קומדיה של טעויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפקת "קומדיה של טעויות" של רובסון וקריין, 1879
התאומים דרומיו, הפקת "קומדיה של טעויות" בביצוע Pacific Repertory Theatre, כחלק מפסטיבל שייקספיר כרמל השנתי, Outdoor Forest Theater, כרמל, קליפורניה, ספטמבר 2008
התאומים דרומיו, מתוך מהדורת "סיפורי שייקספיר", מקלולין בראד'רס, 1890

קומדיה של טעויותאנגלית: The Comedy of Errors) הוא אחד ממחזותיו המוקדמים ביותר של ויליאם שייקספיר. זוהי הקומדיה הקצרה ביותר שלו ואחת הפארסיות ביותר, כשחלק גדול מההומור מתבסס על סלפסטיק וזהויות מוטעות, בנוסף ללשון נופל על לשון ומשחקי מלים. "קומדיה של טעויות" (ביחד עם "הסערה") הוא אחד משני המחזות השייקספיריים שנאמנים לחוקי התיאטרון הקלאסי. הוא עובד לאופרה, לבמה, למרקע ולמחזמר.

"קומדיה של טעויות" מספרת את סיפורם של שני זוגות של תאומים זהים שהופרדו במקרה בלידתם. אנטיפולוס מסיראקוז ומשרתו, דרומיו מסיראקוז, מגיעים ל אפזוס, שמתבררת כביתם של אחיהם התאומים, אנטיפולוס מאפזוס ומשרתו, דרומיו מאפזוס. כשהאחים מסיראקוז פוגשים בחבריהם ומשפחתם של תאומיהם, מתרחשת שרשרת מזלי ביש המבוססים על טעויות בזיהוי, המובילים למכות בטעות, כמעט לפיתוי, למעצרו של אנטיפולוס מאפזוס, להאשמות שגויות בגניבה, שיגעון, ומעשי כישוף.

תצלום מהדורת הפקסימיליה הראשונה מ-1623

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סולינוס – שליט אפזוס.
  • אגאון – סוחר מסיראקוז.
  • אמיליה – אשתו האבודה, כיום אם מנזר באפזוס.
  • אנטיפולוס מאפזוס ואנטיפולוס מסיראקוז – אחים תאומים, בניהם של אגאון ואמיליה.
  • דרומיו מאפזוס ודרומיו מסיראקוז – אחים תאומים, צמיתים, כל אחד מהם משרת את אנטיפולוס בן עירו.
  • אדריאנה – אשתו של אנטיפולוס מאפזוס.
  • לוצ'יאנה – אחותה.
  • לוס – נערת המטבח של אדריאנה.
  • בלתזר – סוחר.
  • אנג'לו – צורף.
  • זנזונת.
  • סוחר ראשון – חברו של אנטיפולוס מסיראקוז.
  • סוחר שני – בעל חובו של אנג'לו.
  • דוקטור פינץ' – מורה.
  • שוטר.
  • שליח.
  • סוהר.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שהחוק אוסר על הסוחרים מסיראקוז להיכנס לאפזוס, הסוחר אגאון מסיראקוז עומד להיות מוצא להורג כשהוא מגיע לעיר. הוא יכול להינצל רק אם ישלם קנס של אלפי לירות. הוא מספר את סיפורו העצוב לסולינוס, שליט אפזוס. בנעוריו, הוא התחתן ונולדו לו תאומים. ביום לידתם, אישה עניה הולידה שני תאומים והוא רכש אותם להיות משרתים לבניו. מעט אחרי כן, המשפחה ערכה מסע בים, ונקלעה לסערה. הספינה עמדה לטבוע והמלחים נטשו את הסיפון. אשתו של אגאון קשרה את הצעיר בתאומים לתורן אחד, אליו נקשר תאום מהזוג השני. אגאון עשה כך עם צמד התאומים הנותר. האונייה עלתה על שרטון ונבקעה לשניים ושני חלקיה התרחקו זה מזה. דייגים אספו את אשתו ואת צמד התאומים שהיא קשרה, אחר-כך דייגים אחרים אספו את אגאון ואת צמד התאומים שקשר. אגאון לא ראה מאז את האישה או את צמד התאומים שאיתה. לאחרונה, גדלו בנו אנטיפולוס מסיראקוז ומשרתו דרומיו מסיראקוז, עזבו את סיראקוז במסע לחיפוש האחים. כשאנטיפולוס מסיראקוז לא שב, אגאון נסע למצוא אותם.

