יהדות צ'ילה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יהמ"מ (שיחה | תרומות)
הרחבה, והוספת מקורות לערך ללא מקורות
שורה 1: שורה 1:
'''יהדות צ'ילה''' היא אחת [[יהודים|הקהילות היהודיות]] ב[[דרום אמריקה]]. החל מהמאה ה-16, עם [[האימפריה הספרדית|הכיבוש הספרדי]] הגיעו היהודים הראשונים, שנאלצו ברובם להסתיר את יהדותם מפחד ה[[אינקוויזיציה]]. כיום בני הקהילה היהודית הם בני ההגירות הגדולות של המאה ה-19 וה-20, וברובם [[אשכנזים]]. לפי הערכה מינימליסטית, הקהלה מונה כיום כ-25,000 יהודים, אך הערכות הכוללות יהודים מתבוללים מגיעות ל-150,000 ועד 175,000.{{מקור}}
'''יהדות צ'ילה''' היא אחת [[יהודים|הקהילות היהודיות]] ב[[דרום אמריקה]]. מקורה של הקהילה היא בהגירת אירופים למדינה. במשך השנים, צ'ילה קיבלה מספר קבוצות של מהגרים יהודים. הקהילה היהודית בצ'ילה מגיעה בעיקר מהגירות שהתרחשו החל מסוף [[המאה ה-19]] ובמחצית הראשונה של [[המאה ה-20]], רובה הגדול של הקהילה מרקע אשכנזי{{הערה|שם=דבר|{{דבר|ג'ופרי ויגדור|מה יהיה גורל יהודי צ'ילה?|19730917|172}}}}.

בצ'ילה נמצאת הקהילה היהודית השלישית בגודלה בדרום אמריקה. בצ'ילה יש כ-18,300 יהודים, נכון לשנת 2019, המהווים 0.1% מכלל האוכלוסייה בצ'ילה{{הערה|שם=ספרשנהשלהיהודים|{{Cite book|title=American Jewish year book 2019 : the annual record of the North American Jewish communities since 1899|date=2020|publisher=Springer|others=Dashefsky, Arnold., Sheskin, Ira M., 1950–|isbn=978-3-030-40371-3|location=Cham|pages=330|oclc=1164581561}}|כיוון=שמאל}}. הכמות הכוללת של צ'יליאנים עם מוצא יהודי, לעומת זאת, היא בערך 30,000 (מוגדרים כאנשים שיש להם לפחות הורה או סבא יהודי אחד, וכל בן זוג של אדם כזה){{הערה|שם=ספרשנהשלהיהודים}}.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
בין ה[[ספרדים (עם)|ספרדים]] שהגיעו לצ'ילה במרוצת שנות הכיבוש הספרדי היו, ככל הנראה, גם יהודים [[אנוסים]]. הראשונים שבהם הגיעו החל מאמצע 1535, ורובם נמלטו מן הרדיפה הדתית בספרד, שכן באותן שנים האינקוויזיציה עדיין לא פעלה ביבשת שזה עתה נתגלתה. בין היהודים הראשונים נמנים כנראה גם מגלה צ'ילה [[דייגו דה אלמגרו]], שליטי צ'ילה [[פרנסיסקו דה ווילאגרה]], [[דייגו גרסיה דה קאסרס]] ואחרים.
בין ה[[ספרדים (עם)|ספרדים]] שהגיעו לצ'ילה במרוצת שנות הכיבוש הספרדי היו, ככל הנראה, גם יהודים [[אנוסים]]. הראשונים שבהם הגיעו החל מאמצע 1535, ורובם נמלטו מן הרדיפה הדתית בספרד, שכן באותן שנים האינקוויזיציה עדיין לא פעלה ביבשת שזה עתה נתגלתה. בין היהודים הראשונים נמנים כנראה גם מגלה צ'ילה [[דייגו דה אלמגרו]], שליטי צ'ילה [[פרנסיסקו דה ווילאגרה]], [[דייגו גרסיה דה קאסרס]] ואחרים.
האינקוויזיציה שפעלה במדינה זאת העלתה יהודים רבים על המוקד עד שנת [[1813]], אז הופסקה פעילותה. בין היהודים שהועלו על המוקד היה פרנסיסקוס מלדונדו דה-סילבה, רופא אנוס שכינה עצמו אליהו הנזיר, שהצהיר על יהדותו בגלוי והועלה בשל כך על המוקד בשנת 1639. על אף שהתגורר ב[[קונספסיון]], משפטו ושריפתו התנהלו ב[[לימה]], [[פרו]]. דה סילבה הונצח בספר "La Gesta del Marrano" המתאר את קורותיו. בשנת 2021 פרסם הסופר אילן שיינפלד את הרומן 'הנזיר היהודי' (בהוצאת כנרת זמורה), המספר את קורות חייו של פרנסיסקוס מלדונדו דה סילבה.


