אכשף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תל כיסון, מיקום אפשרי של אכשף
תל רגב בכניסה לכפר חסידים, אחד המיקומים האפשריים של אכשף

אַכְשָׁף הייתה עיר כנענית קדומה ששימשה כעיר מבצר ששכנה כנראה בעמק זבולון. העיר מוזכרת בתעודות ממצרים העתיקה ובתנ"ך.

ישנן מספר סברות לזיהוי מיקומה של העיר ובהן: הזיהוי המקובל ביותר על הארכאולוגים הוא תל כיסון, כ-3 ק"מ דרום - מערבית לצומת אחיהוד, זיהוי אפשרי אחר הוא תל רגב בכניסה לכפר חסידים, ותל בירה ליד קיבוץ יסעור[1]. זיהוי אחר הוצע על ידי אדוארד רובינסון בח'רבת [א]כסאף שבגליל העליון, זיהוי זה הוצע בגלל הדמיון בשם.


אזכור בתעודות מצריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אכשף מוזכרת בכתבי המארות ממצרים העתיקה בקבוצת בריסל. כתבים אלה מיוחסים לתקופתו של סנוסרת השלישי מלך מהשושלת ה-12 מתקופת הממלכה התיכונה שמלך במאה ה-19 לפנה"ס. בארץ ישראל התקופה היא תקופת הברונזה התיכונה.‏[2]

בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה כנען כפופה לשלטונה של מצרים. בערי כנען השונות שלטו מושלים מקומיים, שהיו כפופים למלך מצרים, והיו חייבים דין וחשבון למלך זה. אכשף הייתה אחת מהערים ואזכורה בתעודות השונות מעיד על חשיבותה בתקופה זו.

העיר מופיעה בתעודה מימי אמנחותפ השני מהמאה ה-15 לפנה"ס, העוסקת בתבואה ובירה שסופקו לשליחי מצרים בערים שונות בכנען. רשימה זו כוללת את שמם של 11 ערים ביניהם נכללו שתי ערים בעמק זבולון אכשף ומשאל.‏[3]

העיר ומושלה מוזכרים בשלושה מכתבים במכתבי אל-עמארנה. א"ע 366 ו-367. במכתב 366 שנשלח למלך מצרים מתלונן שורדת מושל גת (?) על כך שהוא נלחם בעפירו ובעבר קיבל סיוע ממושל עכו ומאִנתַרֻתַ מושל אכשף שסייעו לו וששלחו אליו ול בירידיה מושל ירושלים חמישים מרכבות, ועכשיו הם עוינים אותו. מכתב זה מעיד שמושל אכשף פעל מעבר לאינטרס האזורי שלו ועל שיתופי פעולה בין ערים השונות בכנען. מכתב 367 נשלח על ידי מלך מצרים לאנתרת, ומודיע אותו שהוא שולח אליו שליח לבדוק אותו ומזהיר אותו שלא ימצא בו עוון, ושידאג למזון ויין לצבא המלך. במכתב 223 מוזכר רק שמו של המושל, ללא ציון שם העיר, במכתב זה מודיע אנתרת שיעשה כל מה שמלך מצרים יצווה עליו.

העיר מוזכרת גם בפפירוס אנאסטאזי א המתוארך למאות ה-14 וה-13 לפנה"ס. הפפירוס כולל שמות ערים שונות בכנען לפי סדר המסע בדרכי כנען השונות. בפפירוס נשאלת השאלה: " מאין תבוא הדרך לאכשף? באיזו עיר היא תעבור?", מפפירוס זה אפשר להסיק שאכשף שכנה על אחד מסעיפי דרך הים.‏[4]

אזכור בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך נזכרת אכשף מספר פעמים. העיר הייתה חלק מנחלת שבט אשר.‏[5] בפעם הראשונה נזכרת העיר כאחת מארבע הערים שמלכיהן הקימו קואליציה נגד יהושע בן נון בניסיון לבלום את התקדמותם של בני ישראל צפונה לעבר אזור עמק יזרעאל והגליל. ברית זו ידועה בשם "ברית מלכי הצפון", כפי שכתוב: "וַיְהִי כִּשְׁמׁע יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן...וַיָּבֹאוּ וַיַחֲנוּ יַחְדָּו אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל." (יהושע י"א, א-ה).

פרט לאזכור הנ"ל, אין בידי החוקרים מידע נוסף כלשהו על מלכה של אכשף מלבד העובדה שברית מלכי הצפון נחלה תבוסה מידי צבא יהושע, מה שהוביל לחורבן כל הממלכות והערים שנלחמו בו, כולל אכשף.

אזכור נוסף מובא בהמשך ספר יהושע מתוך רשימת 31 הערים הכנעניות אשר מלכיהן נלחמו ביהושע: "...מֶלֶךְ אַכְשָׁף אֶחָד". (יהושע, יב', כ').

בתקופת התנחלות השבטים נכללה אכשף בתחום נחלת שבט אשר, ככתוב: "וַיֵּצֵא הֵגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וְיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף." (יהושע י"ט, כ"ד-כ"ה).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצעת זיהוי אחרת לתל זה היא רחוב
  2. ^ כתבי המארות במבוא לארכאולוגיה של תקופת המקרא, יחידה 6 עמוד 12 בגוגל ספרים
  3. ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד בן-צבי, 1987, עמ' 135
  4. ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד בן-צבי, 1987, עמ' 40
  5. ^ יהושע, י"ט, כ"ה