הסיפור נגע לליבו של שליט אפזוס, לכן הוא העניק לו יום אחד להשיג את הכסף לתשלום הקנס כדי לפדות את חייו. באותו היום, אנטיפולוס מסיראקוז הגיע לאפזוס בחיפוש אחר אחיו. הוא שלח את דרומיו מסיראקוז להפקיד סכום כסף לפונדק שלהם "בן הסוס". הוא כועס על כך שדרומיו מסיראקוז מופיע כמעט מיד, מכחיש שהוא יודע על הכסף ומודיע לו שאשתו מחכה לו בבית עם ארוחת הערב. אנטיפולוס שחושב שמשרתו הסורר עושה ממנו צחוק, מכה את דרומיו. דרומיו מאפזוס שב לגבירתו, אדריאנה ומודיע לה ש"בעלה" סירב לשוב הבייתה, ואפילו העמיד פנים שהוא אינו מכיר אותה. אדריאנה, שחוששת שבעלה לוטש עיניים לנשים אחרות, מפרשת את החדשות כאימות לחששותיה. אנטיפולוס מסיראקוז מתלונן "אני, מאז הריב ההוא בשוק, את דרומיו לא ראיתי." פוגש את דרומיו, שמכחיש ששם אותו ללעג את בכך שדיבר על אשתו. אנטיפולוס מתחיל להכות אותו. לפתע, אדריאנה מופיעה במקום ומתחננת בפני אנטיפולוס שלא יעזוב אותה. אנטיפולוס מסיראקוז אומר לעצמו "מה, בחלום בלי דעת התחתנתי? או שאני ישן ברגע זה, ורק הוזה את כל המחזה?" אנטיפולוס ודרומיו הולכים עם האישה הזרה, האחד לאכול ארוחת ערב והאחר לשמור בכניסה לשער.

אנטיפולוס מאפזוס שב הבייתה לאכול ארוחת ערב וזועם כשהשוער החדש (דרומיו מסיראקוז) מסרב בגסות להכניסו לביתו. הוא מוכן לשבור את דלת הכניסה לבית, אבל חברו הסוחר בלתזר משכנעו לא לעשות זאת מכיוון שבכך הוא פוגם במוניטין שלו וכנראה יש לאשתו סיבה שאינה ידועה לו לא להכניסו לביתו. במקום זאת, הוא מחליט לסעוד עם זונה אותה הוא מכיר.

בתוך הבית, מגלה אנטיפולוס מסיראקוז שהוא מאוד נמשך ללוציאנה, אחותה של "אשתו", ואומר לה "אל תפתי אותי פיית גלים, שבדמעות של אחותך אטבע." היא מוחמאת מיחסו, אולם מודאגת מההשלכות המוסריות של כך. לאחר שהיא יוצאת, מכריז דרומיו מסיראקוז שהוא נוכח לדעת שיש לו אישה, הטבחית במטבח, הוא מתאר אותה במילים: "היא מעגלית, כמו הגלובוס. יכולתי לגלות בתוכה ארצות." אנטיפולוס שואל בצחוק אם הוא יכול לגלות בה ארצות, ומוביל אותם לשיחה שנונה בה הם מדמים חלקים בגופה לארצות בתבל. אירלנד נמצאת "באחוריים... נודף משמה ריח של ביצות." הוא מספר שהוא גילה בגופה את אמריקה והודו (זהו אחד האזכורים הבודדים בכתביו של שייקספיר לאמריקה) ומסיים: "היא שולטת מההודו עד כוש, היא אינטרנציונלית, אינטר-קונטיננטלית... אז המיס-עולם הזו יש לה דרישות אלי, קראה לי דרומיו-מאמי, נשבעה שאני הבטחתי לה חתונה." הסיראקוזים מחליטים לעזוב מהר ככל האפשר ודרומיו יוצא כדי לערוך את ההכנות לנסיעה. למקום נכנס אנג'לו הצורף ומגיש לו שרשרת שטוען שאנטיפולוס הזמין ממנו. אנטיפולוס נאלץ לקחת את השרשרת, הוא רוצה לשלם לאנג'לו, אבל אנג'לו אומר שהוא יבוא מאוחר יותר לגבות את החוב.