בתקופה הקולוניאלית, הדמות היהודית הבולטת ביותר בצ'ילה הייתה הרופא פרנסיסקו מלדונדו דה סילבה, שניהל את בית החולים בסן חואן דה דיוס. מלדונאדו דה סילבה היה יהודי ארגנטינאי שנולד בעיר [[טוקומאן]] למשפחה יהודית ספרדית מפורטוגל. הוא הואשם בפני בית הדין של האינקוויזיציה על ידי אחיות נוצריות אדוקות, בניסיון להמיר אותן ליהדות. מלדונאדו הכריז בגלוי כיהודי, ונידון להישרף בחיים בשנת 1639. כמו בשאר אמריקה הלטינית, המתיישבים היהודים האנוסים המקוריים לא שמרו על זהותם לאורך הדורות ובסופו של דבר נטמעו ברוב הרחב של החברה הקתולית הצ'יליאנית{{הערה|{{Cite book|last=Elkin, Judith Laikin, 1928–|title=The Jews of Latin America|publisher=Lynne Rienner|year=2014|isbn=978-1-58826-896-9|edition=3rd|location=Boulder, Colorado|pages=1–25|oclc=858914473}}|כיוון=שמאל}}. בפועל, הקהילה היהודית הנוכחית של צ'ילה מתחילה רק בהגירה היהודית החל ממאה ה-19{{הערה|שם=דבר}}.
ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] נתגלו מספר [[שבט]]ים [[אינדיאנים]] אשר קראו לעצמם ה[[ישראליטים]], ואשר קיימו כמה מ[[מצווה|מצוות]] ה[[יהדות]]. שבטים אלו טענו כי אבותיהם למדו את מצוות היהדות מ[[אנוסים]] שהגיעו למדינה עם [[קונקיסטאדור|הכובשים הספרדים]].


עם קבלת עצמאותה התירה צ'ילה לבני דתות השונות מ[[נצרות קתולית|הנצרות הקתולית]] [[הגירה|להגר]] אליה, ביניהן גם היהודים. ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] היהודית בגלוי הותרה רק בשנת [[1856]]. משנת [[1882]] ואילך הגיעו לצ'ילה יהודים בעיקר מ[[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]] ומ[[מקדוניה הצפונית]]. הארגון היהודי הראשון בצ'ילה הוקם בשנת [[1909]].
עם קבלת עצמאותה התירה צ'ילה לבני דתות השונות מ[[נצרות קתולית|הנצרות הקתולית]] [[הגירה|להגר]] אליה, ביניהן גם היהודים. ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] היהודית בגלוי הותרה רק בשנת [[1856]]. משנת [[1882]] ואילך הגיעו לצ'ילה יהודים בעיקר מ[[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]] ומ[[מקדוניה הצפונית]]. הארגון היהודי הראשון בצ'ילה הוקם בשנת [[1909]]. הקונגרס הראשון של יהודי צ'ילה נערך בשנת 1919 והשתתפו בו נציגים אשכנזים וספרדים משש ערי צ'ילה{{הערה|שם=דבר}}.


