מנחם אוסישקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אוסישקין" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אוסישקין (פירושונים).
אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקיןרוסית: Усышкин;‏ 14 באוגוסט 1863 - 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

תולדות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם מנחם-מנדל אוסישקין נולד בשנת 1863 בעיירה הקטנה דוברובנה שברוסיה הלבנהתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית) למשפחה חב"דית. בילדותו עברה משפחתו למוסקבה. הוא הרבה לעסוק בשאלת הזהות היהודית-לאומית עוד בצעירותו, כשנחשף לספרות התחייה הלאומית ואף ייסד אגודה של עלייה לארץ ישראל שהתאחדה עם תנועת ביל"ו. היה חבר באגודת "בני ציון" ולאחר מכן היה מראשי התאחדות אגודות חובבי ציון באזור מוסקבה, תנועות שדגלו בעלייה והתיישבות ציונית.

בשנת 1891 עבר לפלך יקטרינוסלב שברוסיה. הוא נתוודע בווינה לבנימין זאב הרצל והתרשם מספרו מדינת היהודים. בקונגרס הציוני הראשון ב-1897 נבחר להיות "מזכיר לעברית" והשתתף בוויכוח על נוסח תוכנית בזל. בקונגרסים הבאים היה לחבר הוועד הפועל הציוני, פעל רבות למען החדרת השפה העברית ונתמנה למורשה הציוני של כל רוסיה הדרומית.

בעקבות הזעזוע מפרעות קישינוב שהיה עד להן בשנת 1903, ערך אוסישקין ביקור ארוך בארץ ישראל כדי לארגן ולאחד את היישוב היהודי. לשם כך נוסדה ביוזמתו בזיכרון יעקב "הכנסייה הארצישראלית" בהשתתפות 67 אנשי היישוב היהודי. אך למרות התקוות, ניסיון האיחוד נכשל תוך זמן קצר ביותר. היו שראו בו ניסיון של אוסישקין לקרוא תגר על הרצל, בעיקר בשל התנגדותו החריפה לתמיכת הרצל בתוכנית אוגנדה. יש לציין, שבכינוס ה"כנסייה" הביא אוסישקין אחרי מאבק קשה להחלטה חלוצית על זכותם השווה של נשים לבחור ולהיבחר, זו הפעם הראשונה בגוף יהודי כלשהו. ומצד שני, תוכניתו לאגד את המורים לגוף אחד (מיד אחרי כינוס "הכנסייה") עלתה יפה: הוקמה "אגודת המורים העבריים בארץ ישראל", שהפכה מאוחר יותר להסתדרות המורים.

בשנת 1902 נבחר, באסיפה הכללית של חובבי ציון שהתקיימה באודסה, להיות ראש הוועד שיעסוק ברכישת קרקעות ומכירתם לאנשים פרטיים (בהמשך חברת גאולה שנוסדה למטרה זו בשנת 1904).

אוסישקין (משמאל) במשלחת ציונית לארצות הברית ב-1921, עם חיים ויצמן ואלברט איינשטיין
קבר אוסישקין במערת ניקנור שבהר הצופים בירושלים

משהתפרסמה תוכנית אוגנדה אותה הציע הרצל, עמד אוסישקין בראש מתנגדיה ונאבק כדי לסכלה. קריאתו להתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד התקבלה לבסוף בקונגרס הציוני השביעי ב-1905. בתקופה זו הוא פרסם את חיבורו החשוב "הפרוגרמה שלנו". חיבור זה תרם להתעוררות לפעולה מעשית ולהתיישבות בארץ, ובו הונחו היסודות לזרם הציונות הסינתטית, בדעה כי אין להפריד בין הפעילות המעשית לפעילות המדינית בארץ-ישראל.

משנת 1918 עמד בראש ועד הצירים, על מנת לארגן את היישוב ולקשר בינו לבין השלטון הבריטי בארץ. היה בעל השפעה בייסוד אספת הנבחרים והוועד הלאומי ופעל רבות למען החדרת השפה העברית כלשון לאומית רשמית. יחד עם חיים ויצמן פעל להקמת האוניברסיטה העברית.

בפברואר 1919 ייצג את התנועה הציונית בועידת ורסאי בפריז, שם נשא נאום בעברית שעורר הד רב, בו קרא להקמת מדינה יהודית. באותה שנה עלה לארץ ישראל.

