אלכסנדר לוי

אלכסנדר לוי (21 בדצמבר 1883, ברלין - 1942, אושוויץ) היה אדריכל יהודי-גרמני שפעל בארץ ישראל, בגרמניה ובצרפת במחצית הראשונה של המאה ה-20.

ביוגרפיה

"בית הפגודה" בלב תל אביב

נולד בברלין בשנת 1883 למשפחת תעשייני טקסטיל. עם סיום לימודיו התיכוניים גמר בליבו להיות אדריכל ולשם כך השתלם תחילה, במשך שלוש שנים, בנגרות, ולאחר מכן למד אדריכלות בעיר הולדתו. חמש שנים לאחר תחילת עבודתו כאדריכל, בשנת 1912, הפך למתכנן ראשי במשרד בו עבד בברלין.

כבר מראשית דרכו המקצועית תרם מכוחו למאמץ הציוני: בשנת 1908 הציע לארתור רופין את שירותיו, ובשנת 1912 תיכנן לוי ארבע תוכניות לדיור עולים בארץ ישראל, הציע הצעות לפיתוח נמל יפו, אבות-טיפוס לבתי מגורים ובית מלון. הוא התמודד על מספר משרות שהלמו את כישוריו במשרד הארץ ישראלי, אך לא זכה בהן. בשנת 1919 ייסד את "אגודת בוני ארץ ישראל" (Palastina-Baugesellschaft), אשר קידמה רעיונות של אדריכלים יהודים במערב אירופה לבנייה בארץ ישראל לקראת גם ההגירה לו ציפו. בו בזמן ניסתה האגודה לעניין אדריכלים יהודים מרחבי העולם בפרויקטים שונים בארץ ישראל. לוי יזם פרויקטים עתידיים רבים, כגון שכונה לפקידים בחיפה ובניה מודולרית, המונית ומהירה למעוטי יכולת.

לאחר מאמצים ממושכים עלה לוי לארץ ישראל בשנת 1920 והקים ביפו את "קדם - חברת בניין בע"מ" שהשתכנה בבניין מלון "בלה ויסטה". חברה זו תכננה כבישים ובתים ברחבי תל אביב ולוי תכנן, בין השאר, את ביתו של מנחם אוסישקין (רחוב אלנבי פינת רחוב הירקון) ואת בית הפגודה. בדומה לאדריכלים אחרים בני זמנו, בטרם פרץ הסגנון הבינלאומי, התאפיינו תכנוניו של לוי בסגנון אקלקטי, שכלל, בין השאר, קשתות מחודדות ומעקות משוננים. לוי גם כתב כנגד העדר חוקי בניה בתל אביב וכנגד הבירוקרטיה של המוסדות המיישבים.

בעקבות קשיי קליטה, מחסור בעבודה וחילוקי דעות מקצועיים, עזב לוי את ארץ ישראל בשנת 1927 ושב לברלין, שם הצטרף לחברה קבלנית גדולה, בה עבד עד לשנת 1931. במהלך תקופה זו תיכנן מבני מגורים, מבני תעשייה ומסחר. בעקבות עליית הנאציזם עזב לוי את גרמניה בשנת 1932 וקבע את מקום מגוריו בפריז, צרפת. בפריז המשיך בעבודתו כאדריכל וכן המשיך לבקר את התנועה הציונית על מדיניות יישוב ארץ ישראל. לוי גם מתח ביקורת על יהדות מערב אירופה, שלדבריו לא תרמה דיה לפרויקט הציוני בפלשתינה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח לוי, בהיותו נתין גרמני, למחנה הסגר. הוא הגיש בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית, אולם זו נדחתה. ב-28 באוגוסט 1942 נשלח לוי למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נספה.

רשימת מבנים בתל אביב

• בית אלכסנדר לוי (רחוב יהודה הלוי 7), בית המגורים והמשרד 1924.
• התחנה החקלאית הנסיונית של יצחק וולקני (וילקנסקי) ברחוב אחד העם, 1921.

בית משה אהברמסון נחלת בנימין מס 6

• בית הד"ר אלפס (רחוב בלפור 8), 1922.
• בית לאה בולדה (רחוב ביאליק 3), 1922.
• בית אוסישקין ברחוב הירקון, 1922.
• בית מגורים (רחוב אלנבי פינת רחוב יונה הנביא).
• בית מגורים "בית הפגודה" (כיכר המלך אלברט, רחוב נחמני פינת רחוב מונטיפיורי) 1924.
• בית ליפשיץ (רחוב אלנבי פינת גאולה 44), 1924.
• בית כהן (רחוב ברנר 17), 1924.
• בית האדמירליות (רחוב אלנבי 11), 1924.
• בית מנגל (כיכר מגן דוד).
• סניף בנק אמריקה-פלשתינה (רחוב הרצל).

מקורות

• עדינה מאיר-מריל, ‏אלכסנדר לוי, מתכנן 'בית הפגודה' בתל-אביב – ארכיטקט נשכח, קתדרה 71, מרץ 1994, עמ' 73-61 (גרסה טקסטואלית באתר סנונית)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלכסנדר לוי

• דובי זכאי, אלכסנדר הגדול, באתר nrg מעריב, 12 באפריל 2007 (סיור בעקבות בתים שתכנן לוי)
• אילן שחורי, לבד בברלין: סיפורו הטרגי של האדריכל אלכסנדר לוי, באתר nrg מעריב, 22 בנובמבר 2011