אנטיוכוס השביעי

אנטיוכוס השביעי (איומנס) (כונה "אנטיוכוס סידטס", כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה) (? - 129 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 138 ל-129 לפנה"ס. הוא היה המלך הסלאוקי האחרון בעל חשיבות היסטורית כלשהי. אנטיוכוס השביעי היה אחיו של דמטריוס השני, ועלה למלוכה לאחר שדמטריוס נפל בשבי הפרתים. הוא גם נשא לאשה את אשתו של דמטריוס, קלאופטרה תאה, ולפיכך בנם, אנטיוכוס התשיעי, היה גם אח-למחצה וגם בן-דוד של סלאוקוס החמישי ושל אנטיוכוס השמיני.

אנטיוכוס השביעי הביס את המורד דיודוטוס טריפון והטיל מצור על ירושלים, שם, על-פי האגדה, קנה המלך החשמונאי (יוחנן הורקנוס הראשון) הסכם-שלום עמו בעזרת אוצרות שחפר מקברו של שלמה המלך.

בהמשך תקף אנטיוכוס את הפרתים, וכבש מחדש את מסופוטמיה לזמן קצר לפני שנהרג ממארב. בשלב זה כבר שוחרר אחיו דמטריוס השני, אולם מהממלכה הסלאוקית נותרה כעת סוריה בלבד.

ידועה תשובתו של שמעון החשמונאי (שכבש את יפו ואת גזר) לשליח אנטיוכוס השביעי שבא אליו בדרישות טריטוריאליות: "לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, הושיבונו נחלת אבותינו".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנטיוכוס השביעי בוויקישיתוף