סילביו ברלוסקוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

סילביו ברלוסקוני (איטלקית: Silvio Berlusconi), (נולד ב-29 בספטמבר 1936, מילאנו, איטליה). ראש ממשלת איטליה מטעם מפלגת פורצה איטליה (Forza Italia, בתרגום חופשי: "קדימה איטליה").

נולד במילאנו. בעל תואר במשפטים. ב-1962 החל את הקריירה שלו כיזם פרטי, ועד מהרה הפך ליזם המוביל בפרויקטים של נדל"ן. ב-1980 החל בבניית אימפריית התקשורת שלו, עם עלייתה לאוויר של רשת הטלוויזיה הארצית המסחרית הראשונה באיטליה. לאחר שרכש את הוצאת הספרים מונדאדורי, הפך למוציא לאור הגדול ביותר באיטליה של ספרים ומגזינים.

הצלחתו באיטליה הביאה אותו לפיתוח של רשתות טלוויזיה מסחריות נוספות בצרפת, גרמניה וספרד.

חברת האחזקות שניהל, FININVEST, היא בעלת שליטה בתחומי הביטוח, מסחר ושירותים פיננסיים.

ב-1986 הוא רכש את קבוצת הכדורגל מילאן (A.C. MILAN), אחת הקבוצות המצליחות בעולם והפך לבעליה. בינואר 1994 פרש מניהול FININVEST וייסד את מפלגת "פורצה איטליה", שזכתה ברוב בבחירות באותה שנה, וברלוסקוני מונה לראש הממשלה.

הונו של ברלוסקוני נאמד בכ-11 מיליארד דולר, ובמשך תקופה ארוכה היה האדם העשיר ביותר באיטליה.

כנגד ברלוסקוני נוהלו חקירות משטרה רבות בחשד לשחיתות בעסקיו הפרטיים, אולם מעולם לא הוגשה נגדו כתב תביעה או כתב אישום. ב-1 ביולי 2003 מונה לנשיא התורן של האיחוד האירופאי.

ברלוסקוני נחשב בזמן כהונתו למנהיג האירופי הידידותי ביותר לישראל, ופיתח יחסים קרובים עם ראש הממשלה אריאל שרון. כבר בתחילת כהונתו קרא ברלוסקוני לצרף את ישראל לשורות האיחוד האירופי, על אף מיקומה הגאוגרפי. ביוני 2003 בביקורו בישראל, היה המדינאי הראשון שנמנע מפגישה עם יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת.

ב-20 באפריל 2005 הודיע על התפטרותו מראשות הממשלה בעקבות הפסדים בבחירות מקומיות וניסה להרכיב ממשלה מחדש, אך בבחירות הוא הפסיד לקודמו בתפקיד ומנהיג מפלגת המרכז-שמאל, רומנו פרודי. ב-14 באפריל 2008 ניצח בבחירות את יריבו מהשמאל, ולטר ולטרוני.

[עריכה] ראו גם

• פיאמה נירנשטיין

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
דיווח חדשותי בוויקיחדשות: איטליה: ברלוסקוני ניצח בבחירות הכלליות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סילביו ברלוסקוני

ראשי ממשלת איטליה

ממלכת איטליה: קמילו בנסו די קאבור - בטינו ריקאסולי - אורבנו רטאצי - לואיג'י קרלו פאריני - מרקו מינגטי - אלפונסו פררו לה מרמורה - בטינו ריקאסולי - אורבנו רטאצי - לואיג'י פדריקו מנבראה - ג'ובאני לנצה - מרקו מינגטי - אגוסטינו דפרטיס - בנדטו צ'ארולי - אגוסטינו דפרטיס - בנדטו צ'ארולי - אגוסטינו דפרטיס - פרנצ'סקו כריספי - אנטוניו סטראבה - ג'ובאני ג'וליטי - פרנצ'סקו כריספי - אנטוניו סטראבה - לואיג'י פלוקס - ג'וזפה סראצ'ו - ג'וזפה צנארדלי - ג'ובאני ג'וליטי - תומזו טיטוני - אלסנדרו פורטיס - סידני סונינו - ג'ובאני ג'וליטי - סידני סונינו - לואיג'י לוצאטי - ג'ובאני ג'וליטי - אנטוניו סלנדרה - פאולו בוסלי - ויטוריו אמנאולה אורלנדו - פרנצ'סקו סבריו ניטי - ג'ובאני ג'וליטי - איוונואה בונומי - לואיג'י פאצ'טה - בניטו מוסוליני - פייטרו באדוליו - איוונואה בונומי - פרוצ'ו פארי - אלצ'ידה דה גאספרי הרפובליקה האיטלקית: אלצ'ידה דה גאספרי - ג'וזפה פלה - אמינטורה פנפאני - מריו שלבה - אנטוניו סגני - אדונה צולי - אמינטורה פנפאני - אנטוניו סגני - פרננדו טמברוני - אמינטורה פנפאני - ג'ובאני לאונה - אלדו מורו - ג'ובאני לאונה - מריאנו רומור - אמיליו קולומבו - ג'וליו אנדראוטי - מריאנו רומור - אלדו מורו - ג'וליו אנדראוטי - פרנצ'סקו קוסיגה - ארנלדו פורלאני - ג'ובאני ספאדוליני - אמינטורה פנפאני - בטינו קראקסי - אמינטורה פנפאני - ג'ובאני גוריה - צ'ראקו דה מיטה - ג'וליו אנדראוטי - ג'וליאנו אמאטי - קרלו אזליו צ'אמפי - סילביו ברלוסקוני - למברטו דיני - רומנו פרודי - מאסימו ד'אלמה - ג'וליאנו אמאטי - סילביו ברלוסקוני - רומנו פרודי