מהומה רבה על לא דבר

הדף הראשון במחזה, כפי שפורסם בשנת 1600

מהומה רבה על לא דבר או רוב מהומה על לא מאומה (באנגלית: Much Ado About Nothing) - קומדיה מאת ויליאם שייקספיר שראתה אור בשנת 1600, ובמרכזה שני זוגות: קלאודיו והרו, בנדיק ובאטריצ'ה. בין בנדיק ובאטריצ'ה מתקיימת מלחמה מילולית מתמדת, וכל אחד מהם מכריז עד כמה הוא מתעב את רעיון הנישואים. קלאודיו והרו, לעומתם, מאוהבים זה בזה. גורמים שונים מתערבים לשינוי היחסים בכל אחד משני הזוגות, ולאחר תהפוכות המחזה מסתיים בסוף טוב - בני הזוג נישאים.

העלילה

קלאודיו מאשים את הרו בבגידה, ציור מאת מרכוס סטון

דון פדרו, נסיך אראגון, אחיו וחייליו מגיעים לעיר מסינה שבסיציליה בסיומו של קרב שבו נחלו ניצחון. הם מתארחים בביתו של לאונאטו, מושל מסינה. קלאודיו, יד ימינו של דון פדרו, מתאהב בהרו, בתו של לאונאטו, ודון פדרו מבטיח לסייע לו להשיג אותה. באותו זמן בנדיק, אף הוא מחייליו של דון פדרו, מחליף סדרת עקיצות הדדיות עם באטריצ'ה, בת דודתה של הרו ואחייניתו של לאונאטו.

אחיו הממזר (מחוץ לנישואים) של דון פדרו, דון ג'ון, מקנא בקלאודיו, משום שדון פדרו בחר בו ליד ימינו, ולא בדון ג'ון. לכן הוא רוצה לנקום בקלאודיו ומנסה, בשמועות שקריות, להפריד בינו ובין הרו. בתחילה הוא משכנע את קלאודיו שדון פדרו אינו מחזר אחרי הרו למען קלאודיו, אלא למען עצמו, אך טענת שווא זו מתבדה במהירות. קלאודיו והרו מתארסים, והחתונה נקבעת לשבוע לאחר מכן.

דון פדרו, קלאודיו ולאונטו יוצרים אצל בנדיק את הרושם שבאטריצ'ה מאוהבת בו, ויוצרים אצל באטריצ'ה את הרושם שבנדיק מאוהב בה (רושם שכנראה משקף את רגשותיהם האמיתיים של השניים, שאותם הקפידו להסתיר).

דון ג'ון ממשיך במזימותיו, ומציג בפני קלאודיו ודון פדרו סצנה כוזבת שבה הרו בוגדת לכאורה בקלאודיו (למעשה הם ראו את בּוֹראקיו, משרתו של דון ג'ון, מפתה את מרגרט, המשרתת של הרו). קלאודיו הנסער מבטל את החתונה, חרף הכחשותיה הנמרצות של הרו.

בנדיק ובאטריצ'ה מתוודים זה באוזני זה על אהבתם, ובאטריצ'ה מבקשת מבנדיק שיהרוג את קלאודיו, עקב פגיעתו הקשה בהרו. בנדיק מסרב לכך, אך מזמין את קלאודיו לדו-קרב.

על מנת לגרום לקלאודיו לראות את האמת, מכריזים על מותה של הרו ומקווים להוכיח את חפותה. משמר הלילה לוכד את שני משרתיו של דון ג'ון, אשר מפלילים אותו ומגלים שכל הבגידה היא למעשה הצגה.

כאשר האמת יוצאת לאור, לאונטו ממשיך להציג את הרו כמתה, ומציע לקלאודיו לשאת את בתו של אחיו, אנטוניו, הדומה מאוד להרו. קלאודיו נענה להצעה, ובטקס החתונה הוא מופתע לגלות שהכלה היא בכל זאת הרו. גם בנדיק ובאטריצ'ה מחליטים להתחתן. שליח מגיע ומודיע שדון ג'ון נלכד, אך בנדיק משכנע את דון פדרו לדחות את ענישתו למחר, כדי שלא להפריע לחגיגת הנישואים.

