אסף יגורי
| אסף יגורי | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 13 בפברואר 1931 |
| תאריך פטירה | 18 במרץ 2000 |
| כנסות | 9 |
| סיעות | התנועה הדמוקרטית לשינוי, יעד |
אסף יגורי (13 בפברואר 1931 - 18 במרץ 2000), מפקד גדוד שריון בצה"ל, בדרגת סגן אלוף, שנפל בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים. לאחר מכן כיהן כחבר כנסת מטעם התנועה הדמוקרטית לשינוי ולאחר מכן מטעם סיעת יעד.
אסף יגורי נולד בשנת 1931 בקיבוץ יגור. למד בבית-הספר היסודי והתיכון בקיבוצו.
במלחמת יום הכיפורים היה מפקד גדוד שריון במילואים שלחם בסיני (גדוד 113 של חטיבה 217). ב-8 באוקטובר 1973 השתתף גדודו מתקפת הנגד הכושלת של אוגדה 162. גדוד 113 נכנס לשטח הריגה בין שתי חטיבות החי"ר המצריות שבקו הראשון ובין החטיבה הממוכנת שהייתה בקו השני. בתוך דקות מפתיחת האש על ידי הכוחות המצריים ספג גדוד 113 32 הרוגים ו-18 טנקים שהושמדו. הטנק של יגורי נפגע, וכאשר הוא ואנשי צוותו מצאו מסתור במכתש של פגז הם נשבו.[1] יגורי נודע כשבוי הבכיר ביותר של צה"ל במלחמה זו (שני שבויים נוספים של צה"ל היו בדרגה זו: אבי לניר וגור-ארי פלטי). לאחר 46 ימי שבי שוחרר במסגרת חילופי שבויים.
אסף יגורי היה הבכיר מבין השבויים הישראלים ששידרו בקול הרע"ם מקהיר. בשובו לישראל נמתחה עליו ביקורת בציבור על כי כקצין בדרגתו הסכים לשדר ברדיו המצרי.
את זכרונותיו מהמלחמה והשבי פרסם בשנת 1978 בספר "לחיות איתם, כולם שלי".
בשנת 1977, לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, הצטרף לתנועת "המרכז החופשי", ויחד אתה הצטרף לתנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש), ונבחר מטעמה לכנסת התשיעית. ב-14 בספטמבר 1978 התפצלה ד"ש לשתי סיעות, ויגורי בחר שלא להצטרף לשתיהן, אלא להקים סיעת יחיד בשם "יעד". רץ ברשימה עצמאית לבחירות לכנסת העשירית, אך לא נבחר.
בשנת 1982 יצא לאור רומן פרי עטו, "פגישה ברוח".
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Gawrych, Dr. George W. (1996). The 1973 Arab-Israeli War: The Albatross of Decisive Victory. Combat Studies Institute, U.S. Army Command and General Staff College, עמ' 49
