קאלוואלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קלוולה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
קאלוואלה במהדורתה הראשונה, כרך א, 1835

קאלוואלהפינית:Kalevala) היא קומפילציה שחוברה במאה ה-19 על ידי אליאס לנרוט, פולקלוריסט ורופא, על בסיס אוצר של שירי-עם פינים שהועברו בעל פה ונאספו בשנים 1847-1834 בכפרים של פינלנד, ואף בחבל קרליה שברוסיה, חצי האי קולה ואסטוניה. קאלוואלה נחשבת לאפוס הלאומי של העם הפיני ואחת מהיצירות החשובות בשפה הפינית. גרסתה הראשונה פורסמה בשנת 1835. מהדורה שנייה נרחבת בהרבה הופיעה בשנת 1849 וכללה כ-23,000 חרוזים, המחולקים לחמישים שירים (בפינית:רונוט runot).

קאלוואלה נחשבת לאבן יסוד לזהות הלאומית הפינית והטביעה את חותמה על יצירותיהם של אמנים פינים רבים. היא תורגמה ל-51 שפות.

קאלוואלה שפרושה "הארץ של קאלווה"' או בתרגום חפשי "ארץ הגיבורים", כוללת מיתוסים, אגדות, סיפורי גבורה, אפיים וסיפורים ליריים, שחלקם אינם קשורים זה בזה. הגבור העיקרי של היצירה הוא הבארד ויינומיינן (Väinämöinen), מכשף המנגן בקנטלה, כלי מיתר הלאומי של פינלנד. הוא בנם של הרוח ושל אילמאטאר, הבתולה השמיימית, שהתעברה כאשר רק האויר, האור והמים היו קיימים. קאלוואלה מתחילה בסיפור בריאה, שבו הרקיע, הארץ, השמש והירח נולדים מתוך ביצי ברווז שהונחו על ברכיה של אילמאטאר. ויינמויינן מופיע כבר בשיר הראשון.

דמויות חשובות אחרות באפוס הפיני הם הנפח אילמרינן (Ilmarinen) והלוחם למינקיינן (Lemminkäinen) אילמרינן ייצר את ה"סמפו", חפץ מופלא, אצל לנרוט - מעין טחנת רוח, בשביל לוּהי, מנהיגת הארץ האויבת פוהיולה (ארץ הצפון), שהבטיחה לו בתמורה את יד בתה. כעבור זמן ה"סמפו" נגנב מפוהיולה על ידי גבורי קאלוואלה ונשבר. הסמפו מביא שגשוג ורווחה , אפילו אחרי שנשבר. חוט השני של הקאלוואלה הוא המאבק על ה"סמפו".

ייצור ה"סמפו", ציור מאת גאלן קאללה, 1893

ששה שירים מוקדשים להרפתקאות הגבור הטרגי קולרבו, העבד הנקמן, האונס את אחותו (מבלי לזהות אותה) ושבסוף קופץ למותו על חרבו. אפיזודה מאוחרת זו על חיי קולרבו לא פורסמה במהדורה משנת 1835 של הפואמה. לצד תולדות הגבורים, קאלוואלה כוללת קטעים לא נרטיבים, שבהם פרטים על דרכי ההתנהגות שהיו המקובלות על הגברים והנשים בחיי הנישואים, פירוט על תהליך יצור הבירה ועיבוד הברזל.

תוכן הקאלוואלה שיר אחרי שיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזור הראשון על אודות ויינמיינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"טריפטיך של אינו" המאייר את השירים הראשונים של קאלוואלה - ציור מאת אקסלי גאלן-קאללה, 1891 - המפגש בין איינו ובין ויינמיינן הקשיש, מרדפו אחריה, וסצנת הטביעה של איינו

השירים א עד ב: קאלוואלה מתחילה בדברי המשורר על בריאת היקום, שבהם הוא מתאר איך נברא העולם מביצה של ברווז, אחרי שאילמאטאר שברה אותה. לומדים גם שאילמאטאר הולידה את ויינמיינן.

השירים ג עד ה: כדי להציל את חייו אחרי שהפסיד בתחרות שירים מגיים, מבטיח יוקאהיינן לויינמיינן כי יתן לו את אחותו איינו, לאשה. אולם איינו בורחת מחיזוריו של הקשיש ומטביעה את עצמה.