רובם הגדול של יהודי צ'ילה הם מאירופה ורובם הגיעו בתקופה [[מלחמת העולם השנייה]] ומיד לאחר המלחמה, לרבות קבוצת פליטים יהודים מהונגריה בשנת 1957 לאחר‬ בשנת 1970 הגיע מספר היחידים בצ'ילה ל־‭30,000‬ נפש, אך רק רבע מהם היו קשורים אל הארגונים היהודיים או נמנו עם חבריהם{{הערה|שם=דבר}}, שהקהילה הגדולה ביותר הייתה של [[יהדות קונסרבטיבית|היהדות הקונסרבטיבית]]{{הערה|{{מעריב|עמוס לבב|"טוב להם ־ ואילו בישראל המצב הכלכלי מרתיע"|19761128|150}}}}. בנוסף הוקם בית ספר יהודי{{הערה|{{למרחב|צדוק אשל|כינוס שנתי לחינוך עברי בצ'ילי|19651209|56}}}} למעלה מ־‭90%‬ מכלל היהודים במדינה חיים בבירה [[סנטיאגו דה צ'ילה]]. בני הקהילה הצליחו להתבסס במהירות בענפי מסחר והתעשייה ולרוב נמנים עם [[המעמד הבינוני]] וו[[המעמד הגבוה|הגבוה]]. יהודים רבים הם בעלי [[מקצועות חופשיים]] וכן עוסקים בהוראה באוניברסיטאות במדינה.
במשך [[המאה ה-20]], ובעיקר בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], גאתה ה[[אנטישמיות]] בצ'ילה. עם עלייתו לשלטון של [[סלבדור איינדה]] וממשלתו ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]], ברחו צ'יליאנים רבים בני [[המעמד הבינוני|המעמדות הבינוני]] ו[[המעמד הגבוה|הגבוה]], בהם יהודים רבים, מכיוון שהחזיקו בעסקים ומבני תעשייה.


ביולי [[1966]] ביקר נשיא המדינה [[זלמן שזר]] בצ'ילה ונפגש עם ראשי הקהילה היהודית{{הערה|{{למרחב|צדוק אשל|יהודי צ'ילה מקבלים נשיא ישראל|19660717|36}}}}. בשנת [[1970]] עלה לשלטון הנשיא [[סלבדור איינדה]] ולמרות חשש של הקהילה היהודית מעלייתו לשלטון{{הערה|{{מעריב|צדוק אשל|יהודי ציילה כבר רכשו כרטיסי־טיסה|19700915|137}}}}, הוא גילה יחס חם לקהילה היהודית{{הערה|{{על המשמר||איינדה בירך את יהודי צ׳ילה לרגל השנה החדשה|19710927|33}}}}.
בתחילת [[שנות ה-70]] היו בצ'ילה כ-30,000 יהודים, ובשנת [[2006]] ירד מספרם ל-20,900 בלבד, בעיקר בגלל הגירת יהודים מהמדינה ו[[התבוללות]] באוכלוסייה הכללית.


ב[[שנות ה-2000]] ירד מספרם של היהודים במדינה לפחות מ-20,000, בעיקר בגלל הגירת יהודים מהמדינה ו[[התבוללות]] באוכלוסייה הכללית.
בצ'ילה ישנן תנועות נוער יהודיות, כגון [[השומר הצעיר]], [[צעירי עמי]], תקווה, [[בית אל]], ו[[מכבי צעיר|מכבי]]. בעבר גם היו התנועות [[בית"ר]] ו[[הבונים דרור]].


