אילן אוורבוך

אילן אוורבוך
	נבל, ים והרוח החרישית, פארק צ'ארלס קלור, תל אביב
לידה	26 בדצמבר 1953 (בן 70); תל אביב-יפו, ישראל
לאום	ישראל
מקום לימודים	קולג' וימבלדון לאמנויות
תחום יצירה	פיסול, ציור
זרם באמנות	אמנות מופשטת
יצירות ידועות	Whispers, Silent Seas
	www.ilanaverbuch.com

אילן אוורבוך (נולד ב-26 בדצמבר 1953), הוא פסל וצייר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוורבוך נולד וגדל בגבעתיים. הוא לחם במלחמת יום הכיפורים. בשנים 1977–1978 למד בבית הספר וימבלדון לאמנויות (אנ'), לונדון, אנגליה ובשנים 1979–1981 למד בבית הספר לאמנות חזותית (אנ'), ניו יורק וסיים תואר ראשון באמנות. בשנת 1980 עבר השתלמות בברלין ובשנים 1983–1984 למד במכללת האנטר, ניו יורק וסיים תואר שני באמנויות.

עבודותיו של אוורבוך הוצגו בעולם בתערוכות יחיד גדולות בארצות הברית, גרמניה, ישראל, צרפת, שווייץ, הולנד וקנדה. בשנים 1981, 1983, 1985 ו-1987 הציג בתערוכות יחיד בגלריית OK Harris (אנ') בניו יורק ובשנת 1986 הציג בגלריית DAAD בברלין, גרמניה.

בשנת 1997 הציג תערוכת יחיד במוזיאון הפתוח תפן שכללה 17 פסלים ועשרה רישומים גדולים. המוזיאון רכש שלושה פסלים מהם שהפכו לתצוגה קבועה שלו, עד לסגירתו. "ענבים והבטחות אחרות", "Deux ex Machina" ‏(1991) ו"הנהר". ענבים והבטחות אחרות (1994) מתאר אשכול ענבים המרמז לסיפורם של המרגלים ששלח יהושע לחקור את הארץ המובטחת. יצירה זו, הפכה עם הזמן לאחת היצירות המזוהות ביותר עם גן הפסלים של המוזיאון.

אוורבוך מתגורר ועובד בקווינס, ניו יורק.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ארבעים שנות הקריירה שלו, הפך אוורבוך לאחד הפסלים הציבוריים המצליחים ביותר במאה העשרים ואחת. עבודתו מופיעה ברחבי העולם בהודו, ישראל, פולין, גרמניה, שווייץ, קנדה וברחבי ארצות הברית. העבודות המונומנטליות הן בקנה מידה אדריכלי ונועדו להשתלב עם הסביבה במקום לשלוט בה.

עבודותיו עשויות מחומרים כמו אבן, עץ, פלדה, נחושת, עופרת, זכוכית ואלומיניום. הוא משתמש באבן שהוחזרה מכבישים וגשרים ישנים. החומרים מציגים את עקבות השימושים והיישומים הקודמים שבהם האמן מוסיף סימנים משלו. "Tappan Zee" ‏ (2000) מתארת שורה של שבע דמויות פלדה מופשטות הנושאות קאנו מאבן. הפסל נותן כבוד לשבט הילידים לנאפי ולהיסטוריה שלהם לאורך נהר ההדסון. "אבנים וצעדים" (2008) ממוקם בפארק גזר בליווד, קנזס. סולם אבן הממוקם בתוך בריכה, מגיע לשמים, ויוצר השתקפות במים הנמתחת כלפי מטה. "מגדל היונה ומדרגות לתחתית פירמידה"(2002), תופסת את המדשאה המרכזית באוניברסיטת קונטיקט. המתקן כולל מגדל הפוך בגובה 7 מטר המורכב מאבנים שטוחות גדולות. הוא ניצב מעל פירמידה הפוכה חפורה 3 מטרים מתחת לפני האדמה. הפירמידה מציעה מרחב שקט ומהורהר, בעוד המגדל הנוטה בצורה מעורפלת מעורר חשש. שלוש עבודות מותקנות בזירת גן ורדים בפורטלנד, אורגון ביניהן: "הנסיך הקטן" (1995) כתר נחושת ענק שנפל מתאר את חורבה של מלכות עתיקה ו-"Terra Incognita" ‏ (1995), שער עצום עשוי עץ וגושי אבן מסיביים.

היצירות הציבוריות הבינלאומיות שלו החלו באמצע שנות ה-80 בתל אביב. "נבל, הים והרוח השקטה" (1989), נבל מאבן, עץ ופלדה שהותקן בפארק צ'ארלס קלור. בשנת 1986, הוא מוזמן לברלין כדי לבנות פסל לציון 750 שנה לעיר. "החיטה בברלין" מעוררת את צלליות הדמויות הצועדות במורד פסי הרכבת, עשויה מסילות רכבת ממוחזרות ואבנים שנזרקו, שרידים מתוצאות מלחמת העולם השנייה. ב-1998 הוא מציג בהודו את "סולם כלכותה", סולם נחושת באורך 9 מטר, המותקן באולם פנימי של תאגיד בכלכותה.

עמוס קינן על אילן אוורבוך:
”בעיני, אילן אוורבוך הוא בן גדולי פסלי ישראל ואולי החשוב והמקורי מכולם”

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 זכה בפרס הצטיינות רודוס לאמנויות, וקרן משפחת רודוס, ניו יורק
בשנת 1985 זכה בפרס D.A.A.D., ברלין
בשנת 1991 זכה בפרס, באמצע האוקיינוס האטלנטי ארצות אומנויות קרן, בולטימור, מרילנד

פסלים במרחב הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבל, ים והרוח החרישית – פארק צ'ארלס קלור, תל אביב, 1985
חיטה בברלין – גן רמז, באר שבע, 1986
שיר של אהבה ושנאה – קווינס, ניו יורק, 1988
Deux ex Machina – המוזיאון הפתוח תפן, 1991
ציון דרך – תחנת המטרו של אזור פיניקס, אריזונה, ארצות הברית
כיפת ברלין – המוזיאון הפתוח עומר, עומר, 1994
ענבים והבטחות אחרות – המוזיאון הפתוח תפן, 1994
ספקות – מוזיאון הרצליה 1994
הנסיך הקטן (אנ') – פורטלנד, אורגון, ארצות הברית, 1995
ארץ לא ידועה (אנ') – גשר ברודוויי, פורטלנד, אורגון, ארצות הברית 1995
עולם מפוצל – לבון, 2000
מגדל היונה ומדרגות לתחתית פירמידה – אוניברסיטת קונטיקט, ארצות הברית, 2004
צעדים ואבנים – קנזס, ארצות הברית, 2008
הכתר – גן סיפור, חורשת היובל מערבית לשכונת קריית בן-גוריון, חולון
מים – אל פאסו, טקסס, ארצות הברית, 2013^[1]
ממותה – אוניברסיטת מרכז וושינגטון (אנ'), אלנסבורג (אנ'), וושינגטון, ארצות הברית, 2018
הבית בסירה הסירה בבית – הולצהאוזן, נייהיים, גרמניה, 2019
לחישות – שונטאל (אנ'), בוואריה, גרמניה
ים שקט – שונטאל, בוואריה, גרמניה
Tappan Zee – לאורך שביל גשר המושל מריו קואומו, ניו יורק, 2020^[2]
אילן, אילן – כיכר אילן גלאון, מגדל ספיר, בורסת היהלומים, רמת גן, 2020