דמויות

דמויות ראשיות

• דון פדרו - נסיך אראגון. במהלך כל המחזה הוא עוזר לאהבות להתגשם.
• דון ג'ון - אחיו הממזר של דון פדרו. דון ג'ון הוא קנאי, ולו שני משרתים, בּוֹראקיו וקונראד, שעוזרים לו במזימותיו.
• קלאודיו - אציל צעיר מפדובה, מקבוצתו של דון פדרו. מאוהב בהרו. קלאודיו הוא תמים, ומאמין בקלות לכל מה שדון ג'ון אומר לו.
• בנדיק - אציל צעיר מפירנצה, מקבוצתו של דון פדרו, ידיד של קלאודיו. בנדיק מעוניין להיות הרווק הנצחי. הוא אוהב את באטריצ'ה, אך לא מוכן להודות בזה, ולכן הוא מרבה להקניט אותה.
• לאונאטו - מושל מסינה, חברו של דון פדרו והמארח שלו ושל אנשיו. הוא מתואר כאיש עליז שנותן בקלות את ידה של הרו, בתו, לקלאודיו.
• הרו - בתו היחידה של לאונטו, ומאמצע המחזה גם ארוסתו של קלאודיו. לאורך המחזה היא מנסה לשכנע את באטריצ'ה להפסיק להקניט את בנדיק.
• באטריצ'ה - בת דודתה של הרו ואחייניתו של לאונאטו. היא מאוהבת בבנדיק, אך כמוהו, גם היא מכחישה את זה ומסתירה זאת באמצעות ההקנטות.

דמויות משניות

• משרתיו של דון ג'ון - משרתיו של דון ג'ון מתוארים כמאוד נאמנים לו, ואחד מהם גם עושה מעין הצגה בה הוא מתעלס עם הרו, על מנת לגרום לקלאודיו לחשוב שהיא בוגדת בו.
• מפקד חיל המשמר - מפקד חיל המשמר המלכותי מפקד על החיילים שתפסו את משרתיו של דון ג'ון לאחר ששמעו אותם מדברים על ההצגה שעשו בה נראית הרו בוגדת בקלאודיו. המפקד מתואר ככסיל מוחלט.

הפקות ועיבודים

ב-1993 יצא סרטו של קנת' בראנה "מהומה רבה על לא דבר". זהו עיבוד שייקספירי נוסף של בראנה, הפעם ברוח השומרת על הסגנון המקורי. בסרט השתתפו, לצד בראנה עצמו בתפקיד בנדיק, אמה תומפסון (באטריצ'ה), רוברט שון לאונרד (קלאודיו), דנזל וושינגטון (דון פדרו), קיאנו ריבס (דון ג'ון), מייקל קיטון (דוגברי) וקייט בקינסייל (הרו).

ב-2011 הועלה עיבוד של המחזה בתיאטרון הבריטי בכיכובם של דיוויד טננט וקת'רין טייט.

תרגומים לעברית

המחזה זכה לתרגומים אחדים לעברית ולביצועים אחדים בתיאטרון הישראלי:

• בשנת 1963 הוצג המחזה בתיאטרון הקאמרי, בתרגומו של פ. גדרון ובבימויו של לאונרד שטקל, בשם "מהומה רבה על לא דבר".‏ התרגום יצא לאור בהוצאת "עמיקם".
• בשנת 1964 תורגם המחזה על ידי אפרים ברוידא, ויצא לאור בהוצאת מוסד ביאליק, בשם "רוב עסק על לא דבר".
• בשנת 1983 יצא לאור, בהוצאת דביר, תרגומו של ט. כרמי, בשם "מהומה רבה על לא דבר", שנעשה בעקבות הזמנתם של תיאטרון חיפה והבמאי עמרי ניצן. תרגום זה הועלה גם בתיאטרון באר שבע בשנת 1990.
• בשנת 2009 תרגם דורי פרנס את המחזה, בשם "המון רעש על לא כלום", והמחזה הועלה בתיאטרון באר שבע, בבימויו של עידו ריקלין.‏

העיבוד לילדים של המחזה, בידי צ'ארלס ומרי לם, תורגם אף הוא:

• תורגם על ידי אהרן אמיר בשם "רוב מהומה על לא דבר" במסגרת הספר "מספורי שקספיר" שיצא לאור בשנת תש"ט בהוצאת מחברות לספרות.
• בשנת 2003 תורגם על ידי אהרן בר ויצא לאור בשם "רוב מהומה על לא דבר" בהוצאת תמוז.

קישורים חיצוניים

• ויליאם שייקספיר, המון רעש על לא כלום, תרגום לעברית: דורי פרנס, באתר "שייקספיר ושות'"
• Much Ado About Nothing, הטקסט המלא באנגלית
• מהומה רבה על לא דבר, באתר "שקספיר – מימין לשמאל" - אוסף דן אלמגור
• "מהומה רבה על לא דבר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)