אמירות טביליסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אמירות טביליסיגאורגית: თბილისის საამირო, בתעתיק לעברית: תבּילִיסִיס סאאמִירוֹ) היא אמירות שנשלטה באזור של מה נחשב כיום כמזרח גאורגיה, ובבסיסה העיר טביליסי. בשנים שבין 726 לשנת 1080 (נומינלית עד ל-1122). נוסדה על ידי הערבים במהלך פלישותיהם לאדמות הגאורגיות. האמירות הייתה מוצב חוץ של השלטון המוסלמי בקווקז עד לתפיסתה מחדש על ידי הגאורגים תחת שלטונו של דוד הרביעי, בשנת 1122. יסוד החליפות הייתה למעשה תחילת האסלאם בגאורגיה.


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת המאמרים העוסקים ב:

היסטוריה של גאורגיה

העת העתיקה
קולכיס
אגריסי-לזיקה
ממלכת איבריה | נסיכות איבריה
ימי הביניים
אמירות טביליסי
ממלכת אבחזיה | ממלכת הרתי
כורבישופות קאחתי | ממלכת קאחתי-הרתי
טאו-קלארג'תי
הממלכה הגאורגית המאוחדת
הפלישה המונגולית לגאורגיה
הפלישות הטימוריות לגאורגיה
ממלכת אימרתי | ממלכת כארתלי
נסיכות אבחזיה | ממלכת קאחתי
נסיכות סוואנתי| כארתלי-קאחתי
השלטון הרוסי
גאורגיה תחת האימפריה הרוסית
עצמאות מוקדמת
הרפובליקה הדמוקרטית של עבר הקווקז
הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה
מלחמת גאורגיה-ארמניה
פלישת הצבא האדום לגאורגיה
השלטון הסובייטי בגאורגיה
הרפובליקה הסובייטית של עבר הקווקז
גאורגיה הסובייטית
טבח טביליסי (1956)
טבח טביליסי (1989)
גאורגיה המודרנית
הרפובליקה של גאורגיה
מלחמת האזרחים של גאורגיה
מהפכת הוורדים
גאורגיה אחרי שוורדנדזה
ההיסטוריה של הרפובליקות האוטונומיות
ההיסטוריה של אבחזיה
ההיסטוריה של אג'ריה

הערבים הופיעו לראשונה בגאורגיה, בשנת 645. אבל עדיין עד לשנת 735 הם לא הצליחו לייצב את שלטונם. באותה שנה הח'ליף האומאי, מרואן השני (مروان بن محمد بن مروان بن الحكم) כבש את טביליסי וחלק גדול מהשטחים השכנים, מידי ממלכת איבריה (כארתלי), וייסד אמירות ערבית, שהייתה תחת חסותו של ח'ליף בגדד או לעתים הואלי (ولي) של ארמניה (Armīniya).

במהלך התקופה הערבית, טביליסי, שנקראה "אל-תפליס" (al-Tefelis), גדלה למרכז המסחר בין העולם המוסלמי לבין צפון אירופה. מעבר לזה, היא תיפקדה כמוצב חוץ מפתח והיוותה חוצץ בהתמודדות כנגד הביזנטים והשליטה הכוזרית. במהלך הזמן הפכה טביליסי מוסלמית בעיקרה, אבל ההשפעה האיסלמית נתחמה לעיר עצמה כאשר הסביבה נשארה נוצרית.

טביליסי הייתה עיר גדולה עם חומה כפולה ובה 3 שערים. היא שכנה על שני צידי נהר הקורה, ושני חלקיה היו מחוברים בגשר של סירות.

גאוגרפים בני זמננו מציינים במיוחד את המעיינות החמים של טביליסי, ששימשו לאמבטיות עם אספקת מים חמים קבועה. על הנהר היו טחנות מים. הבתים היו בנויים בעיקר מעץ אורן, וזאת להפתעתם של נוסעים ערבים בני זמננו. במחצית הראשונה של המאה ה-9, טביליסי הייתה לעיר השנייה בגודלה בקווקז אחרי דרבנט. עם לפחות 50,000 תושבים ומסחר משגשג.

