אלרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלרה
Elara2-LB1-mag17.jpg
אלרה, הזוהר הראה בתחתית התמונה הוא אורו של צדק
גילוי
מגלה: צ'ארלס דילון פרין
תאריך גילוי: 2 בינואר 1905
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 11,740,000 ק"מ
אקסצנטריות: 0.22
זמן הקפה: 259.64 ימים
מהירות הקפה: 3.27 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול: 30.66°
ירח של: צדק
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע: 86 ק"מ
שטח הפנים: 23,200 קמ"ר
מסה: ‎8.7×1017ק"ג
צפיפות ממוצעת: 2.6 גרם/סמ"ק
כוח משיכה (על פני השטח): 0.031 מ/ש2
זמן סיבוב עצמי: 0.5 ימים
אלבדו: 0.04 (משוער)
מהירות מילוט: 0.052 ק"מ/שנייה
בהירות: 16.3
טמפרטורה: 124~ K

אלרהאנגלית: Elara, ביוונית: Ελάρα) הוא אחד הירחים של צדק. אלרה הוא חלק מקבוצת הימליה של ירחי צדק; חמישה ירחים המקיפים את כוכב הלכת במרחק של 11 עד 13 מיליון קילומטר ובנטייה של 27.5°.

הוא התגלה על ידי צ'ארלס דילון פרין במצפה הכוכבים ליק ב-1905 ‏‏[1] ונקרא על שמה של אלרה מהמיתולוגיה היוונית, אימו של טיטיוס שנולד מזאוס. שם זה ניתן לו רק ב-1975, עד אז נקרא בפשטות "Jupiter VII" - הירח השביעי של צדק. בין 1955 עד שניתן לו שמו הרשמי, נקרא לעתים "הרה" (Hera).

בפברואר ומרץ 2007 חלפה הגשושית ניו הוריזונס במרחק של 8 מיליון ק"מ מאלרה, בדרכה לכוכב הלכת הננסי פלוטו וצילמה מספר צילומים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Q space.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.