אנרי וייטאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנרי וייטאן

אנרי וייטאן (Henri Vieuxtemp;‏ 17 בפברואר 18206 ביוני 1881) מלחין וכנר בלגי.

וייטאן נולד בבלגיה בעיר ורויה ליד ליאז'. הוריו עסקו באריגה. אביו, שהיה כנר חובב ובונה כינורות, הבחין בכשרונות הנגינה של הילד. בגיל 6 הופיע וייטאן לראשונה בקונצרט פומבי בנגנו את הקונצ'רטו לכינור ותזמורת של פייר רוד. הוא החל להתפרסם בבלגיה ופגש בכנר הבלגי המפורסם שארל דה בריו, שהשיג לו מלגת לימודים בפריז, שם הופיע לראשונה, שוב בקונצ'רטו של רוד, וזכה להצלחה. הוא למד אצל בריו, אך כעבור שנה נאלץ לחזור לבלגיה בגלל המהפכה של יולי ובגלל נישואי בריו לזמרת מריה מאליברן ויציאתו למסע קונצרטים. בשובו לבריסל המשיך וייטאן לפתח את טכניקת הכינור שלו בכוחות עצמו. גישתו המוזיקלית העמיקה הודות לנגינה עם זמרת המצו-סופרן המוזיקלית עד מאוד פאולין גרסיה-ויארדו, אחותה של מליבראן.

בשנת 1833, בהיותו בן 13, יצא עם אביו לסיור קונצרטים בגרמניה. הוא זכה בהצלחה רבה ונפגש עם לואי שפור ועם רוברט שומאן, ששמע אותו השווה את נגינתו לזו של ניקולו פאגאניני. במשך העשור הבא ביקר בערים שונות באירופה ונגינתו הרשימה לא רק את הקהל אלא גם מוזיקאים מפורסמים כמו ברליוז ופגאניני, שאותו פגש בשנת 1834 בלונדון.

בשנת 1843 ערך סיור קונצרטים בארצות הברית. בשנים 1846 -1851 חי וייטאן בסנקט פטרבורג והיה הכנר האישי של הצאר ניקולאי הראשון. הוא היה פרופסור לכינור בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג.

הוא חזר לבריסל כפרופסור לנגינת כינור בקונסבטוריון, ופיתח שיטה לנגינה בכלי זה. אחד מתלמידיו המפורסמים היה הכנר אז'ן איזאיי.

בשנת 1873 לקה באירוע מוחי ששיתק את פלג גופו השמאלי וסיים את הקריירה שלו כנגן. הוא עבר להתגורר אצל בתו וחתנו באלג'יר. ב-1881, בשעה ששנסע בכרכרה, יידה שיכור אבן בראשו והוא נפצע קשה ונפטר.

שרידיו הובאו לקבורה בעיר הולדתו ורויה בלוויה רבת משתתפים. בעיר יש אנדרטה לזכרו.

יצירותיו של וייטאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב יצירותיו של וייטאן נכתבו לכלי שבו ניגן בעצמו, כולל שבעה קונצ'רטי לכינור ותזמורת המנוגנים ברובם עד היום ומגוון יצירות סלוניות קצרות. בשנותיו האחרונות, כשנאלץ לוותר על הנגינה בכינור, החל לכתוב לכלים אחרים - שני קונצ'רטי לצ'לו ותזמורת, סונאטה לויולה ותזמורת ושלוש רביעיות מיתרים. עם זאת, הקונצ'רטי לכינור הם אלה המקנים לווייטאן מקום של כבוד בתולדות הכינור, כתומך חשוב באסכולה הפרנקו-בלגית של כלי זה. הקונצ'רטי שלו עצמו וביצועיו את הקונצ'רטי של בטהובן ומנדלסון (משל בטהובן ניגן גם את הסונאטות לכינור ורביעיות המיתרים) העצימו את הממד הקלאסי של רפרטואר הכינור, שנטה לווריאציות ופנטזיות על נושאים מתוך אופרות פופולריות, מבריקות מבחינה טכנית אך רדודות. וייטאן לא הסתפק מעולם בווירטואוזיות לשמה, שלא כאחדים מקודמיו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראי מקום[עריכת קוד מקור | עריכה]