בית הקברות טרומפלדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

_{קואורדינטות: 32°04′32″N 34°46′11″E}

בית הקברות טרומפלדור.

בית הקברות טרומפלדור הוא השם בו ידוע בית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור. בית הקברות נוסד בשנת תרס"ג (1902), כשש שנים לפני ייסוד אחוזת בית, ועם השנים נקברו בו מייסדי תל אביב, סופרים ואנשי תרבות רבים, ודמויות מפורסמות בתולדות העיר והיישוב, ובהם ראש הממשלה השני של מדינת ישראל משה שרת.

כשבית הקברות נפתח הוא שכן הרחק ממקום ישוב, אולם היום הוא נמצא במרכז העיר, בצידו הצפוני של רחוב טרומפלדור, בין הרחובות חובבי ציון ופינסקר. הכניסה אל בית הקברות משלושה שערים שנמצאים ברחוב טרומפלדור. השער המקורי הוא השער המזרחי, ואילו השער הראשי (המרכזי) נפתח ב-1926 עם העלאת עצמותיו של מקס נורדאו. שטח בית העלמין כ-10.6 דונם, ויש בו כ-5,000 קברים, בצפיפות גבוהה ביותר. החלקה המזרחית היא החלקה העתיקה יותר, שחלק מהקברים בה קודמים לייסוד תל אביב, והם של נפטרים יהודים מיפו. רוב אנשי השם הקבורים בבית העלמין נמצאים סמוך לפינה הדרום מערבית שלו. עד 1932 היה בית הקברות טרומפלדור בית הקברות היחידי בתל אביב. אולם כשהתברר שהוא הולך ומתמלא נפתח בית הקברות נחלת יצחק, ואילו בטרומפלדור המשיכו להיקבר רק אנשים שרכשו חלקות קבר במחירים שהלכו והאמירו (ומגיעים כיום לכמאה אלף שקל).

[עריכה] ראשית בית הקברות

בית הקברות נוסד בחשוון תרס"ג (1902), בעת שפגעה ביפו מגפת הכולרה שהתפרצה במצרים והתפשטה לתחומי ארץ ישראל. כאשר החלו למות תושבי יפו במגפה אסרו השלטונות העות'מאניים לקבור את הנספים בבית העלמין היהודי ביפו שהיה בלב אזור בנוי. שמעון רוקח, מראשי היישוב היהודי ביפו (ובנווה צדק) התגייס לפתור את הבעיה, והשיג מהשלטונות חלקה בת 12 דונם בבעלות ממשלתית, הרחק מהעיר, אותה קנה "ועד הקהילה המאוחדת לעדות האשכנזים והספרדים" ביפו תמורת 50 מג'ידי. מעבר לפתרון בעיית קבורת הניספים במגפה, שימשה הקניה תקיעת עוד יתד של התיישבות יהודית באזור יפו. גם כיום ניתן להבחין בבית הקברות בקברי אלמונים מאותה מגפה.

שני הקברים הראשונים נכרו במרחק זה מזה - על מנת ליצור עובדות בשטח. הראשון, של שמואל-דוד גרשין-זאן, בפינה הצפון מזרחית של החלקה, והשני, של נישקא בת ברוך בראמבערג, מערבית ממנו (כיום, סמוך לאמצע החומה הצפונית, מול רחוב טבריה). כסגולה לסיום המגפה נערכה בבית הקברות חופה לשני זוגות של יתומים, ונקברו בקבר מיוחד כתבי קודש גנוזים.

הקבר הראשון בבית הקברות

קברי אלמונים

[עריכה] נקברים בולטים

[עריכה] מייסדי תל אביב

לוחית
"ממייסדי תל אביב"

רבים ממיסדי העיר: השכונות נווה צדק, ואחוזת בית קבורים בבית העלמין. על מצבותיהם של מייסדי אחוזת בית, שנחשבים כמייסדי תל אביב, הציבה העיריה בשנת 2001 (ביוזמת העיתונאי עמית לוינסון) לוחיות מתכת המציינות את עובדת היות הקבורים ממייסדי העיר. בין היתר קבורים במקום:

שמעון רוקח, ממיסדי נווה צדק, מי שהקים את בית הקברות
אהרון שלוש, ממיסדי נווה צדק, ואשתו שרה
עקיבא אריה ויס, מייסד אחוזת בית וראש הוועד הראשון של אחוזת בית ואשתו חוה שרה
מאיר דיזנגוף ראש העירייה הראשון של תל אביב ואשתו צינה
ד"ר יהודה ליב מטמון כהן ואשתו פניה מטמון, מייסדי גימנסיה הרצליה. המצבה המשותפת מעוצבת בצורת מבנה הגימנסיה המקורי
יחזקאל דנין (סוכובולסקי) ואשתו רחל דנין, מהפעילים בייסוד אחוזת בית, ובנם אהרן דנין שכונה "הבן הבכור של תל אביב"
קברו של אהרן דנין, "הבן הבכור של תל אביב"
קברה של אחוזבית ויס, "הבת הבכורה של תל אביב"

