איסור שינוי סדר התרומות והמעשרות

איסור שינוי סדר התרומות והמעשרות
(מקורות עיקריים)
מקרא	ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק כ"ח
משנה	מסכת תרומות, פרק ג', משניות ו'–ז'
תלמוד בבלי	מסכת תמורה, דף ד', עמוד א', דף ה', עמוד א'
תלמוד ירושלמי	מסכת תרומות, פרק ג', הלכה ג'
משנה תורה	הלכות תרומות, פרק ג', הלכה כ"ג
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, לאו קנ"ד ; ספר החינוך, מצווה ע"ב ; סמ"ג לאו רנג

שינוי סדר התרומות והמעשרות נאסר בתורה במצוות לא תעשה, שנאמר^[1]: ”מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר”. בהפרשת תרומות ומעשרות קיים סדר פנימי בין התרומות והמעשרות, ויש להפריש דווקא בסדר זה. המפריש בסדר שונה עובר על מצוות לא תעשה, אך יש תוקף להפרשה שביצע^[2]. כמו כן, העובר על מצווה זו אינו לוקה, משום שהמצווה נחשבת ללאו הניתק לעשה^[3].

סדר התרומות והמעשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדר הנכון בו יש להפריש את מתנות הזרע הוא:

ביכורים
תרומה גדולה
מעשר ראשון (והוא קודם להפרשת תרומת מעשר ממנו)
מעשר שני (ובשנים שנוהג במקומו: מעשר עני)

הנימוקים לסדר זה מוסברים במשנה^[4]: הביכורים קודמים לתרומה, משום שהביכורים "הם ביכורים לכל" (המפרשים מסבירים שלשון ביכורים מבטא ראשוניות, ולכן יש להקדים את הביכורים לתרומה, או משום שמצוות ביכורים מוזכרת בתורה לפני מצוות התרומה). התרומה קודמת למעשר משום שהתרומה נקראת בתורה "ראשית", ומעשר ראשון קודם לשני משום שבמעשר הראשון כלולה תרומת המעשר שנקראת ראשית.

פרטי דינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מפרישים תרומות ומעשרות מדמאי, אין חיוב להקפיד על הסדר. יחד עם זאת, גם בדמאי אין להפריש תרומת המעשר לפני שמפרישים מעשר ראשון^[5].

הפרשת תרומות ומעשרות והפרשת חלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר קיימת חובה של הפרשת חלה בנוסף לתרומות ומעשרות, כגון שנעשה בצק מחמשת מיני דגן שחייבים בתרומות ובמעשרות לפני שהופרשו מהם התרומות והמעשרות, יש להפריש את הפרשת החלה בין הפרשת המעשר הראשון לבין הפרשת המעשר השני^[6].

וידוי מעשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי שהפריש את המעשרות שלא כסדרם לא יכול לקיים את מצוות וידוי מעשרות^[7].

התרה לתיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש אחרונים שכתבו שמי שעבר והפריש לא לפי הסדר הנכון יעשה התרה ויפריש את המעשרות מחדש^[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שנוי הסדר" בערך "הפרשת תרומות ומעשרות" במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק כ"ח
^ לסוברים שמה שאמרה התורה שלא לעשות "אי עביד מהני", מובן, ואילו לסוברים ש"אי עביד לא מהני", נלמד הדבר מדרשת הפסוק. ראו תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ה', עמוד ב'.
^ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ד', עמוד א'. וראו ברדב"ז על דברי משנה תורה לרמב"ם, הלכות תרומות, פרק ג', הלכה כ"ג שדן בדברי רש"י במסכת תמורה ובדברי הרמב"ם בהגדרת הלאו כלאו הניתק לעשה, האם יש חובה להפריש את המעשרות שוב לפי הסדר הנכון. הרדב"ז גם מביא שלדעת רש"י אם לא יפריש שוב, כשיאבד הכרי יתחייב מלקות. מצווה זו אינה נחשבת ללאו שאין בו מעשה, כיון שעל ידי מעשה ההפרשה נוצרת חלות בפירות המופרשים, ודיבור שפועל פעולה נחשב כמעשה לגבי מלקות, כמו באיסור תמורה.
^ משנה, מסכת תרומות, פרק ג', משנה ז'
^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מעשרות, פרק ט', הלכות ה'–ו'
^ ראו במשנה תורה לרמב"ם, הלכות מעשרות, פרק ט', הלכה ו', ובדרך אמונה שם
^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק י"א, הלכה י"ג
^ ראו במנחת חינוך למצווה עב, סעיף קטן ד

[1] ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק כ"ח

[2] לסוברים שמה שאמרה התורה שלא לעשות "אי עביד מהני", מובן, ואילו לסוברים ש"אי עביד לא מהני", נלמד הדבר מדרשת הפסוק. ראו תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ה', עמוד ב'.

[3] תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ד', עמוד א'. וראו ברדב"ז על דברי משנה תורה לרמב"ם, הלכות תרומות, פרק ג', הלכה כ"ג שדן בדברי רש"י במסכת תמורה ובדברי הרמב"ם בהגדרת הלאו כלאו הניתק לעשה, האם יש חובה להפריש את המעשרות שוב לפי הסדר הנכון. הרדב"ז גם מביא שלדעת רש"י אם לא יפריש שוב, כשיאבד הכרי יתחייב מלקות. מצווה זו אינה נחשבת ללאו שאין בו מעשה, כיון שעל ידי מעשה ההפרשה נוצרת חלות בפירות המופרשים, ודיבור שפועל פעולה נחשב כמעשה לגבי מלקות, כמו באיסור תמורה.

[4] משנה, מסכת תרומות, פרק ג', משנה ז'

[5] משנה תורה לרמב"ם, הלכות מעשרות, פרק ט', הלכות ה'–ו'

[6] ראו במשנה תורה לרמב"ם, הלכות מעשרות, פרק ט', הלכה ו', ובדרך אמונה שם

[7] משנה תורה לרמב"ם, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק י"א, הלכה י"ג

[8] ראו במנחת חינוך למצווה עב, סעיף קטן ד

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]