בולגריה של הוולגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת בולגריה של הוולגה

בולגריה של הוולגה הייתה מדינה היסטורית בטריטוריות של מפגש הקאמה עם הוולגה בין המאה ה-7 ובין המאה ה-13, בשטח הנמצא היום בתחום רוסיה.

לא נמצאו מסמכים בולגרים מבולגריה שעל הוולגה וכל שידוע עליה מקורו במסמכים ערבים, פרסים, הודים ורוסים וממצאים ארכאולוגים. האזכורים הראושנים כלולים בספרים של אחמד אבן רוסתה.

בסביבות שנת 660 יצאו הבולגרים, שהיו עם טורקי, בהנהגת קוטראג בנו של קובראט, מבולגריה הישנה, מסביבות אזוב והתיישבו בטריטוריות בהן קמה בולגריה של הוולגה. חלק משבטי הבולגרים המשיכו לנוע עד לאזור של בולגריה הבלקנית והתיישבו שם.

לדעת מרבית ההיסטוריונים, בולגריה שעל הוולגה הייתה כפופה תקופה ארוכה לממלכת הכוזרים, אך הייתה בעלת אוטונומיה והקימה את בירתה בעיר בולגר(אנ'), כ־160 קילומטר מדרום לקזן. במאבקם נגד הכוזרים ביקש האלטבר אלמיש, שליט הבולגרים את עזרת בגדאד, בכסף ובעלי מקצוע, לבניית מבצר ותמורת התמיכה הזאת שבטי הבולגרים הכריזו ב־11 במאי 922 על הפיכת האסלאם לדת מדינה שלהם.

בשנת 1223 חדרו לראשונה צבאות ג'ינגיס חאן לבולגריה שעל הוולגה, אך נוצחו בקרב ליד סמרה. המונגולים שבו בשנת 1236, אך נזקקו לחמש שנים כדי לכבוש את כל הארץ. בסופו של דבר השטח נכלל בהורדת הזהב.

תושבי שתי הרפובליקות הרוסיות, טטרסטן וצ'ובשיה, רואים את עצמם כממשיכי/צאצאי בולגריה שעל הוולגה, הן מבחינה טריטוריאלית והן מבחינה אתנית.