ד"ר חיים חיסין, מראשי ביל"ו, וממייסדי אחוזת בית
יוסף אליהו שלוש, בנו של אהרון שלוש, איש ציבור וקבלן
מנחם שינקין, ממיסדי אחוזת בית והאיש שהציע לקרוא לעיר בשם "תל אביב"

קבריהם של עקיבא אריה ויס וחוה שרה ויס	קברו של שמעון רוקח	קברו של אהרון שלוש	קבריהם של מאיר דיזנגוף וצינה דיזנגוף
קברו של מנחם שינקין

[עריכה] מנהיגים ואנשי ציבור

בבית העלמין קבורים אנשי ציבור רבים ממנהיגי היישוב והתנועה הציונית וכן ראשי עיריית תל אביב. רובם קבורים סמוך לפינה הדרום מערבית של בית העלמין שבה בולטים המוזוליאום שבנה הפסל אברהם מלניקוב על קברו של מקס נורדאו וקבריהם של מאיר וצינה דיזנגוף. בנוסף קבורים במקום חיים ארלוזורוב ורעייתו, חיים נחמן ביאליק, אחד העם ומשה שרת. כמו כן קבורים במקום דב הוז, אליהו גולומב, מראשי ההגנה ומשה בילינסון. גם קבריהם של העיתונאי והעסקן יוסף אהרונוביץ' ושל הנדבן שמואל בלום ניצבים בבית העלמין.

קבריהם של חיים ארלוזורוב ורעייתו סימה. ניתן לראות בסמוך את המצבות על קברם של חיים נחמן ביאליק ואחד העם	המוזוליאום על קברו של מקס נורדאו שעצמותיו הועלו ארצה בשנת 1926, כשלוש שנים לאחר מותו	קברי ראש ממשלת ישראל השני משה שרת, אשתו ציפורה, ואחותו עדה גולומב. שרת ציווה לקבור אותו בבית הקברות טרומפלדור, סמוך לאחיותיו וגיסיו דב הוז ואליהו גולומב, ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל	קבריהם של דב הוז ובני משפחתו.
קברו של ישראל רוקח, בנו של שמעון רוקח, ראש עיריית תל אביב בשנים 1936 - 1953, ושר הפנים של מדינת ישראל בשנים 1952 - 1955	קברו של חיים לבנון, ראש עיריית תל אביב בשנים 1953 - 1959	קבריהם של ראשי עיריית תל אביב מרדכי נמיר (1960 - 1969) ויהושע רבינוביץ' (1969 - 1974)	קברו של הרצל רוזנבלום, עורך ידיעות אחרונות, ומחותמי מגילת העצמאות
קברו של הרב הראשי של וינה צבי פרץ חיות, מראשוני הרבנים שתמכו בציונות, אשר עצמותיו הועלו לארץ	קבריהם של חברת הכנסת דבורה נצר, ובעלה שרגא "ממליך המלכים" של מפא"י	קברו של סגן ראש עיריית תל אביב משה איכילוב	קברם של דוד צבי פנקס, מראשי תנועת המזרחי, שר התחבורה השני של ישראל, ומחותמי מגילת העצמאות ואשתו לאה

[עריכה] אנשי רוח, תרבות וחינוך

בבית העלמין טמונים כמה מחשובי המשוררים, הסופרים, אנשי הרוח, החינוך והתרבות שפעלו בתל אביב ואף מחוצה לה. גם רוב קברים אלה מרוכזים בפינה הדרום-מערבית של בית הקברות, בסמוך למצבותים של חיים נחמן ביאליק ואחד העם.

קברו של המשורר שאול טשרניחובסקי	אחוזת הקבר של אליהו קראוזה, אגרונום ומנהל בית הספר מקווה ישראל, ובני משפחתו	קברהם של חיים נחמן ביאליק, "המשורר הלאומי" ואשתו מאניה	קבריהם של יהושע חנא רבניצקי ושמריהו לוין, שותפיו של ביאליק בהוצאת דביר, שנטמנו לא הרחק מקברו
קברו של הסופר והמחנך ש. בן ציון (א. גוטמן), אביו של נחום גוטמן	קברו של הסופר והצייר נחום גוטמן, עליו נחקקה חתימתו המפורסמת	קיברו של הצייר ראובן רובין	קברו של הסופר אשר ברש
קברה של הסופרת דבורה בארון	קברו של הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר)	קברו של איש האומנות והבוהמה ברוך אגדתי	קברו של המחנך והמלחין חנינא קרצ'בסקי
קברו של המלחין יואל אנגל	קברו של אחד העם (אשר צבי גינצברג)

[עריכה] קברי האחים

בסמוך לשער הראשי של בית העלמין נמצאים קברי אחים של הרוגי הפרעות בשנות העשרים והשלושים, בהם קברו של הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח בפרעות תרפ"א, קבר אחים להרוגי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, פרעות תרפ"א ותרפ"ט.