הרעלת ארסן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Nitzannahum (שיחה | תרומות)
50 עריכות
אין תקציר עריכה
Nitzannahum (שיחה | תרומות)
50 עריכות
שורה 1: שורה 1:
'''הרעלת ארסן''' (באנגלית: '''Arsenic poisoning''') היא מצב רפואי המתרחש עקב רמות גבוהות של [[ארסן]] בגוף. הרעלת ארסן הנמשכת לאורך זמן קצר תלווה בסימפטומים העשויים לכלול הקאות, כאבי בטן, [[אנצפלופתיה]] ושלשול מימי המכיל דם. חשיפה לטווח הארוך יכולה לגרום לעיבוי העור, עור כהה יותר, כאבי בטן, שלשול, מחלות לב, קהות וסרטן.
'''הרעלת ארסן''' (באנגלית: '''Arsenic poisoning''') היא מצב רפואי המתרחש עקב רמות גבוהות של [[ארסן]] בגוף<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Arsenic neurotoxicity — A review|קישור=https://doi.org/10.1177/0960327107084539|כתב עת=Human & Experimental Toxicology|שנת הוצאה=2007-10|עמ=823–832|כרך=26|doi=10.1177/0960327107084539|מחבר=A. Vahidnia, G.B. van der Voet, F.A. de Wolff}}</ref>. הרעלת ארסן הנמשכת לאורך זמן קצר תלווה בסימפטומים העשויים לכלול הקאות, כאבי בטן, [[אנצפלופתיה]] ושלשול מימי המכיל דם<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Acute and chronic arsenic toxicity|קישור=https://pmj.bmj.com/content/79/933/391|כתב עת=Postgraduate Medical Journal|שנת הוצאה=2003-07-01|עמ=391–396|כרך=79|doi=10.1136/pmj.79.933.391|מחבר=R. N. Ratnaike}}</ref>. חשיפה לטווח הארוך יכולה לגרום לעיבוי העור, עור כהה יותר, כאבי בטן, שלשול, מחלות לב, קהות וסרטן<ref name=":1" />.


הסיבה השכיחה ביותר לחשיפה לטווח הארוך היא מי שתייה נגועים. מי תהום לרוב נגועים בארסן באופן טבעי; אך הזיהום עשוי להתרחש בנוסף כתוצאה מכריה או מחקלאות. ארסן עשוי להימצא בנוסף בקרקע ובאוויר. רמות מומלצות במים הן פחות מ- 10–50 מיקרוגרם / ליטר (10-50 חלקיקים למיליארד). דרכי חשיפה נוספות כוללות אתרי פסולת רעילה ותרופות מסורתיות. מרבית מקרי ההרעלה אינם מכוונים. ארסן פועל על ידי שינוי תפקודם של כ -200 [[אנזימים]]. האבחנה היא על ידי בדיקת השתן, הדם או השיער.
הסיבה השכיחה ביותר לחשיפה לטווח הארוך היא מי שתייה נגועים<ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=The Broad Scope of Health Effects from Chronic Arsenic Exposure: Update on a Worldwide Public Health Problem|קישור=https://ehp.niehs.nih.gov/doi/10.1289/ehp.1205875|כתב עת=Environmental Health Perspectives|שנת הוצאה=2013-03-01|עמ=295–302|כרך=121|doi=10.1289/ehp.1205875|מחבר=Naujokas Marisa F., Anderson Beth, Ahsan Habibul, Aposhian H. Vasken}}</ref>. מי תהום לרוב נגועים בארסן באופן טבעי; אך הזיהום עשוי להתרחש בנוסף כתוצאה מכריה או מחקלאות<ref name=":1" />. ארסן עשוי להימצא בנוסף בקרקע ובאוויר. רמות מומלצות במים הן פחות מ- 10–50 מיקרוגרם / ליטר (10-50 חלקיקים למיליארד)<ref name=":1" />. דרכי חשיפה נוספות כוללות אתרי פסולת רעילה ותרופות מסורתיות<ref name=":2" /><ref name=":1" />. מרבית מקרי ההרעלה אינם מכוונים<ref name=":1" />. ארסן פועל על ידי שינוי תפקודם של כ -200 [[אנזימים]]<ref name=":1" />. האבחנה היא על ידי בדיקת השתן, הדם או השיער<ref name=":1" />.


מניעה מתבצעת באמצעות מים שאינם מכילים רמות גבוהות של ארסן. ניתן להשיג זאת על ידי שימוש בפילטרים מיוחדים או במי גשם. אין ראיות טובות התומכות ביעילות טיפולים ספציפיים להרעלה לטווח הארוך. טיפול כנגד התייבשות יעיל כשמדובר בהרעלות חריפות. ניתן להשתמש ב[[חומצה דימרקפטוזוקסינית]] (DMSA) או [[דימרקפטופרופאן סולפונט]] (DMPS) בעוד שלא מומלץ להשתמש ב[[דימרקפרול]]. בנוסף ניתן להשתמש ב[[המודיאליזה]].
מניעה מתבצעת באמצעות מים שאינם מכילים רמות גבוהות של ארסן<ref name=":1" />. ניתן להשיג זאת על ידי שימוש בפילטרים מיוחדים או במי גשם<ref name=":1" />. אין ראיות טובות התומכות ביעילות טיפולים ספציפיים להרעלה לטווח הארוך<ref name=":1" />. טיפול כנגד התייבשות יעיל כשמדובר בהרעלות חריפות<ref name=":0" />. ניתן להשתמש ב[[חומצה דימרקפטוזוקסינית]] (DMSA) או [[דימרקפטופרופאן סולפונט]] (DMPS) בעוד שלא מומלץ להשתמש ב[[דימרקפרול]]<ref>{{צ-מאמר|שם=A review of pitfalls and progress in chelation treatment of metal poisonings|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0946672X16300311|כתב עת=Journal of Trace Elements in Medicine and Biology|שנת הוצאה=2016-12-01|עמ=74–80|כרך=38|סדרה=ISTERH congress|doi=10.1016/j.jtemb.2016.03.013|מחבר=Ole Andersen, Jan Aaseth}}</ref>. בנוסף ניתן להשתמש ב[[המודיאליזה]]<ref name=":0" />.


באמצעות שתיית מים, יותר מ -200 מיליון אנשים ברחבי העולם נחשפים לרמות ארסן גבוהות יותר מהרמה הבטוחה. האזורים המושפעים ביותר הם [[בנגלדש]] ומערב [[בנגל]]. חשיפה נפוצה יותר גם בקרב אנשים בעלי הכנסה נמוכה ומיעוטים. הרעלה חריפה אינה נפוצה. רעילות הארסן תוארה כבר בשנת 1500 לפני הספירה ב[[פפירוס אברס]].
באמצעות שתיית מים, יותר מ -200 מיליון אנשים ברחבי העולם נחשפים לרמות ארסן גבוהות יותר מהרמה הבטוחה<ref name=":2" />. האזורים המושפעים ביותר הם [[בנגלדש]] ומערב [[בנגל]]<ref name=":2" />. חשיפה נפוצה יותר גם בקרב אנשים בעלי הכנסה נמוכה ומיעוטים<ref>{{צ-מאמר|שם=Systematic review of differential inorganic arsenic exposure in minority, low-income, and indigenous populations in the United States|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160412016300113|כתב עת=Environment International|שנת הוצאה=2016-07-01|עמ=707–715|כרך=92-93|doi=10.1016/j.envint.2016.01.011|מחבר=Lauren Joca, Jason D. Sacks, Danielle Moore, Janice S. Lee}}</ref>. הרעלה חריפה אינה נפוצה<ref name=":2" />. רעילות הארסן תוארה כבר בשנת 1500 לפני הספירה ב[[פפירוס אברס]].


==סימנים וסימפטומים==
==סימנים וסימפטומים==
תסמיני הרעלת ארסן מתחילים בכאבי ראש, בלבול, שלשול קשה ונמנום. עם התפתחות ההרעלה, עלולים להופיע עוויתות ושינויים ב[[פיגמנט ביולוגי|פיגמנטציה]] של הציפורן. כאשר ההרעלה מתעצמת, הסימפטומים עשויים לכלול שלשול, הקאות, הקאות דם, דם בשתן, התכווצויות שרירים, נשירת שיער, כאבי בטן ועוד עוויתות. אברי הגוף המושפעים בדרך כלל מהרעלת ארסן הם [[ריאה|הריאות]], העור, הכליות והכבד. התוצאה הסופית של הרעלת ארסן היא [[תרדמת]] ומוות.
תסמיני הרעלת ארסן מתחילים בכאבי ראש, בלבול, שלשול קשה ונמנום. עם התפתחות ההרעלה, עלולים להופיע עוויתות ושינויים ב[[פיגמנט ביולוגי|פיגמנטציה]] של הציפורן. כאשר ההרעלה מתעצמת, הסימפטומים עשויים לכלול שלשול, הקאות, הקאות דם, דם בשתן, התכווצויות שרירים, נשירת שיער, כאבי בטן ועוד עוויתות. אברי הגוף המושפעים בדרך כלל מהרעלת ארסן הם [[ריאה|הריאות]], העור, הכליות והכבד. התוצאה הסופית של הרעלת ארסן היא [[תרדמת]] ומוות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.atsdr.cdc.gov/csem/csem.asp?csem=1&po=11|הכותב=ATSDR|כותרת=Arsenic Toxicity Case Study: What are the Physiologic Effects of Arsenic Exposure? {{!}} ATSDR - Environmental Medicine & Environmental Health Education - CSEM|אתר=www.atsdr.cdc.gov|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-01-04}}</ref>.