בקונגרס הציוני ה-13 בשנת 1923 לא נבחר עוד לראש הוועד הפועל הציוני, עקב חילוקי דעות עם חיים ויצמן, ותחת זאת נתמנה ליו"ר הקרן הקיימת לישראל. בתפקידו כראש הקרן (שבו כיהן עד יום מותו ב-1941), נקנו על ידי חברת הכשרת היישוב קרקעות רבות עבור הקק"ל ויוערו יערות; גולת הכותרת הייתה גאולת קרקעות עמק יזרעאל. במסגרת תפקידו פעל רבות נגד חוקי המנדט שהגבילו קניית אדמות. היה פעיל ביותר גם בקונגרסים הציוניים: ב-1935 נבחר לנשיא הוועד הפועל הציוני וב-1936 נאבק נגד תוכנית החלוקה של ועדת פיל.

ב-1941 מת ונקבר לבקשתו על הר הצופים במערת ניקנור, אותה קיווה להפוך לפנתיאון לאומי של גדולי האומה. אוסישקין דאג להביא לשם את עצמותיו של פינסקר מאודסה אך תוכניתו לא התממשה והם היחידים שנקברו שם. חלקת גדולי האומה בהר הרצל הוקמה לאחר קום המדינה, בין השאר מכיוון שהר הצופים היה מובלעת בתוך ירדן.

נכדו הוא הארכאולוג דוד אוסישקין.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסישקין זכה להנצחה כבר בחייו: לכבוד יום הולדתו ה-70 החליט ועד שכונת רחביה בירושלים לקרוא על שמו את הרחוב בו התגורר (שנקרא עד אז רחוב הקרן הקיימת),‏[1] ולרגל אותו אירוע נקראה גם קבוצת יישובים באצבע הגליל על שמו: מצודות אוסישקין.

לאחר מותו הונצח שמו ברחובות ערים ובמוסדות רבים בכל רחבי ישראל, וביניהם: מוזיאון אוסישקין על יד קיבוץ דן, בית ספר אוסישקין בנתניה וברמת השרון, בכפר-סבא ועוד.

הקיבוץ כפר מנחם נקרא גם הוא על שמו.

אולם הכדורסל ההיסטורי של הפועל תל אביב נקרא באופן בלתי רשמי על שמו (בשל מיקומו ברח' אוסישקין). אחרי שנהרס האולם, הוקם מועדון כדורסל חדש - הפועל "אוסישקין" תל אביב.

מפרסומיו, חיבוריו וספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גאולת הקרקע לאור הגאות הכלכלית בארץ , ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תרצ"ג‬-1933.
  • דברים אחרונים, מבוא מאת א. ציוני (יצחק וילקנסקי) וולקני, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תש"ז-1947.
  • קול האדמה, פרקי מחשבות וזכרונות, תל אביב: ידיעות אחרונות, תש"ח-1948.
  • הפרוגרמה הציונית שלנו, ורשה: ציוני ארץ-ישראל, תרס"ה-1905.
  • ספר אוסישקין (ליובל השבעים שלו), ירושלים: הוועד להוצאת הספר, תרצ"ד-1934.
  • מנחם אוסישקין: מנהיג העם, מבשר התחיה, איש ירושלים, גואל הקרקע – מדבריו, במלאת שנה לפטירתו (י"ב בתשרי תש"ג), ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תש"ג-1943.
  • והנה אלה מצפון ומים, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תש"א-1941.
  • דברים בעיתם, אודסה: תרע"ח-1918.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלום שווארץ, אוסישקין באגרותיו: ממוסקבה ועד ירושלים, ירושלים: ראובן מס, תש"י-1949.
  • יוסף ויץ, אוסישקין – שרטוטים לדיוקנו, ירושלים: תשכ"ב-1962.
  • יוסף גולדשטיין, אוסישקין – ביוגרפיה, ירושלים: מאגנס, תשס"א-2001.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נורית גוברין, על שלושה ועל רביעי : "ארבעה שומרים" מאת מנחם אוסישקין, בתוך עיתון 77, 56, תשמ"ד-1984.
  • אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק ס"ה: "בליל פסח בירושלים עם אחד העם": מזכרונות מנחם מנדל אוסישקין, 1891
  • אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב': פרק ע"ה: "שעות כושר שהוחמצו": מנחם מנדל אוסישקין, 1903
  • יוסי כץ, המפנה ביחסם של אוסישקין וחובבי ציון לפיתוח ירושלים ולהקמת האוניברסיטה העברית לפני מלחמת העולם הראשונה , בתוך: "ירושלים בתודעה ובעשיה הציונית", תשמ"ט-1989.
  • מתתיהו מינץ, בורוכוב ואוסישקין בעת פולמוס אוגאנדה, בתוך: "אסופות", מס' 12, תשכ"ח-1968
  • חיים ראובן רבינוביץ, מ.מ. אוסישקין ויחסו לדת, בתוך: "שנה בשנה", תשל"ב-1972.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]