הרבנות הראשית לישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון מטעם מדינת ישראל, וכוללת את בית הדין הרבני הגדול ומערכת השולטת על מינוי רבנים ודיינים, התקנת תקנות, הפעלת מערכת הכשרות ועוד. הרבנות הראשית לישראל פועלת כיום מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980.
בניגוד לתפקיד החכם באשי שקדם לה, ברבנות הראשית מכהנים שני רבנים, אשכנזי וספרדי, שמחזיק גם בתואר המסורתי הראשון לציון. כל אחד מהרבנים הראשיים עומד בראש מועצת הרבנות הראשית או בית הדין הרבני הגדול, כאשר הם מתחלפים באמצע הקדנציה. הרבנים הראשיים נבחרים לתקופה של 10 שנים והם אינם יכולים להתמודד לכהונה שנייה רצופה. בעת הבחירה על הרב הראשי להיות מי שמלאו לו 40 שנה וטרם מלאו לו 70 שנה.
מועצת הרבנות הראשית מנתה בתחילה, מלבד הרבנים הראשיים, 6 חברים מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים, שנבחרו על ידי האספה הבוחרת את הרבנים הראשיים. החל משנת תש"ם (1980), נקבע כי במועצה יכהנו 10 חברים נבחרים במקום 6 ומלבדם יכהנו רבני 4 הערים הגדולות (ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע), האשכנזים והספרדים, כל אחד מחצית הקדנציה. לרב הצבאי הראשי מעמד של משקיף במועצה ואין לו זכות הצבעה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדותיה
הרבנות הראשית הוקמה בשנת תרפ"א (1921), בחסות שלטונות המנדט הבריטי, במקום תפקיד החכם באשי שהתקיים תחת השלטון העות'מאני. רבה של ירושלים דאז, הראי"ה קוק, יזם את הקמת המוסד וטיפח אותו כנגד התקפות מצד קיצוניים חרדים בטענה שהרבנות קשורה יותר מדי למוסדות החילוניים וניסיונות מצד החילוניים להגביר את השפעת השלטון והציבור החילוני על המוסד.
הרבנות תקנה מספר תקנות חשובות. בכל הנוגע לסדרי הדין, כמו הקמת בית דין לערעורים וכדומה, תקנות בנושאי כתובה ומזונות, איסור נישואי בוסר ואיסור ריבוי נשים (ביגמיה ופוליגמיה), דיני יום ירושלים ויום העצמאות ועוד. ההחלטות הזכורות ביותר של הרבנות הראשית הם ההחלטות משנת תשל"ג (1973), מיד לאחר שנבחרו הרבנים שלמה גורן ועובדיה יוסף. אחת - פסק הדין של הרב גורן ועוד תשעה דיינים שהאח והאחות לנגר אינם ממזרים בניגוד לפסיקה קודמת, לאחר שטען כי הגיור של הבעל הראשון לא היה תקף וממילא אמם לא הייתה אשת איש. שתים - פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כי הפלאשים (ביתא ישראל) הם יהודים ויש להעלותם ארצה. בעקבות פסק הדין פעלה הסוכנות היהודית להעלותם ונערכו מבצע שלמה ומבצע משה.
במשך שנים רבות שכנו משרדי הרבנות הראשית בהיכל שלמה במרכז ירושלים. בשנות התשעים עברו משרדי הרבנות לבניין משרדים ברוממה.
[עריכה] הרבנים הראשיים וכהונתם
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק - נבחר פה אחד, ט"ז באדר א' ה'תרפ"א (1921) - ג' באלול ה'תרצ"ה (1935) (פטירתו).
- הראשון לציון הרב יעקב מאיר - ט"ז באדר א' ה'תרפ"א (1921) - ט' בסיוון ה'תרצ"ט (1939).
- הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג - נבחר פה אחד, י"ז בכסלו ה'תרצ"ז (1936) - י"ט בתמוז ה'תשי"ט (1959). הרב הראשי האשכנזי הראשון לאחר הקמת מדינת ישראל.
- הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל - נבחר פה אחד, י' בתמוז ה'תרצ"ט (1939) - כ"ד באלול ה'תשי"ג (1953). הרב הראשי הספרדי הראשון לאחר הקמת מדינת ישראל.
- הרב איסר יהודה אונטרמן - ד' בניסן ה'תשכ"ד (1964) - ז' בחשוון ה'תשל"ג (1972).
- הראשון לציון הרב יצחק ניסים - כ"ט בשבט ה'תשט"ו (1955) - ז' בחשוון ה'תשל"ג (1972).
- הרב שלמה גורן והראשון לציון הרב עובדיה יוסף - ז' בחשוון ה'תשל"ג (1972) - א' בניסן ה'תשמ"ג (1983).
- הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והראשון לציון הרב מרדכי אליהו - א' בניסן ה'תשמ"ג (1983) - כ"ט באדר ה'תשנ"ג (1993).
- הרב ישראל מאיר לאו והראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון - א' בניסן ה'תשנ"ג (1993) - כ"ט באדר ב' ה'תשס"ג (2003)
- הרב יונה יחיאל מצגר והראשון לציון הרב שלמה משה עמאר - החל מי"ב בניסן ה'תשס"ג (2003).
[עריכה] לקריאה נוספת
- אריה מורגנשטרן, הרבנות הראשית לארץ-ישראל - ייסודה וארגונה, ירושלים, תשל"ג.
- גלעד מרלין, עשה לך רב - שבעים שנה לרבנות הראשית לישראל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מינהל שרותי הדת במשרד ראש הממשלה
- חוק הרבנות הראשית לישראל
- זרח ורהפטיג, תקנות הרבנות הראשית, באתר "דעת"
- סיכומים למבחני הרבנות הראשית