בצ'ילה ישנן תנועות נוער יהודיות, כגון [[השומר הצעיר]], [[צעירי עמי]], תקווה, [[בית אל]], ו[[מכבי צעיר|מכבי]]. בעבר גם היו התנועות ו[[הבונים דרור]] [[בית"ר]]{{הערה|{{חרות|אברהם אקסלרוד|יחודים בסנטייגו־דה־צ'ילה|19611215|42}}}}.
בצ'ילה שני בתי חב"ד פעילים, אחד בסנטיאגו, הכולל בית כנסת ותלמוד תורה, והשני בדרום צ'ילה בעיר פוקון שם קיים מרכז למטיילים ישראלים עם בית כנסת בצורת [[770]].


בצ'ילה ישנה [[הקהילה הפלסטינית ב צ'ילה|קהילה פלסטינית גדולה]] המונה כ-400 אלף איש ומקיימת יחסים טובים עם הקהילה היהודית{{הערה|{{הארץ|רועי צ'יקי ארד|מאות אלפי פלסטינים חיים בשלווה בצ'ילה. לכאן הם לא מתכוונים לחזור|0000017f-e08a-df7c-a5ff-e2fa94850000|25 באוקטובר 2018}}}}.
== בממשלה ==
== בממשלה ==
ב-[[2006]] דווח בעיתונות הישראלית כי אחרי ממשלת ישראל, "הקבינט בצ'ילה שנבחר הוא הממשלה היהודית ביותר בעולם, עם שלושה שרים יהודים וסגן שר יהודי בממשלה". שלושת השרים הצ'יליאנים היהודים היו: שר העבודות הציבוריות אדוארדו ביטרן, השרה לתכנון ושיתוף פעולה קלריסה הארדי, ושר הכרייה והאנרגיה קארן פוניאצ'יק. אליהם הצטרף סגן שר החוץ, אלברטו ואן קלאברן.
ב-[[2006]] דווח בעיתונות הישראלית{{מקור}} כי אחרי ממשלת ישראל, "הקבינט בצ'ילה שנבחר הוא הממשלה היהודית ביותר בעולם, עם שלושה שרים יהודים וסגן שר יהודי בממשלה". שלושת השרים הצ'יליאנים היהודים היו: שר העבודות הציבוריות אדוארדו ביטרן, השרה לתכנון ושיתוף פעולה קלריסה הארדי, ושר הכרייה והאנרגיה קארן פוניאצ'יק. אליהם הצטרף סגן שר החוץ, אלברטו ואן קלאברן.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{קישור כללי|הכותב=צבי מרין|כותרת=מעבר לנהר הסמבטיון: אינדיאנים יהודים בצ'ילה|אתר=[[מסע אחר]]|תאריך=1 בינואר 2012|כתובת=https://www.masa.co.il/article/מעבר-לנהר-הסמבטיון-אינדיאנים-יהודים-ב/}}
* צבי מרין, [http://www.masa.co.il/article.php?cid=325 יהודים מעבר לסמבטיון], על אינדיאנים יהודים צאצאי יהודים ואנוסים מגורשי ספרד, באתר [[מסע אחר]]

* [http://www.jewishvirtuallibrary.org/chile-virtual-jewish-history-tour יהדות צ'ילה] באתר [[הספרייה היהודית המקוונת]] {{אנגלית}}
==הערות שוליים==
*[https://www.e-vrit.co.il/Product/22580/%D7%94%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99 הנזיר היהודי] באתר עברית.
{{הערות שוליים}}
* [https://chabadinfo.com/news/photos-bringing-cholov-yisroel-to-the-jews-of-chile/ חלב ישראל בצ'ילה]


{{יהדות אמריקה הדרומית}}
{{יהדות אמריקה הדרומית}}
{{קצרמר|יהדות|צ'ילה}}
[[קטגוריה:יהודים צ'יליאנים|*]]
[[קטגוריה:יהודים צ'יליאנים|*]]
[[קטגוריה:יהדות אמריקה הלטינית|צ'ילה]]
[[קטגוריה:יהדות אמריקה הלטינית|צ'ילה]]

גרסה מ־20:21, 24 בספטמבר 2022

יהדות צ'ילה היא אחת הקהילות היהודיות בדרום אמריקה. מקורה של הקהילה היא בהגירת אירופים למדינה. במשך השנים, צ'ילה קיבלה מספר קבוצות של מהגרים יהודים. הקהילה היהודית בצ'ילה מגיעה בעיקר מהגירות שהתרחשו החל מסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, רובה הגדול של הקהילה מרקע אשכנזי[1].

