סילביו ברלוסקוני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
סילביו ברלוסקוני (איטלקית: Silvio Berlusconi), (נולד ב-29 בספטמבר 1936, מילאנו, איטליה). ראש ממשלת איטליה מטעם מפלגת פורצה איטליה לשעבר (Forza Italia, בתרגום חופשי: "קדימה איטליה"), הנקראת היום מפלגת פופולו דלה ליבירטה (Popolo della Libertà: "מפלגת העם החופשי").
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
ברלוסקוני נולד במילאנו. בעל תואר במשפטים. ב-1962 החל את הקריירה שלו כיזם פרטי, ועד מהרה הפך ליזם המוביל בפרויקטים של נדל"ן. ב-1980 החל בבניית אימפריית התקשורת שלו, עם עלייתה לאוויר של רשת הטלוויזיה הארצית המסחרית הראשונה באיטליה. לאחר שרכש את הוצאת הספרים מונדאדורי, הפך למוציא לאור הגדול ביותר באיטליה של ספרים ומגזינים.
הצלחתו באיטליה הביאה אותו לפיתוח של רשתות טלוויזיה מסחריות נוספות בצרפת, גרמניה וספרד.
חברת האחזקות שניהל, FININVEST, היא בעלת שליטה בתחומי הביטוח, מסחר ושירותים פיננסיים.
ב-1986 הוא רכש את קבוצת הכדורגל מילאן (A.C. MILAN), אחת הקבוצות המצליחות בעולם והפך לבעליה. בינואר 1994 פרש מניהול FININVEST וייסד את מפלגת "פורצה איטליה", שזכתה ברוב בבחירות באותה שנה, וברלוסקוני מונה לראש הממשלה.
הונו של ברלוסקוני נאמד בכ-11 מיליארד דולר, ובמשך תקופה ארוכה היה האדם העשיר ביותר באיטליה. נוהלו כנגדו חקירות משטרה רבות בחשד לשחיתות בעסקיו הפרטיים, אולם מעולם לא הוגשה נגדו כתב תביעה או כתב אישום.
ב-1 ביולי 2003 מונה לנשיא התורן של האיחוד האירופאי.
ברלוסקוני נחשב בזמן כהונתו למנהיג האירופי הידידותי ביותר לישראל, ופיתח יחסים קרובים עם ראש הממשלה אריאל שרון. כבר בתחילת כהונתו קרא ברלוסקוני לצרף את ישראל לשורות האיחוד האירופי, על אף מיקומה הגאוגרפי. ביוני 2003 בביקורו בישראל, היה המדינאי הראשון שנמנע מפגישה עם יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת.
ב-20 באפריל 2005 הודיע על התפטרותו מראשות הממשלה בעקבות הפסדים בבחירות מקומיות וניסה להרכיב ממשלה מחדש, אך בבחירות הוא הפסיד לקודמו בתפקיד ומנהיג מפלגת המרכז-שמאל, רומנו פרודי. ב-14 באפריל 2008 ניצח בבחירות את יריבו מהשמאל, ולטר ולטרוני.
במהלך חייו הציבוריים נודע ברלוסקוני במספר התבטאויות סקסיסטיות ושנויות במחלוקת. לאחר בחירתה לפרלמנט של הדוגמנית מארה קרפניה במסגרת מפלגתו ב-2006, אמר ברלוסקוני כי יציע לעגן בחוק את זכות הלילה הראשון. בינואר 2007 אמר עליה כי אלמלא היה נשוי, היה נישא לה מיד. רעייתו של ברלוסקוני, ורוניקה לריו, דרשה ממנו להתנצל מעל דפי העיתונות.
בתחילת 2009 התפרסמו ידיעות על הוללות מינית של ברלוסקוני. בעקבות פרסומים אלה הודיעה אשתו ורוניקה על כוונתה להתגרש ממנו.[1]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מי אתה סילביו ברלוסקוני, 1 במרץ 2007, אתר "ONE"
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ סביונה מאנה, הימים הקשים של סילוויו ברלוסקוני, באתר הארץ, 23.6.2009
