אטלס D

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אטלס D
Atlas-B ICBM.jpg
שיגור אטלס D
מידע בסיסי
ייעוד טיל בליסטי בין-יבשתי, משגר לוויינים.
ארץ ייצור Flag of the United States.svg  ארצות הברית
יצרן Convair
שימוש ראשון 11 באפריל 1959

האטלס D שנקרא גם SM-65D Atlas היה הטיל המבצעי הראשון מסדרת הטילים אטלס. הוא שוגר לראשונה ב-11 באפריל 1959. כדי לספק הגנה זמנית של טילים, חיל האוויר האמריקאי הציב שלושה טילי אטלס D בבסיס חיל האוויר ונדנברג בכוננות. הטילים נשארו בכוננות עד ל-1 במאי 1964. בספטמבר 1959 הוקמו מספר טייסות של טילי אטלס D שמוקמו ברחבי ארצות הברית. הטיל שוגר בפעם האחרונה ב-7 בנובמבר 1967. סך הכל בוצעו 135 שיגורים מתוכם 103 הצליחו ו-32 נכשלו.

האטלס D שימש גם כמשגר לוויינים וחלליות (בעיקר לבדיקות) כאשר השדרוג שלו אטלס LV-3B שימש לשיגור 4 חלליות מאוישות במסגרת תוכנית מרקורי. השיגורים של האטלס D כמשגר בוצעו מ-LC-11, 12, 13, 14 מנמל החלל קייפ קנוורל ומ LC-576 מבסיס חיל האוויר ונדנברג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]