ארסן קשור ל[[מחלת לב כלילית|מחלות לב]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Long-term arsenic exposure and ischemic heart disease in arseniasis-hyperendemic villages in Taiwan|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378427402003776|כתב עת=Toxicology Letters|שנת הוצאה=2003-01-31|עמ=15–21|כרך=137|doi=10.1016/S0378-4274(02)00377-6|מחבר=Chin-Hsiao Tseng, Choon-Khim Chong, Ching-Ping Tseng, Yu-Mei Hsueh}}</ref> (מחלות לב וכלי דם הקשורות ל[[יתר לחץ דם]]), [[סרטן (מחלה)|סרטן]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Cancer risks from arsenic in drinking water.|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1519547/|כתב עת=Environmental Health Perspectives|שנת הוצאה=1992-07|עמ=259–267|כרך=97|מחבר=A H Smith, C Hopenhayn-Rich, M N Bates, H M Goeden}}</ref>, [[שבץ מוחי|שבץ]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Dose-Response Relationship Between Prevalence of Cerebrovascular Disease and Ingested Inorganic Arsenic|קישור=https://www.ahajournals.org/doi/10.1161/01.STR.28.9.1717|כתב עת=Stroke|שנת הוצאה=1997-09-01|עמ=1717–1723|כרך=28|doi=10.1161/01.STR.28.9.1717|מחבר=Chiou Hung-Yi, Huang Wei-I, Su Che-Long, Chang Shu-Feng}}</ref>, מחלות כרוניות בדרכי הנשימה התחתונות<ref>{{צ-מאמר|שם=Mortality from heart, respiratory, and kidney disease in coal mining areas of Appalachia|קישור=https://doi.org/10.1007/s00420-008-0328-y|כתב עת=International Archives of Occupational and Environmental Health|שנת הוצאה=2009-01-01|עמ=243–249|כרך=82|doi=10.1007/s00420-008-0328-y|מחבר=Michael Hendryx}}</ref>, [[סוכרת|וסוכרת]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Environmental Arsenic Exposure and Diabetes|קישור=https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/182398|כתב עת=JAMA|שנת הוצאה=2008-08-20|עמ=845–846|כרך=300|doi=10.1001/jama.300.7.845|מחבר=Molly L. Kile, David C. Christiani}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Arsenic Exposure and Prevalence of Type 2 Diabetes in US Adults|קישור=https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/182413|כתב עת=JAMA|שנת הוצאה=2008-08-20|עמ=814–822|כרך=300|doi=10.1001/jama.300.7.814|מחבר=Ana Navas-Acien, Ellen K. Silbergeld, Roberto Pastor-Barriuso, Eliseo Guallar}}</ref>. השפעות עור יכולות לכלול [[סרטן העור|סרטן עור]] לטווח הארוך, אך לעיתים קרובות לפני הופעתו של סרטן העור ישנם נגעי עור שונים<ref>{{צ-מאמר|שם=Arsenic Exposure and Toxicology: A Historical Perspective|קישור=https://academic.oup.com/toxsci/article/123/2/305/1685876|כתב עת=Toxicological Sciences|שנת הוצאה=2011-10-01|עמ=305–332|כרך=123|doi=10.1093/toxsci/kfr184|מחבר=Michael F. Hughes, Barbara D. Beck, Yu Chen, Ari S. Lewis}}</ref>. השפעות אחרות עשויות לכלול התכהות בעור ועיבויו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.atsdr.cdc.gov/csem/csem.asp?csem=1&po=11|הכותב=ATSDR|כותרת=Arsenic Toxicity Case Study: What are the Physiologic Effects of Arsenic Exposure? {{!}} ATSDR - Environmental Medicine & Environmental Health Education - CSEM|אתר=www.atsdr.cdc.gov|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-01-04}}</ref>.
ארסן קשור ל[[מחלת לב כלילית|מחלות לב]] (מחלות לב וכלי דם הקשורות ל[[יתר לחץ דם]]), [[סרטן (מחלה)|סרטן]], [[שבץ מוחי|שבץ]], מחלות כרוניות בדרכי הנשימה התחתונות, [[סוכרת|וסוכרת]]. השפעות עור יכולות לכלול [[סרטן העור|סרטן עור]] לטווח הארוך, אך לעיתים קרובות לפני הופעתו של סרטן העור ישנם נגעי עור שונים. השפעות אחרות עשויות לכלול התכהות בעור ועיבויו.


חשיפה כרונית לארסן קשורה למחסור ב[[ויטמין A|וויטמין A]] הקשור למחלות לב ו[[עיוורון לילה]]. מינון ארסן הנחשב קטלני אצל מבוגרים מוערך בכ- 70 עד 200 מ"ג או 1 מ"ג / ק"ג ליום.
חשיפה כרונית לארסן קשורה למחסור ב[[ויטמין A|וויטמין A]] הקשור למחלות לב ו[[עיוורון לילה]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Low serum carotene level and increased risk of ischemic heart disease related to long-term arsenic exposure|קישור=https://www.atherosclerosis-journal.com/article/S0021-9150(98)00178-6/abstract|כתב עת=Atherosclerosis|שנת הוצאה=1998-12-01|עמ=249–257|כרך=141|doi=10.1016/S0021-9150(98)00178-6|מחבר=Yu-Mei Hsueh, Wen-Lin Wu, Ya-Li Huang, Hung-Yi Chiou}}</ref>. מינון ארסן הנחשב קטלני אצל מבוגרים מוערך בכ- 70 עד 200 מ"ג או 1 מ"ג / ק"ג ליום<ref>{{צ-מאמר|שם=Book sources|קישור=https://en.wikipedia.org/wiki/Special:BookSources/978-0-7817-2845-4|כתב עת=Wikipedia}}</ref>.


===סרטן===
===סרטן===
ארסן מעלה את הסיכון לחלות בסרטן. חשיפה לארסן נמצאה קשורה בין היתר לסרטן עור, [[סרטן הריאה|ריאות]], [[סרטן הכבד|כבד]] [[סרטן הכליה|וכליות]].
ארסן מעלה את הסיכון לחלות בסרטן<ref>{{צ-מאמר|שם=Genotoxicity of arsenical compounds|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S143846390470036X|כתב עת=International Journal of Hygiene and Environmental Health|שנת הוצאה=2001-01-01|עמ=249–262|כרך=203|doi=10.1078/S1438-4639(04)70036-X|מחבר=Thomas W. Gebel}}</ref>. חשיפה לארסן נמצאה קשורה בין היתר לסרטן עור, [[סרטן הריאה|ריאות]], [[סרטן הכבד|כבד]] [[סרטן הכליה|וכליות]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Acute and chronic arsenic toxicity|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1742758/|כתב עת=Postgraduate Medical Journal|שנת הוצאה=2003-7|עמ=391–396|כרך=79|doi=10.1136/pmj.79.933.391|מחבר=R Ratnaike}}</ref>.


ניתן להסביר את השפעותיו [[מוטגן|המוטגניות]] של ארסן על ידי הפרעה בתיקון כריתה של [[בסיס (כימיה)|בסיסים]] [[נוקלאוטיד|ונוקלאוטידים]] המתרחשת בנוכחותו, באמצעות [[אינטראקציה]] עם [[גורם שעתוק|גורמי שיעתוק]]. [[חומצה דימתילארסנית]] גורמת לשבירת גדיל [[DNA]] בודד כתוצאה מעיכוב פעילות [[תיקון DNA|אנזימי תיקון.]]
ניתן להסביר את השפעותיו [[מוטגן|המוטגניות]] של ארסן על ידי הפרעה בתיקון כריתה של [[בסיס (כימיה)|בסיסים]] [[נוקלאוטיד|ונוקלאוטידים]] המתרחשת בנוכחותו, באמצעות [[אינטראקציה]] עם [[גורם שעתוק|גורמי שיעתוק]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Interactions by carcinogenic metal compounds with DNA repair processes: toxicological implications|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378427401004829|כתב עת=Toxicology Letters|שנת הוצאה=2002-02-28|עמ=47–54|כרך=127|doi=10.1016/S0378-4274(01)00482-9|מחבר=Andrea Hartwig, Tanja Schwerdtle}}</ref>. [[חומצה דימתילארסנית]] גורמת לשבירת גדיל [[DNA]] בודד כתוצאה מעיכוב פעילות [[תיקון DNA|אנזימי תיקון]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Oxidative DNA adducts and DNA-protein cross-links are the major DNA lesions induced by arsenite.|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1241239/|כתב עת=Environmental Health Perspectives|שנת הוצאה=2002-10|עמ=753–756|כרך=110|מחבר=Da-Tian Bau, Tsu-Shing Wang, Chiao-Hui Chung, Alexander S S Wang}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Metabolic methylation is a possible genotoxicity-enhancing process of inorganic arsenics|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1383571897001307|כתב עת=Mutation Research/Genetic Toxicology and Environmental Mutagenesis|שנת הוצאה=1997-11-27|עמ=95–101|כרך=394|doi=10.1016/S1383-5718(97)00130-7|מחבר=Kenzo Yamanaka, Hirotaka Hayashi, Mariko Tachikawa, Koichi Kato}}</ref>[[תיקון DNA|.]]


