אדולף שטנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדולף שטנד
קבר אדולף שטנד בבית הקברות טרומפלדור

ד״ר אברהם אדולף שְׁטַנְדגרמנית: Adolf (Adolph) Stand;‏ 1870, למברג2 בדצמבר 1919, כ"ח בכסלו תרע"ט) היה מנהיג ציוני ופוליטיקאי באוסטרו-הונגריה, ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית באוסטריה.

שטנד, ממנהיגי התנועה הציונית בגליציה, שימש כציר לקונגרס הציוני הראשון בבזל בשנת 1897. בהיותו נואם מעולה, עסק בגיוס כספים לגאולת אדמות. כן פעל לקידום האמנות בארץ ישראל, היה מיודד עם בוריס שץ ועזר בקידום "בצלאל".

שטנד כיהן כנשיא הציונים הגליציאנים, וב-1907 היה בין שלושת המועמדים הציוניים (מתוך עשרים שהתמודדו כל אחד במחוז אחר בגליציה) שנבחרו כחברי הסיים הגליציאני (הפרלמנט המקומי תחת האימפריה האוסטרו-הונגרית).‏[1] שטנד, שנבחר מטעם מחוז ברודי, פעל במסגרת זו רבות למען היהודים והעניין הציוני בארץ ישראל. ואולם ב-1911 נאלץ להתפטר עקב לחץ ממשלתי ומניפולציות פוליטיות שיזם המתבולל היינריך קולישר (Kolischer).

ערך מספר עיתונים ציוניים בשפה הפולנית: הדו-שבועון Przyszłość ("עתיד"), השבועון Wschód ("מזרח"), שהופיע החל משנת 1900 והאלמנך הציוני החשוב Rocznik Żydowski ("האלמנך היהודי").

אדולף שטנד נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.‏[2]

בשנת 1942 יצא לאור בעברית מבחר מכתביו, בתרגום ובעריכת דב סדן (שטוק).

שטנד מונצח בקרית שטנד, שכונה בקריית אתא, וברחובות בנתניה ובתל אביב.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתבי שטאנד: מאמרים, נאומים, אגרות (ערך ותרגם: דב שטוק), תל אביב: דפוס הפועל המזרחי, תש"ג-1942.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השניים האחרים היו היינריך מאהלר (Heinrich Gabel) וארתור מאהלר (Arthur Mahler). (ראו: Joshua Shanes, "Fort mit dem Hausjuden!": Jewish Nationalism and the 1907 Austrian Elections, in: Michael Berkowitz (Ed.), Nationalism, Zionism and ethnic mobilization of the Jews in 1900 and beyond, Brill, 2004, Vol. II, p. 174. ועוד בערך גליציה, באנציקלופדיית ייוו"א.)
  2. ^ אדולף שטנד באתר חברה קדישא ת"א–יפו
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.