אליסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאליסון
Alyssum montanum Sturm20.jpg
אליסון ההרים (Alyssum montanum)- איור
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צלפאים
משפחה: מצליבים
סוג: אליסון
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Alyssum

אָלִיסוֹן (שם מדעי: Alyssum) הוא סוג במשפחת המצליבים, עליו נמנים כ-170 מינים, רובם חד-שנתיים ונמוכים. הסוג ניכר בגוון האפור של עליו, שמקנה לו שעירות אופיינית. פרי האליסון מעוגל ובעל זרעים בודדים. בארץ ישראל גדלים בר אחד-עשר מינים מסוג זה.

תיאור הסוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני סוג זה הינם עשבים, שמאופיינים בשערות כוכבניות - שיערות שבסיסן משותף ויוצרות צורה דמוית כוכב, ש'קרניו' יוצאות מנקודה מסוימת. לא כל מיני הסוג הם בעלי טיפוס שערות כזה. שערות אלו יוצרות מראה מאפיר של הצמח, וכן מגנות עליו מפני רעייה. צמח אחר בעל שערות כוכבניות הוא בוצין מפורץ. פרחי האליסון קטנים יחסית למשפחתו, וצבעם לרוב צהוב, על אף שקיימים מינים בסוג זה שצבע פרחיהם שונה. כל מיני האליסון בארץ-ישראל הינם בעלי פרחים צהובים.

רוב מיני סוג זה הינם חד-שנתיים, חלקם רב-שנתים ומיעוטם בני-שיח. כולם קטני-קומה. בסוג כ-170 מינים, הנפוצים באזור הפליארקטי - היבשות אסיה, אירופה, וצפון אפריקה. אזורים עשירים במיוחד במיני אליסון הינם דרום מזרח אירופה ודרום-מזרח אסיה.

מיני אליסון רבים צומחים באזורים יובשניים, שפיזור הגשמים בהם אינו אחיד. כתוצאה מכך, לצמח מספר מנגנונים שמבטיחים הפצה יעילה. הראשון, הוא תגובת הצמח הבוגר לגשם; בעונת היובש 'ממתינים' הפירות כשהם צמודים לגבעול. לאחר ההרטבה, שבאופן טבעי מתרחשת רק אחרי ירידת גשם חזק, עוקצי הפירות מתפשקים, וזמן מה לאחר מכן נפתחים קשוות הפרי והזרעים ניתזים מהם. בכך מובטחת יציאת זרעי הצמח מהפרי המוגן רק לאחר ירידת כמות גשם משמעותית. מנגנון נוסף קשור לזרעים עצמם: הם מכילים מוצילגים- רב-סוכר שלאחר חשיפה לרטיבות, הוא גורם ליצירת מעטה רירי מסביב לזרע. המעטה הרירי דביק, והוא מדביק לזרע חלקיקי אדמה. אלה מעלים את הסיכוי שהזרע יימצא במקום ראוי לנביטה ומוגן מיובש.

בארץ ישראל מיוצג הסוג על ידי 11 מינים שניתן לחלקם לשתי קבוצות. קבוצה אחת גדלה במרומי החרמון, וכוללת 2 מינים רב-שנתיים, שפריחתם קיצית. שני מינים אלו מייצגים קבוצה גדולה של מיני אליסון שנפוצים בהרים הגבוהים של המזרח התיכון והרמות הגבוהות של מרכז אסיה. קבוצה שנייה גדלה בחבלים הים-תיכוניים והמדבריים של הארץ, וכוללת מינים חד-שנתיים שפריחתם אביבית או חורפית.

צמח הנוי המכונה סלסלי כסף לעתים מזוהה עם סוג זה. המקור לכך הוא שמו העממי באנגלית, Sweet Alyssum. למעשה, צמח זה כלול תחת הסוג מללנית, ועונה לשם מללנית ריחנית (Lobularia maritima).