בצ'ילה נמצאת הקהילה היהודית השלישית בגודלה בדרום אמריקה. בצ'ילה יש כ-18,300 יהודים, נכון לשנת 2019, המהווים 0.1% מכלל האוכלוסייה בצ'ילה[2]. הכמות הכוללת של צ'יליאנים עם מוצא יהודי, לעומת זאת, היא בערך 30,000 (מוגדרים כאנשים שיש להם לפחות הורה או סבא יהודי אחד, וכל בן זוג של אדם כזה)[2].

היסטוריה

בין הספרדים שהגיעו לצ'ילה במרוצת שנות הכיבוש הספרדי היו, ככל הנראה, גם יהודים אנוסים. הראשונים שבהם הגיעו החל מאמצע 1535, ורובם נמלטו מן הרדיפה הדתית בספרד, שכן באותן שנים האינקוויזיציה עדיין לא פעלה ביבשת שזה עתה נתגלתה. בין היהודים הראשונים נמנים כנראה גם מגלה צ'ילה דייגו דה אלמגרו, שליטי צ'ילה פרנסיסקו דה ווילאגרה, דייגו גרסיה דה קאסרס ואחרים.

בתקופה הקולוניאלית, הדמות היהודית הבולטת ביותר בצ'ילה הייתה הרופא פרנסיסקו מלדונדו דה סילבה, שניהל את בית החולים בסן חואן דה דיוס. מלדונאדו דה סילבה היה יהודי ארגנטינאי שנולד בעיר טוקומאן למשפחה יהודית ספרדית מפורטוגל. הוא הואשם בפני בית הדין של האינקוויזיציה על ידי אחיות נוצריות אדוקות, בניסיון להמיר אותן ליהדות. מלדונאדו הכריז בגלוי כיהודי, ונידון להישרף בחיים בשנת 1639. כמו בשאר אמריקה הלטינית, המתיישבים היהודים האנוסים המקוריים לא שמרו על זהותם לאורך הדורות ובסופו של דבר נטמעו ברוב הרחב של החברה הקתולית הצ'יליאנית[3]. בפועל, הקהילה היהודית הנוכחית של צ'ילה מתחילה רק בהגירה היהודית החל ממאה ה-19[1].

עם קבלת עצמאותה התירה צ'ילה לבני דתות השונות מהנצרות הקתולית להגר אליה, ביניהן גם היהודים. התפילה היהודית בגלוי הותרה רק בשנת 1856. משנת 1882 ואילך הגיעו לצ'ילה יהודים בעיקר ממזרח אירופה וממקדוניה הצפונית. הארגון היהודי הראשון בצ'ילה הוקם בשנת 1909. הקונגרס הראשון של יהודי צ'ילה נערך בשנת 1919 והשתתפו בו נציגים אשכנזים וספרדים משש ערי צ'ילה[1].

