אגודת העיתונאים ירושלים
 | |
| תחום | עיתונאות |
|---|---|
| מטה הארגון |
 רחוב הלל, ירושלים |
| מקום פעילות | מחוז ירושלים |
| מייסדים | יצחק אלון |
| יושב ראש | עפרה סתת מילוא, מיקי קליין |
| תקופת הפעילות | יוני 1933 – הווה (כ־90 שנה) |
 אתר האינטרנט הרשמי של האגודה | |
  | |
אגודת העיתונאים ירושלים היא אגודה מקצועית שהוקמה ב-1933, ומשמשת כאגודתם המקצועית של העיתונאים ואנשי התקשורת בירושלים רבתי.
מטה האגודה שוכן בבית אגרון שברחוב הלל, ירושלים.[1]
היסטוריה ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגודת העיתונאים של ירושלים נוסדה בחודש יוני 1933 בשם "התאגדות העיתונאים בישראל – ירושלים".[2] האגודה הוקמה בזמן שבו עדיין לא גובשו בישראל כללי בסיס להעסקתם של עיתונאים ועורכים, ולמעשה אגודה זו הייתה האיגוד המקצועי הראשון בישראל בתחום התקשורת. כיום, האגודה הירושלמית היא הבינונית מבין שלוש אגודות עיתונאים אזוריות (השתיים האחרות: אגודת העיתונאים בתל אביב ואגודת העיתונאים חיפה והצפון), המרכיבות יחד את איגוד עיתונאי ארץ ישראל אשר הוקם בשנת 1946.[3] לפיכך, כל עיתונאי החבר באגודת עיתונאים אזורית חבר גם באיגוד הארצי.[2]
אגודת העיתונאים בירושלים מייצגת את העיתונאים, בכל אמצעי תקשורת בעיר, והיא מהווה גשר על דורי בין עיתונאים במרשתת, במקומונים, בטלוויזיה וברדיו, הן בתחילת דרכם והן ותיקים שלמדו את המקצוע. הנהלת האגודה מורכבת מחברים מכל קשת העיתונות בישראל.[4]
כלל אגודות העיתונאים אמנם מאוחדות כולן תחת ארגון גג אחד, אך מבחינה משפטית שלוש האגודות הן עמותות עצמאיות ונפרדות. כמו שאר האגודות, האגודה הירושלמית רשאית לקבוע על פרישה מהאיגוד הארצי אם עולה בידה להחתים שליש עד שני שלישים מחברי האגודה על הצהרת פרישה מהאיגוד.
בעבר זוהתה אגודת העיתונאים בירושלים בעיקר עם עובדי הרדיו והטלוויזיה של רשות השידור, המהווים רוב מקרב חבריה (10 מתוך 13 חברי הוועד המכהנים כיום מועסקים ב"קול ישראל" או בטלוויזיה הציבורית), ולפי זה נוטה האגודה להיאבק ולעסוק בעיקר בנושאים הקשורים לשידור הציבורי. כך למשל הייתה האגודה הירושלמית אחראית לפריצת שביתת השידורים בישראל (1987)[5] (שביתה שהביאה למחלוקת בינה ובין אגודת העיתונאים בתל אביב, שסירבה להשבית כאות הזדהות את פעילות העיתונים), ודאגה להיאבק בתוכניות לקיצוץ והפרטת השידור הציבורי.
בחודש מרץ 2003 הכריזה אגודת העיתונאים בירושלים על סכסוך עבודה ברשות השידור, בעקבות כוונתו של מנכ"ל הרשות דאז יוסף בראל לבצע קיצוצים נרחבים בתקציב.[6] לצורך המאבק בתוכניתו של בראל שכרה אגודת העיתונאים את שירותיו של משרד יחסי ציבור, שבהודעה מטעמו אף הצהיר כי יעסוק בשתדלנות בממשלה ובכנסת. בשנתיים שעברו מאז פרוץ המאבק נגד בראל ועד הדחתו בידי הממשלה בחודש מאי 2005[7] האשימה אגודת העיתונאים את מנכ"ל רשות השידור במינוי מקורבים ומתן "שוחד מסך", כלומר - הענקת זמן מסך לפוליטיקאים הממונים עליו, בהדחת עיתונאים מסיבות שאינן מקצועיות וכיוצא בזה.
