304–308
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ספורט_בדרום-אפריקה_בתקופת_האפרטהייד&oldid=24996989"