חשיפה מוגברת לארסן נמצאה קשורה לתדירות מוגברת של סטיות [[כרומוזום|כרומוזומליות]] ושינויים ב[[גרעין התא|מיקרו-גרעינים]] [[כרומטידה|ובכרומטידים]]. הסבר לסטיות כרומוזומליות הוא הרגישות של [[טובולין|הטובולין]] החלבוני והציר [[מיטוזה|המיטוטי]] לארסן. תצפיות [[היסטולוגיה|היסטולוגיות]] מאשרות את ההשפעות על שלמות התא, צורתו ותנועתו.
חשיפה מוגברת לארסן נמצאה קשורה לתדירות מוגברת של סטיות [[כרומוזום|כרומוזומליות]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Association between the clastogenic effect in peripheral lymphocytes and human exposure to arsenic through drinking water|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/%28SICI%291098-2280%281998%2932%3A4%3C301%3A%3AAID-EM3%3E3.0.CO%3B2-I|כתב עת=Environmental and Molecular Mutagenesis|שנת הוצאה=1998|עמ=301–313|כרך=32|doi=10.1002/(SICI)1098-2280(1998)32:43.0.CO;2-I|מחבר=Jorma Mäki‐Paakkanen, Päivi Kurttio, Anna Paldy, Juha Pekkanen}}</ref> ושינויים ב[[גרעין התא|מיקרו-גרעינים]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Cytogenetic effects in human exposure to arsenic|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1383574297000094|כתב עת=Mutation Research/Reviews in Mutation Research|שנת הוצאה=1997-06-01|עמ=219–228|כרך=386|סדרה=Arsenic: A Paradoxical Human Carcinogen|doi=10.1016/S1383-5742(97)00009-4|מחבר=M. E. Gonsebatt, L. Vega, A. M. Salazar, R. Montero}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Increased micronuclei in exfoliated bladder cells of individuals who chronically ingest arsenic-contaminated water in Nevada.|קישור=https://cebp.aacrjournals.org/content/3/7/583|כתב עת=Cancer Epidemiology and Prevention Biomarkers|שנת הוצאה=1994-10-01|עמ=583–590|כרך=3|מחבר=M. L. Warner, L. E. Moore, M. T. Smith, D. A. Kalman}}</ref> [[כרומטידה|ובכרומטידים]]. הסבר לסטיות כרומוזומליות הוא הרגישות של [[טובולין|הטובולין]] החלבוני והציר [[מיטוזה|המיטוטי]] לארסן. תצפיות [[היסטולוגיה|היסטולוגיות]] מאשרות את ההשפעות על שלמות התא, צורתו ותנועתו<ref>{{צ-מאמר|שם=Molecular Aspects of Arsenic Stress|קישור=https://doi.org/10.1080/109374000436355|כתב עת=Journal of Toxicology and Environmental Health, Part B|שנת הוצאה=2000-10-01|עמ=293–322|כרך=3|doi=10.1080/109374000436355|מחבר=Jerome Nriagu Luda Bernstam}}</ref>.


למרות שהוצעו מנגנונים רבים עקבות מחקרי עבר, לא ניתן לתת מודל מוגדר למנגנונים של הרעלת ארסן כרונית. אירועי רעילות [[גורם מסרטן|ומסרטנים]] אשר מופיעים במחקרים אלו עשויים להיות רלוונטיים [[רקמת תאים|לרקמות]] ספציפיות. הקונצנזוס הנוכחי לגבי פעילות ארסן כמסרטן היא שהוא פועל בעיקר כמקדם [[גידול|גידולים]]. השפעת ארסן על התפתחות סרטן הודגמה במספר מחקרים. עם זאת, קיימים ממצאים של מספר מחקרים שאומרים שאוכלוסיות שנחשפו באופן כרוני לארסן אינן מפתחות סרטן עם החשיפה, אך אלו נחשבים תמוהים.
למרות שהוצעו מנגנונים רבים עקבות מחקרי עבר, לא ניתן לתת מודל מוגדר למנגנונים של הרעלת ארסן כרונית. אירועי רעילות [[גורם מסרטן|ומסרטנים]] אשר מופיעים במחקרים אלו עשויים להיות רלוונטיים [[רקמת תאים|לרקמות]] ספציפיות. הקונצנזוס הנוכחי לגבי פעילות ארסן כמסרטן היא שהוא פועל בעיקר כמקדם [[גידול|גידולים]]. השפעת ארסן על התפתחות סרטן הודגמה במספר מחקרים. עם זאת, קיימים ממצאים של מספר מחקרים שאומרים שאוכלוסיות שנחשפו באופן כרוני לארסן אינן מפתחות סרטן עם החשיפה, אך אלו נחשבים תמוהים<ref>{{צ-מאמר|שם=Confounding variables in the environmental toxicology of arsenic|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0300483X99002024|כתב עת=Toxicology|שנת הוצאה=2000-04-03|עמ=155–162|כרך=144|doi=10.1016/S0300-483X(99)00202-4|מחבר=T Gebel}}</ref>.


==גורמים==
==גורמים==
שורה 27: שורה 27:


===שתיית מים===
===שתיית מים===
ארסן נמצא באופן טבעי ב[[מי תהום]] וחושף את האוכלוסיה לאיומים בריאותיים חמורים כאשר קיים בכמויות גבוהות. הרעלת ארסן כרונית עשוייה לנבוע משתיית מים נגועים לאורך תקופה ארוכה. [[אקווה|אקוויפרים]] רבים מכילים ריכוז גבוה של מלחי ארסן. הנחיות [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) לאיכות מי שתייה, קבעו בשנת 1993 ערך מנחה זמני של 0.01 מ"ג / ליטר (10 חלקיקים למיליארד) לרמות מקסימליות של ארסן במי השתייה. המלצה זו נקבעה על בסיס מגבלת הגילוי של ציוד הבדיקה של מרבית המעבדות בעת פרסום ההנחיות. לעומת זאת, ממצאים אחרונים מראים שצריכת מים ברמות נמוכות כמו 0.00017 מ"ג / ליטר (0.17 חלקיקים למיליארד) לאורך תקופות זמן ארוכות עלולה להוביל להתפתחות מחלות הקשורות בארסן.
ארסן נמצא באופן טבעי ב[[מי תהום]] וחושף את האוכלוסיה לאיומים בריאותיים חמורים כאשר קיים בכמויות גבוהות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/arsenic|כותרת=Arsenic|אתר=www.who.int|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-01-04}}</ref>. הרעלת ארסן כרונית עשוייה לנבוע משתיית מים נגועים לאורך תקופה ארוכה. [[אקווה|אקוויפרים]] רבים מכילים ריכוז גבוה של מלחי ארסן. הנחיות [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) לאיכות מי שתייה, קבעו בשנת 1993 ערך מנחה זמני של 0.01 מ"ג / ליטר (10 חלקיקים למיליארד) לרמות מקסימליות של ארסן במי השתייה. המלצה זו נקבעה על בסיס מגבלת הגילוי של ציוד הבדיקה של מרבית המעבדות בעת פרסום ההנחיות. לעומת זאת, ממצאים אחרונים מראים שצריכת מים ברמות נמוכות כמו 0.00017 מ"ג / ליטר (0.17 חלקיקים למיליארד) לאורך תקופות זמן ארוכות עלולה להוביל להתפתחות מחלות הקשורות בארסן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.rwanda-standards.org/|כותרת=Rwanda-standards.org – Write For Us|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-01-04}}</ref>.


אחד המקרים החמורים ביותר של הרעלת ארסן דרך מי באר אירע בבנגלדש, אשר ארגון הבריאות העולמי כינה "הרעלת ההמונים הגדולה ביותר באוכלוסייה בהיסטוריה" . הזיהום במישורי הזרימה ב[[גנגס|גנגה]]-[[בראהמאפוטרה|ברהמפטוטרה]] בהודו וב[[פאדמה-מגהנה]] בבנגלדש הוא דוגמה להשפעות שליליות על בריאות האדם.
אחד המקרים החמורים ביותר של הרעלת ארסן דרך מי באר אירע בבנגלדש, אשר ארגון הבריאות העולמי כינה "הרעלת ההמונים הגדולה ביותר באוכלוסייה בהיסטוריה" . הזיהום במישורי הזרימה ב[[גנגס|גנגה]]-[[בראהמאפוטרה|ברהמפטוטרה]] בהודו וב[[פאדמה-מגהנה]] בבנגלדש הוא דוגמה להשפעות שליליות על בריאות האדם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.indiawaterportal.org/topics/arsenic|כותרת=Arsenic|אתר=www.indiawaterportal.org|תאריך_וידוא=2020-01-04}}</ref>.


טכניקות כרייה כמו [[שבר הידראולי]] עשויות להוסיף ארסן למי תהום ואקוויפרים.
טכניקות כרייה כמו [[שבר הידראולי]] עשויות להוסיף ארסן למי תהום ואקוויפרים.


===מזון===
===מזון===
[[ארסנובטאין]] הוא הצורה העיקרית של ארסן אצל בעלי חיים ימיים, ולכל הדעות, היא נחשבת לתרכובת שאינה רעילה בתנאים של צריכה אנושית. [[ארסנוכולין]], שנמצא בעיקר בשרימפס, דומה כימית לארסנובטאין, ונחשב "לא רעיל בעיקרו". למרות שארסנובטאין נחקר מעט, מידע זמין מצביע על כך שהוא אינו מוטגני, רעיל למערכת החיסונית או רעיל להתפתחות עוברית.
[[ארסנובטאין]] הוא הצורה העיקרית של ארסן אצל בעלי חיים ימיים, ולכל הדעות, היא נחשבת לתרכובת שאינה רעילה בתנאים של צריכה אנושית. [[ארסנוכולין]], שנמצא בעיקר בשרימפס, דומה כימית לארסנובטאין, ונחשב "לא רעיל בעיקרו"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.atsdr.cdc.gov/toxprofiles/TP.asp?id=22&tid=3|כותרת=ATSDR - Toxicological Profile: Arsenic|אתר=www.atsdr.cdc.gov|תאריך_וידוא=2020-01-04}}</ref>. למרות שארסנובטאין נחקר מעט, מידע זמין מצביע על כך שהוא אינו מוטגני, רעיל למערכת החיסונית או רעיל להתפתחות עוברית<ref>{{צ-מאמר|שם=Seafood arsenic: Implications for human risk assessment|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0273230006001723|כתב עת=Regulatory Toxicology and Pharmacology|שנת הוצאה=2007-03-01|עמ=204–212|כרך=47|doi=10.1016/j.yrtph.2006.09.005|מחבר=Jonathan Borak, H. Dean Hosgood}}</ref>.