השירים ו עד י: ויינמיינן נוסע לפוהיולה על מנת לחזר אחרי אחת מבונתיו של לוהי, גבירת ארצות הצפון. בינתיים, מתוך רצון נקם, הורג יוקאהיינן את סוסו של ויינמיינן, הנופל לים. נשר חוטף את הסוס ומביאו עד לפוהיולה. כדי שיוכל לחזור לביתו, ויינמיינן מבטיח ללוהי שאילמרינן הנפח ייצר עבורו את "סמפו". כתגמול מבטיחים לו את ידה של אחת מבנות פוהיולה. בשובו הביתה, פונה ויינמיינן אל אילמרינן המייצר את הסמפו. אבל תמורת הסמפו, ויינמיינן אינו מקבל את הנערה המובטחת. על גדת הנהר, הוא הורג רועה צאן, חותך את גופתו לגזרים ומשליך אותה למים.

המחזור הראשון על אודות למינקיינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמו של למיקיינן לצד גופת בנה, הציור "אמו של למינקיינן" מאת גאלן-קאללה, 1892

השירים י"א עד ט"ו: למינקיין חוטף את קיליקי, ארוסתו, מן האי סארי. אחר כך הוא נוטש אותה ונוסע לפוהיולה, שם הוא מבקש את ידה שלאחת מבנות לוהי. בתמורה מתחייב לבצע שלוש משימות. אחרי שהורג את האייל (ה"אלאן") מהיסי (דמות מרושעת בקאלוואלה) וחוטף את גורו, עליו להרוג את טואונלה, הברבור מממלכת המתים. על גדת הנהר הוא פוגש רועה צאן, חותך את לגזרים ומשליך אותם למים. לאם של למינקיינן נודע על מות בנה, ואז היא בעזרת מגרפה מאחדת מחדש את חלקי גופתו ומחייה אותה.

המחזור השני על ויינמיינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירים ט"ז - כ"ה: ויינמיינן מתחיל לבנות ספינה כדי להפליג בה לפוהיולה. לשם משימה זו הוא נזקק לנוסחאות מגיות אותן מחפש לשווא בארץ המתים, טואונלה. להסוף הוא מגלה אותם נוסחאות קסם בבטנו של ענק מת - הקוסם אנטרו ויפונן. אילמרינן מעודכן על ידי אחותו אניקי לגבי תוכניותיו של ויינמיינן ויוצא גם הוא למסע לפוהיולה. הבתולה מפוהיולה בוחרת באילמרינן, לאחר שהוא מילא את שלוש עבודות העל-טבעיות שנדרש לבצען: לחרוש שדה ששורץ נחשים, ללכוד את הדוב מטואוני ואת הזאב ממאנאלה, והצליח לתפוס את השטירל הגדול מן הנהר טואונלה.בעקבות זאת נושא אילמרינן את הבתולה מפוהיולה לשאה.

המחזור השני על למינקיינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים כ"ו - ל: למינקיינן מתקומם על כי לא הוזמן לחתונה. הוא נוסע לפוהיולה והורג את בעל המקום. נאלץ משום כך לברוח ולהתחבא על אי. הוא משתעשע שם בחברת נשים נשואות, עד שבעליהם מגרשים אותו. בשובו, מוצא את ביתו מוצת באש וחוזר לפוהיולה כדי להתנקם. אולם נאלץ לוותר.

המחזור על קולרבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולרבו נשבע להתנקם באשתו של אילמרינן, בציור "קללתו של קולרבו", מאת גאלן-קאללה משנת 1899