אחרי שהח'ליפות נחלשה, בעקבות חורבן בגדד בשנת 813, ההשפעה העבאסית נפגעה מהנטייה של שליטי הפריפריה לפרוש מהחליפות, וטביליסי לא יצאה מן הכלל. באותו הזמן, האמירות הפכה למטרה של משפחת המלוכה הגאורגית, בגרטיוני, ששחררו מספר אדמות גאורגיות מהאחיזה הערבית. אמירות טביליסי נוהלה ביד חזקה יחסית תחת שליטתו של אסחאק בן אסמאעיל (833-853), שהיה חזק מספיק להכניע את הנסיכים הגאורגים, ולהשליט את השלטון העבאסי על האזור. הוא השעה את המענק השנתי לבגדד, והכריז על עצמאות מהח'ליפות. בשנת 853 שיגר הח'ליף אל-מתווכל (المتوكل على الله جعفر بن المعتصم), , משלחת ענישה לדיכוי המרד, בראשות בוגה אל-כביר אל-שרעבי (ידוע גם בשם בוגה הטורקי *). האחרון שרף את טביליסי עד לאפר וערף את ראשו של אסחאק בן אסמאעיל. בכך הוא חיסל את הסיכוי של העיר להפוך למרכז של מדינה אסלאמית עצמאית בקווקז. הח'ליפות העבאסית בחרה לא לבנות מחדש את העיר באופן נרחב, וכתוצאה מכך היוקרה והסמכות המוסלמיות באזור החלו לרדת.

בתחילה המאה ה-11, בשנת 1020, מלכים גאורגים שאפו להתפשט כנגד אמירות טביליסי, והעיר הייתה בחלק מהזמן בשליטה גאורגית. שטחי האמירות התכווצו לטביליסי והשכונות הסמוכות לה. אבל, פלישה של הסלג'וקים בשנות ה-80 של המאה ה-11 סיכלה את התקדמות הגאורגים, ועיכבה את תוכניותיהם של הבגרטיונים, בקרוב למחצית המאה. הפעם האחרונה שבה מוזכר אמיר טביליסי הייתה בשנת 1080 לערך, וממשלת העיר נוהלה לאחר מכן על ידי אוליגרכיית סוחרים הידועה, בספר תולדות גאורגיה, בשם "טביללי בֶּרבֶּי", הזקן של טביליסי. ניצחונותיו של דוד הרביעי על הסלג'וקים הטורקים הנחיתו את המכה הסופית על טביליסי האסלאמית, והצבא הגאורגי עטור הניצחון נכנס לעיר בפברואר 1122 וסיים 400 שנות שלטון זר.

שליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמירי בני שוהב של טביליסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אסמאעיל אבן שוהב (האמיר הראשון שידוע), שלט עד לשנת 813
  • מוחמד אבן עטב (813-829)
  • עלי אבן שוהב (829-833)
  • אסחאק בן אסמאעיל אבן שוהב (833-853)

אמירי בני שיבאן של טביליסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוחמד אבן ח'ליל (853-870)
  • עיסא אבן אל-שייח' אלשיבאני (870-876)
  • אבראהים (876-878)
  • גאבולוק (878-880)

אמירי בני ג'עפר של טביליסי (שושלת ג'עפרידזה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'עפר הראשון אבן עלי (880-914)
  • מנצור אבן ג'עפר (914-952)
  • ג'עפר השני אבן מנצור (952-981)
  • עלי אבן ג'עפר (981-1032)
  • ג'עפר השלישי אבן עלי (1032-1046)
  • מנצור איבן ג'עפר (1046-1054)
  • אבו אלהיג'א אבן ג'עפר (1054-1062) (האמיר האחרון הידוע)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]