אנדרה וייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדרה וייל
André Weil
1906 –‏ 1998
אנדרה וייל
תרומות עיקריות
אחד מהחברים המייסדים של קבוצת בורבאקי.

אנדרה וייל (6 במאי 1906 - 6 באוגוסט 1998), מתמטיקאי צרפתי-אמריקאי ממוצא יהודי. אחד מהחברים המייסדים של קבוצת בורבאקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייל נולד בפריז בשנת 1906 למשפחה ממוצא יהודי, אך חונך כאגנוסטי (חסר דת). משפחתו של וייל הייתה במקור מחבל אלזס, אולם עם סיפוחו של החבל על ידי גרמניה ברחה המשפחה לפריז. וייל רכש את השכלתו בין השאר בפריז, (באקול נורמל סופרייר) וברומא כאשר אחד ממוריו היה ז'אק הדמר. בשנת 1928 קיבל תואר דוקטור. משנת 1935 החל וייל, כחלק מקבוצה של מתמטיקאים צרפתים, לפרסם סדרה של ספרים שעסקו בהצגה קפדנית של המתמטיקה המודרנית תחת שם העט ניקולה בורבאקי. המשימה שנטלה על עצמה קבוצת בורבאקי הייתה לבסס את המתמטיקה על תורת הקבוצות, תוך הקפדה על פורמליות של ההוכחות המתמטיות.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברח וייל הפציפיסט לפינלנד על מנת להתחמק מגיוס לצבא הצרפתי. בפינלנד נעצר באשמת ריגול, והיה נתון בסכנה של הוצאה להורג. לבסוף, בזכות התערבותו של המתמטיקאי רולף הרמן נבנלינה, הוחלף עונשו בגירוש לצרפת. וייל נכלא לזמן מה עם חזרתו לצרפת והיה נתון בסכנה רבה בשל עמדותיו הפציפיסטיות, מוצאו היהודי וקישורו המשפחתי לסימון וייל, אחותו. וייל התגייס לצבא הצרפתי במטרה להגן על עצמו ולהשתחרר ממעצרו, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו ברח לארצות הברית.

בארצות הברית לימד באוניברסיטת שיקגו. לאחר מכן הצטרף לשורות המכון למחקר מתקדם בפרינסטון, שם כיהן כחבר סגל עד לפרישתו בשנת 1976. בשנת 1979 זכה בפרס וולף למתמטיקה.

לווייל הייתה השפעה רבה על המתמטיקה במהלך המאה ה-20, כחלק מהיותו חבר בקבוצת בורבאקי. בנוסף תרם רבות לענפי תורת המספרים והאלגברה המופשטת. בתורת המספרים ידועה תרומתו לפיתוחה של השערת טניאמה-שימורה, שהוכחה חלקית שלה על ידי אנדרו ויילס הביאה להוכחה של המשפט האחרון של פרמה.

ב-1994 קיבל ביפן את פרס קיוטו במתמטיקה על תרומתו לאנושות בתחום זה.

אחותו הצעירה של וייל הייתה הפילוסופית סימון וייל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]