איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ (מחזמר)
 | |
| כרזת המחזמר (1961) | |
| מילות השירים |
פרנק לוסר  |
|---|---|
| מבוסס על | הספר "איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ" מאת שפרד מייד |
| ליברטיסט | פרנק לויסר |
| מוזיקה |
פרנק לויסר (מקורי) דאג בסטרמן (עלייה מחודשת) |
| מקום ההתרחשות | ניו יורק |
| תקופת ההתרחשות | שנות ה-50 |
| מדינה | ארצות הברית |
| סוגה | קומדיה |
| הצגת בכורה | 1961, 1995, 2011 |
| מספר מערכות | 2 |
| שפה | אנגלית |
| פרסים |
פרסי טוני פרסי תיאטרון עולמי |
  | |
איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ (באנגלית: How To Succeed In Business Without Really Trying) הוא מחזמר שנוצר על ידי פרנק לויסר ונכתב על ידי אייב בורוז, ג'ק ויינשטוק ווילי גילברט. המחזמר מבוסס על ספר באותו שם שיצא לאור ב-1952 מאת שפרד מייד. העלילה עוסקת בצעיר שאפתן בשם ג' פיירפונט פינץ', אשר בעזרת הספר "איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ" מתקדם ממשרה של מנקה חלונות, עד למשרת יו"ר מועצת המנהלים של חברת World Wide Wicket.
ההצגה המוזיקלית, בכיכובם של רוברט מורס (אנ') ורודי ואלי (אנ'), הועלתה לראשונה בניו יורק, בתיאטרון שברחוב 46 אשר בברודוויי, ב-14 באוקטובר 1961, ורצה במשך 1,417 הופעות.[1] ההצגה זכתה בשבעה פרסי טוני, בפרס New York Drama Critics' Circle ובפרס פוליצר לדרמה לשנת 1962.
בשנת 1967 סרט קולנוע המבוסס על המחזמר, באותו השם, הופק והופץ על ידי יונייטד ארטיסטס, בו השתתפו רוברט מורס (אנ') ורודי ואלי (אנ'), באותם התפקידים שביצעו על במת התיאטרון.
בשנת 1995 המחזמר הועלה מחדש, באותו התיאטרון ברחוב 46 בו עלה לראשונה כהפקה המקורית (אשר שינה מאז את שמו לתיאטרון ריצ'רד רוג'רס), ורץ במשך 548 הופעות. בהפקה זו כיכבו מתיו ברודריק ומייגן מולאלי.[2] במלאת 50 שנה למחזמר, הוא הועלה פעם נוספת על בימות ברודוויי, בהפקה בבימויו של רוב אשפור ובכיכובם של דניאל רדקליף וג'ון להרוקט (אנ'). הפקה זו עלתה ב-27 במרץ 2011, ורצה במשך 473 הופעות בתיאטרון אל הירשפלד. לאחר מכן, השחקנים דארן כריס וניק ג'ונאס החליפו אותו.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יי פיירפונט פינץ', מנקה חלונות, קורא בספר "איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ". "קול" בספר אומר לו שהוא יצליח אם הוא יקבל את עצתו, ופינץ' נכנס לחברת "הפשפש בעולם הרחב" על מנת לחפש עבודה.
פינץ' פונה לג'יי ביי ביגלי, נשיא החברה, שמפנה אותו למר בראט. רוזמרי פילקינגטון, מזכירה צעירה ונאה, עוזרת לפינץ' לפגוש את מר בראט. פינץ' מספר לו ששלחו אותו אליו, ובראט נותן לו עבודה בחדר הדואר, שם הוא עובד עם באד פראמפ, אחיין של מר ביגלי. בינתיים, רוזמרי חולמת על חיים עם פינץ' בפרברים. העובדים העייפים ממהרים להגיע להפסקת הקפה שלהם, אך באד לוקח את הכוס האחרונה. בחדר הדואר, פינץ' מקבל עצה ממר טווימבל, שמספר לו את הסוד לאריכות ימים בחברה. טווימבל מקודם לראש המחלקה למשלוחים, ויש לבחור מחליף כראש חדר הדואר. הספר מזהיר את פינץ' שלא להישאר בחדר הדואר זמן רב מדי, ולכן פינץ' ממליץ על באד במקום על עצמו. טווימבל מסרב לקדם את באד פראמפ, אבל באד מבטיח להיות עובד טוב. מר בראט, שמתרשם מפינץ', מציע לו עבודה כמנהל זוטר.