שירים:ל"א - ל"ו: בעקבות ריב אונטמו מנצח את אחיו קלרבו וטובח את כל המשפחה, פרט לטשה הרה שיולדת את קולרבו. אונטמו מוכר את קולרבו כעבד לאילמרינן. אשתו של אילמרינן משעבדת אותו כרועה פרות ומתעללת בו. פעם היאשולחת לחם שבתוכו אבן לקולרבו ובוא שובר את סכינו בנסיון לחותכו. כדי לנקום בה, נותן קולרבו לעדר הפרות ללכת לאיבוד בתוך ביצה. במקומו, מביא להקת חיות פרא והטורפות את אשתו של אילמרינן. קולרבו נמלט מבית אילמרינן ומוצא את הוריו,אותם חשב למתים, אבל אינו מזהה אותם. מתוך חוסר ידיעה, הוא מפתה את אמו. כנושע לזאת את האמת היא משליכה את עצמה למפלי הנהר. קולרבו מגיע לביתו של אונטמו ומחפש דרך לנקום בו. רוצח שם את כולם וכשחוזר לבני ביתו, מוצא גם אותם מתים. אז הוא שם קץ לחייו.

המחזור על אילמרינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים ל"ז-ל"ח: אילמרינן מבכה את מות אשתו ומייצר לעצמו אשה חדשה מזהב. אבל זאת נשארת קרה ואילמרינן דוחה אותה. הוא מתחיל לחזר לשוא אחרי בתו הקטנה של פוהיולה. הוא חוטף אותה. אך הצעירה בוגדת בו ואז אילמרינן הופך אותה לשחף. בשובו הבייתה הוא מספר לויינמיינן על השגשוג שהביא ה"סאמפו" לאנשי פוהיולה.

המחזור השלישי על ויינמיינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים ל"ט - מ"ג: ויינמיינן, אילמרינן ולמינקיינן נוסעים לפוהיולה כדי לגנוב את הסאמפו.במהלך המסע ויינמיינן הורג זאב ים ענק ובונה מלסתו כלי נגינה בשם "קנטלה". צלילי הקנטלה מרדימים את תושבי פוהיולה ווינמיינן וחבריו גונבים את הסאמפו ונמלטים. כשהתעורר, לוהי הופכת עצמה לנשר אימתני ויוצאת עם צבאה בעקבות הגנבים. הקנטלה הולך לאיבוד בתוך גלי הנהר והסאמפו נשבר בעת הקרב: חלק ממנו שוקע אל קרקעית הים, בעוד חלק אחר נזרק אל הגדות ומביא שגשוג לפינלנד.

שירים מ"ד -מ"ט: לוהי שולח מחלות ומגפות המחריבות את קאלוואלה. היא מסתירה את הכוכבים וגונבת את האש,אותה ויינמיינן ואילמרינן מצליחים לתפוס בחזרה.

המחזור על מאריאטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נ: בשיר זה, שהוא הד לברית החדשה מתארים איך הבתולה מאריאטה, המזוהה עם הבתולה מרים, מתעברת צמח הדומה לחמוציות. התינוק שנולד נידון למוות על ידי ויינמיינן אך ניצל מהמזימה. הילד מוכתר למלך קרליה. ויינמיינן מפליג למסע על ספינתו. האפוס מסתיים עם דברי המשורר.

הגיבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויינמיינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיבור הראשי שדל קאלוואלה הוא ויינמיינן, גיבור שמאניסטי בעל כוחות מגיים של שירה וצלילים, בדומה לאורפאוס. הוא בנה של אילמטר ותרם לבריאת האדמה כפי רואים אותה בימינו. רבים ממסעותיו דומים למסעות שמאניסטיים, כשהמפורסם שבהם היה ביקורו בתוך הבטן של הענק אנטרו ויפונן, בחיפוש אחרי שירי בניין הסירות.

ויינמיינן היה יוצר ומנגן בקנטלה, כלי מיתרים פיני הדומה לציטר. במרכזם של סיפורים רבים בפואמה עומד נסיונותיו הכושלים של ויינמיינן למצוא אשה. אחותו של יוקאהיינן, אינו, הטביעה את עצמה במקום להינשא לו. ויינמיינן הינו הדמות המובילה של הקבוצה הגונבת את הסמפו מאנשי פוהיולה.

אילמרינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספו אילמרינן הוא אומן עטור תהילה, בדומה לווילנד הנפח הגרמאני. ולדדלוס היווני. הוא יצר את הרקיע, את הסמפו וכלי כישוף אחרים המוזכרים בקאלוואלה. הוא גם החבר השני בקבוצה שגנבה את הסמפו. בדומה לויינמיינן, גם על אילמרינן מספרים סיפורים רבים על חיפושיו אחרי אשה , עד שברגע מסוים יצר לעצמו אחת מזהב.

למינקיינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

למינקיינן הוא אדם יפה-תואר, יהיר ומחזר בלתי נדלה אחרי נשים. הוא בנה של למפי (שמשמעות שמה "תאווה או מועדפת"). למינקיינן קשור קשר הדוק לאמו, המשיבה אותו לחיים אחרי שטבע בנהר טואונלה תוך כדי מרדף אחרי אשה נחשקת. חלק זה של קאולוואלה מזכיר את המיתוס של אוסיריס. למינקיינן הוא החבר השלישי בקבוצה ההגונבת את הסמפו מידי פוהיולה.

אוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוּקוֹ ("הזקן") הוא אל השמיים והרעם, והאליל הראשי בין האלים המוזכרים בקאלוואלה. הוא שקול כנגד ת'ור או זאוס. לדעת ג'ון מרטין קרופורד יתכן כי השם "אוקו" קשור למילה ההונגרית ההקדומה ששימשה למוזג "זקן":"אג" (agg).

יואוקהיינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוֹאוּקַהיינן הוא צעיר שפל ושחצן הקורא לויינמיינן להתחרות איתו בתחרות שירה שבה הוא מפסיד. בתמורה לחייו מבטיח יואוקהיינן לויינמיינן את אחותו הצעירה איינו. יואוקהיינן מנסה להתנקם בווינמיינן ולרצוח אותו בעזרת חץ וקשת אך מצליח להרוג רק את סוסו של ויינמיינן. מעשיו של יואוקהיינן מביאים את ויינמיינן להבטיח כי יבנה סמפו כגמול להצלתו על ידי לואוהי.

לואוהי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוֹאוּהי, היא גבירת הצפון, המלכה, ה"מטריארכית" השאמאניסטית של בני ארץ פוהיולה, יריבים של בני קאלוואלה. היא מביאה צרות רבות על קאלוואלה ועל אנשיה. בשלב מסוים לואוהי מצילה את חיי ויינמיינן. יש לה בנות רבות אותן גבורי קאלוואלה מנסים לפתות, לפעמים בהצלחה. לואוהי משחקת תפקיד מרכזי בקרב שנועד למנוע מגבורי קאלוואלה לגנוב בחזרה את הסמפו שבסופו של דבר נהרס. לואוהי היא מכשפה חזקה שכישוריה מקבילים לאלו של ויינמיינן עצמוץ

קולרבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולרבו הוא הבן הנקמן והמעורער נפשית של קאלרבו, דמות טרגית. בילדותו עבר התעללות ונמכר כעבד לאילמרינן. אשתו של אילמרינן משעבדת אותו ומתיחסת אליו ברוע לב ובסופו של דבר נרצחת על ידו. קולרבו הוא צעיר אובד דרך ומופרע. לעיתים קרובות הוא נתון להתפרצויות זעם בלתי נשלטות ובסוף מאבד את עצמו לדעת.

מריאטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריאטה היא בתולה הצעירה של קאלוואלה. נכנסת להריון אחרי שאכלה את פירות צמח המרפא Vaccinium vitis-idaea. כשמקבלת צירים הוריה מגרשים אותה והיא יוצאת לדרך כדי לחפש סאונה וללדת . בהמרבה מקומות היא מגורשת אך לבסוף מוצאת מקום ביער ויולדת בן.

אופיה של מריאטה, כנסיתה להריון וחיפושיה אחרי מקום ללדת, מציינים מעין אלגוריה לדמותה של הבתולה מרים ולהתנצרותה של פינלנד. בנה נידון למוות על ידי ויינמיינן בגלל לידתו מחוץ לנשיואים , אך מצידו הצעיר מעניש את ויינמיינן ולבסוף הוא מוכתר כמלך קרליה. זה מעורר את כעסו של ויינמיינן, הנוטש את קאלוואלה ומוריש לקאולוואלה את שיריו ולאנשיה את כלי הקנטלה שלו.

השפעות ה"קאולוואלה" על התרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שאול טשרניחובסקי - קָלֶוָולָה (אפוס פיני)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]