אנטיפולוס מאפזוס משגר את דרומיו מאפזוס להביא חבל שבו הוא יוכל להצליף באשתו אדריאנה על כך שהיא לא נתנה לו להיכנס לביתו, בשלב זה ניגש אליו אנג'לו ודורש ממנו תשלום עבור השרשרת. אנטיפולוס מכחיש הוא אי-פעם קיבל את השרשרת ואנג'לו מבקש משוטר לעצור אותו. בעודו נלקח למאסר, מגיע דרומיו מסיראקוז, אחרי שאנטיפולוס שלח אותו בחזרה לביתה של אדריאנה להביא כסף לשחררו בערבות.

לאחר שהשלים את משימתו, דרומיו מסיראקוז מעביר בטעות את הכסף לאנטיפולוס מסיראקוז. הזנזונת מרגלת אחרי אנטיפולוס וכשהיא רואה את השרשרת היא מבקשת ממנו את השרשרת שהבטיח לה הוא מכחיש זאת בזעם ועוזב את המקום עם משרתו. הזנזונת הולכת לאדריאנה ומספרת לה שבעלה השתגע. דרומיו מאפזוס שב לאנטיפולוס מאפזוס הנתון במעצר ומביא לו את החבל. אנטיפולוס זועם. אדריאנה, לוצ'יאנה והזנזונת נכנסות ביחד עם רופא הכישוף פינץ', שמנסה לגרש את השדים שנכנסו באנשי אפזוס. אנטיפולוס מאשים את אדריאנה שטפלה עליו שקרים, אדריאנה מצווה לקשור אותו. פינץ' ועוזריו קושרים את אנטיפולוס ודרומיו מאפזוס ולוקחים אותם לביתה של אדריאנה. למקום נכנסים אנטיפולוס ודרומיו מסיראקוז, עם חרבות שלופות וכולם נסים בבהלה, בהאמינם שהם האפזוסים, שמעוניינים לנקום אחרי שהצליחו להימלט מהכבלים. אדריאנה שבה למקום עם חבורת אנשים, ואומרת לאנשים שאיתה "הוא מטורף! סלקו לו את הנשק! תקשרו גם את דרומיו, ותקחו אותם הביתה!". אנטיפולוס ודרומיו מסיראקוז נכנסים למנזר סמוך בו אמיליה אם המנזר מגנה עליהם.

למקום מגיעים סולינוס שליט אפזוס ואגאון, בדרכם להוצאתו להורג של אגאון. אדריאנה מבקשת מהשליט לאלץ את אם המנזר לשחרר את בעלה. בנקודה זו, מגיע שליח מביתה של אדריאנה ומודיע שאנשי אפזוס השתחררו מכבליהם ועינו את דוקטור פינץ'. אנשי אפזוס נכנסים ומבקשים מהשליט לשפוט את אדריאנה. אגאון מאמין שהוא מצא את בנו, אנטיפולוס, שיוכל לשחררו בערבות, אולם שני אנשי אפזוס מכחישים שהם אי-פעם ראו אותו.

לפתע, נכנסת אם המנזר עם התאומים מסיראקוז, וכולם מתחילים להבין את פשר האירועים המבלבלים שקרו היום. שני זוגות התאומים מתאחדים, ואם המנזר חושפת שהיא אמיליה, אשתו של אגאון. השליט חונן את אגאון. כולם יוצאים למנזר לחגוג את האיחוד המשפחתי.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכיבי יסוד בעלילה לקוחים מהקומדיות הרומאיות של פלאוטוס. ממחזהו "התאומים מנכמוס" מגיע נושא הזהויות המוטעות בין התאומים הזהים בני אותו שם וכן כמה מהדמויות הסטראוטיפיות כמו הזנזונת. ב"התאומים מנכמוס" מקורו של אחד התאומים הוא מ-Epidamnos, שייקספיר שינה את המקום לאפזוס וכלל הרבה רמיזות לאיגרת אל האפסים של פאולוס. מהמחזה אמפיטריון של פלאוטוס הוא לקח את משרתי התאומים בעלי השמות הזהים, ובנוסף לכך את הסצנה במערכה השלישית בה מהבעל נמנעת הכניסה לביתו בעוד אשתו סועדת עם הזהה לו במראה. סיפור המסגרת על אגאון ואמיליה נשאב מ- Apollonius of Tyre, המשמש מקור גם ל"הלילה השנים עשר" ו"פריקלס".