לאחרונה התגלו [[סוכרי ארסן]] ו[[ארסנוליפידים]]. חשיפה לתרכובות אלו והשלכות בהיבט הרעלי נחקרות כעת. סוכרי ארסן התגלו בעיקר באצות ים אך הם נמצאים במידה פחותה גם ברכיכות ימיות נוספות. מחקרים שעסקו בנושא רעילות בסוכרי ארסן, לעומת זאת, הוגבלו במידה רבה למחקרים אין-[[אין ויטרו|ויטרו]], המראים כי סוכרי ארסן רעילים באופן משמעותי פחות מארסן אנאורגני .
לאחרונה התגלו [[סוכרי ארסן]] ו[[ארסנוליפידים]]. חשיפה לתרכובות אלו והשלכות בהיבט הרעלי נחקרות כעת. סוכרי ארסן התגלו בעיקר באצות ים אך הם נמצאים במידה פחותה גם ברכיכות ימיות נוספות<ref>{{צ-מאמר|שם=Scientific Opinion on Arsenic in Food|קישור=https://efsa.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.2903/j.efsa.2009.1351|כתב עת=EFSA Journal|שנת הוצאה=2009|עמ=1351|כרך=7|doi=10.2903/j.efsa.2009.1351}}</ref>. מחקרים שעסקו בנושא רעילות בסוכרי ארסן, לעומת זאת, הוגבלו במידה רבה למחקרים אין-[[אין ויטרו|ויטרו]], המראים כי סוכרי ארסן רעילים באופן משמעותי פחות מארסן אנאורגני<ref>{{צ-מאמר|שם=Isolation and Characterization of Arsenate-Sensitive and Resistant Mutants of Chlamydomonas reinhardtii|קישור=https://academic.oup.com/pcp/article/41/1/77/1943910|כתב עת=Plant and Cell Physiology|שנת הוצאה=2000-01-01|עמ=77–83|כרך=41|doi=10.1093/pcp/41.1.77|מחבר=Shoko Fujiwara, Isao Kobayashi, Satoshi Hoshino, Toshikazu Kaise}}</ref> .


===קרקע===
===קרקע===
חשיפה לארסן מן הקרקע יכולה להתרחש במספר דרכים. בהשוואה לצריכת ארסן המופיעה באופן טבעי ממים ותזונה, ארסן מן האדמה מהווה רק חלק קטן מהצריכה של האדם.
חשיפה לארסן מן הקרקע יכולה להתרחש במספר דרכים. בהשוואה לצריכת ארסן המופיעה באופן טבעי ממים ותזונה, ארסן מן האדמה מהווה רק חלק קטן מהצריכה של האדם<ref>{{צ-מאמר|שם=Relative Oral Bioavailability of Arsenic from Contaminated Soils Measured in the Cynomolgus Monkey|קישור=https://academic.oup.com/toxsci/article/95/1/281/1688714|כתב עת=Toxicological Sciences|שנת הוצאה=2007-01-01|עמ=281–288|כרך=95|doi=10.1093/toxsci/kfl117|מחבר=Stephen M. Roberts, John W. Munson, Yvette W. Lowney, Michael V. Ruby}}</ref>.


===אוויר===
===אוויר===
שורה 45: שורה 45:


===הדברה===
===הדברה===
השימוש בחומרי הדברה בארסן ועופרת מבוטל למעלה מ 50 שנה. עם זאת, בשל התמדה סביבתית של הדברה זו, מעריכים כי מיליוני דונמים של אדמה עדיין מזוהמים בשאריות ארסן ועופרת. עובדה זו מציגה חשש פוטנציאלי לבריאות הציבור באזורים מסוימים בארצות הברית (למשל, ניו ג'רזי, וושינגטון וויסקונסין), שם הוסבו שטחים גדולים של אדמות המשמשות היסטורית כמטעים לפיתוחים למגורים.
השימוש בחומרי הדברה בארסן ועופרת מבוטל למעלה מ 50 שנה. עם זאת, בשל התמדה סביבתית של הדברה זו, מעריכים כי מיליוני דונמים של אדמה עדיין מזוהמים בשאריות ארסן ועופרת. עובדה זו מציגה חשש פוטנציאלי לבריאות הציבור באזורים מסוימים בארצות הברית (למשל, ניו ג'רזי, וושינגטון וויסקונסין), שם הוסבו שטחים גדולים של אדמות המשמשות היסטורית כמטעים לפיתוחים למגורים<ref>{{צ-מאמר|שם=The Apple Bites Back: Claiming Old Orchards for Residential Development|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1551991/|כתב עת=Environmental Health Perspectives|שנת הוצאה=2006-8|עמ=A470–A476|כרך=114|מחבר=Ernie Hood}}</ref>.


===התכת נחושת===
===התכת נחושת===
מחקרי חשיפה בענף התכת הנחושת הם נרחבים ביותר וקבעו קשר מוחלט בין ארסן, תוצר לוואי של התכת נחושת, וסרטן ריאות באמצעות שאיפה. השפעות עוריות [[נוירולוגיה|ונוירולוגיות]] הוגברו גם כן בחלק ממחקרים אלו. למרות שעם השנים הביקורת התעסוקתית החמירה יותר והעובדים נחשפו לריכוזי ארסן מופחתים, חשיפות הארסן שנמדדו ממחקרים אלה נעו בין בערך 0.05 ל- 0.3 מ"ג / מ"ק והיו גבוהים משמעותית מהחשיפה הסביבתית לארסן באוויר (שנעה בין 0 עד 0.000003 מ"ג / מ"ק).
מחקרי חשיפה בענף התכת הנחושת הם נרחבים ביותר וקבעו קשר מוחלט בין ארסן, תוצר לוואי של התכת נחושת, וסרטן ריאות באמצעות שאיפה<ref>{{צ-מאמר|שם=Cancers related to exposure to arsenic at a copper smelter.|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1128146/|כתב עת=Occupational and Environmental Medicine|שנת הוצאה=1995-01|עמ=28–32|כרך=52|מחבר=P E Enterline, R Day, G M Marsh}}</ref>. השפעות עוריות [[נוירולוגיה|ונוירולוגיות]] הוגברו גם כן בחלק ממחקרים אלו<ref>{{צ-מאמר|שם=Assessment of exposure to arsenic among smelter workers: A five-year follow-up|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/ajim.4700250403|כתב עת=American Journal of Industrial Medicine|שנת הוצאה=1994|עמ=477–488|כרך=25|doi=10.1002/ajim.4700250403|מחבר=Birgitta Json Lagerkvist, Bo Zetterlund}}</ref>. למרות שעם השנים הביקורת התעסוקתית החמירה יותר והעובדים נחשפו לריכוזי ארסן מופחתים, חשיפות הארסן שנמדדו ממחקרים אלה נעו בין בערך 0.05 ל- 0.3 מ"ג / מ"ק והיו גבוהים משמעותית מהחשיפה הסביבתית לארסן באוויר (שנעה בין 0 עד 0.000003 מ"ג / מ"ק)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.atsdr.cdc.gov/toxprofiles/TP.asp?id=22&tid=3|כותרת=ATSDR - Toxicological Profile: Arsenic|אתר=www.atsdr.cdc.gov|תאריך_וידוא=2020-01-04}}</ref>.


==אבחנה==
==אבחנה==
שורה 65: שורה 65:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
החל משנת 3000 לפני הספירה לערך ארסן הוסף לנחושת בסגסוגת ברונזה, אך ההשפעות הבריאותיות השליליות של עבודה עם ארסן הובילו לכך שהוא ננטש כאשר התגלתה אלטרנטיבה פחות מסוכנת- בדיל.
החל משנת 3000 לפני הספירה לערך ארסן הוסף לנחושת [[סגסוגת|בסגסוגת]] ברונזה, אך ההשפעות הבריאותיות השליליות של עבודה עם ארסן הובילו לכך שהוא ננטש כאשר התגלתה אלטרנטיבה פחות מסוכנת- [[בדיל]].


בנוסף לנוכחותו כרעל, במשך מאות שנים שימש ארסן לרפואה. הוא שימש במשך למעלה מ -2,400 שנה כחלק מהרפואה הסינית המסורתית. בעולם המערבי, תרכובות ארסן, שימשו באופן נרחב לטיפול בעגבת לפני הכרת הפניצילין. בסופו של דבר הוא הוחלף בתרופות סולפונאמידיות ואז באנטיביוטיקה אחרת. ארסן היה גם מרכיב במי טוניק רבים.
בנוסף לשישמושו כרעל, במשך מאות שנים שימש ארסן לרפואה. הוא שימש במשך למעלה מ -2,400 שנה כחלק [[רפואה סינית|מהרפואה הסינית]] המסורתית. בעולם המערבי, תרכובות ארסן, שימשו באופן נרחב לטיפול [[עגבת|בעגבת]] לפני הכרת [[פניצילין|הפניצילין]]. בסופו של דבר הוא הוחלף ב[[תרופות סולפונאמידיות]] ואז באנטיביוטיקה אחרת. ארסן היה גם מרכיב ב[[מי טוניק]] רבים.


בנוסף, במהלך העידן האליזבתני, חלק מהנשים השתמשו בתערובת של חומץ, גיר וארסן על מנת להלבין את עורן. שימוש זה בארסן נועד למנוע הזדקנות וקמטים בעור, אך כמות מסויימת של ארסן נקלטה באופן וודאי בזרם הדם.
בנוסף, במהלך [[העידן האליזבתני]], חלק מהנשים השתמשו בתערובת של חומץ, גיר וארסן על מנת להלבין את עורן. שימוש זה בארסן נועד למנוע הזדקנות וקמטים בעור, אך כמות מסויימת של ארסן נקלטה באופן וודאי בזרם הדם.


שינם פיגמנטים התבססו על תרכובות ארסן. חשיפת יתר לפיגמנטים אלה הייתה גורם תדיר להרעלה של אמנים ובעלי מלאכה באותה התקופה.
באותה התקופה היו [[פיגמנט|פיגמנטים]] אשר התבססו על תרכובות ארסן. חשיפת יתר לפיגמנטים אלה הייתה גורם תדיר להרעלה של אמנים ובעלי מלאכה באותה התקופה.


