כוכב לכת ננסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור של פלוטו (ברקע) עם הלוויין הטבעי שלו כארון (מקדימה). פלוטו, שנחשב כוכב לכת במשך 76 שנה, שינה מעמד לכוכב לכת ננסי בשנת 2006.

כוכב לכת ננסי הוא סוג של גרם שמים במערכת השמש, שהוגדר בהחלטה של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (ה-IAU) ב-24 באוגוסט 2006. ההחלטה תקפה אך ורק לגבי מערכת השמש שלנו, וקטגוריית כוכבי הלכת הננסיים שונה מקטגוריות אחרות כמו קטגוריית כוכבי הלכת ומקטגוריית הגופים הקטנים במערכת השמש.

ההחלטה מגדירה כוכב לכת ננסי במדויק לפי התכונות הבאות:

לפי הגדרה זו, פלוטו, שנחשב מאז גילויו ככוכב לכת, הוא כוכב לכת ננסי מכיוון שלא "פינה את סביבותיו" - במסלולו נמצאת חגורת קויפר.

רשימת כוכבי לכת ננסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ההגדרה הזו, להלן רשימת כוכבי הלכת הננסיים, מסודרים לפי גודלם:

שם אזור במערכת השמש קוטר מסה ירחים שנת גילוי
אריס הדיסק המפוזר 2,400±100 ק"מ ‎1.66×1022ק"ג 1 2004
פלוטו חגורת קויפר 2,306±20 ק"מ ‎1.305×1022ק"ג 5 1930
האומיה חגורת קויפר 1,150±175 ק"מ ‎4.2×1021ק"ג 2 2004
מאקה-מאקה חגורת קויפר 1,500±200 ק"מ ‎4×1021ק"ג 0 2005
קרס חגורת האסטרואידים 974.6±3.2 ק"מ ‎9.46×1020ק"ג 0 1801

למרות ההגדרה החדשה, הגדרות אחרות, כגון אסטרואיד ו"עצם בחגורת קויפר" הן עדיין בתוקף. מונחים אלו מבוססים על מיקומו של גרם כלשהו במערכת השמש ו/או הרכבו וההיסטוריה שלו. קרס הוא עדיין האסטרואיד הגדול ביותר ופלוטו הוא עדיין עצם בחגורת קויפר למרות הגדרתם החדשה בתור כוכבי לכת ננסיים.

הגדרתו של כארון, שכרגע נחשב כלווין של פלוטו, אינה ברורה דיה. זאת, מכיוון שאין כיום הגדרה מדויקת המבחינה בין מערכת של גרם שמים ולווינו לבין מערכת כפולה. מכיוון שכארון הרבה יותר גדול יחסית ל"הורה" שלו בהשוואה ללווינים אחרים, ומכיוון שפלוטו וכארון שניהם סובבים סביב נקודה הנמצאת במרחב ביניהם (ולא נקודה בתוך פלוטו), ייתכן שבעתיד המערכת תחשב כמערכת כפולה, וכך יוגדר גם כארון בתור כוכב לכת ננסי.

ייתכן שהאסטרואיד השני, השלישי והרביעי בגודלם (וסטה, פאלאס והיגאה) יסווגו בעתיד בתור כוכבי לכת ננסיים אם יוכח כי צורתם נקבעת על ידי שיווי משקל הידרוסטטי. נכון ל-2008 הדבר לא הוכח עדיין.

גודל ומסה של כוכבי לכת ננסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהחלטה של איגוד האסטרונומיה הבינלאומי שצוינה לעיל לא צוינו גבולות עליונים ותחתונים לגודלם ולמסתם של כוכבי לכת ננסיים. טכנית, אין גבול עליון, וגרם יותר גדול או בעל יותר מסה מכוכב חמה ש"לא פינה את סביבותיו" עדיין יכול להיות מסווג בתור כוכב לכת ננסי.

הגבול התחתון מתקבל מהצורך בשיווי משקל הידרוסטטי, אך לא ידוע עדיין מהם הגודל או המסה המינימליים הדרושים לכך. תצפיות אמפיריות מרמזות שגבול כזה יכול להיות תלוי בהרכבו ובהיסטוריה של הגרם המדובר. בטיוטה המקורית של ההחלטה שיווי משקל הידרוסטטי הוגדר כתכונה של גופים "בעלי מסה של לפחות ‎5×1020‎ ק"ג וקוטר של לפחות 800 ק"מ", אך נוסח זה לא נשאר בהחלטה הסופית.

לפי אסטרונומים מסוימים, ההגדרה החדשה יכולה לכלול עד 45 כוכבי לכת ננסיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל