אכשף
אַכְשָׁף הייתה עיר כנענית קדומה ששימשה כעיר מבצר. העיר נזכרת בפעם הראשונה בתעודות מצריות קדומות הקרויות מכתבי תל אל-עמארנה. מתוך עיון במכתבים אלה ניתן להבחין בפירוש בנימת הציות מוחלטת של מלך אכשף לפרעה המצרי. הדבר בא לידי ביטוי בציטוט הבא:
|
" כל אשר יחפוץ אדוני המלך (הכוונה היא לפרעה) אעשה." |
||
בתנ"ך נזכרת אכשף מספר פעמים. בפעם הראשונה נזכרת העיר כאחת מארבע הערים שמלכיהן הקימו קואליציה נגד יהושע בן נון בניסיון לבלום את התקדמותם של בני ישראל צפונה לעבר אזור עמק יזרעאל והגליל. ברית זו ידועה בשם "ברית מלכי הצפון", כפי שכתוב: "וַיְהִי כִּשְׁמׁע יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן...וַיָּבֹאוּ וַיַחֲנוּ יַחְדָּו אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל." (יהושע י"א, א-ה).
פרט לאזכור הנ"ל, אין בידי החוקרים מידע נוסף כלשהו על מלכה של אכשף מלבד העובדה שברית מלכי הצפון נחלה תבוסה מידי צבא יהושע, מה שהוביל לחורבן כל הממלכות והערים שנלחמו בו, כולל אכשף.
אזכור נוסף מובא בהמשך ספר יהושע מתוך רשימת 31 הערים הכנעניות אשר מלכיהן נלחמו ביהושע: "...מֶלֶךְ אַכְשָׁף אֶחָד". (יהושע, יב', כ').
בתקופת התנחלות השבטים נכללה אכשף בתחום נחלת שבט אשר, ככתוב: "וַיֵּצֵא הֵגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וְיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף." (יהושע י"ט, כ"ד-כ"ה).
ישנן מספר סברות לזיהוי מיקומה של העיר ובהן: תל כיסון, כ-3 ק"מ דרום - מערבית לצומת אחיהוד, תל רגב בכניסה לכפר חסידים ואכסף שבגליל העליון.
[עריכה] לקריאה נוספת
- איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
