אדוארד האוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"קולונל" האוס, 1917

אדוארד מנדל האוסאנגלית: Edward Mandell House;‏ 26 ביולי 1858 - 28 במרץ 1938), היה פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי, יועצו הקרוב ביותר של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון. על אף שלא נשא דרגה צבאית נודע בכינוי "קולונל האוס".

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוס נולד ביוסטון, טקסס למשפחת בעלי מטעי כותנה והתחנך בניו אינגלנד. הוא החל ללמוד באוניברסיטת קורנל, אך לא סיים בשל מות אביו. לאחר שפרש מלימודים עסק בהשקעות הון. ב-1910 עבר להשתקע בניו יורק.

בשנת 1912 פרסם (בעילום שם) רומן פוליטי עתידני בשם "פיליפ דרו: מנהלן. סיפור אודות העתיד, 1920-1935" ("Philip Dru: Administrator: a Story of Tomorrow, 1920-1935"). בסיפור הופך דרו, מנהיגה של מערב ארצות הברית במלחמת אחים נגד המזרח לדיקטטור הכופה סדרת רפורמות (המזכירות את מצע התנועה הפרוגרסיבית).

האוס ווילסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1911 התיידד האוס עם מושל ניו ג'רזי, ומי שיהיה הנשיא, וודרו וילסון. האוס עמד לצידו במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1912. לאחר שנבחר, הציע וילסון להאוס לבחור כל מינוי שיחפוץ, פרט למזכיר המדינה, אולם האוס ויתר על מעמד רשמי והיה ליועץ אישי קרוב לווילסון. האוס אף התגורר בבית הלבן עד נישואיו של וילסון לאדית בולינג וילסון, שביקשה להיות (והייתה) "היועצת מספר 1" לנשיא ולא ראתה את קרבתו של האוס לנשיא ברוח טובה.

בשנים 1914 - 1916 ביקר האוס פעמים רבות באירופה, כשליחו של וילסון, בניסיון לשאת ולתת ולהשיג הסכם שלום שיפסיק את מלחמת העולם הראשונה. ב-1917 עמד האוס בראש קבוצה של כ-150 מלומדים ואינטלקטואלים שכונסה על מנת ליצור מתווה לדרישות המוסריות שעל ארצות הברית לדרוש ממדינות העולם במסגרת הסכם שלום עולמי. הקבוצה, שנקראה "The Inquiry" הנחתה את חברי המשלחת האמריקאית לועידת השלום בפריז (1919), שחלקם היו מחבריה, וגיבשה מתווה ראשוני לחבר הלאומים. תמצית הדרישות, שנערכה על ידי האוס, הייתה הבסיס ל"ארבע עשרה הנקודות" שהציג וילסון לקונגרס בינואר 1918. בספטמבר 1918 התמנה האוס לכתוב את חוקת חבר הלאומים ושירת כנציג ארצו בנציבות מנדט חבר הלאומים.

לאחר 1919 החלו הפערים בין האוס ווילסון לגדול. באמצע מרץ 1919 הגיע וילסון לוורסאי, שם התקיימו השיחות לקראת חתימת חוזה ורסאי והדיח את האוס מניהול המשא ומתן. האוס תמך ברעיון חבר הלאומים והשתתף בהקמתו בעוד וילסון נטה לזנוח את הרעיון ולא להשתתף בחבר, שראה אותו מתרחק מן החזון המוסרי אל מחוזות המשא-ומתן הדיפלומטי של מאזן הכוחות.

לאחר וילסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1932 תמך האוס בפרנקלין דלאנו רוזוולט, אך לא היה מחברי המעגל הפנימי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Intimate Papers of Colonel House ISBN 978-0766197800
  • George, Alexander L. and Juliette George (1964), Woodrow Wilson and Colonel House: A Personality Study. Dover Publications. ISBN 0-486-21144-4.
  • Godfrey Hodgson. Woodrow Wilson's Right Hand: The Life of Colonel Edward M. House (2006), the standard biography
  • Arthur Walworth, Wilson and His Peacemakers: American Diplomacy at the Paris Peace Conference, 1919 (1986)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]