און

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האובליסק של שנוסרת הראשון – נמצא ברובע הליופוליס בקהיר
האובליסק של תתחותמס השלישי מוצב בסנטרל פארק בניו יורק

און , הייתה עיר במצרים העתיקה, ושרידיה שוכנים 8 ק"מ מזרחית לגדת הנילוס צפונית לממפיס, צפונית לקצה הדרומי של דלתת הנילוס, בקרבת קהיר. און הייתה אחת הערים העתיקות ביותר במצרים ונוסדה עוד לפני התקופה הקדם שושלתית (לפני 3100 לפנה"ס).

שמות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אַנוּ בכתב חרטומים
iwn nw
O49
or O28

שמה המצרי הקדום של העיר היה אַנוּ, ומכאן נבע השם העברי הנזכר במקרא, "און". העיר הייתה מרכז עיקרי לפולחן אל השמש אתום וכן לאל רע ולכן נקראה גם בפי המצרים בית השמש או בית רע.
שם העיר ביוונית היה הליופוליס (Ἡλίου πόλις or Ἡλιούπολις ) שפירושו עיר השמש. על פי דיודורוס סיקולוס היסטוריון יווני מהמאה ה-1 לפנה"ס העיר נבנתה על ידי אקטיס אשר היה בנו של הליוס מהמיתולוגיה היוונית, אשר קרא לעיר על שם אביו. השם "הליופוליס" משמש היום לשם שכונת יוקרה בקהיר במצרים המודרנית.

העיר נזכרת במקרא בספר בראשית[1], בספור יוסף, בשם "און": "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה; וַיֵּצֵא יוֹסֵף, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם...וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים, בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב, אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ אָסְנַת, בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן". ובספר ירמיהו[2], בסיפור המספר מה קרה לנשארים לאחר חורבן בית ראשון (שם מזהיר ירמיהו את העם לא לרדת למצרים), בשם "בית שמש": "וְשִׁבַּר, אֶת-מַצְּבוֹת בֵּית שֶׁמֶשׁ, אֲשֶׁר, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְאֶת-בָּתֵּי אֱלֹהֵי-מִצְרַיִם, יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הייתה מאוכלסת עוד מהתקופה הקדם שושלתית שהסתיימה בסוף האלף ה-4 לפנה"ס. בעיר נעשתה בניה מסיבית בתקופת הממלכה הקדומה. העיר שימשה כמרכז דתי גדול וחשוב והתחרתה בעיר ממפיס. לכוהני העיר הייתה השפעה רבה על ענייני ארץ מצרים ועל התפתחות הדת המצרית במשך כל זמן קיומה, ובמיוחד בתקופת השושלת החמישית. באון היו קובעים את מועד עליית הכוכב סותיס אשר שימש בסיס לחישוב לוח השנה המצרי.
בתקופת הממלכה התיכונה בימי השושלת ה-12 בנה המלך אמנמחת הראשון מייסד השושלת, מקדש מפואר. בנו שנוסרת הראשון הקים שני אובליסקים. אחד האובליסקים עומד עד היום באתרו, (ניתן לראותו ברובע הליופוליס בקהיר המודרנית). האובליסק עשוי מאבן שחם אדומה, מתנשא לגובה 20.7 מטר ומשקלו 120 טון. בתקופת הממלכה החדשה המתוארכת בין המאה ה-16 לפנה"סהמאה ה-11 לפנה"ס היה המקדש באון אחד המקדשים הגדולים והעשירים במקדשי מצרים.
תחותמס השלישי מהשושלת ה-18 (המאה ה-15 לפנה"ס) הקים באון שני אובליסקים. האובליסקים עשויים שחם שנחצבו במחצבות הנמצאות ליד האשדות הראשונים של הנילוס באסואן, גובהם 21 מטר ומשקל כל אחד 180 טון. הם מעוטרים בכתב חרטומים אשר נחרתו 200 שנה מאוחר יותר בתקופת רעמסס השני. הכתובות מפארות את ניצחונותיו בקרבות. האובליסקים הועברו על ידי המלכה קלאופטרה למקדש שהיא בנתה באלכסנדריה לכבוד מרקוס אנטוניוס. היום האחד האובליסקים מוצב בסנטרל פארק בניו יורק והשני מוצב ברובע הסיטי של וסטמינסטר בלונדון. המלך אחנתון בנה בעיר מקדש לאל אמון.
בעקבות התגברות השפעתם של כוהני נא אמון החלה השפעתם של כוהני און במצרים לרדת, אבל הם המשיכו להיות ידועים בלמדנותם. הרודוטוס, היסטוריון יווני שחי במאה ה-5 לפנה"ס ביקר אותם ושאב מהם ידיעות. אלכסנדר הגדול בצעדתו מאזור החוף לממפיס, עצר בעיר. בתקופת בית תלמי עברו כוהני און לאלכסנדריה, ומרכז כוחה של העיר אבד. הגאוגרף והפילוסוף היווני סְטְרָאבּוֹן ביקר בעיר בשנת 20 לפנה"ס ומצא עיר חרבה, ריקה מאנשים. המקדשים עדיין עמדו על תילם.
און הייתה ידועה בתקופת יוון העתיקה ובתקופת הקיסרות הרומית. העיר הוזכרה בכתביהם של רוב הגאוגרפים החשובים של התקופה, כולל תלמי, הרודוטוס, דיודורוס סיקולוס, אריאנוס, פלוטארכוס, יוסף בן מתתיהו[3] ועוד.

משרידיה של העיר לא נותר היום כמעט דבר. המבנים ואבני העיר שימשו בשימוש משני כמקור אבן לבנית העיר קהיר. ניתן היום לראות בשערי העיר קהיר, אבנים שמקורם במקדש שבנה אחנתון.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 30°02′00″N 31°13′00″E / 30.0333333333333°N 31.2166666666667°E / 30.0333333333333; 31.2166666666667