תאריך וטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה מכיל התייחסויות למלחמות הדת בצרפת, שמתאימות לשנה כלשהי בין השנים 1589 עד 1595. תרגומו של המשורר ויליאם וורנר של "התאומים מנכמוס" נרשם בתיעוד ב-10 ביוני 1594 ויצא לאור ב-1595. תרגומו של וורנר מוקדש ללורד הנדסון, פטרון להקת התיאטרון אנשי הלורד צ'מברליין, עבורה שייקספיר כתב את רוב מחזותיו. מניחים שייתכן ששייקספיר ראה את התרגום בכתב היד לפני שהוא הודפס – אם כי נכון גם שפלאוטוס נלמד בבית הספר היסודי. צ'ארלס וויטוורת' בהוצאה שלו למחזה טוען ש"קומדיה של טעויות" נכתב ב"שלהי שנת 1594". ‏[1] המחזה הודפס במהדורת הפוליו הראשונה רק ב-1623.

ניתוח וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך מאות שנים מצאו החוקרים רק מעט עומק ב"קומדיה של טעויות". בסוברם שהתבסס על "התאומים מנכמוס" נטו לראות בו יצירה קלה, בסגנון פארסה. תכופות הוצע ששייקספיר נמנע בכוונה מעיסוק בנושאים רציניים יותר, כפי שהוא נהג במחזות ההיסטוריים, בטרגדיות ובקומדיות שלו. ב מאה ה-18 שפטו את איכות המחזה בהתאם לדבקותו בחוקי התיאטרון הקלאסי, כפי שנקבעו בידי אריסטו במאה ה-4 לפנה"ס. "קומדיה של טעויות" ו"הסערה" הם שני המחזות היחידים של שייקספיר שמצייתים לאמות המידה המלאכותיות הללו. ‏[2]

ברם, לאחרונה חוקרים הגיעו לדעה שונה. במיוחד בכל הנוגע למערכת היחסים החברתית המתוארת במחזה, שנעוצה בעבר הרומאי, ומדגישה את התמורה שחלה בעת החדשה המוקדמת, שעוברת כחוט השני בדרמה השייקספירית. כפי שציין אריך היינזה, יחסים אלו כוללים דיכוטומיה של אדון-משרת, בעל-אשה, תושב המקום-זר, קונה-מוכר, ומונרך-פרלמנט. כל אחד מהקשרים הללו נתון במשבר ומאיים על הסדר הפאודלי, ומתעמת עם כוחות השוק של העת החדשה המוקדמת. ‏[3]

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש תיעודים של שתיים מההפקות המוקדמות של "קומדיה של טעויות". האחד, שנעשה על "חבורה של אנשים פשוטים", מוזכר בGesta Grayorum (מעשי גריי) התרחש באולם גריי בלונדון ב-28 בדצמבר 1594. השני נערך בתאריך טבח החפים מפשע, אבל עשר שנים מאוחר יותר, ב-28 בדצמבר 1604, בחצר המלך. ‏[4]

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1734, עיבוד בשם "תראה אם אתה אוהב את זה (See If You Like It) הוצג בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן. תיאטרון דרורי ליין העלה הפקה ב-1741, בו צ'ארלס מקלין גילם את דמותו של דרומיו מסיראקוז – באותה שנה שהתבצעה הופעתו פורצת הדרך כשיילוק. בשנות השמונים של המאה העשרים, להקת הלהטוטנים הקומית The Flying Karamazov Brothers הציגה עיבוד ייחודי של המחזה במרכז לינקולן, ניו יורק. המופע הוקרן בMTV ובPBS.

אופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בדצמבר 1786, הייתה הצגת הבכורה של האופרה Gli Equivociמאת סטיבן סטורייס בבורגתיאטר, וינה. את הלברית חיבר לורנצו דה פונטה. הוא נאמן למדי לעלילת המחזה, אלא שנעשו שינויים בשמותיהן של כמה מהדמויות. ‏[5]

המחזאי הבריטי פרדריק ריינולדס העלה גרסה אופראית ב-1819, עם מוזיקה שהלחין הנרי ראולי בישופ, אליה נוספו שירים פרי עטם של מוצרט ותומאס ארן. עיבודים אחרים בוצעו ב-1855, כשסמואל פלפס חידש את המחזה השייקספירי המקורי בתיאטרון Sadler's Wells Theatre .‏[6]

מחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה עובד למחזות זמר לפחות שלוש פעמים. הראשונה, "הנערים מסיראקוז" (The Boys from Syracuse), עם פרטיטורה פרי עטם של ריצ'רד רוג'רס ולורנץ הארט, ואחר-כך ב-1976 בגרסה של טרבור נאן (Trevor Nunn) ופרטיטורה של גאי וולפנדן, שזכתה בפרס לורנס אוליביה למחזמר הטוב ביותר כשהציגה בתיאטרון ווסט אנד ב-1977. ב-1981 הועלתה גרסה בשם Oh, Brother!, עם פרטיטורה של מייקל ונטי ודונלד דרייבר. מחזמר עם מוזיקת היפ הופ בשם The Bomb-itty of Errors, זכה במקום הראשון בפסטיבל הקומדיה שאירגנה רשת HBO והתמודד מול סטיבן סונדהיים בקטגורית השירים הטובים ביותר (Best Lyrics) על פרס Drama Desk ב-2001.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "עסקים גדולים" הוא גרסה קומית מודרנית של "קומדיה של טעויות" בכיכובן של בט מידלר ולילי טומלין. הוא מספר על שני זוגות של תאומות זהות שהופרדו בלידתם, בדומה מאוד לדמויות במחזה השייקספירי. הקולנוע ההודי הוציא חמישה סרטים שמתבססים על המחזה, Do Dooni Char ‏(1968), בכיכובם של כישור קומאר, Angoor‏ (1982) בכיכובו של סנג'יב קומאר, Bhrantibilas‏ (1963) בכיכובו של Uttam Kumar, סרט בשפת הקאנדה בשם Ulta Palta‏ (1997) בכיכובו של ראמש אראבינד, וסרט בשפת טולו בשם Aamait Asal Eemait Kusal בכיכובו של נאווין די פאדיל.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק The Patron of the Arts בקומדיית המצבים הבריטית "כן, אדוני השר" , ראש הממשלה הבריטי ג'יימס האקר, טוען ש"הם (התיאטרון המלכותי הלאומי) מיקמו את "קומדיה של טעויות" בדאונינג 10."

מהדורות "קומדיה של טעויות" בשפה האנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bate, Jonathan and Rasmussen, Eric (eds.), The Comedy of Errors (The RSC Shakespeare; London: Macmillan, 2011)
  • Cunningham, Henry (ed.) The Comedy of Errors (The Arden Shakespeare, 1st Series; London: Arden, 1907)
  • Dolan, Francis E. (ed.) The Comedy of Errors (The Pelican Shakespeare, 2nd edition; London, Penguin, 1999)
  • Dorsch, T.S. (ed.) The Comedy of Errors (The New Cambridge Shakespeare; Cambridge: Cambridge University Press, 1988; 2nd edition 2004)
  • Dover Wilson, John (ed.) The Comedy of Errors (The New Shakespeare; Cambridge: Cambridge University Press, 1922; 2nd edition 1962)
  • Evans, G. Blakemore (ed.) The Riverside Shakespeare (Boston: Houghton Mifflin, 1974; 2nd edn., 1997)
  • Foakes, R.A. (ed.) The Comedy of Errors (The Arden Shakespeare, 2nd Series; London: Arden, 1962)
  • Greenblatt, Stephen; Cohen, Walter; Howard, Jean E. and Maus, Katharine Eisaman (eds.) The Norton Shakespeare: Based on the Oxford Shakespeare (London: Norton, 1997)
  • Jorgensen, Paul A. (ed.) The Comedy of Errors (The Pelican Shakespeare; London, Penguin, 1969; revised edition 1972)
  • Levin, Harry (ed.) The Comedy of Errors (Signet Classic Shakespeare; New York: Signet, 1965; revised edition, 1989; 2nd revised edition 2002)
  • Martin, Randall (ed.) The Comedy of Errors (The New Penguin Shakespeare, 2nd edition; London: Penguin, 2005)
  • Wells, Stanley (ed.) The Comedy of Errors (The New Penguin Shakespeare; London: Penguin, 1972)
  • Wells, Stanley; Taylor, Gary; Jowett, John and Montgomery, William (eds.) The Oxford Shakespeare: The Complete Works (Oxford: Oxford University Press, 1986; 2nd edn., 2005)
  • Werstine, Paul and Mowat, Barbara A. (eds.) The Comedy of Errors (Folger Shakespeare Library; Washington: Simon & Schuster, 1996)
  • Whitworth, Charles (ed.) The Comedy of Errors (The Oxford Shakespeare: Oxford: Oxford University Press, 2002)

המחזה בתיאטרון הרפרטוארי הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 10 באוקטובר 1964, הציגה 97 הצגות

2. תיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 8 במרץ 1975, הציג 133 הצגות