אישה בשם היידי רו, הפילגש הסודית של מר ביגלי, מתקבלת לעבודה כמזכירה. ביומה הראשון של עבודתה, העובדים נמשכים באופן מיידי אליה, אבל מר בראט מזהיר אותם מפני ניצולה. פינץ' לומד מגברת ג'ונס, שביגלי הוא בוגר מכללת אייבי אולד. במעלית, בסוף יום העבודה, חברה של רוזמרי בשם סמיטי, מנסה לעזור לה להתקרב לפינץ'. באד נתקל בביגלי ובהיידי ומבין את יחסיהם, וביגלי מעניק לו קידום.
פינץ' מגיע מוקדם בשבת בבוקר ומסדר את המשרד, כך שזה ייראה כאילו הוא עבד כל הלילה. ביגלי מאמין לתחבולה של פינץ', וזה משכנע את ביגלי שהוא גם בוגר של אייבי אולד. ביגלי מתעקש שפינץ' יבוא למשרדו. בעזרתו של הספר, פינץ' מבין שהיידי חייבת להיות הפילגש של ביגלי ושולח אותה לסידורים אצל גאטש, בידיעה שגאטש ינסה להתחיל איתה. גאטש נופל בפח, והוא נשלח לוונצואלה, ופינץ' מקודם לתפקידו. בקבלת הפנים לראש החדש של מחלקת הפרסום דניאל אובינגטון, רוזמרי מקווה להרשים את פינץ' עם שמלתה החדשה בשם "פריז המקורית", אבל כל שאר הנשים מגיעות לקבלה לבושות באותה השמלה. באד מתכנן שביגלי יתפוס את פינץ' בעודו מתנשק עם היידי רו במשרדו, אך לאחר שפינץ' מנשק את היידי, הוא מבין שהוא בעצם מאוהב ברוזמרי. אחרי כמה סיבוכים, באד וביגלי נכנסים למשרד, בדיוק כאשר פינץ' מנשק את רוזמרי. אובינגטון נאלץ להתפטר כשביגלי לומד, כי הוא בוגר בית ספר מצפון המדינה, יריבתה המרה של אייבי אולד. ביגלי שם את פינץ' בתור סגן נשיא אחראי על פרסום. ביגלי משאיר את פינץ' ורוזמרי להצהיר על אהבתם זה לזה, ואילו באד פראמפ נודר לנקום.
מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר ימים לאחר מכן, רוזמרי מרגישה מוזנחת על ידי פינץ'. היא מחליטה לפרוש, אך חברותיה משכנעות אותה להישאר. הספר מזהיר את פינץ' כי משרת סגן הנשיא של מחלקת הפרסום היא עמדה רעה. באד פראמפ מספר לפינץ' על הרעיון שלו "לצוד אוצרות". פינץ' מקבל את הרעיון, מבלי לדעת שביגלי כבר שמע את הרעיון ודחה אותה. פינץ' נעזר ברוזמרי, שמספרת לו שהיא תישאר איתו ולא משנה מה יקרה. היידי מספרת לביגלי שהיא אומללה, והיא רוצה לעזוב לקליפורניה. ביגלי מפציר בה להישאר ואומר לה שהוא אוהב אותה, והיא מסכימה להישאר. בשירותי העובדים, פינץ' נותן לעצמו שיחת מוטיבציה.