ארסן הפך לשיטה מועדפת לרצח ימי הביניים ורנסאנס, במיוחד בקרב מעמדות השלטון באיטליה. מכיוון שהתסמינים דומים לאלה של כולרה, שהייתה נפוצה באותה תקופה, הרעלת ארסן לא התגלתה לעתים קרובות. במאה ה -19 היא קיבלה את הכינוי "אבקת ירושה", אולי מכיוון שהיו ידועים יורשים חסרי סבלנות אשר השתמשו בארסן על מנת להביא למותם של מי שעתידים להוריד להם ממון. בנוסף, זו הייתה טכניקת רצח שכיחה במאה ה -19 במצבי אלימות במשפחה, כמו המקרה של רבקה קופין, שניסתה להרעיל את בעלה על ידי ערבוב ארסן בקפה שלו.
ארסן הפך לשיטה מועדפת לרצח ב[[ימי הביניים]] [[רנסאנס|והרנסאנס]], במיוחד בקרב מעמדות השלטון באיטליה. מכיוון שהתסמינים דומים לאלה של [[כולרה]], שהייתה נפוצה באותה תקופה, הרעלת ארסן לא התגלתה לעתים קרובות. במאה ה -19 היא קיבלה את הכינוי "אבקת ירושה", אולי מכיוון שהיו ידועים יורשים חסרי סבלנות אשר השתמשו בארסן על מנת להביא למותם של מי שעתידים להוריש להם ממון. בנוסף, זו הייתה טכניקת רצח שכיחה במאה ה -19 במצבי אלימות במשפחה, כמו המקרה של רבקה קופין, שניסתה להרעיל את בעלה על ידי ערבוב ארסן בקפה שלו.


בסין הקיסרית שימשו ארסן תלת חמצני ותרכובות גופרית לרצח, כמו גם לצורך עונש מוות לבני משפחת המלוכה או לאצולה. מחקרים קבעו כי קיסר גואנגקסו (נפטר בשנת 1908) נרצח על ידי שימוש בארסן. באופן דומה, בקוריאה העתיקה ובמיוחד בשושלת ז'וסון, תרכובות ארסן-גופרית שימשו כמרכיב עיקרי בסייאק (사약; 賜 藥), שהיה קוקטייל רעיל ששימש לעונש מוות של דמויות פוליטיות בעלות פרופיל גבוה ובני חברי משפחת המלוכה. בגלל הבולטות החברתית והפוליטית של הנידונים, רבים מהאירועים הללו תועדו היטב.
בסין הקיסרית שימשו ארסן תלת חמצני ותרכובות [[גופרית]] לרצח, כמו גם לצורך עונש מוות לבני משפחת המלוכה או לאצולה. מחקרים קבעו כי [[קיסר גואנגקסו]] (נפטר בשנת 1908) נרצח על ידי שימוש בארסן. באופן דומה, [[קוריאה|בקוריאה]] העתיקה ובמיוחד ב[[שושלת ג'וסון]], תרכובות ארסן-גופרית שימשו כמרכיב עיקרי [[בסייאק]] (사약; 賜 藥), שהיה קוקטייל רעיל ששימש לעונש מוות של דמויות פוליטיות בעלות פרופיל גבוה ובני חברי משפחת המלוכה. בגלל הבולטות החברתית והפוליטית של הנידונים, רבים מהאירועים הללו תועדו היטב.


==חקיקה==
==חקיקה==
לאורך השנים, מחקרים רבים דיווחו על השפעות תלויות מינון של ארסן במי שתייה על סרטן העור. על מנת למנוע מקרים חדשים של מוות ממחלות סרטניות ולא סרטניות, ארגון בטיחות השתיה האמריקאי הנחה את הארגון האמריקאי להגנת הסביבה לרמות ארסן חדשות וקבע את רמת המזהמים המרבית. רמה זו נקבעת קרוב ככל האפשר ליעדי הבריאות, בהתחשב בעלויות, היתרונות והיכולת של מערכות מים ציבוריות לאתר ולהסיר מזהמים באמצעות טכנולוגיות טיפול מתאימות.
לאורך השנים, מחקרים רבים דיווחו על השפעות תלויות מינון של ארסן במי שתייה על סרטן העור. על מנת למנוע מקרים חדשים של מוות ממחלות סרטניות ולא סרטניות, ארגון בטיחות שתיית המים האמריקאי (SDWA) הנחה את הארגון האמריקאי להגנת הסביבה לרמות ארסן חדשות וקבע את רמת המזהמים המרבית. רמה זו נקבעת קרוב ככל האפשר ליעדי הבריאות, בהתחשב בעלויות, היתרונות והיכולות של מערכות מים ציבוריות לאתר ולהסיר מזהמים באמצעות טכנולוגיות טיפול מתאימות.


בכל מדינה, בעת פיתוח תקני מי שתייה לאומיים על בסיס ערכי ההנחיות, יש לקחת בחשבון מגוון תנאים גיאוגרפיים, סוציו-אקונומיים, תזונתיים ואחרים המשפיעים על חשיפה פוטנציאלית. גורמים אלה מובילים לתקנים לאומיים הנבדלים במידה ניכרת זה מזה . זה המקרה במדינות כמו הודו ובנגלדש, שם הגבול המותר של ארסן בהיעדר מקור מים חלופי הוא 0.05 מ"ג לליטר הגבוה מזה של ארה"ב שהוא 0.01 מ"ג לליטר.
בכל מדינה, בעת פיתוח תקני מי שתייה לאומיים על בסיס ערכי ההנחיות, יש לקחת בחשבון מגוון תנאים גיאוגרפיים, סוציו-אקונומיים, תזונתיים ואחרים המשפיעים על חשיפה פוטנציאלית. גורמים אלה מובילים לתקנים לאומיים הנבדלים במידה ניכרת זה מזה. זה המקרה במדינות כמו הודו ובנגלדש, שם הגבול המותר של ארסן בהיעדר מקור מים חלופי הוא 0.05 מ"ג לליטר הגבוה מזה של ארה"ב שהוא 0.01 מ"ג לליטר.


===קשיים ביישום===
===קשיים ביישום===
טכנולוגיות להסרת ארסן הינן תהליכי טיפול מסורתיים המותאמים לשיפור סילוק הארסן ממי השתייה. למרות שחלק מתהליכי ההסרה, כמו תהליכים משקעיים, תהליכי ספיגה, תהליכי חילופי יונים ותהליכי הפרדה באמצעות ממברנה עשויים להיות ברי ביצוע מבחינה טכנית, עלותם עלולה למנוע את ביצועם.
טכנולוגיות לסילוק ארסן הינן תהליכי טיפול מסורתיים המותאמים לשיפור סילוק הארסן ממי השתייה. למרות שחלק מתהליכי הסילוק, כמו תהליכים משקעיים, תהליכי ספיגה, תהליכי חילופי יונים ותהליכי הפרדה באמצעות [[ממברנה]] עשויים להיות ברי ביצוע מבחינה טכנית, עלותם עלולה למנוע את ביצועם.


עבור מדינות לא מפותחות, האתגר הוא למצוא את האמצעים למימון טכנולוגיות מסוג זה. הארגון האמריקאי להגנת הסביבה למשל, העריך כי העלות השנתית הכוללת של טיפול, פיקוח, דיווח, ניהול רשומות ומינהל למניעת חריגה מרמת המזהמים המותרת בכ-181 מליון דולר. עיקר העלות נובעת מהתקנה ותפעול של טכנולוגיות הטיפול הדרושות להפחתת ארסן במערכות מים ציבוריות.
עבור [[מדינה מתפתחת|מדינות לא מפותחות]], האתגר הוא למצוא את האמצעים למימון טכנולוגיות מסוג זה. [[הסוכנות להגנת הסביבה|הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה]] למשל, העריכה את העלות השנתית הכוללת של טיפול, פיקוח, דיווח, ניהול רשומות ומינהל למניעת חריגה מרמת המזהמים המותרת בכ-181 מליון דולר. עיקר העלות נובעת מהתקנה ותפעול של טכנולוגיות הטיפול הדרושות להפחתת ארסן במערכות מים ציבוריות.


==הריון==
==הריון==
חשיפה לארסן דרך מי תהום היא נושא חשוב לאורך כל תקופת ההיריון. נשים בהריון הן אוכלוסייה בסיכון גבוה מכיוון שלא רק האמהות נמצאות בסיכון לתוצאות שליליות, אלא שחשיפה ברחם מהווה גם סיכונים בריאותיים לתינוק.
חשיפה לארסן דרך מי תהום היא נושא חשוב לאורך כל תקופת ההיריון. נשים בהריון הן אוכלוסייה בסיכון גבוה מכיוון שלא רק האמהות נמצאות בסיכון לתוצאות שליליות, אלא שחשיפה ברחם מהווה גם סיכונים בריאותיים לתינוק.


ישנו קשר תלוי-מינון בין חשיפה מצד האם לארסן ותמותת תינוקות, כלומר, תינוקות שנולדו לנשים שנחשפו לריכוזים גבוהים יותר, או שנחשפו למשך פרקי זמן ארוכים יותר, הם בעלי שיעור תמותה גבוה יותר.
ישנו קשר תלוי-מינון בין חשיפה מצד האם לארסן ו[[תמותת תינוקות]], כלומר, תינוקות שנולדו לנשים שנחשפו לריכוזים גבוהים יותר, או שנחשפו למשך פרקי זמן ארוכים יותר, הם בעלי שיעור תמותה גבוה יותר.


מחקרים הראו כי חשיפה לארסן דרך מי תהום במהלך ההיריון מהווה סכנה לאם ועלולה להביא לכאבי בטן, הקאות, שלשולים, שינויים בפיגמנטציה של העור וסרטן, אך גם למשקל לידה נמוך, תמותת תינוקות ומגוון תוצאות אחרות אצל הילודים. חלק מההשפעות הללו, כמו שיעור הילודה וגודל הילוד הנמוכים, עשויים לנבוע מההשפעות של ארסן על עלייה במשקל האם במהלך ההיריון.
מחקרים הראו כי חשיפה לארסן דרך מי תהום במהלך ההיריון מהווה סכנה לאם ועלולה להביא לכאבי בטן, הקאות, שלשולים, שינויים בפיגמנטציה של העור וסרטן; אך גם למשקל לידה נמוך, תמותת תינוקות ומגוון תוצאות אחרות אצל הילודים. חלק מההשפעות הללו, כמו שיעור הילודה וגודל הילוד הנמוכים, עשויים לנבוע מההשפעות של ארסן על עלייה במשקל האם במהלך ההיריון.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־12:42, 4 בינואר 2020

הרעלת ארסן (באנגלית: Arsenic poisoning) היא מצב רפואי המתרחש עקב רמות גבוהות של ארסן בגוף[1]. הרעלת ארסן הנמשכת לאורך זמן קצר תלווה בסימפטומים העשויים לכלול הקאות, כאבי בטן, אנצפלופתיה ושלשול מימי המכיל דם[2]. חשיפה לטווח הארוך יכולה לגרום לעיבוי העור, עור כהה יותר, כאבי בטן, שלשול, מחלות לב, קהות וסרטן[2].