רובם הגדול של יהודי צ'ילה הם מאירופה ורובם הגיעו בתקופה מלחמת העולם השנייה ומיד לאחר המלחמה, לרבות קבוצת פליטים יהודים מהונגריה בשנת 1957 לאחר‬ בשנת 1970 הגיע מספר היחידים בצ'ילה ל־‭30,000‬ נפש, אך רק רבע מהם היו קשורים אל הארגונים היהודיים או נמנו עם חבריהם[1], שהקהילה הגדולה ביותר הייתה של היהדות הקונסרבטיבית[4]. בנוסף הוקם בית ספר יהודי[5] למעלה מ־‭90%‬ מכלל היהודים במדינה חיים בבירה סנטיאגו דה צ'ילה. בני הקהילה הצליחו להתבסס במהירות בענפי מסחר והתעשייה ולרוב נמנים עם המעמד הבינוני ווהגבוה. יהודים רבים הם בעלי מקצועות חופשיים וכן עוסקים בהוראה באוניברסיטאות במדינה.

ביולי 1966 ביקר נשיא המדינה זלמן שזר בצ'ילה ונפגש עם ראשי הקהילה היהודית[6]. בשנת 1970 עלה לשלטון הנשיא סלבדור איינדה ולמרות חשש של הקהילה היהודית מעלייתו לשלטון[7], הוא גילה יחס חם לקהילה היהודית[8].

בשנות ה-2000 ירד מספרם של היהודים במדינה לפחות מ-20,000, בעיקר בגלל הגירת יהודים מהמדינה והתבוללות באוכלוסייה הכללית.

בצ'ילה ישנן תנועות נוער יהודיות, כגון השומר הצעיר, צעירי עמי, תקווה, בית אל, ומכבי. בעבר גם היו התנועות והבונים דרור בית"ר[9].

בצ'ילה ישנה קהילה פלסטינית גדולה המונה כ-400 אלף איש ומקיימת יחסים טובים עם הקהילה היהודית[10].

בממשלה

ב-2006 דווח בעיתונות הישראלית[דרוש מקור] כי אחרי ממשלת ישראל, "הקבינט בצ'ילה שנבחר הוא הממשלה היהודית ביותר בעולם, עם שלושה שרים יהודים וסגן שר יהודי בממשלה". שלושת השרים הצ'יליאנים היהודים היו: שר העבודות הציבוריות אדוארדו ביטרן, השרה לתכנון ושיתוף פעולה קלריסה הארדי, ושר הכרייה והאנרגיה קארן פוניאצ'יק. אליהם הצטרף סגן שר החוץ, אלברטו ואן קלאברן.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהדות צ'ילה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 ג'ופרי ויגדור, מה יהיה גורל יהודי צ'ילה?, דבר, 17 בספטמבר 1973
  2. ^ 1 2 American Jewish year book 2019 : the annual record of the North American Jewish communities since 1899. Dashefsky, Arnold., Sheskin, Ira M., 1950–. Cham: Springer. 2020. p. 330. ISBN 978-3-030-40371-3. OCLC 1164581561.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
  3. ^ Elkin, Judith Laikin, 1928– (2014). The Jews of Latin America (3rd ed.). Boulder, Colorado: Lynne Rienner. pp. 1–25. ISBN 978-1-58826-896-9. OCLC 858914473.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  4. ^ עמוס לבב, "טוב להם ־ ואילו בישראל המצב הכלכלי מרתיע", מעריב, 28 בנובמבר 1976
  5. ^ צדוק אשל, כינוס שנתי לחינוך עברי בצ'ילי, למרחב, 9 בדצמבר 1965
  6. ^ צדוק אשל, יהודי צ'ילה מקבלים נשיא ישראל, למרחב, 17 ביולי 1966
  7. ^ צדוק אשל, יהודי ציילה כבר רכשו כרטיסי־טיסה, מעריב, 15 בספטמבר 1970
  8. ^ איינדה בירך את יהודי צ׳ילה לרגל השנה החדשה, על המשמר, 27 בספטמבר 1971
  9. ^ אברהם אקסלרוד, יחודים בסנטייגו־דה־צ'ילה, חרות, 15 בדצמבר 1961
  10. ^ אתר למנויים בלבד רועי צ'יקי ארד, מאות אלפי פלסטינים חיים בשלווה בצ'ילה. לכאן הם לא מתכוונים לחזור, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2018