אלדו מורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלדו מורו
(23 בספטמבר 1916; מגליה
 - 9 במאי 1978; רומא) (בגיל 61)
Aldo Moro br.jpg
מפלגה המפלגה הנוצרית דמוקרטית
ראש ממשלת איטליה ה-12 וה- 18
הקודם בתפקיד מריאנו רומור
הבא בתפקיד ג'וליו אנדראוטי

אַלדוֹ מוֹרוֹאיטלקית: Aldo Moro;‏ 23 בספטמבר 19169 במאי 1978) היה מדינאי איטלקי, פרופסור למשפטים, ראש ממשלה ושר חוץ. הוא נחטף ונרצח בידי ארגון הטרור "הבריגדות האדומות" בשנת 1978.

אלדו מורו נולד ב-23 בספטמבר 1916 במליה, במחוז פוליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת בארי ב-1940, שימש שם כמרצה למשפטים ופרסם מספר ספרי משפט. בנוסף שימש מורו כנשיא הפדרציה של האוניברסיטאות האיטלקיות הקתוליות.

לאחר מלחמת העולם השנייה נבחר למועצה המחוקקת והשתתף בניסוח חוקת איטליה שלאחר המלחמה.

בשנת 1959 היה למנהיג המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה, ובשנים 19631968 כיהן מטעמה כראש ממשלת איטליה. בשנים 19701972 שירת כשר החוץ. בשנת 1974 נתמנה בשנית לראש הממשלה. בתנאי אי-היציבות הפוליטית ששררה אז באיטליה החזיקה ממשלתו מעמד רק עד לשנת 1976.

פעילותו העיקרית של אלדו מורו בתקופה שקדמה לחטיפה הייתה הניסיון לחבור למפלגה הקומוניסטית, ולהכניסה לבית הנבחרים האיטלקי – מהלך שאיים על הסדר הישן. ביקורו בארצות הברית הופסק באמצע בבהילות, על רקע תגובתה החריפה של ארצות הברית כנגדו ואיומיה כלפיו.

ב-16 במרץ 1978 ארבה קבוצה של חברי תנועת המחתרת השמאלית הקיצונית "הבריגדות האדומות" למכוניתו, רצחה את נהגו וכן חמישה שוטרים, חטפה את אלדו מורו, החזיקה אותו בדירת מגורים באחד מפרווריה של רומא והכריזה שהיא מעמידה אותו למשפט.

הבריגדות האדומות התנו את שחרורו של אלדו מורו בשחרור 13 מחבריהם שעמדו לדין באותה עת. נשיא איטליה סירב לנהל משא ומתן עם החוטפים וב-9 במאי 1978, לאחר חמישים וארבעה ימי חטיפה, נתגלתה גופתו של אלדו מורו ללא רוח חיים בתא המטען של מכונית בלב רומא. אלדו מורו שלח ממקום שביו מכתבים לא מעטים. כאשר הבין שהשלטון זנח אותו למעשה ושגורלו נגזר, כתב שהוא מבקש מהפוליטיקאים שזנחו אותו שלא יבואו להלווייתו.

רצח פוליטי זה היה אחד משיאי הטרור העירוני שהשתולל באירופה בשנות השבעים, שהתחולל על ידי ארגוני טרור כמו "הבריגדות האדומות" וכמו קבוצת באדר מינהוף.

בשנת 2003 יצא לאקרנים הסרט האיטלקי "בוקר טוב, לילה" (Buongiorno, Notte), שכתב וביים מרקו בלוקיו, בהתבסס על אירועי חטיפתו של אלדו מורו. הסרט מתאר את ימיו האחרונים של אלדו מורו, בדירת חוטפיו ברומא, עד לרגע ביצוע גזר הדין. באותה שנה יצא לאקרנים סרט נוסף ("כיכר חמשת הירחים"; Piazza delle cinque lune), בבימוי רנצו מרטינלי, עם דונלד סאתרלנד) המעלה סברה כי חטיפתו ורציחתו של מורו נעשו בידיעת ואף בעזרתם של הארגונים החשאיים האיטלקיים, ואולי בסיוע גופי מודיעין מערביים (דרך ארגון נוסף – "Propaganda Due") כחלק מהמלחמה בקומוניזם המתפשט במערב.

בראיון לסרט תיעודי שצולם ב-2006 אמר איש משרד החוץ האמריקני לשעבר סטיב פיזניק (Steve Pieczenik) שחטיפתו ורציחתו של מורו בוצעו בהנחיה אמריקנית תוך שימוש בבריגדות האדומות כבמכשיר. פיזניק אמר כי "נאלצנו להקריב את מורו כדי להציל את היציבות באיטליה".‏[1] החטיפה בוצעה לדבריו כדי לסכל את המהלך שיזם מורו, להתקרבות בין המפלגה הנוצרית-דמוקרטית למפלגה הקומוניסטית, וההחלטה לרצוח את מורו התקבלה לאחר שבשבוע הרביעי לשביו החל לחשוף סודות ביטחוניים.

בשנת 2008 העלה פרנצ‘סקו קוסיגה, ראש ממשלת איטליה ונשיאהּ לשעבר, טענה בדבר קיום "הסכם מורו", הסכם סודי, שלטענתו היה קיים בתקופת שלטונו של אלדו מורו בין השלטונות האיטלקיים לבין אש"ף, שלפיו לארגון אש"ף יינתן חופש פעולה על אדמת איטליה כל זמן שהארגון ימנע מלפגוע במטרות איטלקיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A propos de la mort d'Aldo Moro 1/2, באתר Dailymotion קובץ וידאו