3. תיאטרון באר שבע, הצגת בכורה: 1988, הציג 110 הצגות

4. תיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 6 בינואר 1996 (המחזה הועלה בעברית ב-Burgtheater בווינה, אוסטריה, ב-15 ו-16 באפריל 1997 והועלה גם בתיאטרון הלאומי בבודפשט, הונגריה, באותו חודש)

5. תיאטרון באר שבע, הצגת בכורה: 23 בנובמבר 2008

  • יוצרים: מתרגם – דן אלמגור, במאי – נתן דטנר, מעצב תפאורה: בנו פרידל, מעצבת תלבושות – אינגה ברברה, מעצב תאורה – רוני כהן, מלחין מוזיקה – יוסי בן נון.
  • שחקנים: אגאון האב – יהודה אפרוני, אמיליה, אם המנזר - חנה רוט, אנטיפולוס מסיראקוז – אייל רוזלס, אנטיפולוס מאפזוס – רון ביטרמן, דרומיו מסיראקוז - ירמי רייך, דרומיו מאפזוס - אורן כהן, אנג'לו הצורף – רועי הורוביץ, לוצ'יאנה – יונית טובי, אדריאנה – נילי צרויה, שוטר – קובי אדרת, שחר זכאי/פולי רשף – דוכס+רופא אליל+בלתזר, קורטיזונה – רותי אסרסאי, אביב זמר, בס - לירון בן שושן, סוחר א' וסוחר ב' - צבי סהר, ניר סעדון,יעל רינגל, צביקה היזיאקיס, לילך ארגוב, תמיר סוברוב.

6. תיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: דצמבר 2011

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קומדיה של טעויות / ויליאם שיקספיר ; נוסח עברי - דן אלמגור ; (הביא לדפוס עמיקם גורביץ'). – [תל אביב] : עמיקם, 1964. 83 עמ'.
  • קומדיה של טעויות / שקספיר ; תרגם מאנגלית והוסיף מבוא והערות אפרים ברוידא. ירושלים : מוסד ביאליק, תשכ"ה 1965. 104 עמ'. – (ספרי מופת מספרות העולם).
  • קומדיה של טעויות / ויליאם שקספיר ; נוסח עברי - דן אלמגור, עם מבוא, הערות וביבליוגרפיה מאת המתרגם ; ערכה ניצה בן-ארי. – [תל אביב] : הוצאת דביר : המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות - המפעל לתרגום ספרי מופת, תשנ"ו 1996. 268 עמ'. – (כתבי שקספיר). התרגום זכה בפרס ראשון ע"ש עדה בן-נחום לתרגומי-מופת לבמה העברית.
  • קומדיה של טעויות / ויליאם שקספיר ; [נוסח עברי - אהרן בר על-פי צ'ארלס ומרי לם ; עריכה - יעל שכנאי]. סדרת סיפורי שקספיר , 38 ע', תל אביב : תמוז, 2003.
  • קומדיה של טעויות, באתר "שייקספיר ושות'" / שקספיר ; תרגם מאנגלית דורי פרנס, בשנת 2012 זכה בפרס התיאטרון הישראלי לתרגום הטוב ביותר של המחזה "קומדיה של טעויות", שהועלה בתיאטרון הקאמרי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Charles Walters Whitworth, ed., The Comedy of Errors, Oxford, Oxford University press, 2003; pp. 1–10.
  2. ^ Bloom, Harold (2010). In Marson, Janyce. The Comedy of Errors. Bloom's Literary Criticism. New York: Infobase. p. 57. ISBN 978-1-60413-720-0. "יש לציין ש"קומדיה של טעויות" ו"הסערה", מחזהו האחרון של שייקספיר, הם היחידים מבין מחזותיו ששומרים באדיקות על חוקי התיאטרון הקלאסי
  3. ^ Eric Heinze, '"Were it not against our laws": Oppression and Resistance in Shakespeare's Comedy of Errors, 29 Legal Studies (2009), pp. 230 – 63
  4. ^ ייתכן שהתאריכים הזהים אינם מעידים על מקריות, ו"קומדיה של טעויות", מחזה חילוני על פניו, המתייחס לאיגרות פאולוס ולאפזוס קשור לעונת החגים, כפי ש"הלילה השנים עשר", מחזה חילוני אחר קשור לחג המולד
  5. ^ Holden, Amanda; (editor), with Kenyon, Nicholas and Walsh, Stephen (1993). The Viking Opera Guide. London: Viking. p. 1016. ISBN 0-670-81292-7.
  6. ^ F. E. Halliday, A Shakespeare Companion 1564–1964, Baltimore, Penguin, 1964; p.112.