היבטים סיסטמטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת סוג זה נכללים מינים מהסוג Ptilotrichum, שהוגדר על ידי חוקר הטבע והפיזיקאי הגרמני בהרנרד מאייר (1767-1836), בשנת 1831. מאפייני הסוג היו פרחים לבנים, אבקנים משוננים, וזרע יחיד בשחלה. לימים התברר, לאחר בחינה של מינים רבים מקבוצה זו מרחבי העולם, שמיני סוג זה הינם קבוצה פוליפליטית, ושהם כוללים מינים, שכיום מסווגים תחת הסוגים שחליים, קרדומין, דרבה ורוריפה. כתוצאה מכך 'נמחק' רישום המין Ptilotrichum, ושימוש בשם זה אינו מקובל יותר.

לאחר שהתקבלה עמדה זו, הוכנסו תחת הסוג אליסון הסוגים Gamosepalum, Meniocus, Odontarrhena, Psilonema ו- Takhtajaniella שכיום כולם נחשבים לנגזרות של הסוג אליסון.

אליסון- זרעים

תיאור מורפולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, מיני סוג זה הינם עשבים חד-שנתיים, רב-שנתיים או בני שיח לעתים רחוקות. לצמח מראה מאפיר, ואיברי הצמח מכוסים שערות- לרוב מטיפוס שערות כוכבניות (ראה הסבר בתיאור הסוג), אך באופן נדיר גם שערות יושבות. עלי הצמח פשוטים, ולרוב גם אינם משוננים.

פרח האליסון קטן יחסית למשפחתו. צבע הפרח הנפוץ בקרב מיני הסוג הוא צהוב, ולמינים אחדים צבע כותרת לבן או ורוד. עלי הכותרת לעתים בעלי מפרץ בראשם, אך לרוב תמימים- דהיינו עגולים לחלוטין. הפרחים ערוכים בתפרחת מטיפוס אשכול.

פרי האליסון הינו עגלגל ופחוס. בחלק מהמינים, הפירות מתפשקים ביחס לגבעול כתגובה להרטבה. כמו כן הפרי נפתח בעת ההבשלה, ובמינים רבים ההרטבה מעוררת בזרעים הפרשת מוצילגים- רב-סוכר שגורם לפני השטח להיות דביקים, ובכך משפרים את סיכויי הנביטה של הזרע. הזרעים דקים, לעתים מכונפים, וצורתם עגלגלה. הזרעים מועטים בכל פרי.

Allysum allyssoides- אמנם מין אירופאי של אליסון, אך הוא דומה מאוד למינים החד-שנתיים של אליסון הגדלים בארץ ישראל.

מיני הסוג בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליסון דחוס (Alyssum condensatum) – עשבוני רב-שנתי הגדל בחרמון הגבוה.
  • אליסון הסלעים (Alyssum murale) – עשבוני רב-שנתי הגדל ברום הבינוני בחרמון.
  • אליסון חרמוני (Alyssum baumgartnerianum) – עשבוני רב-שנתי הגדל ברום הבינוני בחרמון.
  • אליסון זעיר (Alyssum linifolium) – חד-שנתי הגדל בחבלים יובשניים למחצה של הארץ, כדוגמת הר הנגב.
  • אליסון קירח (Alyssum meniocoides) – צמח חד-שנתי נדיר, הגדל בהר הנגב והרי יהודה, כמו גם בהרי עבר הירדן.
  • אליסון סגלגל (Alyssum dasycarpum) – חד-שנתי נדיר הגדל בחבלים היובשניים של הארץ.
  • אליסון פשוט (Alyssum simplex) – מין זה גדל בחבלי הצומח הים-תיכוניים בארץ-ישראל. הוא נחשב לנדיר ומתאפיין בשערות פרי קצרות והדוקות לקשוות.
  • אליסון מצוי (Alyssum strigosum) – צמח חד-שנתי נפוץ, הגדל כמעט בכל אזורי הארץ.
  • אליסון חרוטי (Alyssum szowitsianum) – מין חד-שנתח הגדל ברום הבינוני בחרמון
  • אליסון מלול (Alyssum maraginatum) – מין חד-שנתי הגדל בחבל הספר, שמפריד בין החבל הים-תיכוני למדברי של הארץ.
  • אליסון דמשקאי (Alyssum damascenum) – מין חד-שנתי נדיר הקרוי על שם בירת סוריה, דמשק. גדל בעיקר בחבלי הארץ המדבריים, וכן בחבלים הים-תיכוניים.
אליסון פשוט

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליסון בוויקישיתוף
אליסון חרמוני