הסיבה השכיחה ביותר לחשיפה לטווח הארוך היא מי שתייה נגועים[3]. מי תהום לרוב נגועים בארסן באופן טבעי; אך הזיהום עשוי להתרחש בנוסף כתוצאה מכריה או מחקלאות[2]. ארסן עשוי להימצא בנוסף בקרקע ובאוויר. רמות מומלצות במים הן פחות מ- 10–50 מיקרוגרם / ליטר (10-50 חלקיקים למיליארד)[2]. דרכי חשיפה נוספות כוללות אתרי פסולת רעילה ותרופות מסורתיות[3][2]. מרבית מקרי ההרעלה אינם מכוונים[2]. ארסן פועל על ידי שינוי תפקודם של כ -200 אנזימים[2]. האבחנה היא על ידי בדיקת השתן, הדם או השיער[2].

מניעה מתבצעת באמצעות מים שאינם מכילים רמות גבוהות של ארסן[2]. ניתן להשיג זאת על ידי שימוש בפילטרים מיוחדים או במי גשם[2]. אין ראיות טובות התומכות ביעילות טיפולים ספציפיים להרעלה לטווח הארוך[2]. טיפול כנגד התייבשות יעיל כשמדובר בהרעלות חריפות[1]. ניתן להשתמש בחומצה דימרקפטוזוקסינית (DMSA) או דימרקפטופרופאן סולפונט (DMPS) בעוד שלא מומלץ להשתמש בדימרקפרול[4]. בנוסף ניתן להשתמש בהמודיאליזה[1].

באמצעות שתיית מים, יותר מ -200 מיליון אנשים ברחבי העולם נחשפים לרמות ארסן גבוהות יותר מהרמה הבטוחה[3]. האזורים המושפעים ביותר הם בנגלדש ומערב בנגל[3]. חשיפה נפוצה יותר גם בקרב אנשים בעלי הכנסה נמוכה ומיעוטים[5]. הרעלה חריפה אינה נפוצה[3]. רעילות הארסן תוארה כבר בשנת 1500 לפני הספירה בפפירוס אברס.

סימנים וסימפטומים

תסמיני הרעלת ארסן מתחילים בכאבי ראש, בלבול, שלשול קשה ונמנום. עם התפתחות ההרעלה, עלולים להופיע עוויתות ושינויים בפיגמנטציה של הציפורן. כאשר ההרעלה מתעצמת, הסימפטומים עשויים לכלול שלשול, הקאות, הקאות דם, דם בשתן, התכווצויות שרירים, נשירת שיער, כאבי בטן ועוד עוויתות. אברי הגוף המושפעים בדרך כלל מהרעלת ארסן הם הריאות, העור, הכליות והכבד. התוצאה הסופית של הרעלת ארסן היא תרדמת ומוות[6].

ארסן קשור למחלות לב[7] (מחלות לב וכלי דם הקשורות ליתר לחץ דם), סרטן[8], שבץ[9], מחלות כרוניות בדרכי הנשימה התחתונות[10], וסוכרת[11][12]. השפעות עור יכולות לכלול סרטן עור לטווח הארוך, אך לעיתים קרובות לפני הופעתו של סרטן העור ישנם נגעי עור שונים[13]. השפעות אחרות עשויות לכלול התכהות בעור ועיבויו[14].

חשיפה כרונית לארסן קשורה למחסור בוויטמין A הקשור למחלות לב ועיוורון לילה[15]. מינון ארסן הנחשב קטלני אצל מבוגרים מוערך בכ- 70 עד 200 מ"ג או 1 מ"ג / ק"ג ליום[16].

סרטן

ארסן מעלה את הסיכון לחלות בסרטן[17]. חשיפה לארסן נמצאה קשורה בין היתר לסרטן עור, ריאות, כבד וכליות[18].

ניתן להסביר את השפעותיו המוטגניות של ארסן על ידי הפרעה בתיקון כריתה של בסיסים ונוקלאוטידים המתרחשת בנוכחותו, באמצעות אינטראקציה עם גורמי שיעתוק[19]. חומצה דימתילארסנית גורמת לשבירת גדיל DNA בודד כתוצאה מעיכוב פעילות אנזימי תיקון[20][21].

חשיפה מוגברת לארסן נמצאה קשורה לתדירות מוגברת של סטיות כרומוזומליות[22] ושינויים במיקרו-גרעינים[23][24] ובכרומטידים. הסבר לסטיות כרומוזומליות הוא הרגישות של הטובולין החלבוני והציר המיטוטי לארסן. תצפיות היסטולוגיות מאשרות את ההשפעות על שלמות התא, צורתו ותנועתו[25].

למרות שהוצעו מנגנונים רבים עקבות מחקרי עבר, לא ניתן לתת מודל מוגדר למנגנונים של הרעלת ארסן כרונית. אירועי רעילות ומסרטנים אשר מופיעים במחקרים אלו עשויים להיות רלוונטיים לרקמות ספציפיות. הקונצנזוס הנוכחי לגבי פעילות ארסן כמסרטן היא שהוא פועל בעיקר כמקדם גידולים. השפעת ארסן על התפתחות סרטן הודגמה במספר מחקרים. עם זאת, קיימים ממצאים של מספר מחקרים שאומרים שאוכלוסיות שנחשפו באופן כרוני לארסן אינן מפתחות סרטן עם החשיפה, אך אלו נחשבים תמוהים[26].

גורמים

ארסן אורגני מזיק פחות מארסן אנאורגני. פירות ים הם מקור שכיח לארסן האורגני הפחות רעיל בצורת ארסנובטאין. בגלל הרעילות הגבוהה שלו, ארסן משומש לעיתים רחוקות בעולם המערבי, אם כי באסיה הוא עדיין חומר הדברה פופולרי. החשיפה לארסן מוגברת בעיקר בעת עיסוק בהתכת אבץ, עופרת ונחושת.

שתיית מים

ארסן נמצא באופן טבעי במי תהום וחושף את האוכלוסיה לאיומים בריאותיים חמורים כאשר קיים בכמויות גבוהות[27]. הרעלת ארסן כרונית עשוייה לנבוע משתיית מים נגועים לאורך תקופה ארוכה. אקוויפרים רבים מכילים ריכוז גבוה של מלחי ארסן. הנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) לאיכות מי שתייה, קבעו בשנת 1993 ערך מנחה זמני של 0.01 מ"ג / ליטר (10 חלקיקים למיליארד) לרמות מקסימליות של ארסן במי השתייה. המלצה זו נקבעה על בסיס מגבלת הגילוי של ציוד הבדיקה של מרבית המעבדות בעת פרסום ההנחיות. לעומת זאת, ממצאים אחרונים מראים שצריכת מים ברמות נמוכות כמו 0.00017 מ"ג / ליטר (0.17 חלקיקים למיליארד) לאורך תקופות זמן ארוכות עלולה להוביל להתפתחות מחלות הקשורות בארסן[28].

אחד המקרים החמורים ביותר של הרעלת ארסן דרך מי באר אירע בבנגלדש, אשר ארגון הבריאות העולמי כינה "הרעלת ההמונים הגדולה ביותר באוכלוסייה בהיסטוריה" . הזיהום במישורי הזרימה בגנגה-ברהמפטוטרה בהודו ובפאדמה-מגהנה בבנגלדש הוא דוגמה להשפעות שליליות על בריאות האדם[29].

טכניקות כרייה כמו שבר הידראולי עשויות להוסיף ארסן למי תהום ואקוויפרים.

מזון

ארסנובטאין הוא הצורה העיקרית של ארסן אצל בעלי חיים ימיים, ולכל הדעות, היא נחשבת לתרכובת שאינה רעילה בתנאים של צריכה אנושית. ארסנוכולין, שנמצא בעיקר בשרימפס, דומה כימית לארסנובטאין, ונחשב "לא רעיל בעיקרו"[30]. למרות שארסנובטאין נחקר מעט, מידע זמין מצביע על כך שהוא אינו מוטגני, רעיל למערכת החיסונית או רעיל להתפתחות עוברית[31].

לאחרונה התגלו סוכרי ארסן וארסנוליפידים. חשיפה לתרכובות אלו והשלכות בהיבט הרעלי נחקרות כעת. סוכרי ארסן התגלו בעיקר באצות ים אך הם נמצאים במידה פחותה גם ברכיכות ימיות נוספות[32]. מחקרים שעסקו בנושא רעילות בסוכרי ארסן, לעומת זאת, הוגבלו במידה רבה למחקרים אין-ויטרו, המראים כי סוכרי ארסן רעילים באופן משמעותי פחות מארסן אנאורגני[33] .

קרקע

חשיפה לארסן מן הקרקע יכולה להתרחש במספר דרכים. בהשוואה לצריכת ארסן המופיעה באופן טבעי ממים ותזונה, ארסן מן האדמה מהווה רק חלק קטן מהצריכה של האדם[34].

אוויר

הנציבות האירופית מדווחת כי רמות ארסן באוויר נעות בין 0–1 ng / m3 באזורים מרוחקים, 0.2–1.5 ng / m3 באזורים כפריים, 0.5–3 ng / m3 באזורים עירוניים, ועד לכ- 50 ng / m3 בסביבת אתרי תעשיה. בהתבסס על נתונים אלה, הנציבות האירופית העריכה כי ביחס למזון, עישון סיגריות, מים ואדמה, האוויר תורם פחות מ- 1% מכלל החשיפה לארסן.

