אנאפורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנאפורה (מיוונית: ἀναφορά = לשאת אחור) היא אמצעי ספרותי, המאופיין בחזרה על מילה או כמה מילים בתחילת מספר שורות או בתים רצופים. מטרת השימוש באנאפורה היא הבלטה והדגשה של מסר כלשהו. בנוסף האנאפורה היא אמצעי אסתטי וצורני, כלומר היא גם קישוט של הטקסט.

בבלשנות, כינוי אנאפורי הוא רכיב במשפט המתייחס לרכיב אחר שקדם לו. למשל: נורית זרקה את הפרח, כי הוא היה נבול. כינוי הגוף האנאפורי הוא מבצע חזרה על שם העצם "פרח".

צורת הטכניקה ומקורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנאפורה משמשת כבר בתנ"ך ובמידה מסוימת גם במשנה. האנאפורה משמשת בקטעים שיריים, בנאומים, בסיסמאות ובקטעי פרוזה. לרוב, החזרה מתרחשת בשורות קצרות מאוד וההפרש בין שתי חזרות על המילה היא באורך של לא יותר מ 5-10 מילים. אולם, ישנם המזהים אנאפורה בקטעים ארוכים. כך, למשל פותחים פרקים ב', ד', ה' וו' במסכת שבת במילה "במה": "במה מדליקין" (ב') "במה טומנין" (ד') "במה בהמה יוצאה" (ה') "במה אישה יוצאה" (ו'), ויש הרואים בחזרה זאת אנאפורה.

דוגמאות לאנאפורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות מהתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנביא ישעיהו מדגיש את מילוי הארץ בדברים שליליים על ידי אנאפורה של הביטוי "ותמלא ארצו":
וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו
וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו:
וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו: (ישעיהו ב, ז-ח)
  • המקונן במגילת איכה מדגיש את המסך שה' שם בינו לבין עם ישראל, על ידי אנאפורה של המילה "סכותה":
סַכֹּתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ:
סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה (איכה ג, מג-מד)

דוגמאות בשירה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאן לא אשמע את קול הקוקיה,
כאן לא יחבוש העץ מצנפת שלג (אורן, לאה גולדברג)

בהמשך השיר ישנה אנאפורה נוספת שתפקידה להשלים ולתקן את האנאפורה הראשונה הדוברת מתגברת על הפער בין שתי הארצות באמצעות הזדהותה ותחושת השותפות שלה עם האורנים:

אתכם אני נשתלתי פעמיים,
אתכם אני צמחתי אורנים

בשיר אחר, חמסין של ניסן, כתבה גולדברג:

וְרַק לַשֶּׁמֶש רֵיחַ שֶׁל יַסְמִין,
וְרַק לָאֶבֶן קוֹל שֶׁל לֵב פּוֹעֵם,
וְרַק לָעֶרֶב צֶבַע שֶׁל תַּפּוּז,
וְרַק לַחוֹל שְׂפָתַיִם מְנַשְּׁקוֹת
  • בשירה של זלדה שני יסודות, האנאפורה נועדה לבטא את השממון והקבעון בהם לוקה הברוש בעיני הלהבה:
בלי שמץ של טירוף
בלי שמץ של רוחניות
בלי שמץ של דמיון
בלי שמץ של חרות (שני יסודות, זלדה)
  • שלומי זמיר משתמש באנאפורה בשיר להיות יחד. האנאפוריה משמשת להדגיש את המילה "יחד" שחוזרת 9 פעמיים בשיר, הוא רצה להדגיש את החשיבות והיופי שבזוגיות.

דוגמאות בנאומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנאפורה משמשת בנאומים מפורסמים רבים. וינסטון צ'רצ'יל השתמש באנאפורה (We shall) בנאומיו בימי מלחמת העולם השנייה. מרטין לותר קינג השתמש באנאפורה "יש לי חלום" בנאומו המפורסם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]