אקזיט (עסקים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בתחום העסקים, אקזיט[1] (באנגלית: Exit planning) הוא מונח המציין בחירה של יזמים או מנהלי חברה בחלופה של יציאה מפעילות עסקית בחברה שהקימו או שעומדים בראשה, לרוב על ידי מכירת הפעילות של החברה. חברה מסחרית עשויה להגן על יכולתה לבצע אקזיט אם למשל תחתום רק על חוזים בעלי תנאי סיום התקשרות נוחים עבורה. או למשל, בעל דירה שחש שהוצאותיו בגין תחזוקת הדירה גדולות מדי עשוי לבצע אקזיט על ידי מכירת הדירה.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, בו האקזיט מציין יזמים בחברות הזנק ("סטארט-אפ"), המוכרים את המניות בחברה שהקימו בעבור הון, בדרך כלל לתאגידים גדולים, המעוניינים לשלב במוצריהם את הטכנולוגיה שפיתחה החברה. אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה בבורסה לניירות ערך (IPO), כשהחברה ממשיכה למעשה לפעול אך הון המניות של המשקיעים נמכר לציבור. בעבור מכירת אחוזיהם בחברה זוכים היזמים וכן המשקיעים בחברה (כגון אנג'לים וקרנות הון סיכון) להחזר על השקעתם. במקרה של אקזיטים מוצלחים, אלו עשויים לזכות בתשואה גבוהה מאד (מכפיל).

אקזיט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל בולטת בעולם בחברות טכנולוגיה העושות אקזיט. בעשור שבין 2003 ל־2012 נמכרו בישראל 772 חברות ב־41.6 מיליארד דולר. בכל שנה היו בישראל אקזיטים בסכום ממוצע של כ־4 מיליארד דולר. אקזיט עם מכפיל לפחות של פי שלושה מההשקעה נחשב למוצלח. התעשייה המובילה בתחום האקזיטים היא תעשיית השבבים: בתחום הזה בוצעו יותר רכישות מאשר בכל תחום אחר, והמחיר הממוצע לעסקה היה 100 מיליון דולר. בסוף התקופה הזאת חלה האטה בתחום רכישות חברות השבבים וצמיחה בתחומי התקשורת הסלולרית והאינטרנט. תשעה מתוך עשרת האקזיטים הגדולים של התקופה הזאת היו דווקא של חברות ציבוריות שכבר נסחרו בבורסה.‏[2]

דוגמאות בולטות בישראל לאקזיט מסוג זה: חברת כרומטיס, שנמכרה בשנת 2000 ללוסנט תמורת מניות בשווי 4.8 מיליארד דולר, וכן מכירת חברת NDS לחברת סיסקו בכ-5 מיליארד דולר בשנת 2012‏[3], ובכך היו לאקזיטים הגבוהים ביותר של חברות ישראליות עד היום.

בשנים 2008 - 2010, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, ירד בכ-50% שווי סך האקזיטים של חברות הזנק ישראליות שנרכשו על ידי חברות בינלאומיות גדולות. לאחר מכן נראה שינוי מגמה שנובע מתנאי מיסוי עדיפים לחברות בינלאומיות להוציא כספים מארצות הברית ולהשקיע בפעילות של מיזוגים ורכישות בינלאומית. פרט לשנת 2006, שנת 2011 הייתה השנה בה שווי האקזיטים הישראליים היה הגבוה ביותר בעשור האחרון וברבעון הראשון של שנת 2012 כבר נעשו אקזיטים בשווי גבוה יותר מבכל שנת 2011.‏[4]

אחד האקזיטים הגדולים שנעשו בישראל בשנים האחרונות הוא מכירת אפליקציית הניווט waze לחברת גוגל ב-2013, תמורת הרכישה שולם סכום של 966 מיליון דולר‏[5].

יש הטוענים כי מגמת האקזיטים הגבוהה בישראל לא בהכרח חיובית עבור המשק הישראלי, כיוון שהנטייה למכור כשהחברה עדיין קטנה יחסית, גורמת לכך שלא מתפתחות בישראל חברות הייטק גדולות ולא מוכשרים מנהלים בהתאם. מאידך, הכסף המוזרם לישראל משמש כמנוע צמיחה לפתיחת חברות טכנולוגיה חדשות, ומביא חברות ענק לפתוח או להרחיב מרכזי פיתוח בישראל, המעסיקים מאות עובדים.

אקזיט בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדרת הטלוויזיה הישראלית "מסודרים" (2007 – 2009) עסקה בקבוצה של צעירים ישראלים שמכרו את חברת ההזנק שלהם תמורת הון עתק, כלומר "ביצעו אקזיט".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האקדמיה ללשון העברית לא קבעה מושג עברי תמורת "אקזיט" הלועזי. האקדמיה ממליצה על שימוש ברצף 'יציאה מעסקות עתידיות'.
  2. ^ מאיר אורבך, 10 שנים, 772 אקזיטים, 41.6 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 24 במרץ 2013
  3. ^ שי סלינס, האיחוד האירופי נתן "אור ירוק" להשלמת רכישת NDS על ידי סיסקו, באתר כלכליסט, 24 ביולי 2012
  4. ^ אורן בראון, מגמות בענף ההי טק והתפתחויות בגיוסי כספים לחברות היי טק, 21/06/2012, בערוץ CFO TV
  5. ^ ‫סוכנויות הידיעות, ‏גוגל: רכשנו את waze ב-966 מיליון, באתר ‏mako‏‏, ‏26 ביולי 2013‏‬