ארס 5

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארס 5
Aiaa1.jpg
הדמיית המראתו של ארס 5
ייעוד שיגור מטען לא מאויש
יצרן לא ידוע
ארץ ייצור ארצות הברית
היסטוריית שיגורים
סטטוס פיתוח מבוטל
אתרי שיגור מרכז החלל קנדי, כן שיגור LC-39, פלורידה
שיגור ראשון לא יתבצע
יכולת
מטען ל-LEO 188,000 ק"ג (71,000 ק"ג בטיסות לירח)

ארס 5אנגלית: Ares V, ידוע גם בשמו הקודם Cargo Launch Vehicle ובקיצור CaLV) הוא טיל שיגור שהוצע לפיתוח על ידי נאס"א כחלק מתוכנית קונסטליישן. שמו של ארס 5 מתייחס לאל המלחמה ארס במיתולוגיה היוונית, והמספר 5 בשמו הוא מחווה לטיל השיגור סטורן 5 ששיגר את חלליות אפולו לירח.

תפקידו העיקרי של ארס 5 בתוכנית קונסטליישן הוא לשגר את חללית הנחיתה על הירח אלטאיר ואת שלב העזיבה של כדור הארץ לחלל, במשימות מאוישות לירח. אולם, ניתן יהיה להשתמש בארס 5 לתפקידים נוספים, ביניהם במשימות מאוישות למאדים. ארס 5 ישלים את טיל השיגור הקטן יותר ארס 1 שישגר לחלל את חללית אוריון המאוישת. ארס 5, וכך גם ארס 1 מתוכננים ברובם על בסיס טכנולוגיות קיימות מתוכנית אפולו, מעבורות החלל וטיל השיגור דלתא 4. נכון להיום לא נבנה אף דגם של ארס 5, אך עם בנייתו, יהיה ארס 5 לטיל החזק ביותר שנבנה אי-פעם, עם יכולת שיגור של מטען במשקל של עד 188 טון למסלול נמוך סביב כדור הארץ, וכ-77 טון לירח.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתמונה ניתן לראות את חלקיו של הטיל- השלב הראשון ובתוכו מנועי ה-SRB (שני הטילים הלבנים הקטנים), השלב השני ובתוכו מנועי ה-RS-68 (החלק התחתון הכתום) ואת מרכיבי השלב השלישי והעליון של הטיל, הכולל את שלב העזיבה של כדור הארץ ואת החללית אלטאיר
הלוגו של טילי השיגור ארס 1 וארס 5

ארס 5 מתוכנן כטיל שיגור מטען כבד, לשיגור של חומרה וחומרים לירח או לאתרים אחרים מחוץ לכדור הארץ. ארס 5 מחולק לשלוש שלבים- השלב הראשון והשני שישגרו את הטיל ומטענו אל החלל למסלול נמוך סביב כדור הארץ, והשלב השלישי (העליון) המוכר יותר כ"שלב העזיבה של כדור הארץ" שישגר את המטען (במשימות לירח את החלליות אוריון ואלטאיר) לכיוון הירח או לאתרים אחרים במערכת השמש (למשל מאדים).

השלב הראשון והשני[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב הראשון של ארס 5 יפעיל כשני מנועי SRB ששודרגו ממנועי הדלק המוצק שבמעבורות החלל. השלב השני של הטיל יפעיל כשישה מנועי דלק נוזלי RS-68B שהם שדרוג של מנוע הדלק הנוזלי במעבורות החלל. הדלק של מנועי ה-RS-68B יהיה חמצן ומימן נוזליים. נאס"א התכוונה בתחילה להשתמש בחמישה מנועים ראשיים של מעבורות החלל (באנגלית: Space Shuttle Main Engines ובקיצור SSME) בשלב השני, אולם החליפה אותם למנועי ה-RS-68B בגלל האיכות הטובה יותר שלהם, מחירם הזול יותר והעיצוב הפשוט שלהם.