הדברה

השימוש בחומרי הדברה בארסן ועופרת מבוטל למעלה מ 50 שנה. עם זאת, בשל התמדה סביבתית של הדברה זו, מעריכים כי מיליוני דונמים של אדמה עדיין מזוהמים בשאריות ארסן ועופרת. עובדה זו מציגה חשש פוטנציאלי לבריאות הציבור באזורים מסוימים בארצות הברית (למשל, ניו ג'רזי, וושינגטון וויסקונסין), שם הוסבו שטחים גדולים של אדמות המשמשות היסטורית כמטעים לפיתוחים למגורים[35].

התכת נחושת

מחקרי חשיפה בענף התכת הנחושת הם נרחבים ביותר וקבעו קשר מוחלט בין ארסן, תוצר לוואי של התכת נחושת, וסרטן ריאות באמצעות שאיפה[36]. השפעות עוריות ונוירולוגיות הוגברו גם כן בחלק ממחקרים אלו[37]. למרות שעם השנים הביקורת התעסוקתית החמירה יותר והעובדים נחשפו לריכוזי ארסן מופחתים, חשיפות הארסן שנמדדו ממחקרים אלה נעו בין בערך 0.05 ל- 0.3 מ"ג / מ"ק והיו גבוהים משמעותית מהחשיפה הסביבתית לארסן באוויר (שנעה בין 0 עד 0.000003 מ"ג / מ"ק)[38].

אבחנה

ניתן למדוד ארסן בדם או בשתן על מנת לפקח על חשיפה מוגזמת מהסביבה, לוודא אבחנה של הרעלה בקרב נפגעים מאושפזים או על מנת לסייע בחקירות משפטיות במקרה של מינון גבוה באופן חריג. כמה טכניקות אנליטיות מסוגלות להבחין בין צורות אורגניות לצורות אנאורגניות של היסוד.

ניתן לבצע בדיקות לאבחון הרעלה באמצעות מדידת ארסן בדם, שתן, שיער וציפורניים. בדיקת השתן היא הבדיקה המהימנה ביותר לחשיפה לארסן במהלך הימים הסמוכים לה. יש לבצע בדיקת שתן תוך 24-48 שעות לצורך ניתוח מדויק של חשיפה חריפה. בדיקות בשיער ובציפורניים מסוגלות למדוד חשיפה לרמות גבוהות של ארסן במהלך 6-12 החודשים הקודמים להן. בדיקות אלה יכולות לקבוע אם התרחשה חשיפה לרמות ארסן מעל הממוצע, אך הן לא יכולות לחזות אם רמות הארסן בגוף ישפיעו על הבריאות. חשיפה כרונית לארסן יכולה להישאר במערכות הגוף לפרק זמן ארוך יותר מאשר חשיפה קצרה או נקודתית יותר וניתן לאתר אותה בפרק זמן ארוך יותר לאחר התרחשות החשיפה.

שיער הוא ביו-אינדיקטור פוטנציאלי לחשיפה לארסן בגלל יכולתו לאגור שאריות של יסודות מן מהדם. לפיכך, לצורך הערכה זמנית של חשיפה, יש לבצע בדיקה של הרכב השיער בעזרת שערה בודדת, מה שלא היה מתאפשר בטכניקות ישנות הדורשות הומוגניזציה ופירוק של כמה קווצות שיער. סוג זה של ניטור ביולוגי הושג באמצעות טכניקות מיקרו-אנליטיות חדשות יותר כמו ספקטרוסקופיה על בסיס קרינת סינכרוטרון (SXRF) ובדיקת רנטגן מיקרו חלקיקית (PIXE). הקרניים הממוקדות והאינטנסיביות בוחנות כתמים קטנים על דגימות ביולוגיות המאפשרות ניתוח לרמת מיקרו יחד עם המפרט הכימי.

טיפול

כלציה

דימרקפרול וחומצה דימרקפטו-סוקסינית הם חומרים בעלי יכול כלציה המרחיקים את הארסן מחלבוני דם ומשמשים לטיפול בהרעלת ארסן חריפה. תופעת הלוואי החשובה ביותר היא יתר לחץ דם. דימרקפרול רעיל באופן משמעותי יותר מחומצה דימרקפטו-סוקסינית.

תזונה

אשלגן מפחית את הסיכון לחוות בעיות קצב לב מסכנות חיים כתוצאה מארסן תלת חמצני.

היסטוריה

החל משנת 3000 לפני הספירה לערך ארסן הוסף לנחושת בסגסוגת ברונזה, אך ההשפעות הבריאותיות השליליות של עבודה עם ארסן הובילו לכך שהוא ננטש כאשר התגלתה אלטרנטיבה פחות מסוכנת- בדיל.

בנוסף לשישמושו כרעל, במשך מאות שנים שימש ארסן לרפואה. הוא שימש במשך למעלה מ -2,400 שנה כחלק מהרפואה הסינית המסורתית. בעולם המערבי, תרכובות ארסן, שימשו באופן נרחב לטיפול בעגבת לפני הכרת הפניצילין. בסופו של דבר הוא הוחלף בתרופות סולפונאמידיות ואז באנטיביוטיקה אחרת. ארסן היה גם מרכיב במי טוניק רבים.

בנוסף, במהלך העידן האליזבתני, חלק מהנשים השתמשו בתערובת של חומץ, גיר וארסן על מנת להלבין את עורן. שימוש זה בארסן נועד למנוע הזדקנות וקמטים בעור, אך כמות מסויימת של ארסן נקלטה באופן וודאי בזרם הדם.

באותה התקופה היו פיגמנטים אשר התבססו על תרכובות ארסן. חשיפת יתר לפיגמנטים אלה הייתה גורם תדיר להרעלה של אמנים ובעלי מלאכה באותה התקופה.

ארסן הפך לשיטה מועדפת לרצח בימי הביניים והרנסאנס, במיוחד בקרב מעמדות השלטון באיטליה. מכיוון שהתסמינים דומים לאלה של כולרה, שהייתה נפוצה באותה תקופה, הרעלת ארסן לא התגלתה לעתים קרובות. במאה ה -19 היא קיבלה את הכינוי "אבקת ירושה", אולי מכיוון שהיו ידועים יורשים חסרי סבלנות אשר השתמשו בארסן על מנת להביא למותם של מי שעתידים להוריש להם ממון. בנוסף, זו הייתה טכניקת רצח שכיחה במאה ה -19 במצבי אלימות במשפחה, כמו המקרה של רבקה קופין, שניסתה להרעיל את בעלה על ידי ערבוב ארסן בקפה שלו.

בסין הקיסרית שימשו ארסן תלת חמצני ותרכובות גופרית לרצח, כמו גם לצורך עונש מוות לבני משפחת המלוכה או לאצולה. מחקרים קבעו כי קיסר גואנגקסו (נפטר בשנת 1908) נרצח על ידי שימוש בארסן. באופן דומה, בקוריאה העתיקה ובמיוחד בשושלת ג'וסון, תרכובות ארסן-גופרית שימשו כמרכיב עיקרי בסייאק (사약; 賜 藥), שהיה קוקטייל רעיל ששימש לעונש מוות של דמויות פוליטיות בעלות פרופיל גבוה ובני חברי משפחת המלוכה. בגלל הבולטות החברתית והפוליטית של הנידונים, רבים מהאירועים הללו תועדו היטב.

חקיקה

לאורך השנים, מחקרים רבים דיווחו על השפעות תלויות מינון של ארסן במי שתייה על סרטן העור. על מנת למנוע מקרים חדשים של מוות ממחלות סרטניות ולא סרטניות, ארגון בטיחות שתיית המים האמריקאי (SDWA) הנחה את הארגון האמריקאי להגנת הסביבה לרמות ארסן חדשות וקבע את רמת המזהמים המרבית. רמה זו נקבעת קרוב ככל האפשר ליעדי הבריאות, בהתחשב בעלויות, היתרונות והיכולות של מערכות מים ציבוריות לאתר ולהסיר מזהמים באמצעות טכנולוגיות טיפול מתאימות.

בכל מדינה, בעת פיתוח תקני מי שתייה לאומיים על בסיס ערכי ההנחיות, יש לקחת בחשבון מגוון תנאים גיאוגרפיים, סוציו-אקונומיים, תזונתיים ואחרים המשפיעים על חשיפה פוטנציאלית. גורמים אלה מובילים לתקנים לאומיים הנבדלים במידה ניכרת זה מזה. זה המקרה במדינות כמו הודו ובנגלדש, שם הגבול המותר של ארסן בהיעדר מקור מים חלופי הוא 0.05 מ"ג לליטר הגבוה מזה של ארה"ב שהוא 0.01 מ"ג לליטר.

קשיים ביישום

טכנולוגיות לסילוק ארסן הינן תהליכי טיפול מסורתיים המותאמים לשיפור סילוק הארסן ממי השתייה. למרות שחלק מתהליכי הסילוק, כמו תהליכים משקעיים, תהליכי ספיגה, תהליכי חילופי יונים ותהליכי הפרדה באמצעות ממברנה עשויים להיות ברי ביצוע מבחינה טכנית, עלותם עלולה למנוע את ביצועם.

עבור מדינות לא מפותחות, האתגר הוא למצוא את האמצעים למימון טכנולוגיות מסוג זה. הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה למשל, העריכה את העלות השנתית הכוללת של טיפול, פיקוח, דיווח, ניהול רשומות ומינהל למניעת חריגה מרמת המזהמים המותרת בכ-181 מליון דולר. עיקר העלות נובעת מהתקנה ותפעול של טכנולוגיות הטיפול הדרושות להפחתת ארסן במערכות מים ציבוריות.

הריון

חשיפה לארסן דרך מי תהום היא נושא חשוב לאורך כל תקופת ההיריון. נשים בהריון הן אוכלוסייה בסיכון גבוה מכיוון שלא רק האמהות נמצאות בסיכון לתוצאות שליליות, אלא שחשיפה ברחם מהווה גם סיכונים בריאותיים לתינוק.

