כפר חסידים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כפר חסידים
Kfar Hasidim 5.jpg
הכניסה לכפר חסידים
מחוז חיפה
מועצה אזורית זבולון
גובה ממוצע ‎13‏ מטר
תאריך ייסוד 1924
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 779 תושבים
מיקום כפר חסידים
כפר חסידים
כפר חסידים
http://www.kfar-hasidim.org.il
שלט בכניסה לכפר חסידים. ברקע תל רגב הנמצא בכניסה לכפר
רחוב בכפר חסידים
בית הקירור הישן בכפר חסידים

כפר חסידים הוא מושב בעמק זבולון ליד קריית אתא בתחומי מועצה אזורית זבולון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתו של כפר חסידים בשנת תרפ"ד-1924 בימי העלייה הרביעית כאשר החלו להתארגן בפולין קבוצות של חסידים שביקשו לעלות ולהתיישב בארץ ישראל. המגמה החלה עוד בשנת תרפ"ב-1922 עם ההכנות להקמתה של בני ברק, אלא שהפעם הכוונה הייתה להקים יישוב חקלאי ולא ישוב עירוני. החסידים נחלקו לשתי קבוצות התיישבותיות: האחת בהנהגת האדמו"ר מקוז'ניץ רבי ישראל אלעזר הופשטיין, דור ששי למגיד מקוז'ניץ, והשנייה בהנהגת רבי יחזקאל טאוב האדמו"ר מיבלונה, דור חמישי למגיד מקוזמיר. אליהם נלוו שני אדמו"רים נוספים: רבי ישעיהו שפירא ("האדמו"ר החלוץ"), וקרוב משפחתו רבי אברהם יעקב שפירא, האדמו"ר מדרוהוביץ', שאף הם היו צאצאים ישירים של המגיד מקוז'ניץ. האדמו"ר מדרוהוביץ' למד בחו"ל את מלאכת המדידה, ועתה היה ממונה על מדידת אדמות היישוב. החסידים שהגיעו ברובם מן המעמד הבינוני קנו בכספם את חלקת האדמה, ההתיישבות עצמה החלה ב-1925 בארבע נקודות יישוב. סיפור המעשה עורר התלהבות רבה בקרב היישוב הציוני. ש. שלום, בנו של האדמו"ר מדרוהוביץ', שהצטרף אל אביו והיה בעצמו בקבוצת המתיישבים, מתאר בספרו "עליית חסידים" את השנים הראשונות בתמונות ציוריות למדי של יהודים בעלי מראה חרדי, שיצאו לעבוד עבודת כפיים בשדה כשעל גופם ציצית ופיאותיהם וזקניהם מתבדרים ברוח.‏[1]

עד מהרה החלו הבעיות לצוץ על פני השטח: האזור שקנו החסידים היה אדמת ביצה, שלא התאימה לחקלאות, והמלריה התפרצה והפילה חללים רבים. כמו כן, היישוב לא זכה בתמיכה מספקת של המוסדות הלאומיים, הכספים מפולין הפסיקו להגיע וההון הפרטי הלך ואזל. לכך התלוותה הבעיה המרכזית, והיא חוסר בידע ובניסיון חקלאי. הרבי מיבלונה (כמו גם אחרים) פנה אל הקרן הקיימת לישראל לעזרה. הקק"ל הגישה עזרה בשליחת מדריכים, פרעון החובות על קניית הקרקע ובעיקר בייבוש הביצות. קרן היסוד עזרה אף היא, כשהזרימה קיצבה למתיישבים שהוכיחו כי בכוחם לנהל משק. הקק"ל החליטה ב-1926 על איחוד ארבע הנקודות לכדי נקודה אחת, וכך נולד כפר חסידים המוכר כיום. במאי 1930 נחנך הכביש המחבר את הכפר לכביש חיפה-נצרת[2]. אל החסידים צורפה גם קבוצה של מתיישבי הפועל המזרחי. בשנות ה-30 מונה הרב מרדכי שמואל קרול כרבו של כפר חסידים.

במהלך השנים עד לקום המדינה הלך והתבסס היישוב, ב-1950 הקימו חלק מצעירי היישוב את כפר חסידים ב', המורכב מתושבים שאינם חקלאים, ובנייני המגורים בו משולבים בתוך כפר חסידים א'. תושבי הכפר מתפרנסים מחקלאות כמו גם מעבודות מחוץ ליישוב. במהלך השנים האוכלוסייה התחלפה, וכיום תושבי הכפר הם בעיקר דתיים לאומיים וחילונים. במהלך השנים עקב שינוי הצביון הרוחני בכפר, עזבו רוב משפחות החסידים שבכפר לבני ברק ולירושלים. שאר החסידים הראשונים שהיו בכפר נפטרו במהלך השנים. מראשוני וממייסדי הכפר נשארה משפחתו של ר' שלום שפירא, שהיה גיסו - בעל אחותו - של האדמו"ר רבי ישראל אליעזר מקוז'ניץ ובן דודו של הרבי מדרוהוביץ' (בן דודו רבי יצחק מרדכי מגוואדז'יץ).

בית הקירור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקירור תוכנן על ידי האדריכל אריה שרון והוקם בשנת 1942. מטרתו הייתה לאחסן בקירור תוצרת חקלאית: תפוח אדמה ותפוח עץ ממשקיהם של איכרי היישוב והסביבה. הצורך בהקמת בית הקירור נבע מהעובדה שהיבול שנאסף בבת אחת גרם לירידת מחירי השוק. המגדלים התארגנו, גייסו כספים ממקורות עצמיים ובנו את בית הקירור. כך יכלו לשמור על התוצרת החקלאית ולווסת את השיווק בהתאם למחיר הרצוי. בזמן מלחמת השחרור שימש בית הקירור גם להסתרת נשק. בתי קירור דומים, אשר תוכננו על ידי אריה שרון, הוקמו במקומות שונים בארץ: רמת יוחנן, קיבוץ משמרות, בית חירות ועוד. ישנה תוכנית לשמר את המבנה, בתמיכתה של המועצה לשימור אתרים, ולשכן בו את ארכיון היישוב.

בסמוך ליישוב הוקם ב-1937 כפר נוער דתי הנושא את אותו שם. באלול תשס"ג הוקמה בתוך כפר הנוער הדתי בכפר חסידים, ישיבת נחלת ישראל שבראשה עומד הרב שניאור קץ. הישיבה הפיחה רוח חדשה במקום ומנתה כ-180 תלמידים. בשנת תשע"ג הוצאה ישיבת נחלת ישראל על ידי גורמים בקיבוץ הדתי, והעתיקה את מקומה למגדל העמק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ש. שלום, "עליית חסידים"
  • אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק קט"ז, ייסוד כפר חסידים, ש. שלום, 1925 - פגישה ראשונה עם המייסד, קניית קרקע, העלייה על הקרקע, העבודה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: האדמו"ר מקוז'ניץ למנוחות, דבר, 23 באוגוסט 1966
    חיים שוררחסידים, דבר, 2 בספטמבר 1966
  2. ^ כביש לכפר חסידים, דבר, 11 במאי 1930


קואורדינטות: 32°44′35.52″N 35°5′36.59″E / 32.7432000°N 35.0934972°E / 32.7432000; 35.0934972