מטרות האיגוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטרות העיקריות של אגודת העיתונאים ירושלים כפי שנוסחו בתקנון הן:[1]
- שיפור יכולותיהם המקצועיות של העיתונאים בירושלים רבתי, טיפוח הכשרתם, חיזוק האתיקה המקצועית שלהם ושמירה על מעמדם בחברה.
- טיפוח חופש עיתונות, זכויות אדם וחירויותיו של האזרח.
תנאי קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאגודת העיתונאים בירושלים יכול להצטרף כל עיתונאי בישראל מגיל 18 ומעלה בתנאי שעיקר פרנסתו מקורו בעבודה עבור כלי תקשורת כלשהו שפעילותו איננה עומדת בסתירה לכללי האתיקה של האגודה.[2] עיתונאי שעיקר פרנסתו מקורו בהוצאה לאור או כזה המועסק במקביל ב"ענף שאינו הולם את מעמדו כעיתונאי" (כלשון התקנון)[1] לא יתקבל גם כן לאגודה. בחודש ינואר 2007 הוכנסו שינויים לתקנון אגודת העיתונאים בירושלים, ובכללם כאלה המאפשרים לעיתונאי אתרי האינטרנט להצטרף לשורות האגודה.
מוסדות האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ועד העובדים של האגודה הוא המנהל את האגודה, ובו 15 חברים הנבחרים בבחירות חשאיות על ידי כלל חברי האגודה. הוועד הוא זה שמנהל את סדר יומה של האספה הכללית וזה שמודיע על התכנסותה.
האספה הכללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מושבה של האספה היא דו שנתי. אספה זו מתכנסת בחודשים ינואר או פברואר. אחת לשנתיים תבחר האספה הכללית את מוסדות האגודה. באספה הכללית השנתית מוגשת הצעת התקציב השנתית של האגודה, וכן דו"ח ועדת הביקורת, דו"ח כספי ופירוט הכספים שנצברו בקרנות האגודה, לשם אישורם. הוועד רשאי לזמן אספה כללית. הוועד מחויב לזמן אספה כללית לפי דרישתם של לפחות 10% מחברי האגודה. האספה הכללית אמונה לבחירתה של נשיאות האגודה, המופקדת על ניהול האספה. האספה הכללית בוחרת אחת לשנתיים בבחירות חשאיות את מוסדות האגודה ובראשם הוועד, המנהל את ענייני האגודה ואחראי לייצוג ציבור העיתונאים, ובו לכל היותר כ-15 חברים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "על עיתונאים ועיתונאות: ארבעים שנה לאגודת העיתונאים בירושלים", עורך יצחק טישלר, ירושלים תשל"ו, 1976.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אגודת העיתונאים בירושלים- נועה פרייס, באגודת העיתונאים לא מוותרים: "דורשים לראות את פרוטוקול ישיבת ההנהלה של התאגיד", באתר וואלה!, 10 באוגוסט 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 תקנון האגודה, באתר הרשמי של אגודת העיתונאים בירושלים
- ^ 1 2 3 אגודת העיתונאים בירושלים, באתר העין השביעית
- ^ ב. אליצדק, הוקם איגוד עתונאי ארץ ישראל, המשקיף, 25 בפברואר 1946
- ^ אגודת העיתונאים בירושלים: תעודת זהות, באתר הרשמי של אגודת העיתונאים בירושלים
- ^ טל לוי, 18.11.1987 איגוד עיתונאי ישראל: לא לדווח על שמיר ופרס, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2009
- ^ רוני קורן-דינר, ועדת הכלכלה אישרה קיצוץ של 200 מ' ש' בתקציב רשות השידור, באתר וואלה!, 22 במאי 2003
- ^ רועי הולר ואטילה שומפלבי, סופו של עידן בראל, באתר ynet, 2 במאי 2005