אגדת חורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור של פרדיטה, דמות מן המחזה

אגדת חורף (באנגלית:The Winter's Tale) הוא מחזה ידוע מאת שייקספיר, המספר את סיפורם של לאונטס מלך סיציליה, פוליקסנס מלך בוהמיה ועל סכסוכם. למרות סיווגו כמחזה מסוגת הקומדיה, הוא מכיל בתוכו נושאים כבדים רבים כגון מוות וניאוף.

הדמויות המרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאונטס - מלך סיציליה וחבר ילדות של פוליקסנס.
  • הרמיון - מלכת סיציליה היפה, ואשתו של לאונטס.
  • פרדיטה - בתו האבודה של לאונטס.
  • פוליקסנס - מלך בוהמיה וחבר ילדות של לאונטס.
  • פלוריזל - בנו היחיד של פוליקסנס.
  • קמיליו - משרתו של לאונטס, שמאוחר יותר הופך למשרתו של פוליקסנס.
  • פאולינה - משרתה של הרמיון.

עלילת המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הוא סיפורו של פוליקסנס, מלך בוהמיה, שמבקר אצל חבר ילדותו לאונטס, מלך סיציליה. לקראת סיום הביקור לוחץ לאונטס על פוליקסנס שימשיך ביקורו. בשלב מסוים מצטרפת גם הרמיון, אשתו של לאונטס לדרישות, מכיוון שהיא מאוד נהנית מסיפוריו על ילדותו עם לאונטס ומחברתו באופן כללי. לאחר ניסיונות שכנוע רבים, פוליקסנס לבסוף נכנע. הביקור נמשך, והרמיון מגלה יותר ויותר חיבה לפוליקסנס. לאונטס שם לב לכך, ומתחיל לחשוב שמא בנו, ממיליוס, הוא פרי אהבתם. חשדו נהפך לכה כפייתי עד כי הוא מורה למשרתו קמיליו להגיד לפוליקסנס משקה מורעל. קמיליו ממרה את פי מלכו בשם הצדק, ומזהיר את פוליקסנס כי לאונטס רוצה במותו. פוליקסנס וקמיליו בורחים בחשכת לילה, דבר אשר רק מחזק את טענתו של לאונטס כי הוא אכן אשם בניאוף. בכעסו, הוא משליך את הרמיון לכלא, למרות ניסיונות השכנוע של הרמיון בחפותה. הוא אף שולח אנשים לאורקל מדלפי, כדי לשמוע את פסק דינה בעניין וכך להוכיח את צדקתו.

בינתיים, בכלא, הרמיון יולדת בת. לאונטס מתכחש לבתו שאך נולדה ומצווה לנטוש אותה בחוף מבודד בבוהמיה. השליחים מהאורקל חוזרים, משפטה של הרמיון נערך, וגזר הדין נגלה: הרמיון זכתה; פוליקסנס חף מפשע; ואילו לאונטס הוא עריץ אכול קנאה, ואם בתו לא תמצא יוותר ללא יורש. לאונטס מבטל במחי יד את דברי האורקל ומגדירם כשקר, אך אז הוא מקבל ידיעה מרה: בנו נפטר מצער, מכיוון שלא הורשה לראות את אימו. לפתע מבין לאונטס את גודל הטעות שעשה, ומצטער צער רב על טעויות שיפוטו. לאונטס לא מספיק לפגוש את אשתו המסכנה, והנה הוא מקבל ידיעה מרה נוספת: הרמיון מתה גם היא מצער. לאונטס שולח משלחת לחפש את בתו יחידתו, אך המשלחת כולה נהרגת במהלך המסע, ואין איש יודע מה עלה בגורלה של בתו. בינתיים הרחק בבוהמיה מגלה נער רועים את התינוקת ואביו מאמץ אותה כבת.

שש עשרה שנים עוברות, והמלך פוליקסנס מודאג בקשר לבנו פלוריזל, הנפגש תכופות עם פרדיטה, בתו בת ה-16 של רועה. פוליקסנס לא מרוצה מהעובדה שבנו מתרועע עם פשוטת עם. כאשר הוא מגלה על תוכניתם להינשא, הוא נמלא זעם רב ומאיים כי יפגע בכל מי שיעז לעזור לזוג לממש את תוכניתם. קמיליו, משרתו של פוליקסנס משכבר הימים, נמלט עם פלוריזל ופרדיטה מזעם פוליקסנס. יחד הם מגיעים לארמונו של לאונטס בסיציליה. לאונטס מברכם ומארח אותם, בו בזמן שפוליקסנס רודף אחריהם. לבסוף, זועם כולו, הוא מגיע ולאונטס פונה לדבר עם שניהם, פוליקסנס ופלוריזל. לאונטס מגלה כי בתו של הרועה היא למעשה בתו האבודה פאולינה. משרתתו של לאונטס, לוקחת אותו אל הארמון כדי שיראה פסל של הרמיון. כשהוא מגיע לביתו הוא מגלה כי למעשה זהו לא פסל, אלא הרמיון אשתו האמיתית; היא התחבאה כל השנים, והתפללה לשובה של בתה. שמחתם על האיחוד גדלה לאחר שהם חוגגים את חתונתם של פרדיטה ופלוריזל.

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 יצא לאקרנים סרט קולנוע בריטי המבוסס על המחזה, בבימויו של ווריס האוסיין ובכיכובו של דוגרי סקוט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]