אליאס לנרוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליאס לנרוט

אליאס לנרוטשבדית ופינית: Elias Lönnrot;‏ 9 באפריל 1802 - 19 במרץ 1884) היה פילולוג, חוקר פולקלור, משורר ובוטנאי פיני, רופא בהכשרתו, שנודע בעיקר בחיבור אוסף גדול של שירי עם מסורתיים פינים, שהפך לאפוס הלאומי קלוולה. על ידי פעילותו הספרותית לנרוט שיחק תפקיד מכריע בהתעוררות הספרות הפינית ובעיצוב הזהות הלאומית של עמו. אחרי מתרגם כתבי הקודש של הנצרות, מיקאל אגריקולה, מכנים אותו "אביה השני של השפה הפינית".


ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום לידתו של אליאס לנרוט בסאמאטי

אליאס לנרוט נולד בשנת 1802 ביישוב סאמאטי במחוז אוסימא שבדרום פינלנד, אז חלק מדוכסות גדולה במסגרת האימפריה הרוסית, כילד הרביעי מבין שבעה ילדים של החייט פרדריק יוהנא לנרוט ושל אשתו, אולריקה ואלברג. הוא גדל בבית עני מאוד. בילדותו נאלץ לעבוד לצד אביו ולפעמים אפילו לקבץ נדבות. אולם מפני שבלט כילד מחונן שלמד , בין היתר, קרוא ובתוב כבר בגיל 5, התאמצו הוריו להבטיח לו השכלה ושלחו אותו לבית ספר. בשנים 1818-1814 המשיך לימודיו בבתי ספר באקנס (טאמיסארי) ובטורקו (אז אובו). למד לאחר מכן רפואה באוניברסיטת טורקו. אולם כשבשנה הראשונה ללימודיו נהרס בניין האוניברסיטה בדליקה הגדולה בטורקו, המוסד הועבר להלסינקי, עיר שהפכה לא מזמן למרכז המנהלי של פינלנד. לנרוט סיים שם את לימודיו בשנת 1832.

פעילותו כרופא[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרתו הראשונה היה כרופא מחוזי של קאריאני במזרח פינלנד בתקופה שבה האזור שררו רעב ומגיפות. הרופא שקדם אותו בתפקיד התפטר ועזב דווקא בגלל שנות הבצורת הממושכות ומכת הרעב הנלווית שעשו שמות בבעלי חיים ובבני אדם. בנושף העדר בית חולים במקום הכביד מאוד על העבודה המקצועית. לנרוט ראה את עצמו כרופא יחיד לארבעת אלפי אנשים או יותר, שרובם חיו בקהילות כפריות קטנות מפוזרות בכל רחבי המחוז. נוכח יוקר ומגבלות בידע ובאמצעים של הרפואה הממסדית, רוב התושבים סמכו על רופאי אלילים ועל סמי המרפא הזמינים. גם לנרוט עצמו נאלץ סמוך על התרופות המסורתיות והשתמש בהן. עם זאת הוא האמין ללא סייג כי רמת היגיינה טובה, הנקה טבעית של התינוקות והחיסון (נגד אבעבועות שחורות) הם אמצעי טיפול יעילים ביותר.

עבודתו בתחום הפולקלור והשפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד עבודתו כרופא, תפס יותר ויותר מקום בחייו בעיניין בשפה הפינית ובאוצרותיה. בשנת 1827 התחיל לכתוב על השפה הפינית הקדומה ולאסוף סיפורי עם מהכפריים בני זמנו. בשנת 1831 קמה החברה לספרות פינית ולנרוט, כאחד ממייסדיה, קיבל מימון לעבודתו לאיסוף אוצרות הפולקלור.

הוא התחיל לצאת לחופשות ארוכות ממרפאתו על מנת לסייר בכל רחבי מולדתו, בלפלנד רבתי (סאפמי) ובחלקים מקרליה הרוסית. בעקבות פעילות זאת נולדו שוה של ספרים: "קנטלה" (1831-1829), "קלוולה" (1836-1835)("קלוולה "הישנה", כלומר מהדורתה הראשונה "קנטולטר" (1840) "סאננלסקויה" (פתגמים) (1842) ו"קלוולה" במהדורה החדשה (1849). על תרומתו בשימור המסורות בעל פה של פינלנד זכה לנרוט להכרה והתמנה בראש הקתדרה לספרות פינית באוניברסיטת הלסינקי.

לנרוט עבד גם על חיבור המילון הפיני-שבדי הראשון (Finsk-Svenskt lexikon ‏ (1880-1866). המילון כלל מעל 200,000 ערכים, כאשר הרבה ממהמושגים בפינית נטבעו על ידי לנרוט עצמו. הידע שלו בתחום השירה המסורתית הפינית זיכה אותו ביוקרה רבה כבעל סמכות מוחלטת בתחום בפינלנד. הרבה מהמצאותיו הלשוניות התקבלו ושרדו את הדורות. ההמשגה המדעית הפינית הופשעה במיוחד מתרומותיו ולהרבה מונחים מופשטים ששפות אירופיות חשובות שאלו מלטינית ומיוונית תורגמו בנאולוגיזמים. ממקור פיני. כך לדוגמה כמה מונחים מתחום הבלשנות והרפואה: kielioppiבשביל "דקדוק" kirjallisuus -"ספרות",valtimo - "עורק".זאת להבדיל למשל ממקרה "המחלוקת אינקהורן" (Inkhorn debate) שבאנגלית, שבה מציעי המונחים המומצאים ממקור אנגלו-סקסוני הובסו.

עבודתו בתחום המינוח בבוטניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנרוט כתב בשנת 1860 גם את הספר הראשון בפינית בתחום הבוטניקה - "פלורה פניקה" (Flora fennica) או "Suomen Kasvisto". הוא נחשב גם לאחד הטקסטים המדעים הראשונים בפנילנד, הכתובים לא בלטינית, כפי שהיה נהוג בעבר, אלא בשפת העם. מהדורה נרחבת שחוברה ביחד עם ת. סלאן פורסמה בשנת 1866. הפסר של לנרוט כולל פרט לתאורים של הצמחים למיניהם גם הערות שוליים על השימוש בהם. שמו מוזכר עד היום בסיווג הסטנסרטי של הצמחים בנוגע למינים שתאר.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1850 - חבר בהתכתבות של האקדמיה המלכותית למדעים של פרוסיה בברלין
  • 24 בינואר 1872 - חבר חוץ במסדר להצטיינות של פרוסיה, למדעים ואמנויות

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דמותו נתנה השראה לסדרת השטרות של 500 מארקה בעיצובו של הגרפיקאי הפיני אריק ברוּן.
  • 2002 - הונפקו בפינלנד מטבעות כסף לזכרונות של אליאס לנרוט. בצד השני -נוצה -סמל של המלומד וחתימתו.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האפוס הלאומי קלוולה שחיבר לנרוט, שרת כמקור השראה לסופר ג'.אר.אר. טולקין בספריו "סילמריליון" ו"אדון הטבעות".
  • הסופר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס בחר לקרוא "לנרוט" לגבורו החוקר בספור "המוות והמצפן" (La muerte y la brújula), שלפיו הופק סרט מאוחר יותר, בבימויו של אלקס קוקס.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1845/1840 - "קנטלטר", אוסף לירי
    קלוולה
  • פתגמי העם הפיני (Suomen kansan sananlaskuja)
  • שירי כישוף קדומים של העם הפיני (Suomen kansan muinaisia loitsurunoja