אמיל שארטייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אמיל אוגוסט שארטייה (מכונה אלן, בצרפתית: Émile Chartier‏; 3 במרץ 1868 - 2 ביוני 1951), פילוסוף ועיתונאי צרפתי.

הוא נולד בכפר מונטאן-או-פרש שבחבל נורמנדי לאב שהיה וטרינר. בהיותו בן שלוש עשרה שנה נכנס לבית ספר תיכון בעיר אלנסון שבחבל מולדתו, שם למד במשך חמש שנים. ב-1892 קיבל תואר של מוסמך בפילוסופיה, ואחר כך שימש כמורה לפילוסופיה בבתי ספר תיכוניים בערים לוריינט ופונטיבי שבחבל ברטאן, בעיר רואן בירת חבל נורמנדי, ובפריז. החל מ-1903 פרסם מאמרים בעיתונות שהופיעו במדור שבועי בשם העט "אלן". ב-1906 החל לפרסם מאמרים קצרים על נושאים ספרותיים ומדיניים, שעסקו ברובם בהתנגדות למלחמה ולכוחה של המדינה.

למרות התנגדותו למלחמה התגייס לצבא צרפת במלחמת העולם הראשונה כדי למלא את חובתו כאזרח, ושימש כמפקד בחיל התותחנים. הוא השתחרר ב-1917 אחרי שנפצע ברגלו, וב-1921 פרסם את חיבורו "המלחמה אשמה" שכתב בהשפעת מוראות המלחמה שחזה מבשרו. אמיל שארטייה השתייך לחוגים שצידדו בממשלה עממית, ובשנות השלושים לחם נגד הפאשיזם שהרים ראש באירופה.

מחשבתו הפילוסופית הושפעה מאפלטון, רנה דקארט, עמנואל קאנט ואוגוסט קונט. מטרתה של פילוסופיה זו הייתה לחשוב באופן הגיוני ולהימנע מכל דעות קדומות. הוא לא השתייך לאסכולה פילוסופית כלשהי, אך חשב שעלינו לטפל בבעיותינו באופן מעשי ואמר: " אנו יכולים להוכיח כל מה שאנו רוצים, אך הקושי האמיתי הוא לדעת מה אנו רוצים להוכיח."

ב-1936 לקה אמיל שארטייה בשיתוק, ומאז היה מרותק לכיסא גלגלים. הוא נפטר ב-1951 בעיירה לה וזינה שממערב לפריז, ונקבר בבית העלמין פר לשז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]