ישנו קשר תלוי-מינון בין חשיפה מצד האם לארסן ותמותת תינוקות, כלומר, תינוקות שנולדו לנשים שנחשפו לריכוזים גבוהים יותר, או שנחשפו למשך פרקי זמן ארוכים יותר, הם בעלי שיעור תמותה גבוה יותר.

מחקרים הראו כי חשיפה לארסן דרך מי תהום במהלך ההיריון מהווה סכנה לאם ועלולה להביא לכאבי בטן, הקאות, שלשולים, שינויים בפיגמנטציה של העור וסרטן; אך גם למשקל לידה נמוך, תמותת תינוקות ומגוון תוצאות אחרות אצל הילודים. חלק מההשפעות הללו, כמו שיעור הילודה וגודל הילוד הנמוכים, עשויים לנבוע מההשפעות של ארסן על עלייה במשקל האם במהלך ההיריון.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 A. Vahidnia, G.B. van der Voet, F.A. de Wolff, Arsenic neurotoxicity — A review, Human & Experimental Toxicology 26, 2007-10, עמ' 823–832 doi: 10.1177/0960327107084539
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 R. N. Ratnaike, Acute and chronic arsenic toxicity, Postgraduate Medical Journal 79, 2003-07-01, עמ' 391–396 doi: 10.1136/pmj.79.933.391
  3. ^ 1 2 3 4 5 Naujokas Marisa F., Anderson Beth, Ahsan Habibul, Aposhian H. Vasken, The Broad Scope of Health Effects from Chronic Arsenic Exposure: Update on a Worldwide Public Health Problem, Environmental Health Perspectives 121, 2013-03-01, עמ' 295–302 doi: 10.1289/ehp.1205875
  4. ^ Ole Andersen, Jan Aaseth, A review of pitfalls and progress in chelation treatment of metal poisonings, Journal of Trace Elements in Medicine and Biology, ISTERH congress 38, 2016-12-01, עמ' 74–80 doi: 10.1016/j.jtemb.2016.03.013
  5. ^ Lauren Joca, Jason D. Sacks, Danielle Moore, Janice S. Lee, Systematic review of differential inorganic arsenic exposure in minority, low-income, and indigenous populations in the United States, Environment International 92-93, 2016-07-01, עמ' 707–715 doi: 10.1016/j.envint.2016.01.011
  6. ^ ATSDR, Arsenic Toxicity Case Study: What are the Physiologic Effects of Arsenic Exposure? | ATSDR - Environmental Medicine & Environmental Health Education - CSEM, www.atsdr.cdc.gov (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Chin-Hsiao Tseng, Choon-Khim Chong, Ching-Ping Tseng, Yu-Mei Hsueh, Long-term arsenic exposure and ischemic heart disease in arseniasis-hyperendemic villages in Taiwan, Toxicology Letters 137, 2003-01-31, עמ' 15–21 doi: 10.1016/S0378-4274(02)00377-6
  8. ^ A H Smith, C Hopenhayn-Rich, M N Bates, H M Goeden, Cancer risks from arsenic in drinking water., Environmental Health Perspectives 97, 1992-07, עמ' 259–267
  9. ^ Chiou Hung-Yi, Huang Wei-I, Su Che-Long, Chang Shu-Feng, Dose-Response Relationship Between Prevalence of Cerebrovascular Disease and Ingested Inorganic Arsenic, Stroke 28, 1997-09-01, עמ' 1717–1723 doi: 10.1161/01.STR.28.9.1717
  10. ^ Michael Hendryx, Mortality from heart, respiratory, and kidney disease in coal mining areas of Appalachia, International Archives of Occupational and Environmental Health 82, 2009-01-01, עמ' 243–249 doi: 10.1007/s00420-008-0328-y
  11. ^ Molly L. Kile, David C. Christiani, Environmental Arsenic Exposure and Diabetes, JAMA 300, 2008-08-20, עמ' 845–846 doi: 10.1001/jama.300.7.845
  12. ^ Ana Navas-Acien, Ellen K. Silbergeld, Roberto Pastor-Barriuso, Eliseo Guallar, Arsenic Exposure and Prevalence of Type 2 Diabetes in US Adults, JAMA 300, 2008-08-20, עמ' 814–822 doi: 10.1001/jama.300.7.814
  13. ^ Michael F. Hughes, Barbara D. Beck, Yu Chen, Ari S. Lewis, Arsenic Exposure and Toxicology: A Historical Perspective, Toxicological Sciences 123, 2011-10-01, עמ' 305–332 doi: 10.1093/toxsci/kfr184
  14. ^ ATSDR, Arsenic Toxicity Case Study: What are the Physiologic Effects of Arsenic Exposure? | ATSDR - Environmental Medicine & Environmental Health Education - CSEM, www.atsdr.cdc.gov (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ Yu-Mei Hsueh, Wen-Lin Wu, Ya-Li Huang, Hung-Yi Chiou, Low serum carotene level and increased risk of ischemic heart disease related to long-term arsenic exposure, Atherosclerosis 141, 1998-12-01, עמ' 249–257 doi: 10.1016/S0021-9150(98)00178-6
  16. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Book sources, Wikipedia
  17. ^ Thomas W. Gebel, Genotoxicity of arsenical compounds, International Journal of Hygiene and Environmental Health 203, 2001-01-01, עמ' 249–262 doi: 10.1078/S1438-4639(04)70036-X
  18. ^ R Ratnaike, Acute and chronic arsenic toxicity, Postgraduate Medical Journal 79, 2003-7, עמ' 391–396 doi: 10.1136/pmj.79.933.391
  19. ^ Andrea Hartwig, Tanja Schwerdtle, Interactions by carcinogenic metal compounds with DNA repair processes: toxicological implications, Toxicology Letters 127, 2002-02-28, עמ' 47–54 doi: 10.1016/S0378-4274(01)00482-9
  20. ^ Da-Tian Bau, Tsu-Shing Wang, Chiao-Hui Chung, Alexander S S Wang, Oxidative DNA adducts and DNA-protein cross-links are the major DNA lesions induced by arsenite., Environmental Health Perspectives 110, 2002-10, עמ' 753–756
  21. ^ Kenzo Yamanaka, Hirotaka Hayashi, Mariko Tachikawa, Koichi Kato, Metabolic methylation is a possible genotoxicity-enhancing process of inorganic arsenics, Mutation Research/Genetic Toxicology and Environmental Mutagenesis 394, 1997-11-27, עמ' 95–101 doi: 10.1016/S1383-5718(97)00130-7
  22. ^ Jorma Mäki‐Paakkanen, Päivi Kurttio, Anna Paldy, Juha Pekkanen, Association between the clastogenic effect in peripheral lymphocytes and human exposure to arsenic through drinking water, Environmental and Molecular Mutagenesis 32, 1998, עמ' 301–313 doi: 10.1002/(SICI)1098-2280(1998)32:43.0.CO;2-I
  23. ^ M. E. Gonsebatt, L. Vega, A. M. Salazar, R. Montero, Cytogenetic effects in human exposure to arsenic, Mutation Research/Reviews in Mutation Research, Arsenic: A Paradoxical Human Carcinogen 386, 1997-06-01, עמ' 219–228 doi: 10.1016/S1383-5742(97)00009-4
  24. ^ M. L. Warner, L. E. Moore, M. T. Smith, D. A. Kalman, Increased micronuclei in exfoliated bladder cells of individuals who chronically ingest arsenic-contaminated water in Nevada., Cancer Epidemiology and Prevention Biomarkers 3, 1994-10-01, עמ' 583–590
  25. ^ Jerome Nriagu Luda Bernstam, Molecular Aspects of Arsenic Stress, Journal of Toxicology and Environmental Health, Part B 3, 2000-10-01, עמ' 293–322 doi: 10.1080/109374000436355
  26. ^ T Gebel, Confounding variables in the environmental toxicology of arsenic, Toxicology 144, 2000-04-03, עמ' 155–162 doi: 10.1016/S0300-483X(99)00202-4
  27. ^ Arsenic, www.who.int (באנגלית)
  28. ^ Rwanda-standards.org – Write For Us (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ Arsenic, www.indiawaterportal.org
  30. ^ ATSDR - Toxicological Profile: Arsenic, www.atsdr.cdc.gov
  31. ^ Jonathan Borak, H. Dean Hosgood, Seafood arsenic: Implications for human risk assessment, Regulatory Toxicology and Pharmacology 47, 2007-03-01, עמ' 204–212 doi: 10.1016/j.yrtph.2006.09.005
  32. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Scientific Opinion on Arsenic in Food, EFSA Journal 7, 2009, עמ' 1351 doi: 10.2903/j.efsa.2009.1351
  33. ^ Shoko Fujiwara, Isao Kobayashi, Satoshi Hoshino, Toshikazu Kaise, Isolation and Characterization of Arsenate-Sensitive and Resistant Mutants of Chlamydomonas reinhardtii, Plant and Cell Physiology 41, 2000-01-01, עמ' 77–83 doi: 10.1093/pcp/41.1.77
  34. ^ Stephen M. Roberts, John W. Munson, Yvette W. Lowney, Michael V. Ruby, Relative Oral Bioavailability of Arsenic from Contaminated Soils Measured in the Cynomolgus Monkey, Toxicological Sciences 95, 2007-01-01, עמ' 281–288 doi: 10.1093/toxsci/kfl117
  35. ^ Ernie Hood, The Apple Bites Back: Claiming Old Orchards for Residential Development, Environmental Health Perspectives 114, 2006-8, עמ' A470–A476
  36. ^ P E Enterline, R Day, G M Marsh, Cancers related to exposure to arsenic at a copper smelter., Occupational and Environmental Medicine 52, 1995-01, עמ' 28–32
  37. ^ Birgitta Json Lagerkvist, Bo Zetterlund, Assessment of exposure to arsenic among smelter workers: A five-year follow-up, American Journal of Industrial Medicine 25, 1994, עמ' 477–488 doi: 10.1002/ajim.4700250403
  38. ^ ATSDR - Toxicological Profile: Arsenic, www.atsdr.cdc.gov
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הרעלת_ארסן&oldid=26998645"