שלב העזיבה של כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב השלישי והעליון של ארס 5, המכונה "שלב העזיבה של כדור הארץ" (באנגלית: Earth Departure Stage ובקיצור EDS), הוא שדרוג של השלב השלישי של סטורן 5 שכונה S-IVB. הוא יונע על ידי מנוע רקטי J-2X שגם הוא שדרוג של מנוע מסטורן 5, שנקרא J-2, מנוע ה-J-2X ישמש גם כמנוע של השלב השני בארס 1. תפקידו של שלב העזיבה של כדור הארץ הוא להניע את החללית אלטאיר לאחר ההתנתקות שלה מארס 5 למסלול אורביטלי נמוך סביב כדור הארץ, שם הם יחכו לחללית אוריון. לאחר ההגעה של החללית אוריון לאלטאיר ולשלב העזיבה של כדור הארץ, יטיס השלב את החלליות אוריון ואלטאיר לירח. ניתן להשתמש בשלב העזיבה של כדור הארץ גם להעברת מטענים למסלול נמוך סביב כדור הארץ, ולהטסת חלליות לא מאוישות לאתרים אחרים מעבר לירח.

מנוע RS-68

יכולת הנשיאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיל השיגור ארס 5 מתוכנן להיות הטיל החזק ביותר שנבנה אי-פעם, עם יכולת נשיאה של עד 188 טון למסלול נמוך סביב כדור הארץ, וכ-77 טון לירח. יכולת נשיאת המשקל הזו גדולה פי-שישה ויותר מכל משגר לוויינים וחלליות אחר שקיים כיום או שנמצא בשלבי פיתוח.

תפקיד בתוכנית קונסטליישן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארס 5 יהיה טיל שיגור המטען הלא מאויש בתוכנית קונסטליישן. בניגוד לתוכנית אפולו ומעבורות החלל, בתוכנית קונסטליישן מתוכננת להיות הפרדה בין שיגורי המטען הלא מאוישים לשיגור האסטרונאוטים. ארס 5 ישגר את שלב העזיבה של כדור הארץ ואת החללית אוריון למסלול נמוך סביב כדור הארץ, שם הם יחכו לחללית אלטאיר, ולאחר ההתחברות של שתי החלליות, יוצת המנוע שבשלב העזיבה של כדור הארץ, והחלליות ישוגרו לכיוון לירח. ניתן יהיה להשתמש בארס 5 על מנת לשגר את החללית אוריון למשימה לאסטרואידים שקרובים לכדור הארץ

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לתפקידו כטיל שיגור המטען בתוכנית קונסטליישן, נאס"א מתכננת לנצל את יכולת הנשיאה העצומה של ארס 5 לפרויקטים נוספים. אחת ההצעות לפרויקט שבו ניתן יהיה לנצל את ארס 5 הוא שיגור טלסקופ חלל על גבי הארס 5 לנקודת לגראנז' בין כדור הארץ לשמש. הטלסקופ יוכל לקבל נתונים בצורה טובה הרבה יותר בנקודת לגראנז' שבין כדור הארץ לשמש, וארס 5 יוכל לשגר טלסקופ כזה במשימה אחת. בנוסף, ניתן יהיה להשתמש בארס 5 לשיגור חלליות עתידיות, ולהשתמש בו לשיגור חומרים ומצרכים לבסיס מאויש עתידי על הירח.

ביטול תוכנית קונסטליישן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהצעת התקציב של נאס"א לשנת 2011, שהוצגה לציבור ב - 1 בפברואר 2010, כלול ביטולה המוחלט של תוכנית קונסטליישן, ביטול מיזמי הפיתוח של ארס 1 ו - 5, ביטול החללית אוריון ונטישת התוכנית לחזרה של אסטרונאוטים אמריקניים לירח בשנת 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארס 5 באתר נאס"א

‏‏