פינץ' מציג את הרעיון "שלו" לביגלי: הוא יחביא 5,000 מניות של חברת המניות בכל אחד מעשרת המשרדים ברחבי הארץ ויתן רמזים לצופי טלוויזיה למקום הימצאם. ביגלי מקבל את הרעיון הזה כשפינץ' מסביר שכל רמז יינתן על ידי היידי רו. במהלך המופע הראשון בטלוויזיה, היידי מתבקשת להישבע בספר התנ"ך שהיא לא יודעת את המיקום של הפרסים. היידי נבהלת וחושפת את המיקום לצופי הטלוויזיה כולם, דבר הגורם לכל העובדים להרוס לגמרי את המשרדים, ולחפש את הפרסים.
יו"ר הדירקטוריון וואלי וומפר, מחכה במשרדו של ביגלי להתפטרותו של פינץ'. רוזמרי שוב אומרת לפינץ' שהיא תעמוד לצידו, ולא משנה מה. פינץ' מציין כי הוא כנראה יחזור לנקות חלונות. וומפר נמשך לפינץ' היות שהוא גם היה מנקה חלונות והיה לו ספר. פינץ' מאשים את הרעיון בבאד, ומזכיר כי באד פראמפ הוא אחיינו של ביגלי. פינץ' אומר למנהלים שאף על פי שעולם העסקים הוא מקום מלא בבגידות ותחרותיות, צוות "הפשפש העולם הרחב" הוא כמו משפחה בשבילו, ובאד מפוטר היות שהוא אחיינו של ביגלי.
ביגלי נשאר הנשיא, וומפר פורש כדי לטייל בעולם עם אשתו החדשה היידי, ופינץ' הופך ליו"ר הדירקטוריון. רוזמרי עומדת לצידו ומעוררת אותו בטעות לשאוף לנשיאות ארצות הברית. באד פראמפ מקבל עבודת ניקוי חלונות, ונשבע לנקום בפינץ'.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם הדמות | הפקת ברודוויי המקורית 1961 |
הפקת לונדון המקורית 1963 |
סרט הקולנוע 1967 |
העלאה מחודשת ראשונה בברודוויי 1995 |
הפקת סיבוב הופעות בארה"ב 1996 |
העלאה מחודשת שנייה בברודוויי 2011 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ג'יי פיירפונט פינץ' | רוברט מורס (אנ') | וורן ברלינג'ר (אנ') | רוברט מורס (אנ') | מתיו ברודריק | ראלף מאצ'יו | דניאל רדקליף |
| רוזמרי פילקינגטון | בוני סקוט (אנ') | פטריסיה מיכאל | מישל לי (אנ') | מייגן מולאלי | שונה היקס | רוז המינגוויי (אנ') |
| באד פראמפ | צ'ארלס נלסון ריילי (אנ') | דייוויד נייט | אנתוני טיג (אנ') | ג'ף בלומנקרנץ (אנ') | רוג'ר בארט (אנ') | כריסטופר האנקה (אנ') |
| ג'י ביי ביגלי | רודי ואלה (אנ') | בילי דה וולף (אנ') | רודי ואלה (אנ') | רון קרול | ריצ'רד תומסן | ג'ון להרוקט (אנ') |
| סמיטי | קלודט סאת'רלנד | ז׳וזפין בלייק | קיי ריינולדס | ויקטוריה קלארק | סוזאן פלטשר | מרי פאבר (אנ') |
| הדי לה-רו | וירג'יניה מרטין (אנ') | איילין גורלאי | מאורין ארתור (אנ') | לובה מייסון | פמלה בלייר (אנ') | תמי בלנשרד (אנ') |
| מיס ג'ונס | רות קוברט (אנ') | אוליב לוסיוס | רות קוברט (אנ') | ליליאס ווייט (אנ') | טינה פבריק | אלן הארווי |
| ברט בארט | פול ריד | רוברט ניקולס (אנ') | ג'ון מייהרס (אנ') | ג׳ונת׳ן פרימן (אנ') | ג׳ון דייל | מייקל פארק (אנ') |
| מר טווימבל / וואלי וומפר | סאמי סמית' | ברנרד ספיר | סאמי סמית' | גרי ויצ'י | מייקל קון | רוב ברטלט (אנ') |
| קולו של הספר | קארל פרינסי (אנ') | — | — | וולטר קרונקייט | אנדרסון קופר | |
רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- How To Succeed
- Happy To Keep His Dinner Warm
- Coffee Break
- The Company Way
- A Secretary is Not a Toy
- Been a Long Day
- Grand Old Ivy
- Paris Original
- Rosemary
- Finale
מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Cinderella, Darling
- Happy To Keep His Dinner Warm (חוזר)
- Love From a Heart of Gold
- I Believe in You
- Brotherhood of Man
- Finale
מועמדויות וזכיות בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפקת ברודוויי המחודשת 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרס | קטגוריה | תוצאה |
|---|---|---|
| התחייה הכי טובה | מועמדות | |
| ג'ון לרוקוט - הביצוע הטוב ביותר | זכייה | |
| תמי בלאנצראד - הביצוע הטוב ביותר | מועמדות | |
| רוב אשפורד - הבימוי והכאוגרפיה הטובים של המחזמר | מועמדות | |
| דאג בסטרמן - ההלחנה הטובה ביותר | מועמדות | |
| קתרין זובר - עיצוב התלבושת הטוב ביותר | מועמדות | |
| האוול בינקלי - התאורה הטובה ביותר | מועמדות | |
| תחיית המחזמר הטובה ביותר | מועמדות | |
| דניאל רדקליף - השחקן המצטיין ביותר | מועמדות | |
| ג'ון לרוקוט - השחקן המצטיין בשיר | זכייה | |
| רוז המינגוויי | זכייה | |
| ג'ון לרוקוט | זכייה |
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל עלתה ההצגה בפברואר עד מרץ 1965 בתיאטרון אלהמברה בהפקתו של גיורא גודיק, בבימוי של הארי וולבור ובתרגומם של חיים חפר ואהרן מגד. בהצגה שיחקו ג'וקי ארקין בתפקיד ג'יי פיירפונט פינץ', יצחק מיכאל שילה בתפקיד ג'יי ביי ביגלי, אלברט כהן בתפקיד באד פראמפ, הילה שרת, זמירה חן בתפקיד רוזמרי פילקינגטון, יעקב אבא בתפקיד מר טווימבל / וואלי וומפר, צפרירה רוני בתפקיד מיס ג'ונס, מיכאל לפס, ג'וזי כץ וכן בתיה בנדיקט, דוגמנית שזו הייתה הופעת התיאטרון הראשונה שלה, לסירוגין עם ברכה הירשברג בתפקיד הדי לה-רו.[3]
עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ (סרט)
בשנת 1967 הוציאה יונייטד ארטיסטס את הסרט "איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ" - עיבוד קולנועי למחזמר בבימויו של דיוויד סוויפט (אנ'). רוברט מורס (אנ'), רודי ואלה (אנ'), מישל לי (אנ') (שהחליפה את בוני סקוט (אנ') בתפקיד רוזמרי במהלך תקופת ההרצה של המזחמר בברודוויי), סאמי סמית' ורות קוברט (אנ') הופיעו בסרט באותם התפקידים שהופיעו בגירסה הבימתית. בוב פוסי, שהיה כוריאוגרף ההפקה הבימתית שב לתפקיד הכוריאוגרף גם בעיבוד הקולנועי.
מספר משירי המחזמר הושמטו בגירסה הקולנועית, בהם "Love From a Heart of Gold", "Happy to Keep His Dinner Warm", "Cinderella Darling", "Paris Original" ו-"Coffee Break"', אם כי נוספו לדיאלוגים של הסרט מספר התייחסויות לחלק משירים אלו. בסיום הסרט, באד פראמפ מופיע לצד כל שאר השחקנים בביצוע "The Company Way" בגירסת הסיום.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ (1961) במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- ^ איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ (1995) במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- ^ https://olam.eu-central-1.linodeobjects.com/pages/1430/f-6.png
| הקודם: 1961: אוסקר המרשטיין וריצ'רד רוג'רס - צלילי המוסיקה |
פרס גראמי לאלבום המחזמר הטוב ביותר 1962: פרנק לוסר - איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ |
הבא: 1963: ריצ'רד רוג'רס - No Strings |