אברהם סבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי אברהם בן יעקב סבע (1440, ספרד - 1508, ורונה, איטליה), רב, מקובל, והוגה דעות יהודי בדור גירוש ספרד.

נולד ופעל בקסטיליה, היה תלמידו של רבי יצחק די ליאון. עם גירוש ספרד ב-1492 עבר ל-Guimarayes שליד פורטו בפורטוגל עם קהילתו. בעת גזירות השמד על יהודי פורטוגל ב-1497 נחטפו שני ילדיו והוטבלו לנצרות. סבע עצמו נאסר בליסבון ועבר עינויים. הצליח להמלט לפס שבמרוקו, אך את ספריו הרבים שחיבר נאלץ להשאיר בפורטוגל, שם קבר אותם תחת עץ זית ליד ליסבון. ממרוקו נדד רבות עד שהגיע לאדריאנופול, בירת האימפריה העות'מאנית, והשתקע בה, שם כתב את ספריו מחדש.

נפטר באונייה בדרכו לאיטליה בט' בתשרי ה'רס"ט (1508), ונקבר בורונה.

החיד"א מספר על נסיבות מותו של סבע:

בספר דברי יוסף כתב יד כתב, שהרב הנזכר היה בא בספינה, ועמד נחשול של ים לטבעם, ורב החובל נתנפל להרב הנזכר להצילם, והשיבו שהוא יצילם אך בתנאי שאם ימות שלא ישליכוהו לים רק יביאוהו לאחת מערי ישראל, ולא יהיה להם שום נזק. ונשבע לו רב החובל, והתפלל לה' ונח הים. ואחר שני ימים נפטר הרב ז"ל והיה קרוב לעיר וירונא, והשתדל רב החובל והגיע לוירונא וקברוהו ישראל שבוירונא בכבוד גדול, זי"ע.

– שם הגדולים חלק א' מערכה א' אות פ"ה

נכדתו, בתו של בנו יצחק, נישאה לרבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך.

הגותו של סבע ידועה במקוריותה, ושימשה רבות הוגים בדורות שלאחריו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחמיה שמואל ליבוביץ, רבי אברהם סבע וספריו צרור המור ואשכול הכופר, ניו יורק תרצ"ו.
  • זבולון בוארון, עיונים בפרשנותו של רבי אברהם סבע, תל אביב 2004.
  • זבולון בוארון, גירושי סו"ף, גירושי ספרד ושמד פורטוגל, השתקפותם בביאורי ר' אברהם סבע צרור המור לתורה ואשכול הכופר למגילות רות ואסתר, ירושלים 1993.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]